הכוורת: ''עברית אינטרנטית'' עם ד''ר כרמל וייסמן 3510
בשיתוף עם הכוורת | רדיו רעיונות

מי שנאלץ לתמלל פעם שיחה, או לקרוא תמלול, יכול להעיד עד כמה השפה המדוברת והשפה הכתובה הן שתי חיות שונות, שלכל אחת מהן חוקים משלה. אבל מה לגבי השפה ברשת? זו שפה טקסטואלית, אבל מהירה, שיחתית...

"בספר אנחנו הלכנו על הגדרה מאד מאד רחבה של שפה", אומרת ד"ר כרמל וייסמן, שכתבה את הספר "עברית אינטרנטית" במשותף עם אילן גונן. "אני מתחתי אותה למקומות שהם בעצם כבר שיח". ובאמת, הראיון הזה הוא לא רק על שפה באינטרנט, הוא על שיח באינטרנט, על תרבות אינטרנט, ועל מה שהשיח באינטרנט עושה לנו. מתי שיבושי לשון הם משחק, ולמה באינטרנט זה חשוב במיוחד? למה השיח באינטרנט כל כך אלים? ואיך הדברים האלה משתנים, בקצב של האינטרנט?

(דפנה שיזף)


לשמיעת התוכנית. אורך התוכנית 37 דקות.

כותרת הספר "עברית אינטרנטית"

תקציר מאת המערכת:

לא כתיבה, לא דיבור, לא בן־כלאיים

הכתיבה באינטרנט מציבה אתגרים חדשים והזדמנויות חדשות בפני חוקרי שפה ושיח. חלק גדול מאותה כתיבה אינה תואמת בדיוק למבנה ולסגנון המוכרים בתקשורת כתובה מסורתית, ומצד שני היא גם אינה פשוט שפת דיבור מתומללת. בניגוד לכתיבה מסורתית, המחבר נוכח ודבריו מהווים חלק משיח רב־משתתפים, כך שאין צורך שהטקסט שלו יעמוד בפני עצמו. מצד שני, טקסט כתוב – גם באינטרנט – הוא טקסט ערוך, ולכן מנוסח בקפידה רבה יותר מאשר אמירה בעל־פה. בנוסף, בכתיבה באינטרנט המחבר אומנם נוכח אבל לא בגופו, והבעות הפנים או הגוף שלו אינם יכולים לשמש כערוץ תקשורת נוסף כפי שהם משמשים בדיבור, ויש צורך למצוא להם תחליפים.

אותיות הן אווטארים

ד"ר כרמל וייסמן כתבה את עבודת הדוקטורט על השיח והשפה הכתובה של קהילות וזהויות אינטרנטיות של נערות. במיוחד, היא עסקה בשפתן של נערות שכינו את עצמן "פקצות" בישראבלוג באמצע העשור הקודם, ועל השימוש הייחודי שהן עשו בשיבוש מכוון של השפה ושל הכתב כדי ליצור ולבטא בינן לבין עצמן זהות מגדרית ותרבותית משלהן.

השיבושים האלה אינם עילגות, מכיוון שהכותבות מודעות לצורות התקניות; הם תחליפי־גוף ותחליפי־קול, ומעבירים הלכי־רוח ותכונות כמו התלהבות, נשיות או חמידות, ובכך מחליפים ערוצי תקשורת לא־מילוליים כגון טון דיבור ואף סגנון לבוש או טיפוח גופני, שהם אלה שמשמשים בדרך־כלל מחוץ לאינטרנט לתקשורות כאלה.

מסתבר שהשימוש במספר רבדים של השפה לצורך ביטויי זהות כאלה הוא ייחודי גם בין קהילות אינטרנטיות אחרות בעולם.

הצדדים האפלים של הדמוקרטיה, לשני הכיוונים

ד"ר וייסמן ואילן גונן חקרו גם את הצורה שבה מתארגנות קבוצות באינטרנט לצורך עבודה על טקסטים משותפים, ולצורך כך הישוו בין פרוייקט הויקיפדיה העברית לבין פרוייקט התרגום השיתופי של המנשק העברי לפייסבוק. נראה שבאופן פרדוקסלי, דווקא הפתיחות והשיתופיות הפורמליים של ויקיפדיה אפשרו התהוות של חוקי כתיבה וארגון מאוד נוקשים שמגבילים את הטקסטים לתבניות ברורות ואחידות שנאכפות על ידי מספר מצומצם של משתמשים. ומהצד השני, המילה האחרונה בפרוייקט תרגום המנשק של פייסבוק היתה שמורה לחברת פייסבוק עצמה. עובדה זו איפשרה לקהילת המתנדבים־מתרגמים חופש בפועל, שהתבטא בהצעות תרגומים יצירתיות ולפעמים גם פרועות ועלולות להטעות את המשתמשים. גם תחושת השייכות של המשתתפים לויקיפדיה היתה גבוהה יותר מאשר לתרגום פייסבוק, והתבטאה בפחות טרולינג.

ביחדness

אחד הנושאים העכשוויים בחקר שיח האינטרנט הוא אלימות מילולית באינטרנט ושיח שלילי. במשך זמן רב, ההסבר המקובל לשליליות ולתוקפנות היחסית של השיח באינטרנט היתה האנונימיות: היכולת של כותבים להשמיץ ולפגוע ללא סכנת נזק להם או לשמם הטוב. אולם הסבר זה כבר אינו נחשב רלבנטי כיום, מכיוון שהשיח יכול להיות שלילי ואלים באותה מידה גם כשהכותב מזוהה לחלוטין, כמו בפייסבוק. הסבר אחר היה שמדובר בנטייה תרבותית של השיח בישראל, אבל מחקרים הראו תופעות דומות באינטרנט גם בשפות אחרות ובארצות אחרות.

ד"ר וייסמן מציעה שהגורם המעודד את השיח השלילי הוא התיווך – העובדה שהכותב באינטרנט אינו נוכח בגופו, פניו או בקולו בשיח, אלא שולח את מילותיו במקומו, היא זו שמאפשרת לו להשתלח בבני שיחו בחופשיות יחסית. פרשנות זו נתמכת במחקרים שהראו נטייה חזקה יותר לשיח שלילי בתגובות טקסטואליות מאשר של קול או וידאו, במיוחד אצל גברים.

ובכל זאת, ד"ר וייסמן מדברת גם על תרבות השיח השלילי בארץ באינטרנט ובכלל. לטענתה, התקפות והבעת דעות תקיפות מאוד משמשות גם ככלי לגיבוש הקהילה, כדרך להביע אכפתיות ולהכיר בקיומו ובדעותיו של האחר. כך גם ממים אינטרנטיים תוקפניים וטרולינג של דפי פייסבוק של פוליטיקאים נחשבים כאמצעי שיח פוליטי לגיטימי המתבצעים על ידי משתמשים מוכרים ומקובלים.



"הכוורת" היא תוכנית ראיונות חודשית שעוסקת ברעיונות. בכל תוכנית דפנה שיזף נפגשת עם איש או אישה בעלי ידע, דעות, הבנה ועניין בתחום מסוים, ומבקשת מהם לקחת אותה לביקור בעולמם.

"הכוורת" משודרת באינטרנט בפורמט פודקאסט. אפשר להאזין לתוכנית בכל עת באמצעות המחשב, נגן mp3 או טלפון סלולרי. אורך כל תוכנית כשלושים עד ארבעים דקות.
קישורים
לשמיעת התוכנית - כדי להוריד למחשב כקובץ mp3 (בכרום יש ללחוץ בכפתור הימני ולבחור "שמור קישור"/"Save link as")
גלגולי לשון - ספרו של גיא דויטשר
ביקורת אקדמית על הספר - של איילת עוז, התפרסמה כתב העת "שפה וחברה"
תוכנית 1: זיכרון ושכחה בעידן הדיגיטלי עם אבנר קשתן - תוכנית נוספת ב"הכוורת" שעשויה לעניין אתכם
הכוורת - אתר התוכנית, כולל תוכניות קודמות
פודקאסט - הסבר באתר "הכוורת"
עברית אינטרנטית - דף הספר באתר ההוצאה
דוקטור בלוג - בלוג של כרמל וייסמן בישראבלוג, על הדוקטורט ונושאים הקשורים לו
התוכנית באתר "הכוורת"
פרסום תגובה למאמר


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

תרגומים 603117
אני לא מכיר את מיזם התרגום של פייסבוק. אני מכיר במידת מה תרגומים של כל מיני תוכנות אחרות. לא לגמרי ברור היה לי אם ב"וויקיפדיה" הכוונה הייתה לתוכן של ויקיפדיה או לתרגום של מדיה־ויקי (התוכנה).

רוב מיזמי התרגום שהכרתי נטו להיות "רציניים". לא זכורה לי כרגע דוגמה של ניסיון לתרגם תרגום מצחיק ושגוי (אם כי אני בטוח שהיו דוגמאות של תרגום מצחיק ושגוי שנוצרו בטעות). הבעיה עם תרגומים מצחיקים היא שהבדיחה הזו מצחיקה בפעם הראשונה והשניה, אבל בשלב מסוים היא נמאסת. התוצאה היא ממשק פחות שמיש ואינטואיטיבי. בסופו של דבר מתרגמים רציניים רוצים ליצור תוכנה נוחה לשימוש.

אולי חלק מההבדל בין ויקיפדיה לתרגום של פייסבוק הוא שתרגום לא מוצלח בפייסבוק הוא בדיחה על חשבון צוקרברג ובעיה בוויקיפדיה היא בעיה שלי?

הערה: לא קראתי את הספר, ולא מן הנמנע שהתייחסו שם לנקודה הזו.
תרגומים 603140
כבר מזמן תרגום לא מוצלח בפייסבוק הוא לא בדיחה על חשבון צוקרברג
תרגומים 603146
גם היום לצוקרברג יש שם מניות. הניחוש הסביר הוא שיש לו יותר מניות בפייסבוק מאשר לכל מה שיש לכל המתרגמים.
האזנה 603121
שוב נושא טכני שלא קשור לתוכן:

בדף של הפרק הזה אצל הכוורת יש אפשרות להאזין לראיון באמצעות נגן מוטמע שכתוב בפלאש. רציתי לבדוק האם באמת עדיין צריכים נגנים כאלו. ר' דף בדיקה לתגית AUDIO (כולל גם בפורמט OGG/Vorbis). מעניין אותי לראות איפה יש הכי מעט בעיות. התוכן שונה מכיוון שלא רציתי לגעת בתוכן שרישיונו לא ברור (למרות שבדיעבד לא נזקקתי ליצור העתק).
קו אדום וספונטניות 603439
בנימין נתניהו דיבר באו"ם אתמול על כך שחייבים למתוח לאיראן קו אדום. הצירוף הזה של נשק גרעיני וקו אדום הזכיר לאיש טלפוניה שכמוני משהו אחר: הטלפון האדום שבין ארצות הברית לברית המועצות במלחמה הקרה.

מסתבר שבמקור לא היה שם בכלל טלפון אלא טלגרף: הטענה הייתה ששיחה קולית ספונטנית, בצירוף אי ההבנות שיכולות לנבוע ממחסום השפה, היא דבר מסוכן. ר'
הראיון הזה מעלה טענה שבחלקה הפוכה.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים