שכבת האוזון משתקמת 3745
בעקבות הסכם מונטריאול החל החור באוזון להצטמק
לאחר הידלדלות שהביאה את שכבת האוזון לשפל בשנת 2000, החלה שכבת המגן של כדור־הארץ מפני עודפי קרינה אולטרה־סגולית להתעבות בקצב מהיר. החור שמעל אנטארקטיקה למשל, כבר התכווץ בשטח השווה לגודלה של הודו. זאת על־פי מחקר שערכו צוותים בבריטניה ובארה"ב, שמתפרסם החודש במגזין Science.

עודפי הקרינה שאותם חוסם האוזון גורמים לסרטן העור ולפגיעה בחיות הבר ובחקלאות. לפי הערכות, קיומה של שכבת האוזון גם אפשר את התפשטות החיים מן האוקיינוסים אל היבשה לפני כחצי מיליארד שנה, בכך שחסם את קרינה שאינה רק מסרטנת, אלא גם מפרקת חומרי בניין בעולם החי.

תהליך ההשתקמות מיוחס לירידה חדה בשימוש האנושי ב-CFC, פחמן ארבע כלורי וחומרים נוספים המשמשים לצורך קירור, דחף בתרסיסים, כיבוי שרפות והדברת מזיקים. תהליך זה החל בעקבות הסכם מונטריאול בשנת 1987, שנחתם על־ידי כמעט כל מדינות העולם. להסכם הצטרפה גם ישראל, למרות פגיעתו הקשה בתעשיית הברום שלה ששיגשגה עד אז. מן המחקר עולה שהשתקמות שכבת האוזון מתקדמת בקצב מהיר משנצפה, ועל־פי התחזיות צפוי החור מעל אנטארטיקה להעלם כליל עד שנת 2050.

פרוטוקול מונטריאול היה ההסכם העולמי המקיף הראשון בתחום איכות הסביבה. הוא הביא לשינוי בהתנהלות האנושית וכלל פיצויים ותמיכה למדינות שנפגעו ממנו במיוחד. התקווה היא שהצלחתו מבשרת טובות גם באשר לקיומו של הסכם קיוטו, העוסק בצמצום פליטת גזי חממה. אלא שבניגוד למקרה האוזון, השינויים בפעילות האנושית הנדרשים לצורך בלימת ההתחממות הגלובלית מקיפים יותר, ופגיעתם בצמיחה הכלכלית בטווח הקרוב משמעותית בהרבה. נראה שלעת עתה העמידה בתנאי ההסכם שנחתם בשנת 1997 הינה חלקית. במקביל, לא ניכרת האטה בקצב ההתחממות הגלובלית.
קישורים
כתבה בוואלה
כתבה ב-CNN
המאמר ב-Science
הסכם קיוטו - בריטניקה
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "סביבה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

בינתיים אין ראיות חד משמאיות שהחור באוזון ניגרם 679391
על ידי כימיקלים.

שני סימני שאלה (אמרו זאת לפני):

* מעקב מסודר אחר החור באוזון החל רק רק עם התצפיות האיכותיות של לוויינים. החלו כמדומני בשנת 1979. לאף אחד אין מושג מה היה מצב החור באוזון לפני כן. לכן אי אפשר להגיע למסקנות על שיקום.או אי שיקום לבעיה שאולי קשורה לאירועים שאיננו מבינים אותם.

* באופן מפתיע אין חור באוזון בארקטקטיקה ולא היה במשך כל זמן התצפיות זאת למרות שרוב מכריע החומרים מחוללי החור באוזון נוצרו בחצי כדור הארץ הצפוני, כי זה החלק שבו התעשיה מפותחת (במיוחד בשנים הסמוכות ל- 1980).

משטר הרוחות הגלובלי לא מפזר במהרה מסות אוויר מחצי הכדור הצפוני לחצי הכדור הדרומי כי אוויר מהחצי הצפוני של כדור הארץ בקירבת קוו המשווה עולה לגובה ונופל בחזרה בקירבת הקוטב הצפוני; כנ"ל לגבי אוויר מחצי הכדור הדרומי. (בנוסף לכך יש תנועה גלובלית חזקה של אוויר ממערב למזרח. יש גם תנועות מקומיות בכיוונים שונים בכפיפות להתחממות/התקררות של יבשות גדולות).

ככל שזכור לי - כל התיאוריה של גזים מפרקי אוזון היא תיאוריה שניבדקה רק במעבדות. בדיקת שדה של אותו תהליך עשויה להיות מסובכת מאוד.. היתרון במודלים של מעבדות לעומת מודלים של שדה הוא שמודלים של מעבדות מפרנסים אקלימאים שמאיימים עלינו שוב ושוב באסונות נוראים שטרם קרו אם לא נישמע בקולם. הגיכוך עלה לשיא כאשר התחילו חלק מהאקלימאים להאשים פלוצים של פרות כגורמי חור לאוזון. (לא שמעתי על חקיקה לעניין הפרות).

אז למה אימצו בקלות את המודל של גזים מפרקי אוזון ? כי המחיר של שינויים בגזים עושי צרות בהקשר לאוזון הוא שינוי יחסית זול. לעומת זאת שינויים בגזי חממה יקרים מאוד ורוב השותפים מסרבים לעשות שינויים בדלקים פוסיליים, חוץ ממס שפתיים. לא שווה להתעסק יותר מדי עם נכונות _תיקון זול_ (גזים מפרקי אוזון) שיכול להיות נכון או לא נכון. (מישהו כבר העיר בפתיל אחר שהגזים החילופיים לפראונים האיומים (או מה שלא יהיה) זולים יותר מפריאונים, לא יודע אם זה נכון.
בינתיים אין ראיות חד משמאיות שהחור באוזון ניגרם 679392
בנוגע למשטר הרוחות, קשה מאוד לדעת מה קורה בסטרטוספירה.
בנוגע לכל השאר - ספקנות היא תכונה בריאה, וכולנו מכירים את ההבדל בין מתאם לסיבתיות. אבל על בסיס מה אתה מניח שהפריאון במעבדה מתנהג אחרת מזה שב"טבע"?
בינתיים אין ראיות חד משמאיות שהחור באוזון ניגרם 679571
הבדל בין ניסוי מעבדתי להתנהגות בטבע הוא בכך שבטבע יש הרבה מאוד גורמים נוספים שאינם מובאים בחשבון בניסוי מעבדתי (בגלל סיבוכיות חישובים או עלויות הניסוי). ההשערה שלי היא שגורם הכי משמעותי יכול להיות משטר הרוחות שגורם לפיזור שכבת האוזון _מעל_ הקוטב אל _השוליים_ של הקוטב.

מומלץ בחום להסתכל במצגות האנימציה באתר שאביא אליו לינק מייד שמראות לכאורה כיצד האוזון מעל הקוטב נידחק אל שולי הקוטב ושם (בשוליים) כמות האוזון _דווקא עולה_ ככל _שיורד_ האוזון סמוך למרכז הקוטב. הספקנות שלי התעוררה מאז קראתי לפני עשר שנים (כמדומני) והגעתי לאנימציות הללו שלפיהן לכאורה אין דילול בכמות האוזון אלא רק בשינויים בדחיקתו של אוזון הקוטב לשולי הקוטב (ונראה היה לי אז שהדחיקה היא בהשפעת רוחות הקוטב).

מי שרוצה להתרשם לגבי נתוני הטבע על פי רישומי נאסא מופנה לאתר הבא:

למשל להסתכל בגרפים של ממוצעים שנתיים של שני פרמטרים (הגרפים הם עמודות מלבניות בצד השמאלי של הדף):

* פרמטר אחד P1: גודל החור של האוזון, כלומר (כמדומני) גודל המשטח מעל הקוטב בו כמות האוזון נמוכה מ- 220 יחידות תקן,

* פרמטר שני P2: כמות מינימלית של אוזון (יחידות תיקניות) מעל נקודה גיאוגרפית ספציפית (מספר זה לא הובהר בהסברים הנילווים אבל נראה לי שאיני טועה בהרבה בפרשנות שלי לגבי מה שמציין הגרף).

כאשר מסתכלים בגרפים אילו מסתבר לכאורה שמאז בשנת 1990 בערך אין שום שינוי משמעותי בשניי הפרמטרים הנ"ל של החור באוזון. עד 1990 היה שינוי צנוע - אחר כך כלום. יתר על כן: בשנת 2006 החור באוזון הגיע לשיא וכן בשנת 2015 הוא כמעט הגיע לשיא של שנת 2006. ב- 4 השנים האחרונות (לא כולל 2016 שלא סוכמה עדיין) היה שינוי _קל_ לטובה (אולי הצהלה הגדולה שהוזכרה בפתיחה לפתיל היא בגלל 4 השנים האחרונות, כי פרט לזה אין עדות משכנעת לשיפור).

אילו הפרמטר העיקרי של דילול האוזו היה אכן פליטת גזים מפרקי אוזון (פריאונים ומתאן פרות) - הרי ההיעלמות ההדרגתות של הגזים מלפני 26 שנים הייתה אמורה לתת ירידה הדרגתית ושיטתית בגודל P1 וכן עליה הדרגתית ושיטתית בגודל P2. אבל _אין שינויים כאילו בכלל_.

יתר על כן - העובדה שהשינויים הגדולים הם משנה לשנה במתכונת כאוטית עשויה לרמוז שהפרמטרים P1 ו- P2 מושפעים יותר מגורמי מזג אוויר _שאינם הגזים המפרקים_. (מלבד רוחות יכולה לבוא בחשבון טמפרטורה ואולי עוד גורמי מזג אוויר שאיני מודע להם.)
בינתיים אין ראיות חד משמאיות שהחור באוזון ניגרם 679573
לטובת אילו שיתעצלו לבדוק איפה האנימציות בדף שהזכרתי - אני מביא להלן לינק לאחת האנימציות (שמובאת בדף שהזכרתי למעלה בתגובה הארוכה)

עניין הדילול של אוזון _ערב דחיקתו לשולי הקוטב_ נראה לי וודאי למדי. קשה לפספס או לפרש אחרת. אנימציות אילו כאמור העלו אצלי את הספקנות לפני כ- 10 שנים.

להלן מפתח צבעים שנהוגה באתר:

כחול כהה: רמת אוזון נמוכה מאוד (חור אזון),
תכלת: רמה נמוכה למדי של אוזון,
ירקרק: רמה סבירה של אוזון,
צהוב: רמת אוזון גבוהה למדי,
כתום: רמת אוזון גבוהה מאוד.
בינתיים אין ראיות חד משמאיות שהחור באוזון ניגרם 679393
כמעט כל משפט בהודעה שאני מגיב לה הוא שגוי. השערת רולנד מולינס (לגבי הcfc וגזים דומים כגורמים לדילול האוזון) הועלתה ב 74 וקיבלה תימוכין רחבים מאד תוך 3 שנים, הן מתצפיות ישירות והן במעבדה. החור בשכבת האוזון מעל אנטרטיקה הוא תת קבוצה של התופעות שנגרמו בשל דילול האוזון. הוא התגלה ב85 מיד לאחר שהחלו מדידות לוויינים מעל אנטרטיקה. תהליך המעבר של cfc וגזים דומים לאזור שמעל אנטרטיקה מובן היטב ונתמך ע"י מודלים ממוחשבים. ההשפעה של דילול האוזון בקווי הרוחב הגבוהים על סרטן ועל יבולים אף הוא נמדד אמפירית בהמון מחקרים.
לגבי נפיחות של פרות, מדובר בגז מתאן, גז חממה בעל אפקט שלילי הרבה יותר מco2 (מדובר על כ 150 מיליון טון מטרי של מתאן בשנה). אין לו שום קשר לדילול האוזון.
בינתיים אין ראיות חד משמאיות שהחור באוזון ניגרם 679460
שמות וקישורים (אם יש) ל 3 מאמרים מדעיים שתומכים ברולנד מולינס על סמך תצפיות ישירות ובלי להניח את המבוקש
כמו כן הסבר ללמה זה הופיע בדרום במקום בצפון
יש יותר מדי ראיות 679463
יש דוח בינלאומי כל 4 שנים בערך. הנה הגרסא האחרונה שלו: http://www.esrl.noaa.gov/csd/assessments/ozone/2014/

יש שם תשובות בשבילך:
1. המאמרים עצמם מופיעים בדוח, אבל הדוח הוא קצת ארוך וטכני.
כדאי להתחיל בתקציר הזה (הוא מאותו דוח).
2. החורף בקוטב הדרומי קר יותר, ומאפשר יצירה של עננים בסטרטוספירה. בעננים האלה מתרחש תהליך כימי שמוביל להרס האוזון.
יש יותר מדי ראיות 679478
תקרא/י את הדו"ח או התקצירים
הוא מבוסס על ההנחה שהלוגנים הם הגורם להפחתה באוזון
יש לך מושג מה היו המחקרים הראשוניים בשנות ה70?
יש יותר מדי ראיות 679479
אני לא מבין את הבעיה, ומדוע המחקרים משנות ה 70 רלוונטיים. זה כמו שתגיד לי שמחקרים על עישון מבוססים על ההנחה שעישון מסרטן - ותשאל מה היו המחקרים הראשוניים בשנות ה 50.
ככה זה מדע. יש תאוריה, ובודקים אותה. אם התאוריה שגויה הנתונים היו מראים את זה גם היום - בפרט במקרה הספציפי הזה - כיום יש הרבה יותר נתונים, מדידות וסימולציות מחשב בהשוואה לשנות ה 70.

אתה רומז שהתאוריה הזו שגויה? אתה מוזמן להביא הסבר מבוסס מדוע היא שגויה.
יש יותר מדי ראיות 679482
קראתי את התקציר, ואתה טועה.
מדובר שם בצורה מפורשת ביותר על תצפיות ישירות בסטרטוספירה של גזי cfc בריכוזים הקונסיסטנטיים עם דילול האוזון באותם אזורים.
למשל כאן, ראה למשל q5-q10
יש יותר מדי ראיות 679502
אני רוצה לחזק את דבריו של הפלמוני. הדו"ח סוקר הרבה גורמים לדילול האוזון ואת המשקל היחסי שלהם. הוא מזכיר גם גורמים אנושיים וגם גורמים טבעיים.
למשל בשאלה 7 מוזכרים:
- גזים מבוססי הלוגן (ממקור טבעי וממקור אנושי)
- גזים אחרים כגון מתאן.
כל גז מנותח גם מבחינת "פוטנציאל הרס האוזון".
בשאלה 14 מתארים את ההשפעה של פעילות סולארית ופעילות געשית על דילול האוזון.
בינתיים אין ראיות חד משמאיות שהחור באוזון ניגרם 679530
בלי להיכנס לטענה הקודמת (שזו לי הפעם הראשונה שאני שומע אותה), הטענה שלך לגבי ''נתמך ע''י מודלים ממוחשבים'' היא או בורות או דמגוגיה.
אין מתודה מדעית יותר מפוקפת מאשר מודלים ממושבים. בתור אחד שמשתמש הרבה במודלים כאלה, אני יכול לגלות לך שאפשר, באמצעות שינויים בלתי מורגשים בקוד, להגיע לאיזו תוצאה שרוצים.
בינתיים אין ראיות חד משמאיות שהחור באוזון ניגרם 679535
תן לי להבין, אתה לא טוען שמודלים הם חסרי ערך אלא שהם הונדסו לפי התוצאות הרצויות?

אם כך אתה טוען ש*כל* המדענים שמשתמשים במודלים האלה מכניסים שינויים בקוד של המודלים כדי לרמות ולהגיע לתוצאה הדרושה להם? אתה יכול ככל הנראה להוריד את המודלים האלה ולבדוק בעצמך, כמו שסביר להניח שהרבה מדענים עשו בעצמם, ולו כדי שיוכלו להכניס בקוד שינויים משל עצמם בשביל מאמרים חדשים. אני מניח שלא עשית את זה...

והטענה ששינוי קטן בקוד (למה לא בפרמטרים?) יכול להביא לכל תוצאה רצויה היא אמנם הגיונית באיזושהי רמה תיאורטית, אבל כמה אנשים צריכים להיות בקונספירציה הזאת? אחד בכל מעבדה לא מספיק.

גם אני עושה שימוש במודלים (וכותב מודלים). יש מודלים שהורדתי מאתרים של מעבדות אחרות ועברתי בהם על כל אות. אם הייתי מוצא בהם שגיאה (מכוונת או לא) הייתי בתור התחלה שולח מייל למעבדה ואם לא היו עונים לעניין הייתי מציף את זה (ומוציא מאמר סותר כי זה כמו להרים כסף מהרצפה). זה סיכון מאוד גדול לרמות בחומר גלם למאמרים, איך אתה כל כך בטוח שכל כך הרבה אנשים עושים את זה? מה עומד בבסיס הטענה שלך?
בינתיים אין ראיות חד משמאיות שהחור באוזון ניגרם 679545
אני טוען שמכיוון שמדובר במערכות שהן מתבדרות מטבען, כל שינוי קטן (בקוד, בתנאי התחלה, במודל וכו') יכול להוביל לתוצאה שונה בתכלית.
דוגמה קטנה: אני יכול להריץ אותו מודל, עם אותם תנאי שפה ותנאי התחלה, פעם אחת עם C3D4 ופעם אחרת עם C3D8R, ולקבל תוצאות אחרות לחלוטין, ואני כבר לא מדבר על שינויים מז'וריים יותר.
בנוסף לכך, מדובר מצד אחד בחומרה ובתוכנה יקרות, שאין לכל אחד גישה אליהן, ומצד שני - ברגע שיש לך אותן, העלות השולית של כל ריצה היא זניחה. אי לכך אפשר לחזור על ה"ניסוי" מספר רב של פעמים, בכל פעם "לשחק" קצת עם הפרמטרים, עד שמגיעים לתוצאה הרצויה מבחינתי - ואז למצוא בקלות מאמרים שתומכים בבחירה זו. עמית ביקורתי יכול כמובן למצוא מאמרים אחרים שתומכים בבחירות אחרות, אבל הוא לא יוכל לטעון שטעיתי בבחירותיי, ובטח לא שבזדון, אם הוא לא ראה את כל הריצות האחרות שעשיתי.
אני לא טוען ש"כל המדענים מכניסים שינוי בקוד" (שימוש יפה בדמגוגיית "איש קש" דרך אגב) אלא שבהינתן אפשרות קלה ובלתי ניתנת להזמה של הטייה, ובהינתן אינטרס כלכלי ופוליטי כבד משקל להטייה (וזה תמיד נכון כשמדובר במחקרים שיש להם אספקטים פוליטיים וכלכליים נכבדים - כמו למשל במדעי האקלים), צריך להיות זהירים וסקפטיים מאוד לפני שמסתמכים על מודלים ממוחשבים כ"כזה ראה וקדש".
יש ראיות חד משמעיות שהחור באוזון ניגרם מ-cfc 679546
מכיוון שאתה רגיש מאד לגבי אנשי קש - אנא ספק טענה *קונקרטית* לגבי המודלים הממוחשבים שהשתמשו בהם במחקר על דילול האוזון.
עד אז, אפשר להניח שהמדענים שעוסקים במאטריה מספיק רציניים כדי לקחת בחשבון את שיקולי ה-overfitting של מטא-פרמטרים לתוצאות שאנחנו מצפים אליהן. יש שיטות סטנדרטיות להתמודד עם כך.
השיקולים הללו קיימים לא רק במודלים ממוחשבים, אלא גם במאמרים ובניסויים. גם שם יש מטא-פרמטרים.
בכל מקרה, ראוי לציין שבמקרה דנן יש ראיות תצפיתיות ישירות, והמודלים הממוחשבים משמשים לתמיכה (תחזיות, ולידציה של ההבנה שלנו של התהליכים הכימיים המעורבים, וכו').
יש ראיות חד משמעיות שהחור באוזון ניגרם מ-cfc 679551
כבר ציינתי שזו הפעם הראשונה שאני שומע טענות לגבי תקפותה של תיאוריית דילול האוזון ע"י פראונים, ואני בוודאי לא מתנגד לה. באופן כללי, מבחינתי ברגע שנמצא הפתרון הטכנולוגי והכלכלי לבעיה זה case closed.
אני כן מתנגד להתהדרות ב"מודלים ממוחשבים" כאילו יש בזה משהו מעבר לצבעים יפים ("תמיכה" כדבריך)
יש ראיות חד משמעיות שהחור באוזון ניגרם מ-cfc 679563
העובדות היבשות הן:
1. הידע המדעי בתחום אכן נתמך ע"י מודלים ממוחשבים. זה מצויין בתקציר שצורף לעיל.
2. שימוש בסימולציה על מנת לספק תחזיות ותיקוף למודלים מדעיים הוא כלי בשימוש נרחב מאד.
3. הpitfalls שציינת לגבי מטה-פרמטרים הם מוכרים מאד, קלים לפיתרון (למשל cross-validation), ואפילו לא בטוח שרלבנטיים במקרה דנן, כי לא מדובר על חיזוי משתנה סקלרי שקל לקלוע אליו.
4. לפי דבריך שלך, זוהי פעם ראשונה שאתה נתקל בנושא.
5. למרות שנשאלת, לא הבאת איזהשהיא טענה *קונקרטית* על שימוש בסימולציה ממוחשבת במדע בכלל, ובתחום האמור בפרט.

לפיכך אני לא מוצא כל בסיס לשיפוטים שהבאת בהודעותיך ("בורות", "דמגוגיה", "התהדרות", "צבעים יפים", "אין מתודה מדעית יותר מפוקפקת").
בינתיים אין ראיות חד משמאיות שהחור באוזון ניגרם 679547
לא ברור לי לפי מה אתה מחלק תארים כמו ''דמגוגיה'' או ''איש קש'' למי ששאל אותך שאלה אבל התענוג הספיק לי.
יש ראיות חד משמעיות שהחור באוזון נגרם מ-cfc 679538
אולי אתה משתמש בתוכנה, אבל לאור מה שכתבת לא שוכנעתי שאתה משתמש במודלים ממחושבים של מדע קשה. אפשר פרטים?
כמו כן, אשמח לדעת אם אתה סומך על התוצאות כשאתה מריץ רגרסיה לינארית או FFT או PCA (או קורא מאמר של מישהוא שעשה זאת). אם לא - מה האלטרנטיבה שאתה משתמש בה?

מבחינת ולידיציה אין הבדל עקרוני בין מאמר מדעי, ניסוי במעבדה, או מודל ממוחשב. אם יש הבדל הוא כמובן לטובת האחרון מפני שקל יותר לעשות ולידציה רגורוזית.
מבחינה מטודית, תוצאות מודל ממוחשב הן מן הסתם תלויות בכך שיש לנו מספיק data איכותי ומספיק הבנה של התהליכים אותם ממדלים. אבל זה נכון גם למאמרים (ובהרבה מקרים גם לניסויים).
בנוסף לכך, תוצאות משמעותיות (בטח במקרה הזה כשהעלות היא זניחה) משחזרים ע"י חוקרים בלתי תלויים וזוהי הגנה טובה מטעויות והטיות מכל סוג (גם במודלים ממוחשבים).
בינתיים אין ראיות חד משמאיות שהחור באוזון ניגרם 679569
שלום,

קודם כל הטענה "נתמך ע"י מודלים ממוחשבים" מופיעה בדו"ח הבינלאומי: "Our understanding of stratospheric ozone depletion has been obtained through a combination of laboratory studies, computer models, and atmospheric observations" - שאלה 6, הקופסא בסוף. תקציר של המודלים הממוחשבים והתוצאות שלהם מופיע בשאלה 20. לאור זה, אני לא מסכים שהטענה נובעת מבורות..

אבל העלית נקודה נכונה - אפשר לשנות בקלות יחסית את התוצאה של מודל ממוחשב. זה נכון לכל מתודה מדעית - לא רק למודלים ממוחשבים (ולא חסרות דוגמאות לתוצאות שגויות). זה קריטי שתוצאה מדעית תהיה ניתנת לשחזור ע"י צוות בלתי תלוי ורצוי גם בדרך שונה ובלתי תלויה. וזה בדיוק מה שעשו כאן - יש 3 מתודות שונות (תצפיות בשטח, ניסויים במעבדה, מודלים ממוחשבים) - והרבה מחקרים בלתי תלויים וצוותים בלתי תלויים לכל מתודה.
בינתיים אין ראיות חד משמאיות שהחור באוזון ניגרם 679576
1. יש שני הבדלים קריטיים: הקלות היחסית שבה ניתן להגיע לתוצאה המיוחלת במודל ממוחשב אינה קיימת בניסויים במעבדה, ואין דרך לגלות כמה הרצות אותו חוקר ביצע, וכמה פרמטרים הוא שינה, לפני שהגיע לתוצאה המיוחלת מבחינתו. כל חוקר אחר שיריץ את אותו מודל ממוחשב עם אותם פרמטרים כמו במחקר שפורסם יגיע בדיוק לאותה תוצאה. הבעיה היא לא עם מה שפורסם אלא עם מה שלא פורסם. זו הרחבה של הטיית הפרסום ("אפקט המגירה" או "אפקט הכונן הקשיח" (TM) במקרה זה), רק שהעלות השולית של כל "מחקר שלא פורסם" (הרצה של מודל שלא הניבה את התוצאות הרצויות) היא אפסית.
2. בפעם המי יודע כמה: לא טענתי כנגד תיאוריית דילול האוזון ע"י CFC , אלא כנגד התהדרות ב"מודלים ממוחשבים" כאילו יש בהם ממש -וזו הבורות שנגדה טענתי. "האייל הפלמוני" טען (ואני מצטט) "תהליך המעבר של cfc וגזים דומים לאזור שמעל אנטרטיקה מובן היטב ונתמך ע"י מודלים ממוחשבים" - ודוק: על מודלים ממוחשבים ולא על ניסויי מעבדה או תצפיות.
3. אני מודה שבפעם הראשונה שקראתי את התגובה של "אמ" בדבר ספקנותו בעניין תיאוריית דילול האוזון, היא נראתה לי מוזרה (כפי שכתבתי מבחינתי מדובר ב CASE CLOSED ומעולם לא פקפקתי בה לפני כן), אבל דווקא הקפיצה "כנשוך נחש" של "האייל הפלמוני" בתגובתו העירה אצלי את "חיידק הספקנות". מנסיוני, אם מישהו קופץ כך על הפגנת ספקנות בריאה סימן שיש דברים בגו.
בינתיים אין ראיות חד משמאיות שהחור באוזון ניגרם 679583
הטענה שלך שבמודלים ממוחשבים אין ממש היא מוגזמת מאד.
א. לגבי הקלות היחסית לקבל "תוצאה מיוחלת", זה מוגזם. הרי ידוע שיש דברים שמנסים ליצר להם מודל ממוחשב שייתן את התוצאה המיוחלת - ופשוט לא מצליחים. למשל בביולוגיה של חלבונים, או בנושא קרוב יותר - חיזוי מזג אוויר.
ב. גם אם מקבלים את הבעיות שאתה אומר, יש דרך לנטרל אותם. למשל בדיקה של אותו מודל אל מול תצפיות חדשות (שלא היו הקיימות כאשר ייצרו את המודל). לא ברור לי איך מי שמייצר מודל יכול להגיע ל"תוצאה מיוחלת" אם הוא לא יודע מה אמורה להיות התוצאה המיוחלת...
ג. אני מבין שלא טענת כנגד תאוריית דילול האוזון ע"י CFC, אבל התאוריה הזו היא רק דוגמא. אם מודל בודד עומד בפני עצמו - זה לא מספק. אם צוותים אחרים שחזרו את אותה תוצאה בדרכים אחרות (ממוחשבות ולא ממוחשבות) - זה כבר מחזק את האמינות של אותו מודל.
ד. עובדתית, הקהילה המדעית משתמשת לא מעט במודלים ממוחשבים (למעשה גם כאשר אתה רואה תחזית מזג אוויר, או משתמש בווייז, אתה צורך מודל ממוחשב). אז לכל הפחות המציאות היא שרוב הקהילה המדעית תחלוק על הטענה שלך.

לגבי הספקנות הבריאה, אני חייב להודות שהספקנות הזו טיפה משעשעת אותי :-) לגבי ספקנים כאלו יש שתי אפשרויות: אם יש לך כח ואם אין לך כח..
1. אם יש לך כח: פשוט לקרוא על התאוריה של דילול האוזון ולא לסמוך על מה שכתוב עליה בתגובות, בטח לא על מה שספקנים אומרים עליה. אני ממליץ בחום לקרוא את 20 השאלות - הם מתייחסות לכל הגורמים לדילול האוזון - כולל גורמים טבעיים - והמשקל היחסי של כ"א מהם.
2. אם אין לך כח: אפשר לנסות להעריך מה הסיכוי שיש ממש בספקנות של "אם". לדעתי זה "לא כוחות". בהחלט אפשר להיות ספקן לגבי מאמר אחד. המאמר שטוען ששכבת האוזון כבר התחילה להשתקם הוא בסה"כ מאמר אחד. אבל התאוריה כולה?
בצד אחד, יש המוני מאמרים ועדויות במשך שנים על גבי שנים. בצד שני, יש מישהו באייל הקורא שמסתכל בעין על גרפים, ועובד בשיטת "נרסס לכל הכיוונים, אולי משהו אחד יידבק" (למשל האמירה שלו "ככל שזכור לי - כל התיאוריה של גזים מפרקי אוזון היא תיאוריה שניבדקה רק במעבדות.").
בינתיים אין ראיות חד משמאיות שהחור באוזון ניגרם 679591
הרי אם המודלים הממוחשבים לא מצליחים לתת חיזוי של מזג האויר (ודי ברור למה - מדובר במערכת מתבדרת) - אז זה רק מחזק את הספקנות שלי לגבי תקפותם בנושאים הקשורים למזג האויר, ובפרט לדילול האוזון בסטרטוספרה.
לגבי התיאוריה עצמה של דילול האוזון - כבר כתבתי יותר מפעם אחת - מבחינתי זה נושא סגור - בין אם התיאוריה נכונה או לא, כבר נמצא לה פתרון טכנולוגי כלכלי, שתומכיה טענים שהוא עובד יפה, ומתנגדיה טוענים שהוא מיותר, ולכן אין לי שום כוונה להתעמק בה, זה רלבנטי כמו לעסוק בויכוח אם יותר קל לצוד ממותה או שור בר, כך שהמלצת הקריאה שלך עוברת לסוף תור סדרי העדיפויות.
בינתיים אין ראיות חד משמאיות שהחור באוזון ניגרם 679735
ואם מודלים ממוחשבים כן מצליחים לתת חיזוי של מזג אוויר עד שבוע? ואם הם כן מוצלחים במקרים מסויימים (למשל ווייז)?
ואם רוב הקהילה המדעית תחלוק על הטענה שלך "במודלים ממוחשבים אין ממש"?
אם להיות ספקן, אז תבדוק את ההנחות שלך. האם הטענה "במודל ממוחשבים אין ממש" היא נכונה תמיד? רק גרפים יפים ותו לא? בלי שום צל של ספק? :-)
בינתיים אין ראיות חד משמאיות שהחור באוזון ניגרם 679590
אם אתה טוען שחובבנים ושרלטנים יכולים להתעלל במודלים ובסימולציות, ובקלות רבה להפיק תוצאות מקושקשות שלהדיוט יראו מצויינות - אתה מן הסתם צודק. אם אתה טוען שממודלים ממוחשבים אפשר להפיק רק תוצאות מקושקשות - אני חולק על כך בנחרצות.

ואם אתה טוען שכל מדעני האקלים הם חובבנים ושרלטנים... אתה יודע מה, לא אפול מהכסא אם זה נכון. אני לא יודע כלום על מדעי האקלים, אבל אולי מדובר בדיסציפלינה שלמה ששקועה בפרקטיקות אדיוטיות. זה קורה. ייתכן שהיחס שלהם למשוואות דיפרנציאליות הוא הזנחה פושעת, בדומה ליחס המוסדי של הפסיכולוגיה למבחנים סטטיסטיים.

אבל זו טענה מאד חזקה, וקשה לי להאמין שהיא נכונה מהסיבה הפשוטה שמדובר בנושא טעון פוליטית וחם כבר תקופה ארוכה, והייתי מצפה שמתמטיקאים שימושיים וכו' שמתפלצים ממה שהולך שם יביעו את דעתם בקול רם. לא נחשפתי לעמדה כזו. היא שכיחה ורווחת ובמקרה פספספתי אותה, או שהיא זניחה ואיזוטרית?
בינתיים אין ראיות חד משמאיות שהחור באוזון ניגרם 679592
הטענה שלי הרבה יותר פשוטה. נימוק כמו "תיאוריה זו וזו היא נכונה, בגלל שהיא נתמכת ע"י מודלים ממוחשבים" היא בורות ו/או דמגוגיה. אני לא טוען שזה הופך את התיאוריה הנ"ל ללא נכונה בהכרח, אבל זה כן גורם לי להיות חשדן יותר כלפיה
בינתיים אין ראיות חד משמאיות שהחור באוזון ניגרם 679594
בטענה המלאה והלא-מסורסת, "התאוריה מבוססת על מודלים מפורטים שהבשילו והתקבלו לקונצנזוס בקרב החוקרים העוסקים בתחום - ולכן סביר שהתאוריה נכונה", אני לא מוצא פגם. התואר "ממוחשבים" הוא red herring.
בינתיים אין ראיות חד משמאיות שהחור באוזון ניגרם 679599
שום הרינג אדום ושום נעליים. אני מצטט שוב את "האייל הפלמוני":
"תהליך המעבר של cfc וגזים דומים לאזור שמעל אנטרטיקה מובן היטב ונתמך ע"י מודלים ממוחשבים"
בינתיים אין ראיות חד משמאיות שהחור באוזון ניגרם 679600
אז אם הוא היה כותב "תהליך המעבר של cfc וגזים דומים לאזור שמעל אנטרטיקה מובן היטב ונתמך ע"י מודלים של מערכות אקלימיות", הכל היה בסדר?
בינתיים אין ראיות חד משמאיות שהחור באוזון ניגרם 679604
לא, אבל אם הוא היה כותב "תהליך המעבר של cfc וגזים דומים לאזור שמעל אנטרטיקה מובן היטב ונתמך ע"י מחקרים, תצפיות ומודלים" (וזה אכן היה המצב) אז הכל היה בסדר, לפחות מבחינתי (אני כמובן לא מתחייב בשמו של "אמ").
בינתיים אין ראיות חד משמאיות שהחור באוזון ניגרם 679617
הבנתי. אין לי וויכוח עם זה.
בינתיים אין ראיות חד משמאיות שהחור באוזון ניגרם 679626
התיקון מקובל, הניסוח החדש הרבה יותר נכון ומשקף את כוונתי המקורית. ההאשמות בבורות בדמגוגיה ובשאר ירקות אינן מקובלות.
בינתיים אין ראיות חד משמאיות שהחור באוזון ניגרם 679881
בינתיים אין ראיות חד משמאיות שהחור באוזון ניגרם 679888
?
בינתיים אין ראיות חד משמאיות שהחור באוזון ניגרם 679892
~~~~ - ~~~~~
עננים וחור באוזון.
בינתיים אין ראיות חד משמאיות שהחור באוזון ניגרם 679394
> ורוב השותפים מסרבים לעשות שינויים בדלקים פוסיליים, חוץ ממס שפתיים.

מבחינת גזי החממה, כל הדלקים ההם די דומים (שריפתם מייצרת פחמן דו חמצני). לעומת זאת, יש שינויים בדלקים הללו משיקולי זיהום (ייצור חשמל באמצעות פחם מזהם יותר מאשר באמצעות גז. כאן מדובר על זיהום שמפריע לאוכלוסיה המקומית ולא בהכרח לתרומה לאפקט החממה).

לעומת זאת, מנסים לחפש כל מיני חלופות לשימוש בדלקים הללו (לדוגמה: אנרגיית שמש ואנרגיה גרעינית).
יש ראיות חד משמעית שהחור באוזון נגרם מcfc 679395
הדלקים אינם דומים מבחינת גזי חממה. שריפת גז טבעי (בתהליך מודרני) פולטת 50% פחות co2 מאשר פחם (פר יחידת אנרגיה שמיוצרת). ביחס לנפט ההבדל פחות דרמטי אבל עדיין קיים. חלק מהסיבות למעבר של השנים האחרונות לגז טבעי הן סביבתיות.
אם לא ה... 679398
אחת החדשות האופטימיות ביותר ששמעתי כבר הרבה זמן.

שיתוף פעולה כלל עולמי הצליח לבטל השפעה שלילית של האדם על הסביבה.
אם לא ה... 679461
אתה מעוניין לקנות דוחה היפופוטמים?

יש לי כמה כאלה במבצע
אם לא ה... 679474
חבל שאין לך דוחה קרנפים. הבנתי שיש ביקוש למוצר.
חדשות טובות ומעודדות 679661
אפשר בשיתוף פעולה כלל עולמי לחסל את תעשיית בעלי החיים, וזה מתחיל עכשיו.
חדשות טובות ומעודדות 679677
רגע. עוד ביס בשניצל...
זהו. עכשיו!
חדשות טובות ומעודדות 679678
1. חגבים מותר?

2. למה לחסל? אפשר להתחיל עם אכיפה של חוקי צב"ח הקיימים, על לולים למשל, ולהקשיח את הרגולציה מעת לעת.
חדשות טובות ומעודדות 679683
כן, חגבים יהיה מותר לאכול עם אישור פסיכיאטרי מיוחד. אנשים יאובחנו על הרצף הזואופאגי - הפרעה חדשה של אנשים שמדמיינים שהם חייבים אבל ממש חייבים לאכול בעלי חיים. לאנשים כאלה קופת חולים תספק חגבים. כמובן תהיה תעשייה שלמה של הנפקת אבחנות זואופאגיה. הזואופאגים יבכו שמפלים אותם וממדרים אותם בחברה וזה לא פיירי, יהיה תחום מדעי שלם ובאוניברסיטת באר שבע תהיה פקולטה ללימודי הזואופאגיה. עד שהאבחנה הזאת תעלם לאותו מקום שההיסטריה הלכה אליו.
חדשות טובות ומעודדות 679701
אם התעשיה תחוסל החיות האכילות בטבע יסבלו קשות. אמנם אפשר לאכול נבלות של בעל חיים שהתפגרו בדרך טבעית במקום להעלות השמיימה נשמות חגבים אבל מומחי הזואופאגיה הציונית מעריכים ששיעור המפגשים בין הדורבנים לפגושים בצפון יעלה.

ראיתי כתבות השבוע שעסקו בבשר מתורבת וכולם טענו שם שאוטוטו מעבר לפינה ההיסטוריה הקולונארית משתנה לעולמי עד.
מה עמדתך המנומקת?
סוד הגז הנעלם 699467
מישהו בדרום-מזרח אסיה פולט את הגז האסור CFC-11, פליטה שדוחה בלפחות עשור את סגירת החור באוזון. החקירה נמשכת - The Guardian

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים