צעירה אמריקאית הורשעה בהריגה לאחר שעודדה במסרונים את חברה להתאבד 3778
מישל קרטר, אמריקאית בת 20, הורשעה שלשום (ו') בהריגת חברה קונרד רוי באמצעות שליחת מסרונים שעודדו אותו להתאבד.

קרטר ורוי הכירו במהלך חופשה כאשר שניהם היו בני נוער, והחלו במערכת יחסים שהתנהלה כמעט כולה מרחוק, באמצעות רשתות חברתיות, מסרונים, ושיחות טלפון. המסרונים שהחליפו שימשו ראייה מרכזית במשפט, ותיעדו את מצבם הנפשי המעורער - שניהם סבלו מדכאון, ורוי ניסה להתאבד מספר פעמים.

לפני כשלוש שנים, כשרוי היה בן 18 וקרטר בת 17, רוי סגר את עצמו במכוניתו כשהיא אפופה בגז רעיל. בשלב מסוים הוא יצא מהמכונית, אולם חזר אליה לאחר שקיבל מסרון מקרטר המורה לו לעשות כן, וכך מת.

קרטר נשפטה בבית משפט לקטינים במדינת מסצ'וסטס, שבה אין חוק האוסר על עידוד התאבדות, ולכן הרשעתה התקבלה בהפתעה. פרקליטיה צפויים לערער על פסק הדין, אך אם הערעור לא יתקבל, קרטר עשויה לרצות 20 שנות מאסר.

קישורים
ארה"ב: עודדה ב-SMS את חברה להתאבד - והורשעה בהריגה - ynet
בית משפט בארה״ב הרשיע בהריגה צעירה שדחקה בחברה להתאבד בהודעות טקסט - הארץ
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

עידוד להתאבדות זה נורא 693326
מישהו יודע איך הרשיעו אותה על עבירה שאינה אסורה בחוק?
עידוד להתאבדות זה נורא 693328
בתי המשפט של היום עסוקים יותר בפלפולים על לשון החוק ותקדימים שונים, ודווקא את רוח החוק ואת הצדק מזניחים.
הריגה. בדיחה עצובה.
עידוד להתאבדות זה נורא 693329
לפי רוח הצדק (וגם החוק) ברור שהיא לפחות הפקירה אותו: לא רק שהיא ידעה על מותו המתקרב ולא ניסתה לדווח על כך, היא אף עודדה אותו.
עידוד להתאבדות זה נורא 693330
עבירה במחדל זו לא הריגה. אפילו ''הסתה להתאבדות'' זה לא הריגה.
קצת פרופורציות.
עידוד להתאבדות זה נורא 693332
וזה אתה אומר בתורמומחה לחוק הפלילי במסצ'וסטס?
עידוד להתאבדות זה נורא 693358
תגובה 693328
עידוד להתאבדות זה נורא 693366
שזה... לא?
עידוד להתאבדות זה נורא 693384
שזה אומר שמומחיות למקצוע ה''משפטים'' לא רלוונטית לעניין הצדק.
עידוד להתאבדות זה נורא 693388
לעניין הקביעה לגבי האם מעשה מסויים הוא עבירה על החוק או לעניין הקביעה שבתי המשפט לא מתייחסים לרוח החוק צריך, נראה לי, להכיר את החוק. מומחיות בחוק הפלילי היא בדיוק המומחיות שצריך על מנת לקבוע תגובות כאלה בנחרצות כזאת, מומחיות שלפי הבנתי אין לך, מה שהופך את ההצהרות שלך לחסרות ערך לחלוטין.
עידוד להתאבדות זה נורא 693405
אילו היית צודק, המושג ''פרצה בחוק'' לא היה קיים.
עידוד להתאבדות זה נורא 693407
אתה טוען שאם הייתי צודק לגבי ההנחה שלי שאינך מומחה בתחום המשפט הפלילי במסצ'וסטס המושג "פרצה בחוק" לא היה קיים?
עידוד להתאבדות זה נורא 693415
אני טוען שאילו המומחיות למשפטים היתה מתמקדת ברוח החוק, לא היה קיים המושג הזה. כי פרצות קיימות רק בלשון החוק ולא ברוח החוק.
עידוד להתאבדות זה נורא 693418
קבעת קביעה משפטית שלמיטב הבנתי (ואני לא מומחה ולא מתיימר להיות כזה) אינה נכונה.

ולגבי ה"פרצות בחוק", זה היה נכון אילו "רוח החוק" היה ניתן לבני האדם על ידי האל בהר סיני או, לחלופין, על ידי אדם יחיד בעל דעה עקבית ויכולת ניסוח מושלמת. למיטב הבנתי, זה לא המציאות, ו"פרצות בחוק" הן תוצאה של אי הבנה של כוונת מנסחי החוק או ניצול של ניסוח לא מוצלח של החוק שלא משאיר לבית המשפט ברירה אלא להתייחס לניסוח עצמו או תוצאה של חוקים שסותרים זה את זה.
עידוד להתאבדות זה נורא 693419
אני צריך פעם נוספת להפנות אותך לתגובה בהקשרה קבעתי את אותה הקביעה?
ואפילו לשיטתך, לא מדובר בכאלה דקויות שצריך להיות משפטן דגול על מנת לחוות דעה בנושא.

פרצות בחוק הן לא תוצאה של אי הבנת כוונת מנסחי החוק. פרצות בחוק הן תוצאה של ניסוח שלא כלל את כל האפשרויות הקיימות ושתתקיימנה בעתיד.
לכן שפה משפטית מלאה בכל כך הרבה ריבויים ומיעוטים ופירוטים ולכאורה ובנוסף וכו'
כי הנוסח קובע, ולא הכוונה.
עידוד להתאבדות זה נורא 693334
כלומר: יש כאן מעשה מקומם. זו לא סתם עבירה במחדל. היא עודדה אותו בפועל לעשות את המעשה. לכן יש כאן צדק. לא ברור האם יש כאן חוק.
עידוד להתאבדות זה נורא 693359
לעודד מישהו לעשות מעשה, זו הסתה או שידול לדבר עבירה, תלוי במקרה. אבל ממתי שידול או עידוד או הסתה הופכים לעבירה עצמה? איפה הצדק בזה?

וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון שמדובר במישהי שהיא עצמה על סף התאבדות.
עידוד להתאבדות זה נורא 693361
והעובדה שהיא לא טרחה לדווח על כך לרשויות ההצלה. כלומר: היא יכלה להציל אותו אבל לא רק שלא עשתה את זה אלא אף עודדה אותו להתאבד.
עידוד להתאבדות זה נורא 693386
ואיך זה הופך את הפעולה להריגה? (על השאר כבר עניתי)
עידוד להתאבדות זה נורא 693391
כאן אכן לא ברור לי שהמעשה הוא הריגה.
עידוד להתאבדות זה נורא 693423
ואם היא עודדה אותו להתאבד בכוונה טובה מתוך חברות ולא מתוך נבזיות אמריקאית מנוכרת ומרושעת?
לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה' 693375
לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה'
לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה' 693385
ואיך זה קשור?
1. לא מדובר ביהודיה שומרת תורה ומצוות.
2. זה שעמד על דם רעו עדיין לא הרג אותו. מדובר במחדל.
לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם יהודך אֲנִי ה' 693535
תיקנתי
לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה' 693395
בישראל יש חוק כזה.
עידוד להתאבדות זה נורא 693333
הריגה ללא כוונה תחילה (involuntary manslaughter) היא עבירה שאסורה על פי חוק.
עידוד להתאבדות זה נורא 693343
האם זהו הסעיף שיוחס לנאשמת במקרה הזה? נראה שזה קצת חורג ממעטפת החוק (אם כבר, היתה כאן כוונה תחילה ללא הריגה במובן המקובל).
עידוד להתאבדות זה נורא 693352
זה הסעיף שבו היא הורשעה.

העניין הוא שעל מנת להרשיע בהריגה ללא כוונה אין צורך להוכיח שהיתה כוונה, מספיק להוכיח שהיה מעשה. למה אתה מתכוון ב"הריגה במובן המקובל" ולמה זה לא התרחש במקרה הזה?
עידוד להתאבדות זה נורא 693353
הריגה במובן המקובל - התכוונתי לפעולה שפוגעת פיזית בגוף הקרבן (למשל - לפגוע בו עם רכב נוסע). במקרה הזה מי שביצע את הפעולה הפיזית (כניסה חזרה לאוטו) היה הקרבן בעצמו מתוך הבנה ברורה של השלכות המעשה.
עידוד להתאבדות זה נורא 693354
היית אומר שמי שמתכנן בניין שעלול לקרוס אם מישהו ירקוד בו לא מבצע "הריגה במובן המקובל"?
עידוד להתאבדות זה נורא 693355
האם הרוקדים היו מודעים לכך שהבנין יקרוס בזמן הריקוד?

אבל עזוב, השאלות שלי נבעו מסקרנות אמיתית ולא מרצון להתווכח.
עידוד להתאבדות זה נורא 693360
לצורך העניין, לא ידעו.

אבל, האם הידע משנה משהו? נהג שנוסע באופן מסוכן ודורס הולך רגל שחצה את הכביש שלא במעבר חציה לא אשם בהריגה? אחרי הכל, הולך הרגל ידע שחציית הכביש היא מסוכנת.

אני לא מנסה להתווכח, אני מנסה להבין מה מקפיץ בפסק הדין הזה להבדיל מהריגה ללא כוונה תחילה אחרת. ז"א, אני מבין שיש בזה משהו פיקנטי שהההרוג רצה למות, והיא "בסך הכל" עודדה אותו. אבל נראה לי שאלמלא היא פעלה כפי שפעלה, הוא היה חי. וזה נראה לי התנאי להגדרה של פעולה כהריגה ללא כוונה תחילה מבחינה חוקית (וההגדרה של פעולה כלא ראויה מבחינה מוסרית).
עידוד להתאבדות זה נורא 693364
הנהג הרג אקטיבית. הוא ולא מלאך, הוא ולא שרף. הילדה הלא ממש מאוזנת בנפשה הזו, לא הרגה אף אחד. היא שוחחה איתו. ואכן לא מנעה את המעשה, אבל ספק גם אם היתה יכולה למנוע אותו.
אפילו לו היה הורג מישהו אחר, ובדרך אליו היה מרים אליה טלפון ושואל לדעתה, והיא לא היתה מניעה אותו מהמעשה, היתה נשפטת על עבירה הרבה יותר קלה מרצח.
אבל קשה וחומר, כשמדובר בהתאבדות ולא בהרג של מישהו אחר - שמן הסתם ממש לא היה מעונין לסיים את חייו זה עתה - השימוש בטרמינולוגיה של הריגה הוא מדרון מאד, מאד חלקלק.
והרי יש היום אנשים מהיישוב שבוחרים לסיים את חייהם בשווייץ מתוך בחירה מודעת ושתיית כוס רעל. על פי הטרמינולוגיה הנ''ל, כל שיחה מקדימה שלהם עם מי מהמשפחה או החברים שבה נידונה האפשרות הזו ולא נתקלה בהתנגדות מוחלטת ועזה, שלא לומר פנייה למשטרה שתמנע את הנסיעה, תחשב כ'הריגה ללא כוונה תחילה' ומכאן ועד השלכת כל מעגל המקורבים שלו לעשרות שנים בכלא, קצרה הדרך.
זאת ועוד, בניגוד למעשה רצח או תאונת דרכים שבו ברור כי הצד הנפגע חווה את הסבל הנורא ביותר, משלם את המחיר הגבוה ביותר, בניגוד המקסימלי לכל זכויותיו ולכל בחירותיו האישיות, כאן מדובר באדם, שאם נשתמש לרגע בטרמינולוגיה הנ''ל, ממלא לחלוטין את משאלתו האחרונה של אדם 'אחר'. על פי אותה טרמינולוגיה - וההפרדה המופרכת שהיא עושה בין ההורג ונהרג - אולי האקט המוסרי הוא דוקא לא למנוע ממנו למלא את משאלתו האחרונה והמשמעותית של אדם שנמצא במצוקה גדולה לאין שיעור.

הכמעט אבסורדיות שהתיאור האחרון מתקרב אליה, מבהירה כמה שגוי הוא השימוש באותם מונחים לשני מקרים כל כך שונים, וכמה חלקלק הוא המדרון שהאישום הזה נוטה לקראתו.
עידוד להתאבדות זה נורא 693365
אין לגיטימיות להתאבדות.

יש מקרים קיצוניים, כדוגמת שווייץ. גם שם זה אחרי תהליך ארוך שנועד לוודא שלא מדובר על פרי גחמה.

שיחה למשטרה במקרה של שווייץ לא הייתה עוצרת את התהליך. שיחה למשטרה במקרה שלנו הייתה עוצרת אותו.
עידוד להתאבדות זה נורא 693372
לא אמרתי שיש לגיטימיות להתאבדות. אפילו לא אמרתי שעידוד בעל פה של התאבדות לא ראוי לגינוי בחוק. אבל כך גם חצייה באור אדום.
לא כל מה שראוי לגינוי ראוי להגדרת ''הריגה'', עם ובלי כוונה, מהסיבות שפירטתי באריכות בתגובה הקודמת.
עידוד להתאבדות זה נורא 693387
במה התאבדות שונה מלהט"ב? בשני המקרים מדובר באדם בוגר שעושה את מה שעושה מרצונו שלו, וגם אם לטעמך הוא פוגע בעצמו, מה אתה מתערב לו בבחירות שלו?
עידוד להתאבדות זה נורא 693400
לא בטוח שהיתה תרופה למחלה של הצעיר (דכאון קליני קשה או משהו כזה).

נוח "לשפוט" את שיקול הדעת של למי שאינו סובל מהפרעה נפשית קשה וחשוכת מרפא. רק שלחולה זה לא ממש עוזר הוא נידון לחיי סבל ואומללות בלתי ניסבלים. הלקונה היא במערכת הרפואית שמצד אחד אינה מספקת פתרון ומצד שני אוסרת על האדם לסיים את חייו כדי למנוע מעצמו סבל בלתי ניסבל.

לפי התרשמותי הנאשמת פעלה מתוך אמפטיה למתאבד הדכאוני, שהביע את רצומו לסיים את חייו והיה חסר אומץ לבצע זאת ברגע האמת. עונש של 20 שנה בוודאי אינו מידתי.

רופאים מבצעים בפועל המתת חסד לחולים סופניים, זה נעשה כשגרה ויש לכך הסכמה בשתיקה, אבל על הנערה הזו התלבשו הצדקנים הגדולים. שיטות להמתת חסד בבתי חולים:

1) תרופות שיכוך כאבים (כגון מורפין) במינון קטלני,

2) מניעת טיפול תומך חיים במצבים קריטיים.
עידוד להתאבדות זה נורא 693367
"הנהג הרג אקטיבית. הוא ולא מלאך, הוא ולא שרף." חשבתי שסגרנו את ההבדל בין הרג "אקטיבי" להרג "פסיבי" למעלה. מוסרית וחוקית זה הבדל שלא קיים.

"הילדה הלא ממש מאוזנת בנפשה הזו, לא הרגה אף אחד" בוודאי שכן, היא הרגה את קונרד רוי.

"היא שוחחה איתו. ואכן לא מנעה את המעשה, אבל ספק גם אם היתה יכולה למנוע אותו." אז אם נהג לא זהיר שהרג ילד בכביש יגיד לך שהנהג שנסע מאחוריו נסע מהר יותר ולכן בטוח היה הורג את הילד, היית מזכה אותו מאשמת הריגה?! היתה לה אפשרות לנסות למנוע מוות של אדם אחר, היא לא עשתה את זה, זה הריגה.

"אפילו לו היה הורג מישהו אחר, ובדרך אליו היה מרים אליה טלפון ושואל לדעתה, והיא לא היתה מניעה אותו מהמעשה, היתה נשפטת על עבירה הרבה יותר קלה מרצח." תלוי בנסיבות, יש מדינות בהם זה נחשב רצח מדרגה שניה, ברוב המדינות זה עבירה על החוק.

"אבל קשה וחומר... השימוש בטרמינולוגיה של הריגה הוא מדרון מאד, מאד חלקלק." למה?! זה שאמרת משהו, והוספת לו "קשה וחומר" לא הופך אותו לנכון. בשביל לשכנע שאתה צודק אתה צריך נימוקים. לאן בדיוק יוביל אותנו ה"מדרון החלקלק", ואפילו ה"מאד חלקלק" הזה? למיטב הבנתי, וכמו שאתה רואה מהמשפט ופסק הדין, אני לא ממש לבד, זאת הריגה לכל דבר ועניין.

"כאן מדובר באדם, שאם נשתמש לרגע בטרמינולוגיה הנ"ל, ממלא לחלוטין את משאלתו האחרונה של אדם 'אחר"' אי אפשר להתייחס לנערים בעלי נטיות אובדניות כאל אנשים רציונלים שקיבלו את ההחלטה ליטול את חייהם באופן קר והגיוני, ברוב המקרים, ובוודאי במקרה הזה לפי איך שהוא מתואר, מדובר באנשים בעלי מחלת נפש שצריכים טיפול ושחובה על כל אחד מאיתנו לפקפק באופן קבלת ההחלטות שלהם לגבי המשך חייהם. עזרה לאדם להתאבד יכולה להחשב לאקט המוסרי רק במקרה שמדובר באדם בוגר ובריא בנפשו שהגיע למסקנה ליטול את חייו באופן רציונלי. ברור שנער במצוקה שפונה אליך תוך כדי נסיון ההתאבדות בבקשה לעזרה לא עונה על המקרה הזה, ושהחובה המוסרית (והחוקית בחלק מהעולם) שלך היא לעשות ככל יכולתך על מנת לשכנע אותו לשקול את הבחירה שלו מחדש. נראה לי ברור שכל מי שמעודד נער כזה להתאבד מבצע הריגה. בלי שום מרכאות ובלי שום הסתייגות.

"הכמעט אבסורדיות שהתיאור..." מצטער, אני לא רואה כאן אבסורד ולא כמעט אבסורד. אולי אירוניה, בטח טרגדיה, אבל אבסורד?
עידוד להתאבדות זה נורא 693373
פאסיבי ואקטיבי - לא סגרנו את הדיון, בייחוד מרגע שהבאת את הנהג הדורס לפתיל באנלוגיה שגויה על פניה. גם האנלוגיה בין מתכנן בנין מלפני שנים ובעל אחריות משפטית ומקצועית למוצריו לבין שיחת טלפון לא מחזיקה מים.

זה שאתה אומר שהיא הרגה אותו לא מוכיח דבר. הוא הרג את עצמו.

לא מנעה - שוב לא ברור מה אתה רוצה מזוג הנהגים הללו. נהג אחראי על מעשיו ועל תוצאות הנהיגה שלו, והספקולציות שלו לגבי נהג אחר לא רלוונטיות. נהיגה פושעת ושיחת טלפון לא דומות בהרבה מובנים.
בכלל, לגבי ה"אפשרות למנוע הריגה", זה נשמע לי כמו עוד מדרון חלקלק וצדקני. לכאורה בכל פעם שמחבל עם סכין רץ ברחוב אחרי מישהו, ברדיוס של מאה מטר ממך, ואתה לא מסתער לכיוון המחבל כדי להציל את הנרדף, אתה חוטא בכך שלא פעלת באופן המיטבי בכדי למנוע הריגה. אני בטוח שאפילו נמצא עשרות אנשים שבמצב כזה לא יתקשרו (מסיבות שנות, חלקן אולי מוצדקות). בטרמינולוגיה שלך, כולם ראויים למאסר ארוך. אני שמח שהחוק בישראל לא עוקב אחרי הטרמינולוגיה הזאת.

אחרי ה"קשה וחומר" והמדרון החלקלק, הוספתי את הפסקה הארוכה ביותר בתגובה שלי שמפרטת את חלקלקות המדרון עם מספר דוגמאות. זה שאתה אומר שלא הבאתי נימוקים, זה או בגלל שלא טרחת לקרוא אותם, או שלא הבנת אותם, או שקשה לך לסתור אותם.

אוקי, באשר לרציונליות - נערים בדכאון הם לא האוכלוסיה היחידה שמתאבדת, אפילו לא האוכלוסיה הדכאונית היחידה שמתאבדת (רחוק מאד מזה). אז צריך להבהיר מה הטיעון שלך - האם הגיל של הילד הופך את ההחלטה שלו ל"לא בוגרת ולא שקולה"? ואם הוא היה בן 21 זה היה משנה לדעתך? דומני שהוא היה על סף גיל 18, מה שהופך אותו בפני החוק לבוגר כמו כל אחד אחר.
רבים יגדירו *כל* אדם שרוצה להתאבד (לפחות בגלל מניעים נפשיים ולא בגלל מחלה פיזית אחרת) כבלתי שפוי ולא רציונלי. אבל זה משמיט את הקרקע מתחת לכל הדיון, או מתחת לחלק מעמודי התווך השלו - העמוד שטוען שהריגה של עצמך והריגה של מישהו אחר הן אקטים שונים לחלוטין ואינם יכולים לעמוד על אותה מדרגה בפני החוק, הנורמות, המוסר וכדומה.
מעבר לזה, על פי תיאור המקרה לא נראה לי שהנערה עצמה היתה במצב יותר שפוי או רציונלי ממנו. אם אתה מסיר ממנו אחריות, למה ממנה לא?
אני אפילו מסכים איתך, לשם ההבהרה, ש"החובה המוסרית שלך היא לעשות (ככל?)‏1 יכולתך על מנת לשכנע אותו לשקול את הבחירה שלו מחדש". אני רק טוען שאי ביצוע החובה הזאת אינו שקול, ואפילו לא דומה, ל"ביצוע מעשה הריגה", וזה שלך זה נראה ברור שזה דומה, זה לא טיעון עם נתונים וסיבות שאפשר להתווכח עליו.

1 עם הסתייגות, לדעתי יש מצבים שבהם הרצון של אדם לסיים את חייו לגיטימי ואפילו רציונלי, ומי אתה שתקבע לו מתי ואיך (לא) לעשות זאת‏2.
2 לא מעט אנשים מכירים אנשים שהיו בדכאון ושיחות על התאבדות עם אנשים כאלה הן לא בלתי שכיחות. אני מניח (אבל מקווה שלא) שאפילו לכמה מהנוכחים בדיון יצא להשתתף בכאלה. מי שמכיר מקרים כאלה מקרוב, יודע להוותו עד כמה הנושא הזה מורכב, שונה מסיטואציה לסיטואציה, ורחוק מאד מלהיות שחור ולבן כמו שזה מוצג כאן. אם כל מי ששוחח אי פעם עם אדם אובדני ולא מיהר מיד לכלוא אותו מאחורי סורג ובריח היה נכנס לכלא, האוכלוסיה החופשית היתה מדוללת מאד.
עידוד להתאבדות זה נורא 693376
הבאתי את הנהג הדורס כאנלוגיה לנקודה אחת ואת הבנאי כאנלוגיה לנקודה אחרת, אם אתה מקבל ששניהם אשמים בהריגה, אז שתי האנלוגיות תקפות (ולכן ה"פאסיביות" לא משנה). וגם אם וכשאביא אנלוגיה רביעית וחמישית התקפות של אף אחת מהאנלוגיות שהבאתי בעבר לא תפחת.

"... גם האנלוגיה בין מתכנן בנין מלפני שנים ובעל אחריות משפטית ומקצועית למוצריו לבין שיחת טלפון לא מחזיקה מים" למה לא?! האם בגלל ה"אחריות המשפטית"? הרי כל אדם אחראי משפטית לכל מעשיו, כולל שיחות טלפון. בגלל הזמן? אתה טוען שהאחריות המשפטית למעשיך עולה ככל שעובר הזמן?! אני לא מכיר בהנחה כזאת, וגם החוק לא (אם כבר, ההפך, ככל שעובר הזמן קיימת התיישנות לחלק מהעבירות).

זה שאתה אומר שהיא לא הרגה אותו לא מוכיח דבר. השאלה אם מעבר להצהרות מאד נחרצות יש לך גם הסברים קצת יותר מנומקים.

"...נהג אחראי על מעשיו ועל תוצאות הנהיגה שלו, והספקולציות שלו לגבי נהג אחר לא רלוונטיות..." ומי שמדבר בטלפון ומעודד אחרים להתאבד לא אחראי למעשיו?! הספקולציות שלו לגבי מה היה קורה אם הוא היה נוהג אחרת כן רלוונטיות? אם כן, למה ומה ההבדל, אם לא, אז גם את הסעיף של: "ספק גם אם היתה יכולה למנוע אותו" לא עונה לנקודה.

"...זה נשמע לי כמו עוד מדרון חלקלק..." למה?

"... וצדקני" אני לא חושב שזה מקדם את הטיעון שלך.

"...לכאורה בכל פעם שמחבל עם סכין רץ ברחוב אחרי מישהו, ברדיוס של מאה מטר ממך, ואתה לא מסתער לכיוון המחבל כדי להציל את הנרדף, אתה חוטא בכך שלא פעלת באופן המיטבי בכדי למנוע הריגה..." זה ה"מדרון החלקלק" שלך?! אתה מתלוצץ? באותו אופן אפשר להגיד שהחוק שאוסר על פריצה עלול להוביל למדרון חלקלק וצדקני (מישהו מאיים עליך באקדח, תפרוץ לבית של השכן שלי או שההרוג אותך...). כמו כל החוקים גם החוק הזה מתחשב בנסיבות של ביצוע העבירה לכאורה.

"...אני בטוח שאפילו נמצא עשרות אנשים שבמצב כזה לא יתקשרו... בטרמינולוגיה שלך, כולם ראויים למאסר ארוך" זאת לא "הטרמינולוגיה שלי" זה החוק במסצ'וסס (ולא רק). כמובן שאם יש להם סיבות מוצדקות הם לא יואשמו.

"... הוספתי את הפסקה הארוכה ביותר בתגובה שלי שמפרטת את חלקלקות המדרון..." אתה מתכוון ל"...אנשים מהיישוב שבוחרים לסיים את חייהם בשווייץ מתוך בחירה מודעת ושתיית כוס רעל..."? זה נראה לי כמו איש קש.

"...נערים בדכאון הם לא האוכלוסיה היחידה שמתאבדת, אפילו לא האוכלוסיה הדכאונית היחידה שמתאבדת ..." אבל המשפט הנוכחי מתייחס במפורש למישהו ששיך לאוכלוסיית הנערים בדיכאון.

"האם הגיל של הילד הופך את ההחלטה שלו ל"לא בוגרת ולא שקולה"?" הגיל המנטלי והמצב הנפשי.

" ואם הוא היה בן 21 זה היה משנה לדעתך?" תלוי כמה הוא היה בוגר מנטלית.

"רבים יגדירו *כל* אדם שרוצה להתאבד (לפחות בגלל מניעים נפשיים ולא בגלל מחלה פיזית אחרת) כבלתי שפוי ולא רציונלי. אבל זה משמיט את הקרקע מתחת לכל הדיון, או מתחת לחלק מעמודי התווך השלו" (אני לא אחד מאותם רבים, אבל - ) ואם הוא משמיט את הקרקע, אז?

"... העמוד שטוען שהריגה של עצמך והריגה של מישהו אחר הן אקטים שונים לחלוטין ואינם יכולים לעמוד על אותה מדרגה בפני החוק, הנורמות, המוסר וכדומה" - אם היינו מדברים על משפט שלו זה היה טיעון הגיוני, אבל לא הוא עמד לדין.

"...על פי תיאור המקרה לא נראה לי שהנערה עצמה היתה במצב יותר שפוי או רציונלי ממנו. אם אתה מסיר ממנו אחריות, למה ממנה לא..." זה משהו שהסנגוריה היתה צריכה להעלות בפני השופט והוא היה צריך להכריע.

"...וזה שלך זה נראה ברור שזה דומה, זה לא טיעון עם נתונים וסיבות שאפשר להתווכח עליו..." לא, אבל אפשר למצוא דרך קצת יותר פרקטית להתווכח. אם, למשל, תנסה לשרטט את הקו בין הריגה לבין מה שהיא עשתה שלהגדרתך הוא לא הריגה. או, אם תנסה להסביר לי מה היא היתה צריכה לעשות על מנת שתסכים שזה הריגה שראויה למשפט, ואלי תנסה להגדיר את מה שהיא עשתה. יש דרכים להסביר, בשביל זה אני מביא את האנלוגיות, אני לא חושב שסתם להגיד "מדרון חלקלק" מקדם אותך במשהו.

"... אם כל מי ששוחח אי פעם עם אדם אובדני ולא מיהר מיד לכלוא אותו מאחורי סורג ובריח היה נכנס לכלא..." יש הבדל ענק מוסרית וחוקית בין לדבר אם אדם דכאוני לבין לעודד נער במהלך ביצוע ההתאבדות שלא להפסיק אותה.
עידוד להתאבדות זה נורא 693377
שניהם אשמים בהריגה, זה לא הופך את האנלוגיות לשיחת טלפון עם מתאבד לתקפות (איזו מן לוגיקה זו?).

אני מבדיל בין מעשה לדיבור (לא אני המצאתי את זה). כשאני במעשה נותן לך סטירה, אני אשם בתקיפה. כשאני אומר לך שאתה שווה סטירה, או שמשה שווה סטירה, אם תלך ותרביץ למשה בגלל זה, זאת בעיה שלך ואני לא אבוא לשבת במעצר לידך. אפילו במרחב הפוליטי הציבורי, עם כל הדיבורים על הסתה ועל "מילים הורגות", העונשים על הסתה רחוקים מרחק רב מאישומים בהריגה, רשלנית או מכוונת. וזה הרבה יותר דומה למה שקורה כאן (==אנלוגיה תקפה יותר) מאשר נהג דורסני.
אדם אחראי למעשיו הרבה יותר מאשר כל אלה שייעצו לו. אם ייעצתי לך לקנות מניית טבע לפני חודשיים כי "עכשיו היא נמוכה", אני לא אחראי להפסדים שלך ושום בית משפט לא יחייב אותי להשיב לך אותם רק בגלל אותה שיחה.

כשאתה אומר "תלוי אם הוא בוגר מנטלית", אתה מאיין כל פרמטר ידוע אובייקטיבית כדי לשפוט מתי מישהו אחראי למעשיו או לא. אני לא מכיר שום קריטריון, משפטי או אחר, ל"בוגר מנטלית"‏1. ואז אתה משמיט את הקרקע וגו? (אז מה? - אז אם מבחינתך כל אדם בדכאון קליני או כזה שמנסה להתאבד איננו אחראי למעשיו, צריך לשים את כולם בבתי חולים פסיכיאטריים. בהצלחה עם תמיכה בעשרות אחוזים מהאוכלוסיה בצורה הזאת).

הקו שלי בין הריגה ללא הריגה כבר היה אמור להיות מובן מכל המלל עד כאן: מי שהרג על ידי מעשה אדם שלא רצה למות - הריגה. מי שתכנן בשיחה עם אדם את מותו של אדם אחר - שותף להריגה. מי ששוחח עם אדם שרוצה ליטול את נפשו בכפו, אפילו אם לא מנע ממנו - אי מניעת התאבדות, אבל לבטח לא הריגה. לו היה תולה אותו בעצמו, או זורק אותו מהגשר, זאת היתה הריגה למרות שמילא את רצונו של הנוטל.
גם מי שלא עמד בפני מחבל שבא לחסל את חברו לא אשם בהריגה.

יש הבדל ענק וגו' - יותר קטן מההבדל בין שיחת העידוד הזאת לבין לקיחת חייו של אדם אחר שלא על פי רצונו.

1 נשים מסוימות יטענו שזאת דרגה שהגבר הממוצע לא מגיע אליה עד מותו - אז מה?
עידוד להתאבדות זה נורא 693378
הלוגיקה היא פשוטה. יש משהו שברור לך שהוא לא "הריגה" וברור לי שהוא כן "הריגה". אין סיכוי שאשכנע אותך שזה הריגה ולא נראה לי שיש סיכוי שתשכנע אותי שזה לא הריגה. לכן, אנחנו צריכים להתקדם למקום בו אנחנו מבינים (להבדיל ממסכימים) זה את זה. לצורך זה אתה צריך להצביע על ההבדל המהותי שמבדיל בין המעשה אותו אתה מגדיר כלא הריגה לבין מעשה אחר עליו שנינו נסכים שהוא הריגה, ואני צריך למצוא לכל הבדל כזה אנלוגיה למעשה שעומד באותו הבדל ובכל זאת שנינו נסכים שהוא הריגה. מצאתי אנלוגיה כזאת, ההבדל שהצבעת עליו איננו ההבדל המהותי ואתה צריך להצביע על הבדל אחר (אם יש כזה) כשלתי בלמצוא אנלוגיה כזאת, מצאנו את מקור אי ההבנה ואפשר להבין זה את זה.

"אני מבדיל בין מעשה לדיבור (לא אני המצאתי את זה)..." תתקשר לשגרירות הרוסית ותמסור להם סודות מדינה בטלפון, אחר כך תספר במשטרה שזה לא מעשה אלא רק דיבור ולכן אי אפשר לשפוט אותך עליו. ספר לי איך קו ההגנה הזה עבד לך.

"אדם אחראי למעשיו הרבה יותר מאשר כל אלה שייעצו לו" ולכן היא הורשעה בהריגה ולא ברצח.

"כשאתה אומר "תלוי אם הוא בוגר מנטלית", אתה מאיין כל פרמטר ידוע אובייקטיבית כדי לשפוט מתי מישהו אחראי למעשיו או לא..." אני?! מה אתה רוצה ממני? זאת מערכת המשפט המודרנית. למרות שאני חושב שהיא עדיפה (במובן הפשטני הזה) על מערכת משפט אלטרנטיבית שלא מתייחסת למצבם הנפשי של בני האדם ומנסה לשים את הכל בקופסאות "אובייקטיביות" אין לי שום כוונה לרמוז שזאת המצאה שלי.

"לא. אני לא מכיר שום קריטריון, משפטי או אחר, ל"בוגר מנטלית"‏..." אם אתה לא מכיר זה לא קיים?!

"...מי שהרג על ידי מעשה אדם שלא רצה למות - הריגה...." אם אני מבין נכון, ותקן אותי אם אני טועה, הדבר היחיד שמזכה אותה, לדעתך, הוא ה"שלא רצה למות"? ז"א, לדעתך הגנה סבירה לנהג שנסע באופן לא זהיר ודרס הולך רגל היא שהולך הרגל היה בעל נטיות אובדניות? אם זה נכון אני לא רוצה לחיות בעולם בו אתה כותב את החוקים.

"...יותר קטן מההבדל בין שיחת העידוד הזאת לבין לקיחת חייו של אדם אחר שלא על פי רצונו" לדעתי לא, כאמור, לדעתי ה"רצונו" מוטל בספק (כאמור, לא בוגר מנטלית ולא בריא בנפשו) ושיחת העידוד הזאת היא לקיחת חיים של אדם לכל דבר ועניין.
עידוד להתאבדות זה נורא 693379
יש לי הרגשה שבאת להתווכח, שכן התגובה שלך מאלה אנשי קש ולא עונה באופן רציני לשום טיעון שלי.
אם יהיה לי כח אנסה במועד מאוחר יותר לענות לנקודות שאינן מופרכות שהעלית.
מה דין המוביל התאבדות המונית? 693401
בשנת 1978 הוביל ג'ים ג'ונס, המנהיג המשיחי של הכת הקומוניסטית "מקדש העם" People Temple למעלה מ-‏900 מאמינים שהלכו בעקבותיו למחנה בגיניאה, להתאבדות המונית שכללה גם רצח של יותר מ-‏300 ילדים. ג'ונס שידל אותם לבצע "התאבדות מהפכנית" כי בריה"מ דאז לא תיתן להם מקלט מפני סוכניות ריגול עוינות שעומדות לתקוף אותם, לענות אותם ולהפוך אותם לפאשיסטים. ג'ונס עצמו נורה, ולא ברור אם נרצח או התאבד.
מה דין המוביל התאבדות המונית? 693402
והמסקנה שלך מהמקרה הזה לגבי הדיון הנוכחי היא?
עידוד להתאבדות זה נורא 693412
אתה כותב שהיא רק לא מנעה ממנו להתאבד, ומתעלם מנקודת המפתח (לדעתי), שהיא עודדה אותו להתאבד.
עידוד להתאבדות זה נורא 693416
אם אני מבין נכון, הוא 'התחיל' להתאבד על דעת עצמו, לא?
אפילו אם כך הוא, לדעתי ההבדל בין זה לבין הריגה הוא כמו ההבדל בין הסתה לרצח לבין מעשה הרצח עצמו. אם נביא אנלוגיה מפורסמת, אולי היא המרגלית הר שפי בסיפור הזה, אבל גם הר שפי לא נשפטה על הריגה. קל וחומר וגו'.
עידוד להתאבדות זה נורא 693429
עודדה אותו לאזור אומץ ולממש את רצונו למות (בגלל מיאוס שלו מהחיים או משהו כזה). ההחלטה למות היתה של המתאבד ונעשתה כנראה בדעה צלולה על פי שיקול דעת ממושך שארך שנים.
לא אתפלא אם גזר הדין הוא גזר דין מוות על בחורה אנורקטית שלא תשרוד בכלא ללא טיפול תומך (וטיפול תומך בה לא יהיה).

בהזדמנות זו, אוף טופיק למחצה.

אני ממליץ לצפות בסרט האנימציה היפני THE SILENT VOICE שם חילופי THE SHAPE OF VOICE.

הסרט דן פעמיים ברצון שני הגיבורים להתאבד (מסיבות שונות זו מזו). השאלה ברקע היא: מתי שווה לחיות את החיים ומתי שווה להחליט לסיים אותם. הסרט לא מלוטש לטעמי, כי הזירה בה ההתרחשויות ילדותית במקצת, אבל למרות זאת הסרט חזק מאוד.
עידוד להתאבדות זה נורא 708226
הסיבה שהיא הורשעה, היא בגלל התנהגותה בזמן ההתאבדות עצמה, היא שמעה בטלפון ״בשידור חי״ איך הוא נחנק ומשתעל בתוך האוטו שלו, אחרי שחיבר את האגזוזסט עם צינור אל תוך האוטו, כשזה קרה, ברגע האחרון הוט יצא מהאוטו, ואמר לה שהוא לא חושב שהוא רוצה לעשות את זה, אבל היא היתה זאת שפקדה עליו לחזור למכונית ולסיים עם זה, לכן המקרה הוא יוצא דופן וכנראה שתהיה הרשעה, כיוון שהיא לא התקשרה למשטרה, לא למשפחה, לא לכוחות הצלה, ולא רק זה, אלא ממש כעסה עליו על שיצא מהאוטו!
תאור יותר מפורט של האירוע 693430
יש פירוט בכתבה בוושינגטון פוסט. כחודש לפני ההתאבדות, קרטר דווקא היתה נגד התאבדות. אבל כשבוע לפני האירוע, היא התחילה להפעיל לחץ על רוי להתאבד, ואפילו שוחחה איתו על אמצעי ההתאבדות. לאור הרקע זה אפשר אולי להבין את ההחלטה של בית המשפט (אגב, זו ערכאה שניה שדנה בנושא. ב 2015 בית משפט דן בנושא וגם מצא אותה אשמה).

שיחה שנערכה כחודש לפני:
ROY: we should be like Romeo and Juliet at the end

CARTER: Haha. I’d love to be your Juliet :)

ROY: but do you know what happens in the end

CARTER: “OH YEAH F— NO! WE ARE NOT DYING”

שיחה שנערכה כמה ימים לפני:
CARTER: But the mental hospital would help you. I know you don’t think it would but I’m telling you, if you give them a chance, they can save your life

CARTER: Part of me wants you to try something and fail just so you can go get help

ROY: It doesn’t help. trust me

CARTER: So what are you gonna do then? Keep being all talk and no action and everyday go thru saying how badly you want to kill yourself? Or are you gonna try to get better?

ROY: I can’t get better I already made my decision.

אבל אז (כמה ימים לפני) קרטר מתחילה ללחוץ עליו לעשות את זה. הנה שיחה אחת:

ROY: How was your day?

CARTER: When are you doing it?

Roy said he was having a good day, but Carter wasn’t satisfied.

CARTER: Really?

ROY: Yes.

CARTER: That’s great. What did you do?

ROY: Ended up going to work for a little bit and then just looked stuff up.

CARTER: When are you gonna do it? Stop ignoring the question???

שיחות על אמצעי ההתאבדות (אין לי את המקור).

If the truck emitted a specific amount of carbon monoxide “for five or ten minutes, you will die,” she told him. “You lose consciousness with no pain. You just fall asleep and die.”

And if Roy couldn’t find a way to use carbon monoxide, Carter suggested alternatives: “I’d try the bag or hanging,” she told him. “Hanging is painless and take like a second if you do it right.”

ושיחה בבוקר אותו יום, שבו קרטר לחצה על רוי לעשות את זה ועכשיו:

CARTER: “So I guess you aren’t gonna do it then, all that for nothing”

CARTER: “I’m just confused like you were so ready and determined”

ROY: “I am gonna eventually”

ROY: “I really don’t know what I’m waiting for. . but I have everything lined up”

CARTER: “No, you’re not, Conrad. Last night was it. You keep pushing it off and you say you’ll do it but u never do. Its always gonna be that way if u don’t take action”

CARTER: “You’re just making it harder on yourself by pushing it off, you just have to do it”

CARTER: “Do u wanna do it now?”

ROY: “Is it too late?”

ROY: “Idkk it’s already light outside”

ROY: “I’m gonna go back to sleep, love you I’ll text you tomorrow”

CARTER: “No? Its probably the best time now because everyone’s sleeping. Just go somewhere in your truck. And no one’s really out right now because it’s an awkward time”

CARTER: “If u don’t do it now you’re never gonna do it”

CARTER: “And u can say you’ll do it tomorrow but you probably won’t”

תאור יותר מפורט של האירוע 693431
זה נתון חדש שונה מפירסומים קודמים. לא יכול כרגע לקרוא.
תאור יותר מפורט של האירוע 693432
סבבה,
רק על סמך איזה פרסומים קודמים כתבת "ההחלטה למות היתה של המתאבד ונעשתה כנראה בדעה צלולה על פי שיקול דעת ממושך שארך שנים."?
לדעתי זה סתם ניחשת. ואת זה אני אומר על סמך פרסומים קודמים שלך.. :-)
תאור יותר מפורט של האירוע 693442
כתבתי בציטוטך "כנראה" ולא סתם כתבתי "כנראה" כי לא הייתי בטוח במאה אחוז (אני שוקל את המילים שלי).

לא זוכר את המקורות למה שכתבתי, אולי המקורות נימצאים בפורום רוטר לחדשות וסקופים, נהוג שם לצרף מקורות ואם מישהו לא מצרף מקורות מאוד כועסים עליו. יתכן שבהמשך קראתי במקומות אחרים לא זוכר איפה. בעניין המקורות איני מוכן לחתום התחייבות כי כאמור אינני זוכר מהם.

מה שנאמר באותם מקורות (שתוכנם זכור לי לי היטב) הוא שהשניים היו "חברים" מספר שנים והם התלבטו במשותף בעניין ההפרעות הנפשיות שלהם : (1) המחלה שלו (דכאון, _כנראה_ דכאון קשה שיש בו חשש לאובדנות) (2) ובעניין המחלה שלה (אנורקסיה). כמו כן זכור לי שהכרות שלהם ארכה מספר שנים. כאשר מצרפים את העןבדות הנ"ל די ברור ששני הנושאים העסיקו אותם מספר שנים, לא חשיבה בחטף, לכן כל שיקול דעת הוא בדעה צלולה. גם התגובה האחרונה שהבאת (וושינגטון פוסט או משהו כזה) מתיישבת עם המידע הקודם שלי. הציטוטים שהבאת הם לא בהכרח בסתירה לרושם קודם שלי, יתכן שקדמו לציטוטים שהבאת דיונים בינהם בהם המתאבד אמר לה שהוא נחוש להתאבד (דיונים אלו אינם בהכרח נכללים בציטוטים, שהרי הציטוטים הם רק חלק מהדיונים ביניהם). הציטוט יכול להיות רק שלב סופי לדיונים מוקדמים אילו (לא מצוטטטים), יתכן שהבחורה קרטר הבינה שזו החלטה סופית ונחושה של המתאבד אלא שהוא חסר אומץ לבצע את מה שהחליט.

לתשומת ליבך:

התגובות הקודמות שלי מדוייקות למדי והרושם שלך אודותיהם הוא _רושם מוטעה_. אני בדרך כלל מביע דעה בעניין קונטרוברסלי ופחות מביע דעה בעניינים שאינם קונטרוברסליים. בעניינים שמוסכמים על כולם אין רבותא במה שאומר לכן למה עלי להצרף למקהלת המסכימים (אני גורס כלב נשך אדם לא מעניין, אדם נשך כלב כן מעניין, עניון קומטרוברסלי מעניין, עניין לא קונטרברסלי לא מעניין).

כאשר אני מביע דעה קונטרוברסלית זה רק לאחר שהקדשתי זמו מאוד ארוך לבדיקה, אני יודע שאתקל בהתנגדות וזלזול לכן אני בודק שוב ושוב. אינני מביע דעה קונטרוברסלית על סמך בדיקה חפוזה, זה רושם מוטעה מאוד. אין לי שום יכולת לתעד במפורט את כל הליך הבדיקות שלי כי הזמן שלי קצוב (אין לי מאות שעות מיותרות). אני בסך הכל די מאוכזב מהגישה של רוב האנשים בפורום שמגלים נטיה לקונסרבטיזם מחשבתי ועצלנות בבדיקות, חשבתי שהרמה פה תהיה גבוהה יותר או שלפחות מי שלא בודק היטב לא יביע דעה חפוזה ונחרצת על סמך בדיקה שטחית שעשה. מאקדמאים שאמורים לחשוב באופן עצמאי ולא איבדו את הסקרנות של חשיבה מחוץ לקופסא ציפיתי ליותר. מה אומר ? אכזבה.

הערה:
גרפומניה, התחכמויות, התנשאות וכדומה – אינן סימן לרצינות אלא נסיון לחזק טיעון חלש בדרכים פסולות. להיפך, מי שנוקט בדרכים אילו עושה זאת בשל חולשת טיעוניו או שיש לו שיקולים זרים. רצינות אינה זקוקה לקביים מסוג זה.

רק מעט מאוד מהמגיבים פה אני מכבד בשל רצינותם.

מתנצל על מעט שגיאות ההקלדה/כתיב אין לי זמן נוסף להגהות. השתדלתי להתנסח בהיר כך שלמרות שגיאות הקלדה/כתיב הניסוח ברור.
תאור יותר מפורט של האירוע 693449
"אשר מצרפים את העןבדות הנ"ל די ברור ששני הנושאים העסיקו אותם מספר שנים, לא חשיבה בחטף, לכן כל שיקול דעת הוא בדעה צלולה"

אוקי, זה לא רחוק ממה שחשבתי. זה ניחוש. דעה קדומה. לא קראת את השיחות בינהם, פשוט הנחת לפי הנסיבות ש"כל שיקול דעת הוא בדעה צלולה"

וזה בסדר, דעות קדומות זה דבר חיוני, גם לי יש דעות קדומות ואפילו לשופט. הנה, גם עכשיו, אחרי שקראתי את כל החומר הקשה הזה (באמת קשה ולא מצחיק בכלל) הנטיה שלי היא לחשוב: מה רוצים ממנה. היא ילדה מסכנה. היא לא צריכה כלא, היא צריכה טיפול פסיכולוגי. וייתכן מאד שאם זו לא היתה ילדה בלונדינית אלא מקסיקני חבר כנופיה לא מגולח שנאשם בדיוק באותו דבר, הייתי שולח אותו לכלא (בדימיון שלי כמובן) בלי לחשוב פעמיים. מאד יכול להיות.

אבל בגלל שאתה מעיד על עצמך שאתה אדם רציני ומקדיש זמן ארוך מאד לבדיקה - אז הרשה לי להציע לך (ולא רק לך) הצעה. פשוט תבדוק מה קרה בתכלס, במקום להניח הנחות. זו הדרך הכי טובה להתגבר על הדעות הקדומות. וגם זה לא קשה. יש גוגל. ב 2 וחצי חיפושים מצאתי את השיחות בינהם. במקום להניח ש"כל שיקול דעת הוא בדעה צלולה" פשוט אפשר לבדוק מה היתה השיחה בינהם.
עוד אתה כותב לגבי הציטוטים שלי: "לא בהכרח סתירה לרושם קודם שלי" ו"ייתכן שקדמו לציטוטים שהבאת דיונים בינהם" - זה פשוט ניחושים מסדר שני. נסיון להצדיק את האמירה הראשונית שלך לאור מידע שאתה כתבת שלא היה ידוע לך קודם. אבל לא יותר הגיוני לשקול מחדש את האמירה לאור מידע חדש? נכון, כמעט כל דבר "ייתכן" אבל יותר מעניין לבדוק מה קרה בתכלס.
תאור יותר מפורט של האירוע 693441
זה לא שאנחנו עוצרים את הנשימה שלנו עד שאתה מגיב, כך שבמקום לשלוח הודעות כאלה אתה יכול פשוט להגיב רק אחרי שתקרא.
תאור יותר מפורט של האירוע 693433
מעניין אותי למה בחלק מהקטעים יש כביכול תמליל שיחות של שניהם, ובחלק גוף שלישי מספר לנו מה הם אמרו האחד לשניה.
תאור יותר מפורט של האירוע 693436
הסיבה היא מאד בנאלית. אני העתקתי מהוושינגטון פוסט. אני משער שהתמלילים הוגשו לבית המשפט באופן מלא. הוושינגטון פוסט השיג אותם, וכתב כתבה.
בכתבה צריך לקצר אז לפעמים הוושינגטון פוסט קיצר ולפעמים לא.

אם זה מעניין אותך, אז מצאתי ברשת את המסמך שהוגש לביהמ"ש ב 2015, הוא כולל 46 עמודים: https://www.scribd.com/doc/276206526/Michelle-Carter-...
צהוב על צהוב 693435
ההיבט או הקונטקסט התרבותי חסרים בכתבה.
צעירים אמריקאיים מתרברבים בייאוש וחוגגים ריקנות ברוב חוצות‏1. הם גם מדרבנים דכאוניים להצליח בנסיונות התאבדות‏2.
ברשתות החברתיות האנונימייות- סגורות למחצה האמריקאיות אין טאבו חברתי חזק שימנע מלעודד אנשים למות. גם לא ברשתות החברתיות, האמריקאים קצת שרוטים לגבי העניין.
ההתאבדות נתפסת כאירוע וסיכוי להפוך למישהו (שיחת הרשת) והמתאבד המוצהר זוכה לשאלות מתריסות. אין פלא שזוגות מושפעים מסביבתם.

מהכתבה ואולי גם מהראיות אי אפשר להבין אם קרטר שכנעה אותו להתאבד או שמדובר בהחלטה שתמכה בה, ואם תמכה לסירוגין, באופן רציף ובאיזה אופן- (מעבר לשיחה בשעת המקרה.)
ברור שהיא לא טרחה להציב את עצמה כדמות סמכותית כדי לשכנע אותו למות או כדי להנחות אותו כיצד לבצע.
בנוסף לא מובן אם היו מסרים סותרים בהודעות או בשיחות טלפוניות ומה משקלם בתקשורת בנושא שהתפרסה על תקופה ארוכה.

נכון שהיא לא עירבה את הרשויות ולא מנעה ממנו להתאבד אבל מדובר בילדה לא הכי יציבה בעצמה שאני מהמר שהושפעה מהטרנד הקטלני-שגלש גם לשיח המקומי שלנו בצורת "תמות כבר".
מקווה שההקשר התרבותי-חברתי עמד לנגד השופט והמושבעים. מדובר בנערה בת 17 שתשב שנים ארוכות בכלא.
אם כל צעיר אמריקאי שעודד מישהו למות (בצחוק או ברצינות) היה נעצר, הרחובות היו מתרוקנים.

לעורך הוושינגטון פוסט כמובן שאין את הרצון להסביר לקורא את הסיטואציה על מורכבותה.
קרטר אשמה ונראית טוב, יש מוות ופסיקה "חדשנית". יאללה בסדר.

1.- איומי התאבדות ונסיונות התאבדות ברשת הפכו לז'אנר. הלוויתן הכחול הוא רק קצה ידוע של התופעה.
2.- יש לך סיבה טובה לא להתאבד היום?
צהוב על צהוב 693437
הלוויתן הכחול הוא משחק רוסי.
צהוב על צהוב 693462
ראה הרולטה הרוסית, הוודקה, הקפה, הטבק והעינוי הסיני. המצאות אדירות שתורמות לאנושות עוברות מדינות ויבשות כמו כלום.
צהוב על צהוב 693439
רגע רגע רגע..

להגיד למישהו עם נטיות התאבדותיות שאם הוא ישאף פחמן חד חמצני במשך 5 עד 10 דקות אז הוא ימות ללא כאב, ושהוא יכול להריץ צינור מהאגזוז לחלון האחורי ולאטום אותו עם בגדים - זה ז'אנר?

ז'אנרים מוזרים יש לצעירים האלה..
צהוב על צהוב 693463
הבנת הנקרא והחזרת באמת משהו אבל אנחנו כבר מוזמנים לפסח.
צהוב על צהוב 693466
כמו שאתה כותב ''אין מספיק מידע'' לדעת למה אתה מתכוון. או שאולי אתה ''מושפע מטרנד'' באייל הקורא. אני לוקח את זה בחשבון כשאני קורא אותך..
צהוב על צהוב 693444
אני לא מסכים אתך שמדובר בטרנד. הם היו קרובים זה לזה באופן אישי. הרושם שלי (ללא הוכחות רבות) שרוי מאס בחייו והרצון להתאבד התגבש אצלו זמן ממושך. קרטר היתה מודעת לכך. בגלל הקרבה שלה אליו היא חשבה שלא ראוי שתיטוש אותו ברגע האמת מבחינתו, כלומר שתיקה או קישור לסייענות היא סוג של בגידה באימון שלו.

אם היא היתה רק בת 17 בשעת מעשה היא עדיין לא הייתה בוגרת להחלטות קשות, בגיר היה עשוי לסרב עד הסוף לסייע למוות. בגיל 17 החשיבה עדיין די רומנטית.
צהוב על צהוב 693461
יכול להיות שמדובר בגישה רומנטית ילדותית לפיה פניה לרשויות היא בגידה או שקצת נמאס לה מהחפירות שלו.
יש טרנד של צעירים {לייק אם אתם רוצים לראות אותי קופץ לפסי הרכבת} אובדניים או שהפכו לכאלה או שמציגים את עצמם ככאלה בגלל הבאז.

היכולת להעביר שידורים חיים תומכת בהשערה שמדובר בטרנדיות. לא מזמן מישהו ירה לשחור בראש בשידור חי.
זו דרך "קולית" שבה המתאבד הפוטנציאלי יזכה לקהל ובו מעודדים ומייעצים למרות "אפסיותו". בגלל שבתרבות האמריקאית הרקובה עצם החשיפה נתפסת כתהילה גם רצח רנדומלי מקבל לגיטימציה ולייקים.

הטרנד מעצם טרנדיותו מתבטא יותר בשיח ובעמדה הציבורית כלפי המעשים. אין מספיק מידע כדי לדעת מה גרם לנערה לתמוך ולעודד במעשה אבל אני די משוכנע ששניהם היו מושפעים חשופים לטרנד.
ההכנות להתאבדות היו ממושכות, כפי ששיערתי 693446

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים