כיצד ירדו לטימיון 600 מיליון שקלים במחשוב הביטוח הלאומי 3805
לאחרונה נחשף כי מאות מיליוני שקלים שהושקעו במחשוב מתקדם של המוסד לביטוח לאומי, ירדו לטמיון.

הפרויקט, שיצא לדרך בשנת 2009, אמור היה לקחת 10 שנים ולצורך כך תוקצב ב-‏477 מיליון שקלים. יעדיו היו שיפור השירות לציבור, הנגשת מידע לצורך קבלת ההחלטות באירגון ושיפור כללי של תהליכי העבודה בו. בפועל הושקעו בו עד כה 600 מיליון שקלים, ופותחה רק אחת מ-‏33 מערכות שתוכננו, וגם זאת באופן חלקי. על־פי הערכה מעודכנת, לפרויקט, שאמור היה להסתיים בשנתיים הקרובות, נדרשים 800 מיליון שקלים נוספים והוא צפוי להסתיים רק בשנת 2028.

בין הסיבות לכשל ניתן למנות את היות הביטוח הלאומי גוף עצמאי שאינו נמצא בסמכותה של רשות התקשוב הממשלתית, האחראית על ניהול פרויקטי IT (אם כי זו הוקמה רק בשנת 2012). ועד העובדים של הביטוח הלאומי גם התנגד להעברת הפרויקט למיקור חוץ. במקום זאת נשכרו עובדים ארעיים. מצב זה הותיר את ניהול הפרויקט בידי הנהלת הביטוח הלאומי, שאינה מבינה בתחום המחשוב לדברי חה"כ אורי מקלב, שניהל דיון בנושא בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. גם דוחות של מבקר המדינה וחברת היעוץ ארנסט אנד יאנג שהתריעו על בעיות קשות בניהול הפרוייקט, זכו להתייחסות מינורית.

חברת בייקר טילי שסקרה 175 אלף פרויקטי IT, מצאה שרק 16% מהם הוכתרו בהצלחה, הכוללת עמידה ביעדי הזמן והתקציב. ככלל, טוענת רוני ברנוב מנכל"ית חברת היעוץ פלמינגוס, פרויקט כזה לא צריך לקחת יותר משנה וחצי. מעבר לכך, הוא הופך לפרויקט בסיכון גבוה, לא רק מבחינת עמידתו ביעדים אלא גם ביחס לרלוונטיות הפרויקט שנים לאחר שהוגדר. בכתבה ב-The Marker היא מפרטת מה נדרש להצלחת פרויקטים כאלו.

לעת עתה הוחלט להמשיך רק חלק קטן מן הפרויקט, בפיקוח הנהלת הביטוח הלאומי, ובתוך שנתיים לבחון את הדברים כדי לקבל החלטות באשר להמשך תהליך .
קישורים
כתבה בכלכליסט
כתבה ב-TheMarker
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

ומי ישלם את המחיר? 695910
ההנהלה? המנכ"ל? השר האחראי? לא, אתם ואני.
ומי ישלם את המחיר? 695911
כידוע לך, ישראל סובלת בשנים האחרונות מעודף גובר של גביית מיסים. ניתן לקוות שהנחלת מתודולוגיות הפיקוח והניהול שפותחו בביטוח הלאומי אל כל הגופים הממשלתיים, תמתן ולו במעט את חומרת הבעיה. ככה נהרוג את הצפור בשני הצדדים ומעז יצא מתוק.
695915
כידוע, "טמיון" בלשון חז"ל פירושו אוצר המדינה. אמור מעתה: "כיצד עלו לטימיון 600 מיליון שקלים".
טימיון 695920
אכן כך. מעניין אם שינוי המשמעות התייחס למיסוי באשר הוא, או רק לסיטואציות של החרמה שלכאורה ניתן היה למנוע.
היו דברים מעולם 695960
בלי לפגוע בשלומיאליות של המוסד לביטוח לאומי

כלל האצבע שאני מכיר בתוכנה לארגונים אומר פי שתיים כסף ופי שלוש זמן ממה שתוכנן.
אבל זכור לי מקרה משנות התשעים בו נסיון להטמיע CRM היה כל כך כושל שממש הרס חברה (רב בריח אאז"נ)
היו דברים מעולם 695965
כידוע חוק הופשטטר אומר שזה תמיד ייקח יותר זמן מהצפוי, גם כשאתה לוקח בחשבון את חוק הופשטטר (אני משער שהתרגום בספר קצת יותר טוב...). דיון 3374
היו דברים מעולם 695969
הואיל והזדמנה לי לפני כמה שנים פגישה עסקית עם פקידי ממשלה בכירים האחראים על פרוייקט מחשוב בערך של מאות מליוני ש"ח‏1, והואיל והתרשמתי באופן אישי מחוסר הידע הנונשלנטי בנושא עליו הם אחראים, מהזחיחות, מחוסר הבקיאות שלהם בחומר שהיו אמורים לקרוא לפני הפגישה‏2, והמחשת הדימוי המפורסם על דוכן הלימונדה, אני נאלץ לחלוק על דעתך המלומדת שמדובר פה באפקט הנורמלי של הערכת חסר של עלות פרוייקטים‏3.

מספיק דובר כאן בדיוני שו"ח על "X אי היעילות", אבל החברה האלה הביאו את זה לרמה שלא דמיינתי שהיא אפשרית.

__________
1. ואין פה גרגר של הגזמה.
2. תרגום - אף אחד מהם לא טרח לקרוא כלום לפני הפגישה!
3. מסיבה לא ברורה, תמיד מפספסים בתכנון את רשימת הבעיות הבלתי צפויות.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים