סין רוכשת ידע טכנולוגי במערב, במרוץ לדומיננטיות 3807
כתבה ב"ניו יורק טיימס" (תורגמה חלקית ב-TheMarker) דנה במגמות בסחר בין סין לארה"ב שכרוכות בזרימת ידע טכנולוגי לסין.

לפני שנתיים הכריזה סין על תוכנית "תוצרת סין 2025", במסגרתה היא מתכננת להפוך לגורם דומיננטי בעולם בתחומי טכנולוגיה מתקדמת, ובפרט שבבים, בינה מלאכותית, רובוטים תעשייתיים ומכוניות חשמליות. ההשקעות בתחומים אלה בסין נאמדות במאות מיליארדי דולרים, חלקן בגיבוי ממשלתי. כך, למשל, רכשה לפני שנה חברת "מידאה" הסינית, שעד אז ייצרה מוצרים כדוגמת סירי בישול אורז, את "קוקה", חברת רובוטיקה מגרמניה, תמורת 3.9 מיליארד דולר.

אחת הדרכים שבהם שואפת סין לסגור את הפער ממדינות המערב היא הדרישה שלה שחברות שמבקשות גישה לשוק הסיני יחשפו את הטכנולוגיה שלהן לפני גורמי הממשל הסיני. הנימוק הסיני הוא הגנת סייבר, אך יש במערב החוששים שסין תנסה לנצל את ההליך כדי לגנוב קניין רוחני.

חוק אחר העומד להיכנס לתוקף קובע כי יצרניות מכוניות שיבקשו למכור רכבים מונעי דלק בסין יחויבו לייצר בסין מכוניות חשמליות. ואכן, ג'נרל מוטורס ופולקסווגן כבר חותרות להקים שותפויות עם יצרניות סיניות למטרה זו.

ארה"ב מנסה לשלוט בזרימת הידע לסין, והטילה לפני שנה מגבלות על מכירת מוצרים מסוימים לסין. יצרנית השבבים AMD עקפה את המגבלות בכך שהקימה חברה בסין, ומכרה לה עיצובי שבבים שהחברה הסינית מייצרת בעצמה. לפי הכתבה ב"ניו יורק טיימס" הסכם זה יכול לקדם מאוד את מחשבי העל שסין כבר מייצרת.

מחוקקים בארה"ב קוראים בעקבות זאת להדק עוד יותר את הפיקוח על מכירה וייצוא של ידע, ולחקור טענות על גניבת קניין רוחני מצד סין.
וילבור רוס, שר המסחר של ארה"ב, אמר לאחרונה "יש מספר חברות אמריקאיות שיותר מדי בקלות חלקו ידע עם מדינות שעלולות להיות אויבות של ארה"ב... זו ראייה קצרת טווח במידה קיצונית לוותר על קניין רוחני יקר ערך בתמורה לכמה רבעונים או כמה שנים של מכירות מוגברות".

מנגד, אחרים חושבים שההשקעה של סין במחקר היא טובה לעולם, בתקופה שבה ארה"ב מפחיתה את השקעתה.
קישורים
כתבה ב"ניו יורק טיימס"
TheMarker - תרגום
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

Tech hunt 696100
זו פחות או יותר הסיבה בשלה אני מסרב לעבוד בחברות שנמצאות, או עשויות לעבור לבעלות סינית. על סמך מספר מקרים וכתבות (שאני לא זוכר כרגע) התרשמתי שמטרתם העיקרית אינה כלכלית ישירה, אלא העברת הבעלות על טכנולוגיות מן המערב - אליהן, במסגרת איזושהי תחרות כוחנית. אם הן היו מדינה בעלת אמות מידה מוסריות כבמערב, או כלשהן, ניחא, אלא שלא.
ועוד מהנעשה בסיננו 696257
לפי כתבה מהניו יורק טיימס, אזרחי סין משתתפים בששון ביוזמות ממשלתיות של רישות מצלמות וטכנולוגיות זיהוי פנים, במטרה להילחם "ברעים" - בעיקר פושעים, ואולי גם אנשי הפאלון גונג, וארגוני זכויות אדם.

הפרויקט המסקרן ביותר הוא סולם לדירוג אזרחי המדינה, שכיום ההצטרפות אליו וולונטרית וב-‏2020 יהפוך לחובה. דירוג גבוה ניתן על תשלום חובות בזמן, וכן על הורות; דירוג נמוך על בילוי שעות רבות במשחקי מחשב. בעלי דירוג גבוה זוכים להטבות כמו שכירת אופניים או קיצור תורים בבתי חולים תמורת תשלום. חלק מבעלי הדירוג הגבוה שמשתפים את העובדה הזו ברשת החברתית.

את מישהו מעניינת דעתי? לפחות כתגובה אינסטינקטיבית רגשית, זה לא מרתיע אותי. הייתי שמח אם כל מיני התנהגויות טובות שלי היו מזכות אותי לא רק במצווה, או בקארמה טובה, אלא הייתי יכול לקנות איתן במכולת (כמעט מילולית). הייתי שמח אם המניאק שעוקף בתור ייתפס במצלמה ויענש בדירוג. האם זה אומר עלי משהו רע?

כמובן שאם, נניח, הפגנת אתאיזם תוריד דירוג אז הפסדתי. ומה אם יהיה (לא בסין, אבל אולי אצלנו) שוק חופשי של דירוגים? אז כמובן הדירוג הדתי יוציא אותי זבל, אבל מה אכפת לי מה חושבים עלי הלקוחות של הדירוג הזה?

כבר כתבו על זה ספר מד"ב?
שיר המעלות 696261
כן. התנ''ך.
ועוד מהנעשה בסיננו 696265
נמסר לי שיש פרק של ''מראה שחורה'' שעוסק ברעיון הזה. אישית, ראיתי רק פרק אחד של הסדרה הזו, ואני לא מתכונן לעשות את זה לעצמי שוב.
ועוד מהנעשה בסיננו 696266
פרק מעולה, מדובר בתרחיש שקורה בעוד לא הרבה שנים שבו ניתן לעשות ''לייק'' אחד לשני על כל דבר, כך שהתנהגויות טובות זוכות לעידוד והתנהגויות רעות זוכות לעונש.
.
אזהרה - ספויילר קל מאוד
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
הצד הרע של הסיפור הוא שזה מביא את חוויית התיכון האמריקאי לחיים הבוגרים, איפה שה''לא מקובלים'' מדורגים נמוך ואנשים רגילים עושים מאמצים קיצוניים על מנת לעלות בדירוג ולהתקרב ל''מקובלים''.
המקובלים זוכים להטבות כספיות וחברתיות מהותיות שאינן זמינות, גם לא בתשלום, ל''לא מקובלים''. בעוד שהאחרונים נידונים לחיים עם קשיים שונים שמוערמים עליהם עקב הדירוג שלהם, גם אם אין בדירוגים האלו ממש.
ועוד מהנעשה בסיננו 696300
אני יכול לנחש בעיה אחרת: ככל ש"המערכת" יותר תנטר התנהגויות מוסריות של אנשים, כך תקטן המוטיבציה הפנימית שלהם להתנהג באופן מוסרי. ואז הם ינסו to game the system, כלומר לנצל ככל האפשר חורים במערכת כדי לפעול למען עצמם על חשבון אחרים, גם באופן לא הוגן.
ועוד מהנעשה בסיננו 696322
אתה בטח מודע לכך שעפ''י תיאוריות פסיכו-אבולוציוניות לגבי התפתחות המוסר זה מה שאנחנו עושים כבר מאות אלפי שנים.
ועוד מהנעשה בסיננו 696342
אני רוצה לטעון שלא, אבל כדי שלא אטען נגד איש קש, אשמח אם תפרט.
ועוד מהנעשה בסיננו 696352
הפרוט המלא מופיע בספרים רבים שעוסקים בסוציוביולוגיה כמו "The moral animal" , "הגן האנוכי"‏1 ודומיהם, ואני לא יכול לעשות צדק לרעיון בכמה שורות, אלא שכידוע חוסר יכולת אף פעם לא הרתיע אותי מלכתוב באייל.

עפ"י התיאוריה הזאת המוסר התפתח כדי לאפשר קיום בריתות של "אסירים" רציונליים שחיים בעולם בו הם משחקים ב"דילמת האסיר החוזרת". כידוע האסטרטגיה המובילה ברוב הניסויים היא וריאציה זאת או אחרת על "מידה כנגד מידה", או "עין תחת עין" אם אתה מעדיף דימוי ויזואלי, ובסיטואציה הזאת כדאי לכל שחקן להעמיד פנים שהוא מוסרי יותר ממה שהוא באמת, כלומר לחפש "חורים במערכת" שמעניקה לו קרדיט על מעשים טובים - בדיוק מה שאתה חושש ממנו. אחד הדברים שאני אוהב בתיאוריה הוא שהיא גם נותנת הסבא אפשרי לקיומו של התת-מודע: הדרך הטובה ביותר לשכנע את האחרים שאתה אדם טוב היא לרמות גם עצמך שזה המצב - כלומר לא להציף לרמה המודעת חלקים מסויימים ממה שעובר לך במוח.

מובן שכל זה כבר נדון באייל פעם או פעמיים, אולי יבוא לך להעיף מבט בפתיל שמתחיל ב תגובה 153700 - תמצא שם גם שמות של עוד ספרים שעוסקים בסוגיה.
______________
1- אני מסרב לקרוא לספר "הגן האנוכיי".
ועוד מהנעשה בסיננו 696353
אני כמובן מסכים להסבר למה התפתח המוסר. אבל שים לב (ואני מקווה שמחברי אותם ספרים גם הם שמו לב) שהמוסר שהתפתח כולל לא רק מנגנוני פיקוח קוף על רעהו, אלא גם מוטיבציה פנימית, אצל רוב האנשים, להיות טובים; ואכן רוב האנשים ינהגו באופן מוסרי גם במצבים רבים שבהם אף אחד לא מסתכל. וזה מה שאני חושש שייחלש אם תהיה עלייה של סדר גודל במידת הפיקוח החיצוני.
ועוד מהנעשה בסיננו 696354
נקודה מעניינת.
כשלוקחים את זה לקצה אז זה כמו כל המשטרים הטוטאליטאריים (פייסבוק בתפקיד ''האח הגדול עמיתים'') שמכתיבים לאזרחים התנהגויות ''נכונות'' כמו הלשנה- בניגוד למוסר הפנימי שלהם. בגרמניה הנאצית זה ממש עבד על הנוער שהלשין על ההורים, אבל ברוסיה הקומוניסטית ככל שידוע לי מאוד חלקי ובינם לבין עצמם האזרחים שמרו ברובם על המוסר הפנימי שלהם.
ועוד מהנעשה בסיננו 696356
עכשיו אני מנסה להיזכר איפה זה היה שקראתי על המעבר מהתניה סוציאלית ל"מוטיבציה פנימית". שוב, בקצרה: בהנחה שאותם מנגנוני הפיקוח מתקיימים במשך הרבה דורות יש יתרון (חברתי, שמתבטא ביתרון אישי) לאלה שנולדים עם המוטציה המתאימה‏1 לאותה מוסכמה חברתית, ואידך זיל. כמו כן צריך לזכור ש"מוטיבציה פנימית" היא בהרבה (רוב ה?) מקרים אינטגרציה משוקללת של מה שלימדו אותך כשהיית ילד קטן, שהרי חינוך הוא בעיקרו שטיפת מוח וכזכור אפילו וינסטון סמית למד, בסוף, לאהוב את האח הגדול. המחשבה על כך שאם הייתי נולד במאה שערים ייתכן הייתי היום חרדי מעבירה בי צמרמורת כל פעם מחדש, אבל אני חייב להודות שזאת אפשרות סבירה בהחלט‏2. כנ"ל, כמובן, אם הייתי נולד במשפחה מוסלמית או נוצרית אדוקה מספיק כדי להתנות את הילדים הקטנים.

מאחר וכך, אם אתה "מוסרי" באופן כללי אני לא חושב שהפיקוח החיצוני ישנה את זה בהרבה (מה שכן עלול לשנות את הגישה הוא אנונימיות‏3, אם תהיה כזאת).
____________
1- טוב, עם המערך הגנטי הנכון
2- בטח יש סטטיסטיקה על אחוז הנוטשים את הדת מתוך הקהילה החרדית, אבל היא לא מוכרת לי. עפ"י מה שאני מסוגל לשפוט מדובר באחוזים בודדים.
3- אחת הפעמים בהם הרגשתי הכי נבוך בשנים האחרונות היתה שאחרי שצפרתי למישהו על הכביש (המאניאק נסע לאט מדי או משהו) גיליתי שאני מכיר אותו - והוא אותי. זאת היתה עבורי הדגמה נוקבת איך בתור אדם עם שם ופנים אני מתנהג אחרת לגמרי מאשר באנונימיות. אגב, באייל אני נמצא אי שם באמצע כי עם הזמן שכ"ג הפך להיות מותג שמסמל את ה"אני" הלא אנונימי שלי. כשאני כותב כאן בתור "האייל האלמוני" או משהו דומה אני בוטה יותר.
ועוד מהנעשה בסיננו 696358
לגבי ‏2...
אוגוסט 2013: הלמ"ס: בעוד שש שנים רק כ-‏40% מהתלמידים יהיו בחינוך הממלכתי-יהודי
דצמבר 2017: הפתעה דמוגרפית: מהפכה שקטה אצל החרדים?: "התחזית שאוטוטו מחצית הילדים בכיתה א' יהיו חרדים וערבים אינה מתממשת, לאחר שבשנים האחרונות ירד קצב הצמיחה של החינוך הערבי והחרדי, והואצה הצמיחה של החינוך הממלכתי והממלכתי־דתי ■ האם החרדים מתמתנים, או האם יש כאן עדות לזרם גובר של חוזרים בשאלה?"
תחזיות דמוניגרפיות 696360
אגב הפתעות דמוגרפיות - בשנה שעברה ירד הריבוי הטבעי הערבי בישראל בפעם הראשונה אל מתחת לזה היהודי. זאת כחלק ממגמות בנות 20 שנה (פחות או יותר) בשני המגזרים.
ועוד מהנעשה בסיננו 696363
לפחות במקרה שלי, אני חושב שנהייתי יותר מוסרי ככל שהתבגרתי‏1, ואולי זה נמשך עד עכשיו. יש לי לפחות ראיות אנקודטליות שזה לא רק אצלי. אני מסכים שזה אינטראקציה בין נטייה מולדת, חינוך בגיל צעיר, אבל גם למידה.

אם התמריץ נחלש אצל מתבגרים ומבוגרים (בגלל יותר ניטור, לפי ההשערה שלי) אז זה יחליש גם את מרכיב הלמידה (או יגרום לו לעבוד בכיוון ההפוך) וגם את מרכיב החינוך כשהמבוגר מחנך את ילדיו.

1 למשל, תעודת הבגרות המרשימה שלי כוללת שתי רמאויות שהיום מסמרות את שערי (מה שנשאר ממנו).
ועוד מהנעשה בסיננו 696325
אתה התעלמת מהתגובה החצי-הומוריסטית שלי עם התנ"ך, אבל בחצי השני זה בדיוק מה שרציתי לרמוז אליו: שמערכות דת ממוסדות (המונותיאיסטיות מפורסמות לשמצה בענין) מנטרות התנהגויות מוסריות (לשיטתן) של הציבור עד לרמת נייר הטואלט, וזה אכן מנטרל את המוסר של היחיד ומעודד התפלפלויות וחיפושי פרצות בחוק, גם על חשבון שאר החברה.
ועוד מהנעשה בסיננו 696345
1. האם יש לך נתונים (או למצער סימני נפט אמפיריים) על כך שדתיים פחות מוסריים מאשר אתאיסטים? (ואפילו אם תמקד את זה בפחות מוסריים במקומות שבהם הדת לא אומרת כך או אחרת?)
2. איפה המערכת הדתית מנטרת יותר מהחופשית, בדברים שקשורים למוסר?
ועוד מהנעשה בסיננו 696349
2. בערך כל מצווה בתורה (ובהלכה) היא ניטור מוסרי, לא? אצל דתיים (וחרדים על אחת כמה וכמה), מנטרים מה אתה אוכל, איך אתה מדבר, עם מי אתה שוכב, ממי אתה גונב וכן הלאה. והרי מבחינת הדת, אפילו ברמה המקלה, כל מצווה שמערבת יחס לאנשים אחרים ולא רק לאלהים היא מצווה מוסרית. (ברמה המקשה, גם מצוות שבינך לבין האל הן מוסריות, כי האל מגדיר התנהגות מוסרית בכל תחום).
1א. בכל פעם שאיש דתי פנאטי (יש לא מעט כאלה) פוגע/מדיר/מקטין/מטריד/פוצע/הורג/עורף ראש בשידור חי (או מת) וטוען שזה בשם האל, הוא מעיד על התופעה שאמרת - שמירה על החוק (האלוהי מבחינתו) במקום שיקול מוסרי אישי.
1ב. לשיטתי, כמעט בהגדרה מי שמקיים מצוות כי הן כתובות באיזה ספר עתיק, לא מבצע שיקול מוסרי, גם כשהמצוות עולות בקנה אחד עם מה שאנחנו היינו מגדירים 'מוסר' (או 'מוסר תקין'). אם אתה לא רוצח כי זה כתוב בעשרת הדברות, לא הפעלת שיקול מוסרי. אם אתה לא רוצח, כי נראה לך שזה לא מוסרי, שזה פוגע באדם שמולך, ובעיקר שאתה לא היית רוצה שירצחו אותך - זה שיקול מוסרי. יתירה מזו - שיקול מוסרי שכזה יכול גם להישקל מול שיקולים אחרים, ואתה תיאלץ להכריע ביניהם.
ועוד מהנעשה בסיננו 696355
אני חושב שיש לנו קצר בתקשורת, בפרט סביב הכוונה ב"ניטור". הדת היהודית אומרת למאמיניה מה ראוי להם לעשות; ככזו היא יותר חלק מהשיקולים להכרעה מה מוסרי לעשות ומה לא. ב"ניטור" הכוונה שלי היא שמישהו מסתכל על מה אתה עושה, יודע אם אתה עושה משהו מוסרי או לא, ואולי מביא את זה לידיעת אנשים אחרים. יכול להיות שבחברה הדתית יש יותר ניטור מבחילונית, אבל אני לא משוכנע עד כמה, אם בכלל.
ועוד מהנעשה בסיננו 696357
אבל אלוהים מנטר אותך 24/7, ולא רק את מעשיך אלא גם את מחשבותיך. נכון שהוא לנוהג לספר על זה לאנשים מסביבך אלא במקרים יוצאי דופן (לפעמים המידע על מזוזה פסולה יגיע דרך השריפה שתשמיד את כל הרכוש שלך וכד'), אבל בעולם הבא כולם ידעו, פשוט לפי הטמפרטורה במקום בו תימצא, אם היית אדם מוסרי או לא. זה מעין "ניטור" עתידי.
ועוד מהנעשה בסיננו 696362
כן, ברור שכשכתבתי על ניטור אצל דתיים חשבתי גם על המנטר העליון. אבל נראה שרבים מהם מגלים מתישהו שכשהם עושים את הרע בעיניו השמיים לא נופלים על הראש, ומפיקים את הלקחים המעשיים מכך. אחרת, הייתי מצפה לראות אותם מתנהגים באופן מוסרי הרבה יותר מחילונים. אם אתה חושב שאכן כך, אתה מוזמן להתווכח עם הפונז שחושב הפוך.
ועוד מהנעשה בסיננו 696365
הגילוי, בשנות נערותי מן הסתם, שדתיים ככלל אינם מוסריים יותר מחילוניים, היה אכזבה גדולה עבורי בזמנו.
היום, אחרי עשרות שנות היכרות מעמיקה יותר עם הדת ונגזרותיה, אני כבר לא מופתע. נהפוך הוא.
ועוד מהנעשה בסיננו 696386
אני מנחש שאם הייתי דתי הייתי מרשה לעצמי להיות קצת פחות מוסרי בעניינים פחותי חשיבות כמו גנבה או קבלת שוחד ביודעי שבדברים החשובים באמת דוגמת הנחת תפילין ואי-חיטוט באף בשבת אני מפצה על כך. נראה שכולנו מבינים ש"מוסר" הוא מושג מאד פלסטי שניתן לעצב אותו בהרבה אופנים ואני אפילו מוכן לזרוק השערה פרועה שבאופן כללי שמירה קפדנית על אספקטים מסויימים מעניקה למצפונך קרדיט שמאפשר שמירה פחות קפדנית על אחרים.

לעניין השמים שלא נופלים מיד לאחר ביצוע העברה - הרי בשביל זה המציאו את העולם הבא (או את לייבוביץ'), לא?
ועוד מהנעשה בסיננו 696389
היה יותר מעניין אותי לשמוע דתי שמתוודה כך על עצמו או על אנשים בסביבתו הקרובה, מאשר חילוני שחושב כך על דתיים. כמו שכתבתי לפונז, זה מהלך אפשרי, אבל יש גם מהלך אפשרי הפוך (קראתי אותו לפני הרבה שנים אצל ב. מיכאל) - הדתי שמעגל פינות בשמירת שבת יוצא בזה ידי חובת יצר הרע, ואין לו צורך לפרוץ גבולות בדברים יותר מהותיים.

העולם הבא - כמובן, והנה בכל זאת דתיים עוברים עברות מכל הסוגים.
ועוד מהנעשה בסיננו 696394
קוויתי שאחד האיילים הדתיים(?) יתערב עוד קודם לכן ולא כופר כמוני, אך זה טרם קרה ולכן אתייחס לנסיוני הפרטי.
התיאורים של חילוניים שבחלקם מופיעים כאן היו גם נחלת חלקי בעבר, אם מסיבות של "סביר שזה ככה" המתוארות כאן, ואם מליקוט דובדבנים שלפחות לכאורה, התאימו למה שרציתי לזכור. למרות שיצא לי להכיר מגוון מכובד של יהודים דתיים - מפרימיטיבים ועמי ארצות ועד לפרופסורים באונ' העברית שבדיעבד, כמעט אף לא אחד מהם התאימו לסטריאוטיפים שהחזקתי. נדמה לי שהאסימון התחיל ליפול לי כאשר שכרתי מספר משמעותי של מפתחי תוכנה ואלגוריתמאים. שני הדתיים שבהם היו הטובים ביותר, בדברים שהיו חשובים לי אז - חשיבה מחוץ לקופסה, פתרונות פשוטים, ויכולת, כשצריך, "לבגוד" בעקרונות פיתוחיים מקובלים, תוך התמודדות עם תהיות ואף זעם של חבריהם לקבוצה על הסטייה ממצוות ה-Object-oriented design [Wikipedia] (ועוד דתות הקשורות לפיתוח תוכנה שהיו מקובלות אז ככזה ראה וקדש), דבר שמשום מה, דווקא החילוניים כמעט שלא היו מסוגלים לו. קידמתי אותם לנהל את השמרנים.

מתישהו באותה התקופה, הסתכלתי לאחור, אבל הפעם ביושר, וגילית לתדהמתי שספק אם מכל שומרי המצוות (כולל כמה חרדים) שפגשתי והכרתי ברמה עמוקה עד בינונית, היו רק אחד או שניים שהתאימו לתפיסותיי הקודמות את הדתיים. רובם לא חי בפחד אלא פשוט האמינו שזוהי הדרך הראויה לחיות, כל אחד מסיבות שלו, כאשר כל אחד מעצב לעצמו את (או עם בן/בת הזוג) את הגירסה הפרטית שלו לדרך זו. עצם ההליכה בדרך זו גרמה להם סיפוק יום יומי. הקיצוני שבהם בדתיותו אף נהג להתייעץ עמי בסוגיות מוסריות עמן התלבט. לאלוהים לא היה בהן זכר ואגב גם לא לעולם הבא (שטיבו ביהדות לא ברור) או לשכר ועונש כלשהו או מה כתוב בספר.

אחד ההבדלים העקרוניים ביננו לבינם הוא התחושה שמישהו בכלל מעריך את נסיונם לעשות את הדבר הנכון. אבל גם אצלם לשיקולים ולתחושות המוסריות הרגילות (אמפטיה, מאבק ואיזון בין ערכים שונים, תהיית ההפיכה לכלל, תחושת עוול, אשמה,...) יש תפקיד מרכזי.

השאלה שהועלתה כאן באשר למוסריות עודפת של אנשים שומרי מצוות לעומת אחרים יש טיעונים פסיכולוגיים וסוציולוגיים לכאן ולכאן, כך שהתשובה יכולה להיות רק סטטיסטית. לדוגמא: אם אנו עוסקים בנטילת חיים, הרי שבעולם החרדי, המכיל לא מעט אלימות, באופן מפתיע התופעה כמעט שאינה קיימת (המקרים הנדירים שכן הם של חוזרים בתשובה או כתוצאה של מחלת נפש). בנושאים מוסריים אחרים התמונה עשויה להיות שונה.
ועוד מהנעשה בסיננו 696397
בעניין רצח וחרדים - מעניין מה הסיבות הנפוצות לרצח אצל לא חרדים בישראל, פרט למחלת נפש. בשליפה מהמותן - פשע מאורגן וכבוד המשפחה. הסיבה השנייה היא חלק ממערכת ערכים שנראה שהחרדים חפים ממנה, מבלי שזה ייגע בשאלה על רמתם המוסרית. זה שאין אצלם פשע מאורגן, אם באמת אין, זה כבר יותר מעניין.
ועוד מהנעשה בסיננו 696399
כבוד המשפחה? אצל יהודים? לא זכור לי מקרה כזה. מצד שני הרבה דברים לא זכורים לי. אולי אתה מתכוון לרצח נשים ע"י בני זוגן.
כללית בארץ, רוב מקרי הרצח מתרחשים בתוך המגזר הערבי (נקמות דם בין משפחות‏1 ורצח בנות על כבוד המשפחה). בקרב היהודים נדמה לי שהרוב הוא בין קבוצות פשע.
באשר לפשע מאורגן במגזר החרדי, הדבר הכי קרוב לזה שאני זוכר הוא נסיונות הסחיטה מצד הבעלים של "בחרדי חרדים" לפני כמה שנים. אבל אולי הם לא חרדים.
אבל אפשר להרחיב את ההגדרות ולראות במערך הכשרות החרדי מעין פשע מאורגן. אבל זה נראה לי קצת מוגזם (גם אם לא חסר בסיס).

1 אני זוכר במעומעם מקרה בו אי מתן זכות קדימה בכביש הביא בתוך 10 שנים לכשבעים הרוגים בשתי המשפחות.
ועוד מהנעשה בסיננו 696359
יש שם פי אלף יותר ניטור חברתי, זה כל הענין עם כל ה'פרהסיה' שמוזכרת שוב ושוב בויכוחים על השבת.
בקהילה הדתית חשוב לא פחות (וכנראה יותר) מה שרואים חברי הקהילה שאתה עושה ומקיים, מאשר מה שרואה אלהים בינך לבין עצמך. וזה כמובן משמעותי מאד לקביעת מעמדך החברתי (ונגזרותיו) בקהילה.
ועוד מהנעשה בסיננו 696361
נניח; אם אתה טוען שהם פחות מוסריים מהחילונים מבחינת מוטיבציה פנימית, הייתי רוצה לראות לא רק טיעון למה הגיוני שזה יהיה כך, אלא גם איזשהו טיעון אמפירי שרומז שזה באמת כך. כי הנימוק נראה לי סיפור שאפשר לספר אותו ואפשר לספר סיפור הפוך.
ועוד מהנעשה בסיננו 696364
מה היה לא-אמפירי ב"כורתים ראשים או איברים אחרים בטענה שזה מה שאלוהים רוצה"?
ועוד מהנעשה בסיננו 696367
זו התנהגות מוסרית, אבל לפי מוסר שונה.

לעומת זאת אם מתברר שאותם אנשים גם עושקים את האוכלוסיה שתחת שלטונם ודורשים שוחד כדי לעזור לחברים, אז הם פחות מוסריים גם לפי המוסר שהם אימצו. וגם אז, אפשר להשוות את זה לשלטונות החילוניים באותן הארצות.
ועוד מהנעשה בסיננו 696376
זאת קצת טאוטולוגיה, לא, להגדיר כל התנהגות כמוסרית כי ככה היא נראית בעיני המאמין העורף.
כל הדיון התחיל בזה שמערכת האמונה הדתית, ניטור וחרמות בילט אין, מחליפה את השיקולים המוסריים של האנשים בציות עיוור אחר חוקים, מומצאים/נתפסים/נכתבים/מפורשים.
התיאור שלך רק מחזק אם ככה את הטיעון שלי.
ועוד מהנעשה בסיננו 696382
ההבחנה היא בין התנהגויות שהן מוסריות בעיני המתנהג, לבין התהנגויות שהן לא מוסריות בעיניו ובכל זאת הוא עושה אותן, בלי קשר בכלל האם הן מוסריות אובייקטיבית או מוסריות בעינינו. אצל הדתי, נניח - גניבה, או חילול שבת.
ועוד מהנעשה בסיננו 696402
הסטטיסטיקה היחידה שיש לי עם מספיק דגימות היא גניבת החנייה הפרטית שלי על ידי באי בית הכנסת שמעבר לגדר.
תדירות הגניבות היא פעם-פעמיים בחודש לפחות.
ועוד מהנעשה בסיננו 696370
מה שצפריר אמר.
ועוד מהנעשה בסיננו 696350
מה שהפונז אמר, ויפה אמר, ובנוסף- בכל ספק שיש הולכים לשאול את הרב. המערכת היהודית החרדית מפיגה ספקות על ידי תשובות מהסמכות. החרדים לכאורה חיים חיים נטולי ספקות והרהורים שניים.
ועוד מהנעשה בסיננו 696408
חוששני שבעניין זה מו"ר הפרופ' לייבוביץ היה נחרץ וברור לגמרי:
"כיוצא בו ענין המשמעות המוסרית שאותה מייחסים החילוניים לתורה ולמצוותיה. מוסר כערך מצד עצמו הוא קטיגוריה אתיאיסטית מובהקת. רק מי שרואה את האדם כתכלית וכערך עליון, ז"א, שם את האדם במקום האל, יכול להיות אדם מוסרי. [...] התורה אינה מכירה צווי מוסר שמקורם בהכרת המציאות הטבעית או בהכרת חובת האדם לאדם - אין היא מכירה אלא מצוות. [...]פסוק "ואהבת לרעך כמוך"- כפי שנוהגים לצטטו - אינו קיים בתורה : הכתוב אומר "ואהבת לרעך כמוך אני ה"'. חובת אהבת הרע אינה נובעת ממעמדו של האדם כאדם אלא ממעמדו לפני ה" "ואהבת לרעך כמוך" בלי הסיום "אני ה"' - זהו הכלל הגדול של האתיאיסט קאנט." מצוות מעשיות
במילים אחרות, רק אתאיסט יכול להיות אדם מוסרי.
אאז"ן י"ל אינו טוען שהיהודי שות"מ אינו מחוייב במצוות המוסר, אלא טוען שבעניין זה אין הבדל בין היהודי הדתי לבין חילוני. אם יהודי אינו מקיים מצוות מוסר שאינה מופיעה בהלכה, אין פרושו שאינו "יהודי טוב", אלא רק שאינו בן אדם טוב. כיצד מיישב י"ל את הסתירה לכאורה הזו? על "דרך השלילה", בכל מקום בו מצוות הדת סותרת את מצוות המוסר, מצוות הדת קודמת (ע"ע אברהם אבינו ועקידת יצחק).

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים