הדלק הרוחני של הרווחה הגשמית 382
נמאס לכם מחנוכה? רוצים לגוון? יש לנו משהו חדש להציע לכם - קוואנזה.

על פי לוח השנה האמריקאי, חג ההודיה נופל תמיד ביום חמישי. יום השישי שלאחריו מכונה "יום שישי השחור", היום בו מתחיל המרוץ המטורף של הקניות לחגים. יום שישי זה מתחיל את תקופת החגים (חג המולד וראש השנה האזרחית), אשר תסתיים בעוד יום "שחור", הוא יום ההחזרות הגדול, מייד לאחר חג המולד. כדי להבין את נפח חגיגת הקניות הכפיתית, אציין שהיא תורמת עד לכדי %50 מסך כל מחזור המכירות השנתיות של כל בתי העסק בארצות הברית.

המנוע העיקרי לחגיגה הזו הוא סנטה קלאוס. דמותו השמנה והשמחה תמיד, בעלת הזקן הלבן, לבושה אדום ודוהרת על מרכבה רתומה לשמונה איילים(!), מזינה את הכלכלה האמריקאית מאז סוף המאה ה-‏19. סנטה קלאוס התגלגל לאמריקה דרך דמותו האגדית של סינטר קלאס (Sinter Klaas) שהובאה על ידי המתיישבים הראשונים מהולנד לניו־אמסטרדם, היא ניו יורק של היום. שכניהם בקולוניות האנגליות אימצו את דמותו, וכך התגלגל סיינט ניקולס לסנטה קלאוס.

הסופר וושינגטון אירווינג פרסם לראשונה את סיפור סנטה קלאוס בתחילת המאה ה-‏19, בספרו "ההיסטוריה של ניו יורק", שדרכו נעשה סנטה לדמות פופולרית המשאירה מתנות לילדים הטובים. אגב, אירווינג פרסם את הספר תחת שם העט דיטריך ניקרבוקר. זהו המושג שהמתיישבים ההולנדיים השתמשו כדי לתאר את אופן לבישת מכנסיים מגולגלות עד לברכיים, ומוכר היום יותר כשם הרשמי של קבוצת הכדורסל של ניו־יורק ה-Knicks.

סנטה קלאוס התאזרח סופית בארצות הברית כאשר קלמנט קלארק מור פרסם את שירו "A Visit From Saint Nicholasmore", המוכר כיום באין ספור גרסאות, ב-"The Night Before Christmas".

בשנים 1860 עד 1880 הונצחה וקובעה דמותו של סנטה בתודעה האמריקאית על ידי הצייר והמאייר תומאס נאסט. המגזין הארפר פרסם סידרה של איורים המראים את סנטה עמל בסדנתו אשר בקוטב הצפוני ומכין את המתנות לילדים. הגירסה המודרנית של סנטה קלאוס נתקבעה בסדרת איורי פרסומת של חברת קוקה־קולה בשנות ה-‏30, ומאז לא נותק הקשר הבסיסי בין הישיש החביב חובב המשקה, ובין הכלכלה האמריקאית.

היהדות החלה לתרום גם היא לסאגה האקונומית האמריקנית. בניגוד למקובל בישראל, חג החנוכה קיבל באמריקה מימדים מפלצתיים. עבור האמריקאי הממוצע (לפחות אלו שחיים באזורים בעלי נוכחות יהודית גבוהה, כמו ניו יורק או בוסטון) חג החנוכה הושווה בערכו הקדושתי לסיפור הולדתו של ישו משיח. אמנם אמריקאי מן הישוב מכיר בחשיבותם של ראש השנה ויום הכיפורים, אך כנראה בעידוד הקהיליה היהודית, נתפס חג החנוכה כחג ב־ה' הידיעה. הגדילו ועשו היהודים באמריקה והכניסו את החנוכה לפנתיאון תקופת החגים הכללית, במסגרת המכירות והקניות הכללית. נהוג בישראל (לפחות כשאני הייתי קטן) לתת ביום הראשון של החג לכל ילד מעות חנוכה, או מתנה קטנה אחת. בארצות הברית לא רק שהמבוגרים מחליפים מתנות, אלא שהילדים מקבלים מתנה בכל יום מימי החג. סנטה קלאוס של הנרות.

אזכיר גם שבתקופה זו של השנה חוגגים המוסלמים את הראמאדן. כפי שלמדנו ממערכת הבחירות האחרונה בארה"ב, קיימת קהיליה מוסלמית שכוחה נמצא בעלייה, והמורכבת ממהגרים ממדינות ערב וממוסלמים שחורים אמריקאיים. ככל הידוע לי, תרומתו של חג זה לאתוס הכלכלי שולית, אם בכלל (והציניקנים יוסיפו - חכו כמה שנים).

ואולם, החל משנות ה-‏60, נוסף חג חדש להילולה הכללית - קוואנזה (Kwanzaa). חג זה הומצא על ידי דוקטור מאולאנה קארנגה (Maulana Karenga). ראש המחלקה ללימודים שחורים באוניברסיטת קליפורניה (באנגלית זה נשמע מוזר פחות Department of Black Studies). כמו כן, דר' קארנגה עומד בראש כח המשימה הנשיאותי לחינוך בין־תרבותי, ויושב ראש מכון קאוואדיה (Kawaida) ללימודים פאן־אפריקאניים.

מובן המילה קוואנזה בשפה בסווהילית היא "ראשון", או אולי "ביכורים", כי משמעותה הוא פרי התבואה הראשון. החג נוצר כחג אפרו־אמריקאי המסמל את המעבר הבלתי־נראה מחושך לאור. הוא אינו מבוסס על חוויה או דוגמה דתית כלשהי, אך מובן שהאספקט הרוחני שבו מודגש. קוואנזה נחגג במשך שבעה ימים בסביבות חג המולד, ומתבסס על שבעה עיקרים. כמובן שכמו לכל חג "מקובל", נמצא את סמלי הקוואנזה, קישוטי הקוואנזה, מתכוני קוואנזה ושירי קוואנזה.

שבעת עיקרי החג (Nguzo Saba), עיקר לכל יום, הינם:

1) אומוג'ה - OO-MO-JAH - חשיבות איחוד המשפחה והקהיליה, אשר מסומלת בפתגם האפריקאי "אני זה אנו" או "אני משום שאנו".
2) קוג'יצ'גוליה - KOO-GEE-CHA-GOO-LEE-YAH - הגדרת והכרת העצמי.
3) אוג'ימה - OO-GEE-MAH - מאמץ ואחריות משותפת, כלפי הקהיליה, כלפי העבר והעתיד של המשפחה, החברה והעולם.
4) אוג'מה - OO-JAH-MAH - שיתוף פעולה כלכלי המדגיש את עצמת הקולקטיב הכלכלי ועזרה הדדית.
5) ניה - NEE-YAH - התיחדות, התווית מטרות אישיות שיכולות גם להיטיב עם הקהיליה.
6) קואומבה - KOO-OOM-BAH - יצירתיות.
7) אימהני - EE-MAH-NEE - אמונה תוך הדגשת המסורת, ושיתוף בין יכולת אישית, שאיפות אישיות עם צדק וקידמה כללית.

סמלי החג כוללים הדלקת שבעה נרות בצבעי החג (שחור, אדום וירוק), מפות עשויות קש (זכר למקור האפריקאי), פירות וירקות, תירס, המסמל פיריון, גביע משותף, ומתן מתנות המעשירות את מקבלן (במובן הרוחני).

הטקסטים הניקראים במשך שבעת הימים לקוחים ממקורות שונים. הם כוללים המנונים המבוססים על שירי עם אפריקאיים, קטעים מן התנ"ך (ישעיהו) ומן הברית החדשה, וקטעי קריאה המזכירים באופיים ובתוכנם טקסים דתיים מוכרים.

הסטטיסטיקה מראה שלמרות שחג הקוואנזה לא תפס באופן מיוחד, בכל זאת הוא נחגג על ידי כ-‏15 מיליון איש כל שנה, ובשנים האחרונות, המודעות אליו נמצאת בעליה מסוימת. עליה זו נמדדת, איך לא, על ידי כמות המוצרים המפורסמים ונמכרים כאביזרי קוואנזה.

מזה אלפי שנים לא חגגו בני אדם במקומות שונים חגים שונים ומשונים שמקורם לוטה בערפל ההיסטוריה. הרי חג המולד או חנוכה לא החלו על ידי החלטת מומחה זה או אחר, ואפילו לא דרך החלטת ממשלה (ראו "אני מתייוון גאה", מאמרו של יוסי גורביץ). כאן לפנינו נוצרת מסורת חדשה, שתקפותה נובעת מאותו מקום שנובעת תקפותה של כל מסורת, תהיה זו דתית או לא - קבלתה על ידי האנשים שהחליטו לקיימה.

כמובן שיהיה זה קל לנסות לסתור ולקעקע את עצם קיומו של חג הקוואנזה, אך לדעתי תהיה זו רק התנשאות שנובעת מטענת העליונות שהינה ממהותה של כל ישות דתית.

חוגגי הקוואנזה אינם מתימרים להביא לכדי גאולת העולם המוחלטת, אלא רק לציין את עובדת היותם חלק מקהיליה אשר מעונינת לשמר ולפתח תווי אופי המיוחדים לה. למרות שהחג תוכנן על ידי מומחה אפרו־אמריקאי שחור, אין החג מוגבל ממהותו לסוג או לשייכות מסוימת של אנשים. חוגגים אותו כאלה שמשתתפים בחגים אחרים, ללא כל סתירה. להיפך, יתכן שחג זה יש בו יתרון. יתרון משום שהוא אינו נושא עימו כל נטל דתי והיסטורי, אין בו את העיוות החד צדדי שטבוע בדתות והמתבסס מחדש בכל חג. כל כוונתו לאפשר ליחידים לאשרר את עובדת היותם חלק מקהיליה, חלק מן החברה בכללותה.

וכמובן, שלילת הקוואנזה תהיה, בארצות הברית ואחריה בשאר העולם, מעשה אנטי פטריוטי לעילה, מעשה העשוי לעצור את ההתקדמות הכלכלית.
קישורים
ההיסטוריה המקוצרת של חג המולד - מתוך The Straight Dope
אני מתייוון גאה - מאמרו של יוסי גורביץ
The Night Before Christmas
ועוד אחד
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "דת והעידן החדש"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

החג של החגים 13465
ואולי זה המקום להזכיר את "החג של החגים". מדובר בחגיגה או פסטיבל שנמשכים זמן רב יחסית, שמארגן "בית הגפן" בחיפה מדי שנה (זו השנה השביעית). החגיגה משלבת את חנוכה, כריסטמס והראמאדן. חג הקוואנזה (עדיין) לא נכלל ברשימה.

לפרטים:
החג של החגים 13515
טל,
יש טעות קטנה ב URL של הקישור הראשון והאחרון
החג של החגים 13516
תוקן. תודה.
אופס ~ באחרון 13518
דובי!!! 13535
תתחיל לבדוק ת'קישורים לפני ש'תה מפרסים ת'מאמרים!
הרמדאן לא בעסק 13493
חג הרמדאן לא נחוג בתקופה זו בכל שנה. לוח השנה המוסלמי הוא לוח ירחי, כמו היהודי, אך שלא כמו הלוח היהודי, אין בו עיבור, כך שהשנה המוסלמית קצרה הן מן השנה היהודית, והן מן השנה הגרגוריאנית.

לכן כל החגים המוסלמים נחוגים בכל שנה קצת לפני התאריך הלועזי המקביל שבהם נחוגו בשנה שקדמה לכך, ואין להם עונות קבועות.

ואם אנו עוסקים בכך - אולי מישהו מהקוראים יכול להסביר לי מדוע כל העמים המוכרים לי סופרים את הימים בקבוצות של 7? מה מיוחד במספר שבע? הדתות המונותאיסטיות העניקו לו מעמד קדוש. האם מישהו מכיר קבוצה אתנית שבה הספירה היא שונה?

וגם לחג ה-Kawaida, כמסתבר, שבעה עיקרים.
הרמדאן לא בעסק 13522
לפני שנים רבות עשיתי מחקר קטן לגבי הנושא של השבוע. קראתי איפשהו (אנציקלופדיה עברית נדמה לי), שאורך השבוע נובע מחלוקת החודש לארבעה רבעים: ירח מלא, חצי ירח, אין ירח, חצי ירח. נדמה לי גם שגילו תרבויות עם דמוי-שבוע בן חמישה ואפילו ארבעה ימים
סמוך על ססיל 13524
לא תשובה מלאה, אבל גם זה משהו.
גם לא משהו 13530
התשובה שלו סקרה כל מיני מנהגים אבל לא ממש נתנה תשובה.
שאלה מעניינת בהרבה היא מדוע סופרים בבסיס ספירה עשרוני ולא ששי, הרי שש הוא מספר נוח להפליא שמתחלק לכל מספר המרכיב אותו עד החצי. ואכן היה מי שהשתמש בו בתרבויות העתיקות (מישהו מוכן להרחיב?).
גם לא משהו 13534
מקובל לחשוב כי בסיס החישוב הוא 10 בשל מספר האצבעות הממוצע בידיהם של בני אדם.

עם זאת, למיטב ידיעתי הבבלים השתמשו ב-‏60 כבסיס החישוב שלהם. זו הסיבה, למשל, לכך שיש 60 דקות בשעה, ו-‏12 שעות ביום. מי שמשתמש בבסיס החישוב 60 יכול לחלק (או להכפיל) בשתיים, שלוש, חמש, שש, עשר, 12, 15, 20, 30 ו-‏60 באותה קלות (כמעט) כמו שאנחנו מחלקים ומכפילים ב-‏2, 5 ו-‏10.
גם לא משהו 13536
האם המספר 60 לא קשור איכשהו לעובדה שהבבלים זיהו 12 מזלות?

וגם 12, 60 ו 360 קשורים לחישובי המעגל שהיו ידועים לבבלים
ההפך הוא הנכון 13546
הבבלים זיהו 12 מזלות כי זה התקשר לבסיס הספירה שלהם. כך גם לגבי החישובים של המעגל
גם לא משהו 483727
בספרו ''ספרות ומספרים'' משער ז'ורז' יפרח שהספירה בבסיס ששים נבעה ממפגש של שתי תרבויות שונות, האחת ספרה בחמישיות - כף יד אחת, שממנה התפתחה השיטה העשרונית, השניה ספרה בתריסרים, גםכן ביד אחת, אך בדרך אחרת, האגודל משמש כסמן העובר על שלושת פרקי כל אחת מארבע האצבעות.
שבוע 14164
ליוונים לא היה שבוע.
לרומאים היה שבוע בן שמונה ימים.
שבטים אפריקאים מסויימים הנהיגו שבוע בן 4 ימים.
בצרפת שלאחר המהפיכה הנהיגו שבוע בן עשרה ימים. נפולאון בא וביטל זאת.

בין 1929 ל 1940 היה שבוע בן חמישה ימים בברית המועצות.

כמה תרבויות החשיבו במיוחד את הספרה שבע. תרבויות שלכאורה אין קשר בינהן. כמו היפנים והיהודים. ליפנים היו שבעה אלי אושר, רומא נבנתה על שבעה גבעות - ואכן רומא עברה אחר כך משמונה ימים לשבעה ימים בשבוע.
לי נראה, שהיהדות בעצם התחילה עם העניין הזה של שבוע בן שבע ימים. עוד בתקופת כתיבת התורה - מתי שזה לא יהיה. לבטח לא לפני חמש מאות לפני הספירה.
שזה הרבה לפני כולם.
מהיהדות לנצרות ומשם לכל העולם.
שבוע 14170
לבטח לא אחרי.

טעות שלי.
הרמדאן לא בעסק 483723
ר.גרייבס מביא מפלאביוס ששבעת ימי השבוע הם לכבודם של שבעת ה''נודדים'' - הפלנטות, השמש והירח שמגלמים את האלים החשובים מכולם.
חגיגוס שמח! 13498
לקוראים שקצו בחגים הממסדיים-ממוסחרים עתירי יחסי-הציבור, נזכיר כי היום חל ה"חגיגוס", הידוע יותר כ-Festivus, ונחוג ע"י... 0 אנשים בערך.
(והנה אני כבר מתנצל מראש על שכתבתי שטויות שכאלה בפורום רציני שכזה)
חגיגוס שמח! 13509
מיץ פטל,
סליחה לא חעזור פה.

השנה, בהתאם למסורת החגיגוס, אתה הוא זה שיקשר לעמוד.

מסורת זו מסורת.
בימים ההם בזמן הזה 13526
העולם האלילי העתיק, ויתכן שאף היהודי, חגג חג בתקופת השנה של חג החנוכה. עדות לכך מופיעה בספר חגי (כ150 שנה לפני החשמונאים), בגמרא המתייחסת לחג שהפרסיים חגגו בתקופה זו ובמדרש המייחס חג זה לאדם הראשון.
המאפיין טכנית את תקופת השנה של חנוכה, הוא המעבר בשיא החורף, מחושך- התקצרות הימים, לאור-התארכותם (השנה זה יצא מדוייק- היום הקצר ביותר של השנה בא' חנוכה) מוטיב החוזר באופן זה או אחר בכל התכנים שיצקו לחג זה כל הדתות.
ועוד משהו 13572
האמריקאים ,בתערובת מתוחכמת טיפוסית של שיווק טוטאלי ושל dumb down הצליחו לפרק מחג המולד את כל האלמנטים השליליים, האפלים והפאגניים-דתיים שעדיין נחגגים באירופה.

למשל, הילדים הרעים מקבלים במקום מתנות ערימת פחם. בהולנד ,הילדים הרעים עלולים למצוא את עצמם בתוך שק בדרכם לספרד. באיסלנד סנטה מופיע בתור 13 דמויות מפלצתיות המשליטות טרור במשך
שבועיים, היצור טורק-הדלתות, מלקק הסירים, גונב הנקניקיות ועוד.

ביוון מוכר השדון קאליאנטזארי הנכנס דרך הארובה ומשתין באח, או קופץ על אנשים ומכריח אותם לרקוד עד אפיסת כוחות.

האוסטרים צריכים להיתמודד עם קראמפוס דמוי העז המהלך אימים על עוברים ושבים עם מקל ושרשראות.

ובצרפת לפני שהם יכולים לגשת ל Pere Noel, אבא כריסטמס, הילדים צריכים קודם לעבור את הבריון נואל פאוטארד, אבא מלקות.

עבור הילדים זהו מעין מבוא ליום הדין, אומר ההיסטוריון סטפאן ניסנבאום.

(ממאמר בניו-יורק טיימס)
חג שמח לכ-ו-ל-ם! 13537
וכמיטב המסורת האמריקאית, אחד מה news digests שאני מנוייה על נחת אצלי היום בתיבה עם ההודעה הבאה:
Security News will not be published Monday, December 25. Happy Hannukah, Ramadan, Christmas, Winter Solstice and Kwanza. If I left anyone out, happy to you too

:-)
Yet another winter holiday 13557
You forgot to mention that in the US and Europe a small Wiccan minority is celebrating their winter solace these days, somewhere in January, I'm not sure about the exact date.
נוקדן גם באנגלית 13599
Solstice, not solace.
חג האורות 13565
המשותף לכל החגים שצויינו הוא מוטיב האור. חגים אלו, כפי שכבר צויין, נחגגים בשיא החורף - היום הקצר ביותר בשנה. יש טוענים שמטרתם הפאגאנית היא לקדם את חזרת השמש. על כל מקרה יש בהחלט עיסוק מוגבר בתאורה: מנורות על העץ, הדלקת נרות וכד'. הרבה מאוד עמים בהרבה מאוד תקופות בהיסטוריה חגגו וחוגגים בתקופה זו חגים הקשורים לאור ולשמש.
חג האורות 13624
בל נשכח את יום לוסיה הקדושה הנחוג בשוודיה (ובעוד מקומות?) ביום הולדתי , הוא התשיעי בדצמבר , וגם הוא מעין חג אורים שבו בוחרים נערה בלונדינית (אלא מה?) שתייצג את לוסיה הקדושה, תתלבש בבגדים לבנים שלראשה כתר נרות (!) . החג מציין את העובדה שעוד מעט, בקרוב ממש, יהיה בשוודיה יותר מחמש שעות של אור יום בכל יממה ואולי גם קצת פחות קר (מספר עובדות שכדאי לדעת אם אתם מתכננים לעבור לשוודיה)
תיקון טעות 13725
סליחה, יום לוסיה הקדושה נחוג בשלושה עשר בדצמבר, את פרסי נובל נהוג לחלק בתשיעי.
חג האורות 13829
ברור הדבר, שחגיגות עונתיות שונות בתקופה זו של השנה - סביב היום הקצר ביותר - היו נפוצות כבר בעידן הקרח.
חשבו - האדם הפרה-הסטורי, מכורבל במערתו בעורות הדב והממותה, שניצודו בקיץ האחרון, מסביב למדורה, שר שירים, מספר סיפורים על אלילים שונים, רוחות, שדים ועוד... להעביר את הזמן בעונה הקרה והקפואה, עד שישוב האביב, ועמו ההזדמנויות ללקט ולצוד, וביום הקצר מכולם - דווקא - להדליק כמה שיותר אור, בתפילה, שאור-היום המלא (במיוחד בצפון הרחוק...) עוד ישוב, ואולי אף - בהתרסה נגד "השדים הרעים", ש"החשיכו את היום"...
באופן טבעי, עם התפשטות הדתות השונות, היה עליהן "להכליא" בקרבן גם את מסורות החגים הללו - לא היה ביכולתן להשכיחם, אבל - אי-אפשר היה לקבל חגים אליליים במובהק באמונות החד-אליות...
וכך, הצמידה תרבות אחת לחג זה סיפור על ניצחון מפואר במרד לאומי, שהיה - לכאורה - חסר סיכוי. תרבות אחרת - אגדות על הולדת "משיח" כלשהו, ושלישית - כפי שאנו למדים כעת - שבוע-הגות וחגיגות בסימן המשפחה. כי זה, הלא, העיקר בחג זה... יהא שמו "חנוכה", "חג המולד", או כל שם אחר שהוא.
וכל המגוון, ומוסיף את גרסאות ומסורות חדשות - כן ייטב... כל עוד זוכרים, כמובן, שאלהים נברא בידי דמיונו - הפורה מ-א-ד - של האדם... ;-))

שלכם,
דני.
חג האורות 13995
מר קלטי הנכבד,

תיאורך ל'הכלאת' מסורות אור שכאלו בתרבויות ובדתות השונות מוכר לי אישית מעיונים במחקרים אנתרופולוגיים וסוציולוגיים שונים, אך עליי לסייג ולהסתייג מן ההשוואה בין רעיון נאראטיב הנצחון המפואר במרד לאומי שנוי במחלוקת - רעיון אתנוצנטרי-ספאראנטי (פירודי) בעל אלמנטים מיזאנטרופיים בעליל - והמיועד ליהודים בלבד, לבין רעיון נאראטיב 'הולדת המשיח' - אשר לו בשורות קוסמופוליטיות הומאניות בהחלט, ולו כאפשרות דתית-פארטיציפאנטית (שיתופי) של גאולת האדם באשר הוא אדם.

נקודה למחשבה.

בברכה

א. מאן
אפשר בעברית? 14173
חג האורות 14203
הנאראטיב משתנה בהתאם לנסיבות.
עם בהתהוות - נאראטיב אתנוצנטרי, מכונס בעצמו ועויין. אלה הם זמני יהושוע והשופטים.
נאראטיב פייסני, חף מבדלנות, שלא לומר מתבולל - אלה הם ימי רות המואביה, אלילות בצד מונוגמיה.
נאראטיב קשוח כבתחילה - פרושים, מצדה, בר כוכבא.

ומעל הכל - נאראטיב העל - עם סגולה.
מה שזה לא אמור להביע.
ואסור לשכוח את ה 13575
ACGPD - Atheist Children Get Presents Day

היי, גם לנו מותר...
ואסור לשכוח את ה 13583
גם הציניים והשטחיים מקבלים מתנות ביום הזה?
ואסור לשכוח את ה 13585
לא... רק את השאריות שעובדי האלילים הרחומים משאירים להם.

התכוונתי להגיד - כל אחד והחג שלו.
חג שמח לכולם.
מעות חנוכה 13589
לרון !

הזכרת את מעות חנוכה שמקבלים הילדים. שמעתי שמקור המנהג הזה הוא בעדות אשכנז, שם נתנו לילדים מעות כיון שהם קינאו בחבריהם הנוצרים שקיבלו מתנות לחג המולד (שנופל בקרבת חנוכה).
עוד על חנוכה 13590
ענין נוסף:

הזכרת בדברייך כי תקפותה של מסורת באנשים שמקיימים אותה.
על ענין זה ניתן להתווכח (אף שכללית אני נוטה להסכים איתך), אך חנוכה הוא דוגמה מצוינת לכך. בזמן שהתרחשו מאורעות חנוכה, חנוכה כלל לא הוכר כחג. רק מאוחר יותר נקבע חג החנוכה, כך כותב הרמב"ם בהלכותיו.
אין לי לפני את דברי הרמב"ם ולכן איני יכול לכתוב את מקורו המדויק.
חנוכה הוא דוגמה מצוינת למה שקרוי ביהדות "תורה שבעל פה" קרי המסורות שנקבעו ע"י העם והתקדשו על ידו.
חג מלאכותי 13591
גם חג-המולד, לפחות בתבניתו העממית, הוא חג מלאכותי.
קראתי היכן שהוא שהיה זה פרנציסקוס הקדוש מאסיזי שבראשית המאה ה-‏13 חיפש דרך לקרב את המאמינים לכנסיה ולנצר חגיגות עממיות קיימות. המתנות הן זכר למתנות שנתנו חכמי הקדם (האמגושים) לישו התינוק. כלומר, הפרנציסקנים יצרו באופן מלאכותי חג עם מטרות מוגדרות והמציאו טקסים בדיוק כמו מנהיגי השחורים (סליחה, אפרו-אמריקאים) היום.
חג מלאכותי 13669
כריסטמס מתועד כבר במאה הרביעית. במאה ה-‏13 הוא כבר חג מוכר מאד, עם סממנים ברורים. הרעיון של פרנסיסקוס הקדוש כממציא המתנות נראה לי תמוה, בהתחשב בכך שאחד הערכים העיקריים של הפרנציסקניות הוא חיי עוני.
חג מלאכותי 13671
המילה \'\'מלאכותי\'\' מפריעה לי .האם ישנו בנמצא
חג \'\'טבעי\'\'?

כל חג הומצא או תוכנו על ידי בני אדם, מסיבה זו או אחרת
ובטבע לא תמצא חגים שתוכל לאמצם לליבך ולחגוג אותם, אלא אם אתה בא מעמדה דתית אורתודוקסית, של כל דת שלא תהיה.
כריסטנוקה 425054
משפחות מעורבות בארה"ב חוגגות שילוב של שני החגים, מנהג שהתחיל בגרמניה של המאה ה-‏19 בה חגגו ויינוקה, שילוב בגרמנית של חג-המולד וחנוכה. רון גומפרץ היהודי נשוי למישל, בתו של איש כמורה, כתב ספר הדרכה לחגיגה המשולבת. הוא מציע מתכון לגפילטעגוס, ומצה-פיצה. הדבר החשוב ביותר לדבריו הוא הכבוד ההדדי שבני הזוג רוחשים זו לזה.

גומפרץ מציע שילובי חגים נוספים, כמו בודקה, וויקיקה, ואגנוסטיקה (בעברית השילוב מאבד מהמשמעות שיש לו באנגלית), שבו החוגגים לא עושים כלום, אבל יש נישנושי-נואל.

האם החמצתי השנה את הנרות על קרני האייל? Merry Mazel Tov

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים