הבנאליות של הפרסום 3860
ניסוי הכלא המפורסם של זימבארדו היה זיוף
לאחר ארבעים ושבע שנים נחשף כי ניסוי בית הכלא המפורסם של זימבארדו, לפיו נטען שהסמכתם של אנשים להשתמש בכח כלפי אנשים אחרים הופכת אותם לסדיסטים, זויף בחלקו הגדול. כותבת על כך ד"ר יונת אשחר באתר מכון דוידסון.

בניסוי שערך הפסיכולוג האמריקאי פיליפ זימבארדו בשנת 1971 השתתפו 18 סטודנטים מאוניברסיטת סטנפורד, כאשר תשעה מהם תיפקדו כסוהרים ותשעה כאסירים. בימים שלאחר מכן, סיפר זימבארדו, הלכה וגברה אכזריות הסוהרים. הם הכריחו את האסירים לחזור על מספרי האסיר שהוקצו להם, העבירו אותם אימונים גופניים מפרכים, השאירו אותם בתאיהם עם צרכיהם בתוך דלי, לקחו להם את המזרנים ועוד. אחד האסירים, דגלאס קורפי נשבר לאחר 36 שעות וצרח: "אלוהים אדירים, אני נשרף מבפנים! אני לא יכול לסבול עוד לילה! אני לא יכול לעמוד בזה!".

לדברי זימבארדו הוא נאלץ לקטוע את הניסוי לאחר שישה ימים מתוך השבועיים שהוקצו לו, מאחר ו"הסוהרים שלנו הפכו לסדיסטיים, והאסירים שלנו נהיו מדוכאים והראו סימנים של לחץ קיצוני". מכאן הסיק זימבארדו את "אפקט לוציפר", לפיו אין זה נכון כי קיימים אנשים טובים או רעים, אלא כוחות סביבתיים הם המביאים אנשים טובים לבצע מעשי רוע.

למרות שהנסיונות לשחזר את הניסוי על־ידי חוקרים אחרים הניבו תוצאות שונות לחלוטין, הפך "ניסוי בית הכלא" לאחת מאבני הדרך החשובות בפסיכולוגיה ההתנהגותית. תוצאותיו השפיעו על מדיניות הכליאה בארה"ב ושימשו היסטוריונים של השואה ותופעות קשות נוספות. הניסוי, שמתואר כמעט בכל ספרי הלימוד למבוא בפסיכולוגיה בארה"ב, הביא לזימבארדו כבוד, פירסום והשפעה נרחבים. ב-‏2015 יצא לאקרנים סרט המתבסס על הניסוי.

באפריל השנה פרסם הקולנוען הצרפתי תיבו לה טקסייה ספר בשם "היסטוריה של השקר". לה טקסייה ראיין את זימבארדו, ועבר על הקלטות ומסמכים מן הניסוי. הוא גילה שההתנהגות הסדיסטית, שגם לפי התיאור של זימבארדו הופיעה רק אצל שלושה מן הסוהרים, הוכוונה על־ידי החוקרים. באחת ההקלטות מורה להם זימבארדו עצמו: "אנחנו יכולים ליצור שעמום. אנחנו יכולים ליצור תסכול. אנחנו יכולים לעורר פחד, ברמה מסוימת... לנו יש שליטה מוחלטת בסיטואציה. להם אין שום שליטה", בעוד עוזרי המחקר שלו מציעים להם באילו שיטות להשתמש.

גם הייאוש והלחץ של האסירים היו בחלקם הצגה. בקטע שהושמט מן הסרט התיעודי של הניסוי משנת 1992, מודה הסטודנט קורפי שזעקותיו היו זיוף של התמוטטות עצבים, לאחר שהחוקרים לא אישרו לו לעזוב כדי ללמוד למבחן.

מה שמפתיע בסיפור זה הוא שלמרות המוניטין המפוקפקים להם זכה מלכתחילה ניסוי בית הכלא באקדמיה, יתכן שהפיכתו לנדבך בחשיבה המערבית היא שהביאה את המוסדות האקדמיים להכניסו לספרי הלימוד, שם הוא עתיד להישאר גם בזמן הקרוב.
קישורים
מאמר של מכון דוידסון
הסרט מ-‏2015
הסרט התיעודי מ-‏1992
מאמר ב-Medium
היסטוריה של השקר
זימבארדו בטד
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מדע"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

מה, אז לא כולנו נאצים בארון? 700188
אני מוצא את עצמי די מוטרד מהכתבה הזאת.
מצד אחד, הייתי אמור להיות שמח מכך שאולי לא בכל אדם טמון סוהר אכזר שיתפרץ ברגע שהסביבה תאפשר, ויצר האדם לא בהכרח רע מנעוריו וכל הג'אז הזה. מצד שני, הספקנות הבסיסית לגבי ניסויים בפסיכולוגיה ותקפותם מקבלת פה זריקת עידוד משמעותית, ומחזירה אותנו לעמדה לפיה כל הניסויים הפסיכולוגיים האלה הם קשקוש בגרווש.
אחרי שנים של כהנמן ואריאלי כבר התחילה התחושה שהפסיכולוגיה מתחילה להתקרב למה שקרוי 'מדע' ולא רק ממבו ג'מבו, וגילויים שכאלה מערערים קצת את התחושה הנ''ל.
מה, אז לא כולנו נאצים בארון? 700190
כבר נאמר (איפה?) שחלק גדול מן התובנות הפסיכולוגיות "הכלליות" שהגיעו אלינו מן האקדמיה, מתבססות על התנהגותם של סטודנטים אמריקאים במוסדות מסויימים.
במקרה הזה מטרידה אותי פחות הפרקטיקה של הניסוי ויותר העובדה שגם לפי תיאורו (השיקרי) של זימבארדו, תוצאות הניסוי חסרות כל ערך - שלושה סטודנטים צעירים וחסרי ניסיון התנהגו באופן סדיסטי. אז מה!
זה לא מנע מן המסקנה (האידאולוגית?‏1) אליה חתר זימבארדו להתפס כתובנה מוצקה על המין האנושי, "תובנה" שלדעתי תישאר איתנו עוד שנים רבות.

1 ההוויה יוצרת את התודעה
מה, אז לא כולנו נאצים בארון? 700192
הניסוי של זימברדו היה ידוע כניסוי שלא שוחזר (הגרסה שאני הכרתי עד היום: אסור היה לשחזר אותו מסיבות אתיות). ניסוי עם כמות כזו קטנה של משתתפים שלא שוחזר: ברור שאי אפשר להסתמך על תוצאתו.

כמו שטל ציין כאן, הניסוי של מילגרם שוחזר לא רק על ידו. הוא גם דאג לחזור על הניסוי בתנאים שונים במקצת כדי לנסות לבודד טוב יותר את הגורמים שמעורבים.
מה, אז לא כולנו נאצים בארון? 700228
איני מבין דבר בתחום של פסיכולוגיה חברתית ולכן אני מרשה לעצמי לתהות האם המסקנות של זימבארדו היו צריכות לעורר תהייה מלכתחילה מטעמים של שכל ישר ולאו דוקא בגלל זיופים וכיוב'.
הרי האנושות מספקת לעצמה מדגם די רחב של סיטואציות מועדות לסאדיזם. החל במוסד הצבא ועד מחנות ריכוז מהסוג הגרוע ביותר. אפילו במקרי הקיצון של בתי כלא ומחנות הריכוז, שם רוב הצוות נהנה מסמכויות ענישה רחבות ביותר, המציאות מלמדת שרוב הסוהרים אינם סאדיסטים אלא קונפורמיסטים ואדישים במידה כזו או אחרת. האם זה לא סותר בצורה בלתי ניתנת להכחשה את תוצאות הסימולציה המבוקרת של זימבארדו, גם מבלי שאנו יודעים על זיופים?
מה, אז לא כולנו נאצים בארון? 700238
זה אגב בדיוק ההבדל בין הניסוי של מילגרם (1962) ל"ניסוי" של זימבארדו. הראשון עסק בקונפורמיזם‏1 בעוד השני בסדיזם.

1 שללא מידה גדושה שלו, חיינו היו כנראה קצרים יותר (מסקנה מדבריו של פינקר).
ומהצד השני... 700189
ניסוי נוסף שמוזכר פעמים רבות באותה נשימה הוא כמובן הניסוי של מילגרם. אלא שנדמה כי מילגרם היה אתי בהרבה, לפחות במישור הקפדנות המדעית, והניסוי שלו אף שוחזר בהצלחה (לאחרונה לפני כעשור, בצרפת).
זימבראדו בפעוטון 700197
ובאסוציאציה פראית, לנושא שהיה בשבוע שעבר בכל החדשות בישראל, תוקפנות של צוותי גני ילדים כלפי פעוטות. פעם הייתי די נגד מצלמות בגנים - אני נוטה להעדיף לתת אמון בעובדים, ולתת להם סביבה מכבדת שתעודד אותם לעשות עבודה טובה, גם במחיר הגדלה מסוימת של הסיכון שהם יעשו עבודה לא טובה. אבל זו מן הסתם שאלה של עד כמה הסיכון קיים בלי מצלמות, עד כמה המצלמות מקטינות אותו, ועד כמה המצלמות "מקטינות" את המטפלות [בה"כ מגדר] ופוגעות בכבודן ובפרט באוטונומיה המקצועית שלהן. מצאתי את עצמי בשבוע החולף מאבד כל ביטחון במה שחשבתי קודם.

(רק פילוסופי בשבילי, הבן שלי כבר עבר את השלב שמטפלות יכולות לפגוע בו בסתר, והגיע לשלב עם סכנות גדולות בהרבה, קרי בית הספר.)
זימבראדו בפעוטון 700211
אז יש לי הצעה לשיפור המנגנון, שאולי תיתן איזון טוב יותר בין הרתעה (שזה התועלת העיקרית לדעתי של מצלמות - צילום לאחר מעשה של הגננת שוברת לילדה שלי את היד לא משיג את יעדו) לבין השגחת "אח גדול" רצופה ושוללת פרטיות לחלוטין:
בכל גן יהיו מצלמות, אבל הן יופעלו בזמנים אקראיים ובלתי ידועים מראש.
בצורה כזאת, כל מטפלת/סייעת/גננת יודעת שיש סיכוי לא זניח שייתפסו אם ינהגו שלא כיאות. מצד שני, לא כל שנייה וכל דקה עם הילדים מתועדת ויוצרת הרגשה של מציצנות רציפה. בין השאר, כי יכולת המציצנות הזאת כשלעצמה פותחת פתח לעבריינים אחרים ומסוג אחר‏1.

1 למשל, זה גם מצלם את הילדה שלי על וידיאו באופן רציף, דבר מאד לא רצוי מבחינתי‏2
2 בתור מי שנמנע משימוש בפייסבוק מסיבות גם דומות.
זימבראדו בפעוטון 700246
אני לא רואה איך אתה משיג איזון. איך שאני רואה את זה, כגודל הסיכון הנתפש על-ידי המטפלת לכך שיתפסו אותה בקלקלתה, כך גודל הפגיעה בפרטיות שלה‏1. אתה הרי רוצה להשיג הרתעה לאו דווקא מפני התנהגות רעה כל הזמן, אלא גם מפני התנהגות רעה ברגעים קשים בודדים; ולשם כך אתה צריך ליצור מודעות בכל רגע שעכשיו אולי מסתכלים עליה. ואז הפגיעה בפרטיות/באוטונומיה די שקולה למצב שהאח הגדול צופה כל הזמן.

1 אני לא מאוד אוהב את המונח "פרטיות" כאן. את הזכות לפרטיות שעליה מדברים בדרך כלל, ושבשמה אסור לצלם אנשים ולהאזין להם בסתר כשהם למשל בביתם, אני חושב שסביר להשעות במקרה הזה, כשזו עבודתם של פגועי הפרטיות וכשעל הכף מוטלת היכולת שלהם לפגוע בחסרי ישע. המוטיבציה שלי נגד צילום היא התחושה של חוסר אמון שזה עלול לטעת, תחושה שבעצמה, כך אני חושש, תהפוך אותן למטפלות פחות טובות. הייתי קורא לזה אוטונומיה.
זימבראדו בפעוטון 700250
מה שיפה בהרתעה, לטעמי, זה שהיא לא פרופורציונלית. ואולי דוקא רציונלית, אבל מהסיבה הבאה: אם הסיכון שאני לוקח במקרה של גילוי התנהגות לא נאותה הוא פיטורים ואולי אפילו אבדן המקצוע עקב שיימינג, אזי גם אם הסיכוי להיתפס הוא אחד לעשרים, עדיין תוחלת ההפסד (זה כפול זה) מספיק גבוהה בשביל להרתיע אותי מהתנהגות נלוזה.
וזאת למרות שהפגיעה בפרטיות היא של 5% בלבד.
זימבראדו בפעוטון 700256
זה טוב, בהנחה שאין לזה מחיר. אם התוצאה של הפיקוח החמור יותר הוא טיפול פחות טוב יותר מצד כל גנן ומטפל, האם זה עדיין משתלם?

ובהתאם: הפגיעה בתחושת האוטונומיה נשארת די דומה גם היא בהצעה שלך, שהרי תמיד קיימת האפשרות שמעשי המטפל מתועדים בהסתברות מספיק גדולה: מה ההסתברות שיש תיעוד לפרצוף המגוחך שעשיתי עכשיו?
זימבראדו בפעוטון 700261
ההסתברות היא אחד לעשרים. נשמע לי פחות סיכון משיתפסו אותך מחטט באף ברמזור. ועדיין אנשים (אחרים כמובן) עושים זאת.
זימבראדו בפעוטון 700262
הסתברות היא 19 ל־20 שלא יתפסו אותך בפעם הראשונה. ההסתברות היא כבר בערך ‎1/e לא להיתפס עם חוזרים על כך עשרים פעמים. אני נוטה לחשוב שביום עבודה (או בשבוע עבודה) טיפוסי יש עשרים רגעים לא נעימים במיוחד.
זימבראדו בפעוטון 700273
משונה, נראה לפי הלוגיקה שלך שאין כמעט יחס בין זמן פתיחת המצלמה לפגיעה בפרטיות. זה נשמע לך הגיוני?
זימבראדו בפעוטון 700274
אבל בדיוק מאותה סיבה זה מרתיע.
זימבראדו בפעוטון 700280
לא, זה מרתיע בגלל הסיכון והתוחלת, לא בגלל אחוזי החשיפה (ואם הטיעון שלך הוא שהפגיעה בפרטיות לא תלויה בכמה אחוזים מהמזמן מצלמים‏1 - אנא אמור זאת בבירור כדי שנוכל להתייחס לזה).

1 מה שנשמע לי מופרך.
נייקווסט בפעוטון 700283
יש לי רעיון גאוני: שפעם בשניה יצלמו פריים של מילי שניה. סיכוי של אלפית. מה אתה אומר?
נייקווסט בפעוטון 700285
כל מי שמתעסק בעיבוד אותות יודע שהתנאי לתת-דגימה הוא שקצב הדגימה (זה המרחק/זמן בין שתי דגימות, לא המשך שלהן) נמוך משמעותי מהתדרים האופיניים של הסיגנל הנדגם. מאחר שאנחנו - יונקים ביולוגיים מגושמים ואיטיים שכמונו‏1 - זזים לאט מאד, דגימה של פעם בשנייה כמוה כדגימה רציפה. תת דגימה סבירה (בשמירת הסיכוי של אלפית שלך) תהיה שנייה בעשרים דקות לערך.

1 קל וחומר כשאנחנו יושבים עם ילדים ולא משחקים טניס להנאתנו.
נייקווסט בפעוטון 700286
התלבטתי בין הכותרת שנתתי לבין
Any sampling rate faster then the decorrelation time is indistinguishable from continuous
שאם אף אחד עוד לא אמר עד היום, אז הנה.
נייקווסט בפעוטון 700291
ניסוח יפה!
זימבראדו בפעוטון 700705
אתה יכול להשוות את זה להרתעה של אכיפה משטרתית של חוקי התנועה. כל נהג נמנע מעבירות תנועה כשהוא יודע ששוטר צופה בו. כל נהג יודע שקיימת הסתברות לא אפסית ששוטר צופה בו גם כשהוא לא רואה ניידת או יודע שיש מצלמה בנקודה מסוימת, ובכל זאת רוב הנהגים מבצעים עבירות תנועה על ימין ועל שמאל (וגם על קדימה ואחורה). לא נראה לי שיש כאן הערכה מסודרת של הסתברויות ושל תוחלת המחיר (שהיא בעצמה מותנית, כיוון שבהסתברות מסוימת הנהג ייתפס שוב ואז העבירה הנוכחית תעלה לו יותר וכן הלאה). יתרה מזאת, לעבירות תנועה רבות יש הסתברות גם לעונש קשה יותר מדו"ח משטרתי עד וכולל מוות של הנהג וגם בני משפחתו אם הם נוסעים איתו, וגם בזה לא די כדי למנוע את העבירות. אותו דבר נכון למדי במקרים רבים של אכיפה מדגמית (מס הכנסה ורישום תקבולים, למשל). המסקנה שלי היא ששעור הדגימה צריך להיות גבוה למדי כדי ליצור הרתעה - גבוה דיו כדי להפוך את הנסיון למנוע פגיעה בפרטיות לחסר-ערך.

אגב, להבנתי מערכות לצילום מסוג זה מרתיעות לא בכך שיש איזה חדר-מצב שבו יושב מישהו ומתבונן כל הזמן אלא בכך שהמטפלות יודעות שם הן תפגענה בילד בדרך כלשהי ניתן יהיה לגלות זאת בדיעבד. לכאורה, הצילומים מגנים שבהם לא נגרם כל נזק לילדים לא ייבחנו לעולם על ידי איש - האם זה לא אמור לצמצם משמעותית את תחושת החדירה לפרטיות של המטפלות?
זימבראדו בפעוטון 700706
יותר ממסכים לפיסקה האחרונה, ואם לא העליתי אותו כאן לבטח חלף במחשבתי כשדנו בפתיל הזה.
זימבראדו בפעוטון 700717
אם כבר מצלמים, כדאי לבדוק מדגמית את הסרטונים כדי לגלות חריגות עוד לפני שמשהו חמור קורה. כמי שעבד תקופה מסוימת ב open space אני לא מתרגש במיוחד מהחדירה לפרטיות המטפלות; לא נראה לי מוגזם לדרוש ממטפלות בפעוטות את מה שדרשו ממטפלים בתוכנות, וכפי שמקובל לצטט ממשפטי גירושין: טובת הילד קודמת.

אה, כן, וברוך שובך.
זימבראדו בפעוטון 700724
מצטרף לברכה, תשע נשמות!
זימבראדו בפעוטון 700731
תודה רבה! אני לא לגמרי בטוח עד כמה אני שב, לא כי אני לא רוצה אלא כי בתקופות שאני כותב כאן זה פשוט משתלט לי על יותר מדי זמן.
אם כבר אסוציאציות פרועות 700328
חשבתי פעם על פיתוח של סיפור על תרבות שזו התיאולוגיה שלה: פעם בכמה זמן, האלים מתעוררים משנתם או מתפנים מעיסוקיהם האחרים, מתבוננים במעשים של אדם אחד או קבוצה קטנה של אנשים ועל סמך ההתבוננות גוזרים את גורל העיר או המדינה.
זו יכולה להיות הצדקה טובה לאחרי חורבן: לא אנחנו פשענו אלא אחד מאיתנו פשע.

במדרגה הבאה של הפיתוח, חשבתי לשדך את התיאולוגיה הזו לקבוצה פניקית אחרי חורבן קרתגו, שלאחד האלים החשובים שלהם אליהו לועג במעמד הכרמל: "קראו בקול גדול כי אלהים הוא כי שיח וכי שיג לו וכי דרך לו אולי ישן הוא ויקץ".
אותה קבוצה הגיעה בשיט לאמריקה, והייתה הבסיס לתרבות שאותה יפגוש קולומבוס 1600 שנה אחר כך. מכאן - תעזרו לי.
אם כבר אסוציאציות פרועות 700403
אם כבר אסוציאציות פרועות 700406
אולי אל ששולט באקלים ומעלה משנה לשנה את הטמפרטורה של המים באוקינוס האטלנטי כך שההוריקנים הופכים ליותר ויותר אלימים?
אם כבר אסוציאציות פרועות 700704
לא יפה להאשים את כל ההוריקנים באלימות, זה רק חלק קטן מהם.
אם כבר אסוציאציות פרועות 700718
יש כבר אל כזה, והוא נקרא הומו סאפיינס.
אם כבר אסוציאציות פרועות 700719
אללי
אם כבר אסוציאציות פרועות 700721
אחרי ששיגרתי את ההודעה חשבתי שתענה "כאילו, דה כזה!" ואני ארגיש אידיוט.
זימבראדו בפעוטון 700231
לפני כמה שנים שמעתי על תוצאות של מחקר שנעשה בבריטניה על חולי אלצהיימר. אאז"ן עלה מן הבדיקה כי 75% מהם סובלים מהתעללות ברמה כזו או אחרת וכי ב-‏50% מן המקרים מדובר בבני משפחה.
דומה שהורים רבים מתקשים עם הקונספט של ילדם היקר כיצור מרגיז ולא כל כך חכם. ההזדמנויות ל"שגע" את המטפלות אינסופיות.
לכן, המסקנה צריכה להיות חד משמעית. מצלמה בכל גן. מצד אחד, זה לא פיתרון קסם. מי שממש רוצה תמיד יכול לעולל דברים מחוץ לטווח המצלמה. מצד שני, מדוע שהגננות יהיו שונות מכל כך הרבה מקצועות אחרים המבצעים את עבודתם חשופה לעיני הציבור ולביקורתו המתמידה (כמו מורי בית ספר למשל).
בהנתן, מה שאמרתי בהתחלה, הציבור לא צריך לוותר על אמצעי שמאפשר למנוע פעילות של גננות ומטפלות שאינן מתאימות למקצוע.
המחיר האמיתי הוא שהגננות (הכשרות) מן הסתם יצאו מדי פעם מטווח המצלמה מטעמי פרטיות ובכך תוגבר במעט רמת הסיכונים האחרים. חייבים להיות שקולים בעניין זה. פשוט אין ברירה.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים