ליבסקינד: ניגודי עניינים בהתנהלותן של שתי שופטות העליון 3863
בסדרת כתבות ב"מעריב" חשף קלמן ליבסקינד כיצד שתי שופטות העליון, ענת ברון והנשיאה אסתר חיות, פעלו כל אחת בסדרת החלטות בניגוד עניינים מובהק.

במקרה של חיות, מדובר בהפניית שלושה תיקים לבוררות אצל השופטת לשעבר הילה גרסטל, שהיא ידידתה של חיות (גם לפי עדותה של האחרונה). לפי ליבסקינד, אלו כל התיקים שחיות הפנתה לבוררות באותה שנה, השנה הראשונה לעבודתה של גרסטל כמגשרת. תמורת הגישור גבתה גרסטל מעל 2000 שקל לשעה.

לטענת ליבסקינד, חבר ממשלה שהיה מעביר כך עבודה לחבר היה מוצא עצמו במהרה מואשם בשחיתות פלילית. בתי המשפט, בניגוד לגופי הממשלה, אינם חייבים במכרזים עבור עבודות שהם מוציאים לספקים חיצוניים (כמו עדים מומחים, או, במקרה זה, מגשרים). ברוב הערכאות ניתן למצוא באינטרנט בקלות נתונים בנוגע לזהות המגשרים שאליהם שלחו שופטים תיקים. אך בעליון לא; ליבסקינד נאלץ לעבור ידנית תיק תיק.

את ענת ברון מאשים ליבסקינד כי לא פסלה את עצמה מלדון בתביעות נגד מפעל הפיס, למרות שזה תמך ב-‏80,000 שקל בעמותה של משפחתה של ברון, עמותה להנצחת בנם שנהרג בפיגוע. ברון שפטה בחמש תביעות כאלה בכהנה בבית המשפט המחוזי, ובכולן פסקה לטובת מפעל הפיס והשיתה על התובעים הוצאות משפט של 20,000 עד 70,000 ש"ח.

הפרקליט שנפסק עליו לשלם 70,000 ש"ח, אלכס שרוני, הגיש קובלנה נגד ברון בטענה לניגוד עניינים. השופט בדימוס ריבלין פסק בקובלנה זו כי אין פגם בהתנהלותה של ברון. ריבלין לא ציין כי הוא עצמו מונה זמן קצר קודם לכן למועצה המייעצת של מפעל הפיס (ללא תשלום).

בטור ב"הארץ" כותב ישראל הראל כי בעוד שתחקירים מסוימים של ליבסקינד, למשל זה על ביתו של יואב גלנט, זכו לתהודה רבה בכלי תקשורת אחרים, אלו על השופטות נענים בדממה. הראל מאשים כי רוב התקשורת "מאתרגת" את השופטות שהשקפת עולמן מוצאת חן בעיני עיתונאים.
קישורים
התחקיר על חיות
מאשים ליבסקינד
התחקיר על ברון
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

נט המשפט 700465
ליבסקינד אמור להכיר היטב את עניין מערכות המחשוב בבתי המשפט. למיטב זכרוני מערכת המשפט הנפרדת בבית המשפט העליון היא הסיבה שיש ביכולתנו לקרוא פסקי דין שלו ללא מגבלות.
ריח לא נעים 700468
הסיפור אכן מוזר מאוד. כן, ברור שלאדונים ליבסקינד והראל יש אג'נדה. זה לא מוריד מהממצאים כהוא זה. לפחות ברמת הנראות, זה לא נראה טוב.

מה שעוד מוזר לי הוא ש''הארץ'', שפרסמו את טורו של ישראל הראל, לא טרחו לבקש תגובה מהכתבים והגופים אותם מאשים הראל בשתיקה (מרדכי גילת, גידי וייץ, אברמוביץ', והתנועה לאיכות השלטון). התגובה היחידה היא של מערכת בתי המשפט, אבל היא לא נושא הטור אלא בעקיפין.
ניגוד עניינים אחר 700471
כידוע איני מעריץ גדול של בית המשפט העליון ושופטיו, ובמיוחד התנהלותו בעניינים מסויימים בשבתו כבג"ץ, אבל שני מקרי ניגוד העניינים הספציפיים האלה לא ממש החרידו אותי. לגבי המקרה של חיות היא הייתה אמורה להעביר תיק גישור לאיזה שהוא שופט, וכיוון שבמערכת המשפט אצלנו "חבר מביא חבר", אז אולי גם כל שופט אחר שתבחר אפשר יהיה להראות שהוא חבר שלה. המקרה של ענת ברון, אולי הוא יותר בעייתי, אבל נראה לי שמדובר ב"זוטי דברים".

כשאני חושב על ניגוד עניינים בבית המשפט העליון עולים בראשי מקרים לגמרי אחרים. למשל, הדיון בבג"ץ בקשר להתנתקות. מדובר בשאלה שחלקה את הציבור לשני מחנות במחלוקת עזה וכואבת. לכל אזרח, הייתה דעה בעניין, ואני סבור שעמדה נחרצת לכאן או לכאן אצל כל אזרח בטאה דווקא אזרחות טובה יותר. והשופטים הם גם כן אזרחים. האם אין ביכולתם להכריע סופית בשאלה כן או לא התנתקות ניגוד עניינים חריף עם היותם אזרחים טובים?
אילו הייתי שופט בבית המשפט העליון הייתי ללא ספק עורך משאל בקרב חבריי השופטים שהשתתפו בהרכב, ושואל אותם איך היו מצביעים כאזרחים לו נערך משאל עם בשאלה כן או לא התנתקות. ולו הייתי מגלה שקיימת התאמה של אחד לאחד בין הצבעתם בדיון בבג"ץ והצבעתם במשאל עם היפותטי לו נערך (כפי שאני כמעט בטוח שקיימת), הייתי חושב שמשהו דפוק מאד במקום העבודה שלי. אני תוהה אם מישהו מבין השופטים ניסה לעשות משאל כזה בקרב חבריו. בעיני זה אלף בית.
ניגוד עניינים אחר 700472
אמנם הפרשות לא חמורות, אבל משופטים בכלל, ומשופטי העליון במיוחד, אני מצפה להתנהגות אישית ללא רבב. הרבה יותר מהציפיות שלי מפוליטיקאים ואנשי עסקים.
אם בארזים...

שאלת הדיון בהתנתקות שונה לדעתי. אני מבין את נקודת המוצא שלך. לכאורה השופטים אמורים להשאיר את הדעות הפרטיות שלהם מחוץ לאולם בית המשפט, ובדיוק אותן חגורה ושלייקעס שכופה עליהם ניגוד העניינים לכאורה בנושא הדיון הנוכחי אמור להתבטא לדעתך גם בדיון על ההתנתקות.
ההבדל הוא לדעתי בשאלה האם יש להם אינטרס אישי בעניין הנדון.
כשמופיע בפני שופט מי שתרם לעמותה שיש לו עניין אישי בהצלחתה אפשר לומר שיש לו עניין אישי, ועל כן ראוי לדעתי שיפסול את עצמו.
אבל בנושא ההתנתקות לא היה לשופטים עניין אישי. ודאי שהיתה להם דעה, כמו לכל אזרח, אבל רק אם היו צפויים לרווח אישי מהפסיקה לכאן או לכאן ניתן לקרוא לזה ניגוד עניינים.
האם דעתם האישית של השופטים הפריעה להם לשפוט על פי החוק בשאלת ההתנתקות? איני יודע. יכול להיות. אבל אם אין להם נגיעה אישית אין עילה לפסול אותם.
ראינו לא מעט פסיקות של בית המשפט לטובת המדינה שאם היינו עושים משאל בין השופטים האם ראוי היה לדעתם שהמדינה תנהג כך היו עונים ברובם (על פי אותו הניחוש שאתה עושה) "לא" מהדהד. כלומר ראינו מספיק פסיקות שבהן השופטים השאירו את דעותיהם הפוליטיות בבית.
אני חושב שבדיקת הדעות הפוליטיות של השופטים היא לא ראויה.
בכלל יש בזמן האחרון נטיה להסתכל על בני אדם ולשפוט אותם דרך פריזמה צרה של הזדהותם הפוליטית ימין או שמאל (בעיקר שמאל). מקרה בחדשות הוא של שר המדע שסירב למנות חוקרת לוועדת הנגידים של קרן שתורמת למחקר המדעי בישראל משום שחתמה ב 2005 על עצומה שמביעה תמיכה והערכה לסטודנטים ומרצים המסרבים לשרת כחיילים בשטחים הכבושים.
ניגוד עניינים אחר 700473
אני לא רואה הבדל בין קבלת כסף או קבלת סקס או הטבה לחבר לבין קבלת קידום אג'נדה פוליטית בהקשר של אינטרס אישי. העניין כאן הוא הסיכוי שהעניין האישי ישפיע על הפסיקה, וכך הצדק לא יצא לאור. ייתכן שיש אזרח שהוא שרוף על נסיגות לצורך שלום ואילו כסף לא כל כך מדבר אליו, וכשנותנים לו להכריע בשאלה כהתנתקות דעתו הפוליטית עלולה להשפיע עשרות מונים על פסיקתו.
כשדיברתי על בדיקת דעות פוליטיות של שופטים‏1 לא התכוונתי לפרסום פומבי של דעותיהם אלה אלא לבדיקה פנימית בין חברים שהייתי עושה לו הייתי שופט כדי להבין איפה אני חי. איני רואה בכך שום בעיה.

1 שופטים בארצות הברית כן נבחרים בהתאם לדעותיהם, וזה אולי פתרון מסוים, בוודאי לא שלם, לבעיית ניגוד העניינים שהעליתי. אני חושב שכך עושים זאת שם בדיוק בגלל הסיבה הזאת. אצלנו קיימת שיטת בחירת שופטים שלא קיימת בשום מדינה, ולכן הבעיה הזאת הופכת לבעיה רצינית ביותר ומטרידה.
ניגוד עניינים אחר 700477
באשר להערה שלך, לפחות עפ"י טבלה זו, נראה שלא רק לשופטים אצלנו אלא גם ליוע"מ יש כאן מעמד "על פוליטי" חריג.
ניגוד עניינים אחר 700483
עבור אנשי ציבור אולי אין הבדל בין קבלת טובת הנאה אישית לבין קידום אג'נדה פוליטית, לא כך לגבי מי שאינם אנשי ציבור.
אני מסכים שהדעה הפוליטית של שופט עלולה להשפיע על הפסיקה שלו, אבל כך גם כל דעה אחרת שלו, לדוגמה דעות קדומות: שופט שיש לו דעה קדומה שערבים הם שקרנים יתקשה לתת אותו משקל לעדות של ערבי מול עדות של יהודי. אין לו רווח אישי מההטיה אבל היא עלולה לקרות.
אנחנו מצפים מהשופטים שיהיו חסרי הטיות אבל אי אפשר למנוע כאלו, אם קורות.
החוק והתקנות לא מנסים להתמודד עם סיטואציה כזו אלא רק עם עניין אישי, שהוא עניין שאפשר למנוע.
ניגוד עניינים אחר 700508
אני חושב וגם אמרתי קודם שהחוק והתקנות במדינות שאינן מדינת ישראל, בפרוש מתמודדים עם אפשרות של הטית משפט בגלל דעות פוליטיות של שופטים שעוסקים בפסיקות שיש בהן עניין פוליטי וזה על ידי כך שבחירת השופטים נעשית על ידי נבחרי ציבור ובכך אולי ההטיות הפוליטיות פחות או יותר מתאזנות ומשקפות את דעת הציבור, וזה מה שצריך לעשות במשטר דמוקרטי. אצלנו, למרבה הצער, זה לא כך, והדבר מודגם היטב בפסיקת ההתנתקות. אילו בחירת השופטים הייתה נעשית באופן שמשקף נכונה את עמדות הציבור, ייתכן ולא הייתה התנתקות. יש בשיטה אצלנו פגיעה דרסטית בצדק בגלל זה.
ניגוד עניינים אחר 700509
רציתי להוסיף בעניין זה שכאשר אני שומע את דבריהם של אהרן ברק דורנר ואחרים לפיהם השקפותיהם הפוליטיות של השופטים בכלל לא משפיעות על דעתם בפסיקה כי הם מחליטים לפי כללים לגמרי אחרים, ולכן זה בכלל לא חשוב בא לי להקיא.
ניגוד עניינים אחר 700510
אני לא אגן על אהרן ברק, אבל של נעליך מעל רגליך לפני שאתה מדבר סרה בדורנר. אין עצם אחת מתחסדת בגופה.
ניגוד עניינים אחר 700511
על דורנר יש סיפור לפיו תפש אותה שוטר נוהגת במהירות מופרזת, בזמן שהייתה שופטת בעליון. היא שלפה תעודה והזדהתה בפני השוטר כשופטת בעליון‏1, ואז הוא וויתר לה, והיא קיבלה את הוויתור. הסיפור הזה לא עולה בקנה אחד עם דבריך. חוץ מזה כשהייתה במחוזי שלחה ביחד עם עוד שני שופטים אדם חף מהפשע שבו הואשם, לגרדום, ולאחרונה אף הצדיקה את ההרשעה ההיא, למרות שכל העובדות מורות בפרוש את ההפך.
בקשר להשפעת המעדה הפוליטית של השופטים על החלטותיהם, ברצוני להביא את דעתו של משפטן לפיה בפרוש יש השפעה כזאת, אבל לדעתו, התמוהה בעיני, זה בסדר גמור. המאמר הזה, שכבר הזכרתי אותו בעבר מספר פעמים, פורסם בשנת ההתנתקות ובקשר אליה.

1לי, מעולם לא וויתרו כשתפשו אותי נוהג במהירות מופרזת.
ניגוד עניינים אחר 700512
אשמח לקישור לסיפור ולפסק הדין
ניגוד עניינים אחר 700513
דב הרחיב על פסק הדין כאן דיון 1847
ניגוד עניינים אחר 700514
הסיפור על עבירת המהירות נטוע בזיכרוני בלבד אבל מצאתי עכשיו ידיעה בקשר אליו שאליה אתייחס בהמשך. באותה עת שמעתי כתבה בקול ישראל על כמדומני שר התחבורה שקיבל דוח תנועה, ואני פניתי לקול ישראל (כנראה בפקס) שבו אמרתי שהסיפור על דורנר הרבה יותר מעניין. במכתב חזרתי על הסיפור וסיימתי את מכתבי בכך שיש כאן ניצנים של שחיתות. המכתב שלי הוקרא במלואו על ידי המגישה שאיני זוכר מי היא, אבל המשפט האחרון שבו אמרתי שיש כאן ניצנים של שחיתות הושמט, ונותרה רק הטענה שהסיפור יותר מעניין, וזה די עצבן אותי.
ועכשיו אחזור לידיעה שמצאתי עכשיו. יש כאן תוספת מאד מעניינת שלא ידעתי עליה ושאני רואה כאן לראשונה, והתוספת הזאת מעידה כאלף עדים עד כמה הטענה שלי ל"ניצני שחיתות" נכונה. מדובר בעתירה שהוגשה מן הסתם זמן לא מועט אחרי שהעניין התפרסם. על העתירה הזאת לא ידעתי עד כה. הידיעה מאשרת בדיוק את כל פרטי הסיפור (למעט העובדה שהוויתור של השוטר נעשה רק לאחר שדורנר הזדהתה בפניו כשופטת בבית המשפט העליון, עובדה שאני זוכר היטב מקריאת הידיעה המקורית). וכאן החלק המעניין. בתשובת המדינה לעתירה אומר מנהל מלקת הבגצים שדורנר פנתה למשטרה ובקשה לרשום לה דוח ואז הדוח נרשם. המדינה גם אומרת שרישום דוח במקרה הזה היה מוצדק ושהשוטר "טעה" כשוויתר. איך נראה לך כל עניין מכתב הבקשה שכתבה דורנר? האם לא ברור מאליו שהיה עליה להתעקש לקבל את הדוח בזמן שנתפסה נוהגת במהירות מופרזת, ושהיא נצלה את מעמדה כדי להתחמק ממנו? והאם לא ברור שמכתב הבקשה שלה נכתב רק אחרי שהסיפור התפרסם בתקשורת, ואולי בעקבות הגשת העתירה של פדרמן? הרי לו נהגה כיאות בעת המעשה לא הייתה צריכה לכתוב שום מכתב.
איני יודע איזה קישור לאיזה פסק דין אתה מבקש. אם הכוונה למשפט דמניוק זה די ידוע שהוא הורשע במחוזי ונשלח לגרדום, ואחר כך זוכה בבית המשפט העליון מחמת הספק. ובקשר לסיפור הזה אוסיף עוד שני פרטים שנודעו לי רק לאחרונה. זמן קצר לאר שזוכה וחזר לארצות הברית, הוציא בית דין לערעורים בארצות הברית שכלל 11 שופטים פסק דין לפיו דמניוק אינו איואן האיום. פסק הדין הזה התקבל פה אחד והזיכוי היה מוחלט ולא "מחמת הספק". פרט מעניין נוסף הוא שטרם שהוחזר לארצות הברית היה לחץ להעמידו לדין בעבירה של היותו שומר במחנה ריכוז. היועץ המשפטי דאז דחה את הבקשה באומרו שאין די ראיות לכך, ושמערכת המשפט עלולה להתבזות שוב אם יועמד לדין ויזוכה שוב.
סוף הפרשה הוא שהאיש הוסגר לגרמניה ושם הורשע בבית משפט זוטר בפני שופט אחד על היותו שומר במחנה ריכוז. על פסק הדין הזה הוגש ערעור, אך כיוון שדמיניוק נפטר בטרם נערך הערעור בוטל פסק הדין הזה בהתאם לחוק הגרמני, שלפיו מבוטלים פסקי דין שהוגש עליהם ערעור אם הנאשם מת קודם לכך.
ניגוד עניינים אחר 700515
בעצם, כתוב בפרוש בידיעה שהמכתב של דורנר נכתב לאחר הגשת העתירה, כך של שלא מדובר רק ב''אולי בעקבות הגשת העתירה'' כפי שכתבתי, אלא בעובדה ממש.
ניגוד עניינים אחר 700523
הבה נפרוט את המעשה הראשון למרכיביו:
1. דורנר עברה עברת תנועה של מהירות מופרזת
2. דורנר הזדהתה כשופטת וביקשה מהשוטר לוותר לה.
3. השוטר ויתר לדורנר על הקנס והסתפק באזהרה
4. דורנר הסכימה לקבל אזהרה בלבד
5. אחרי שהתפרסם הסיפור דורנר ביקשה לקבל עליה את הדוח והקנס

1. דורנר עברה עברת תנועה של מהירות מופרזת

דורנר עברה עבירה של מהירות מופרזת מסוג של ברירת קנס. היא נסעה במהירות של עד 30 קמ"ש מעל המהירות המותרת‏1. כעבריין תנועה בעצמי יש לי נטייה לפטור את העבירה כזוטי דברים, אבל משופטים, כאמור, אני מצפה ליותר. גם שופטים הם בני אדם, ובני אדם עוברים עבירות תנועה. על כן למרות שאני מצפה משופטים להקפיד הקפדה יתרה על החוק, אני לא אזקוף לחובתם עבירה בודדת. כמובן שאם לשופט יהיה גליון הרשעות בעבירות תנועה כמו שלי אני אראה זאת ככישלון רציני.

2. דורנר הזדהתה כשופטת וביקשה מהשוטר לוותר לה.

מי שנתפס בעבירת תנועה טבעי שיבקש מהשוטר לוותר לו. אבל להשתמש במעמדה כשופטת כדי לבקש מהשוטר לוותר לה הוא דבר חמור לדעתי. אם זה נכון זהו עיקר העניין. הכתבה שקישרת לא הזכירה את זה. ככל שאני מעריך את זכרונך הייתי רוצה לראות שזו לא השחרת פנים בסגנון "רבין ירה על ניצולי שואה חסרי ישע שקפצו מסיפון האלטלנה הבוערת" הנפוצה ברשת.

3. השוטר ויתר לדורנר על הקנס והסתפק באזהרה

לשוטרי תנועה יש רשות לוותר על הדו"ח ולהסתפק באזהרה. זה דבר די נפוץ, ולא כטענתך. השוטר בודק את עברו של הנהג ואם עברו נקי מספר שנים אחורה הוא מוותר לו על הקנס והנקודות. האזהרה נרשמת ולכן לא ניתן להסתמך על עבר נקי בשנית. גם כאשר כבר קיבלת קנס מהשוטר אתה רשאי לבקש מהמשטרה להמיר אותו באזהרה. מסתבר שכשליש מהבקשות נענות בחיוב.

4. דורנר הסכימה לקבל אזהרה בלבד

ברור שאם ביקשה ויתור היא גם הסכימה לקבל אותו, השאלה העיקרית היא כאמור האם השתמשה במעמדה מול השוטר.

5. אחרי שהתפרסם הסיפור דורנר ביקשה לקבל עליה את הדוח והקנס

כאן אני לא רואה בעיה כלל. זו התנהגות אחראית מצד שופט בכיר שמבקש למזער את הפרשה ולא להגרר למאבק משפטי. כמו שנאמר: אל תכנס להאבקות בבוץ עם חזיר. לא משנה מי ינצח, שניכם תתלכלכו בבוץ והחזיר גם יהנה מזה.

לעניין הרשעת דמיאניוק-
איני מצוי בפרטים, אבל המחוזי שמע עדויות רבות והרשיע את דמיאניוק על סמך עדויות אלה. העדים זיהו את דמיאניוק כאיבן האיום. אני לא רואה שהצבעת על פגם בהתנהלותה של דורנר כאדם או כשופט בעניין זה. לפי התאור שלך העליון הפך את החלטתה לאור מידע חדש, ולא משום שמצא פגם בשיקול הדעת של שופטי המחוזי.

לסיכום- אם אכן השתמשה דורנר במעמדה כשופטת כדי להמנע מקנס הערכתי אליה תרד מאוד, ודבר זה טעון הוכחה עדיין. כל שאר הדברים לא פוגעים בהערכתי אליה.

___________
1 היום גם נסיעה של עד 40 קמ"ש מעל המהירות המותרת בדרך בינעירונית נענשת בקנס בלבד. אאז"נ בזמן המדובר הקנס היה רק עד 30 קמ"ש מעל המותר גם בדרכים בינעירוניות, ומעבר לזה- הזמנה למשפט ללא שיקול דעת לשוטר.
ניגוד עניינים אחר 700525
פרשת דוח התנועה אירעה בזמנים שבהם אי אפשר היה למצוא כל דבר ברשת ולכן כל דבריי היו מבוססים על זכרוני. גם די הופתעתי ושמחתי כשמצאתי את הקישור לעתירה שאמתה כמעט את כל מה שזכרתי וגם הוסיפה עובדה מעניינת. המעשה כפי שאני זוכר הוא שדורנר הזדהתה כשופטת בעליון ואז השוטר ווי
תר ולא היה צורך בבקשה שיוותר. החמור בעיני שהיא הסכימה שיוותר. למרות ההסברים הארוכים שלך לו הייתי שופט בבית המשפט העליון הייתי עומד על כך שלא יהיה וויתור. כשהייתי מקבל דוחות על מהירות הייתי מקבל אותם בשקט ומעולם לא בקשתי מהשוטר שיוותר. (היום, אגב, יש לי ברכב שעון צריכת דלק והוא פועל עלי יותר מאלף שופטים). העובדה שבדיעבד בקשה שהדוח יוגש מוכיחה למרות דבריך שזה מה שהיה צריך לעשות מלכתחילה.
הגנתך על דורנר בקשר לפסיקה במשפט דמיניוק וטענתה המאוחרת שהיא עדיין מאמינה שהוא איבאן האיום הם כה בלתי סבירים שלא אוסיף דבר על מה שכתבתי בעניין זה לך ולצפריר ואתן לקוראים לשפוט.
ניגוד עניינים אחר 700527
קישרתי למעלה למאמר הישן שלך. המגישה היתה דליה יאירי.
ניגוד עניינים אחר 700529
תודה. אכן ראיתי שקשרת אבל עד כה לא קראתי את המאמר שוב. עכשיו קראתי ובעקבות הקריאה יש לי עוד משהו להגיד לצפריר.
ניגוד עניינים אחר 700516
למי שלא טרח לקרוא את הדיון:

דב מזכיר שם סיפור (ללא שום פרטים מדויקים יותר) על עברת תנועה. זה לא מונע ממנו לכנות את דורנר לאורך כל המאמר „עבריינית תנועה״. שמעתי על סיפור לפיו דב שיקר. אפשר לכתב בהמשך „דב השקרן״?

מעבר לכך: דורנר בשבתה במחוזי שלחה את דמיאניוק לגרדום. הוא זוכה על פי ראיות שהגיעו לאחר תום המשפט.
ניגוד עניינים אחר 700517
לעניין פרשת דוח התנועה, אני מקווה שתגובה 700514 כולל הקישור שמופיע בה מביאה אותך להתייחס לעניין קצת אחרת, ולחזור בך מהדברים שכתבת.
לעניין שליחת דמייניוק לגרדום, מערכת המשפט מתיימרת לא להרשיע אדם, אלא אם לא קיים ספק באשמתו. לא ייתכן ש"אין ספק" ואחר כך מסתבר שהאדם זכאי. כשמדובר בשליחה לגרדום שאין חזרה ממנו החומרה של העניין גדולה שבעתיים. אותי זה מאד מקומם ולצערי לא מדובר במקרה היחיד במערכת המשפט שלנו. חוץ מזה דורנר אמרה לאחרונה שהיא עדיין חושבת שדמיניוק הוא איוון האיום, בניגוד לדעתם של 11 שופטים בכירים בארצות הברית שפסקו פה אחד שדמיניוק אינו איוואן האיון, ולא מחמת הספק אלא זיכוי מוחלט. הדבר אינו מעיד על יושר מזהיר.
לעניין הפנייה אלי בגוף שלישי ולא בגוף שני כפי שאני מעדיף, כאן אתה יוצא זכאי, כי בעצם, למרות שאתה כותב את תגובתך בתשובה לי, אתה בעצם פונה לקוראים אחרים.
ניגוד עניינים אחר 700521
למען הסר ספק, בעניין האחרון שעליו דיברתי הזיכוי הוא זיכוי מוחלט ולא ''מחמת הספק'' כפי שזוכה דמיניוק בבית המשפט העליון שלנו.
ניגוד עניינים אחר 700524
הציטוט של דורנר הוא כזה:
"אין לי צל של ספק כי מדובר ב'איוון האיום"'..."אך אני עדיין מצדדת בפסק הדין שנתן בית המשפט העליון, שפסק כי לא היה ניתן להרשיעו לאור הספק המשפטי".

לא קראתי את פרוטוקול המשפט במחוזי (אתה קראת?). דורנר ישבה ושמעה את העדויות, והרשיעה את דמיאניוק ללא ספק בלבה. היא שלמה עם החלטתה דאז. כאדם אין לה ספק שהוא איבן האיום, אבל כשופטת היא מצדדת בזיכוי בעליון, שניתן לאור ראיות חדשות.
אני לא רואה כאן את בעיית היושר שאתה מנסה להצביע עליה.
ניגוד עניינים אחר 700530
אחרי שקראתי שוב את המאמר הישן שלי הסתבר לי שדבריך לפיהם אני קורא לדורנר לאורך כל המאמר ''עבריינית תנועה'' הם שקר. האמת היא שאני עושה זאת שם פעם אחת בלבד, וקורא עם חוש הומור מינימלי היה אמור להבחין שהדברים נאמרו בהומור. לא הנסיעה במהירות המופרזת של דורנר הטרידה אותי אלא משהו אחר בהתנהגותה עליו דברתי. אני שקופה של שרצים תלויה עליו בנושא הזה (אבל שוב לא עוד. היום צופרים לי מאחור בשל איטיות נהיגתי) האחרון שיכול לבקר מישהו בעניין זה.
ניגוד עניינים אחר 700474
אשר למה שכתבת בסוף תגובתך, האם קריאה לעברה על החוק בעניין שבוודאי דגל שחור לא מתנופף עליו, היא בעיניך עניין פשוט של שמאל ימין?
ניגוד עניינים אחר 700478
כן.
כדי להמחיש: יש הרבה מתנחלים שלא מסכימים עם עמדות הממשלה כולל חקיקה. האם היה צריך למנוע תפקידים ציבוריים מהתומכים (שלא לומר המשתתפים) בעליות לא חוקיות לקרקע? קח את העבריינים דאז שצה"ל פינה שש פעמים מסבסטיה.
ניגוד עניינים אחר 700480
לא להסכים עם עמדות הממשלה זו עבירה? אם כך אולי גם אתה עבריין. איני חושב שהעלייה לתחנת הרכבת בסבסטיה לפני למעלה מארבעים שנה שהיה אקט הפגנתי בעיקרו, שביטא רצון של כמחצית הציבור ושהשתתפו בה גם בגין ואולמרט (וגם רעייתי לפני שהכרתיה וחמי ז"ל) היה דומה מבחינת מעבר על החוק לסירוב להתגייס מטעמי מצפון ששותף לו רק קומץ זעיר בציבור. על איזה חוק בדיוק עברו? למה איש מהם לא הועמד לדין?
ניגוד עניינים אחר 700481
אקט הפגנתי? זה היה אקט שנועד להביא לעימותים עם הצבא והממשלה ובכך "להרגיל" אותם להתיישבות לא חוקית בשטחים כבושים.
ניגוד עניינים אחר 700482
התיישבות לא חוקית בשטחים "כבושים"‏1? אם תקרא את פסק דינו של השופט אדמונד לוי ז"ל בבג"ץ ההתנתקות, תגלה ששופט העליון סבור דווקא שמדובר בהתיישבות מאד חוקית.

1 "כבושים" מזכיר לי תמיד מלפפונים.
ניגוד עניינים אחר 700484
כן, זכור שהוא טען שהגדה המערבית בכלל לא כבושה. בזמנו היתה קריקטורה בהארץ שמראה אותו הולך בחרמונית באמצע הקיץ וטוען שאין שרב.
ניגוד עניינים אחר 700488
וזה מחזיר אותי לנושא שהעליתי: ניגוד עניינים אצל שופטי בג"ץ בין הנושאים שעליהם הם דנים ובין השקפותיהם הפוליטיות כאזרחים. אצלך האמת היא צוק איתן, ולחיזוק עמדתך אתה מביא אפילו את עיתון "הארץ" הידוע מאד באובייקטיביות שלו, אבל אולי הגיע הזמן שתלמד שהאמת היא לפעמים מאד חלקלקה. לא מדובר במשפטים במתמטיקה.
ניגוד עניינים אחר 700493
בוודאי שכל אחד מושפע, במודע או לא במודע, מהשקפותיו. יחד עם זאת ניתן לטעון שישנם קריטריונים אוביקטיבים לבחינת המציאות שאחרת אנחנו מידרדרים לבלבניזם עקר ומטופש. לנושא עניננו, מדיניות שנועדה לטובת צד אחד בלבד תוך כדי גזל ונישול הצד האחר אינה מוסרית ואינה עולה בקנה אחד עם התפיסה הדמוקרטית.
ניגוד עניינים אחר 700501
אומר רק שאותה קריקטורה שהזכרת הייתה יכולה להתפרסם כשגיבוריה הם 8 השופטים שהצביעו בעד ההתנתקות, באותה מידה של אמת. הפסיקה שלך לטובת צד אחד נובעת לא מחשיבה אובייקטיבית אלא מדעותיך הפרטיות.
ניגוד עניינים אחר 700566
הקריקטורה לא היתה כנגד פסיקה קונקרטית כלשהי שלו אלא כנגד קביעתו ש''אין כיבוש''. זו אמירה המנוגדת למציאות.
ניגוד עניינים אחר 700569
אני חוזר ואומר שה''מציאות'' היא בעיני המתבונן, ואתה יכול להיות סמוך ובטוח שאדמונד לוי ידע להוכיח משפטית היטב את דבריו כשם שגם השופטים שממול ידעו, כי בשטח הזה אין אמת מוחלטת.
ניגוד עניינים אחר 700570
ואני חוזר ואומר שהמציאות בסדרי הגודל שאנחנו מתייחסים איננה מתנהגת כפיזיקה קוונטית ושטח לא מסופח שתושביו חסרי זכויות ובנוסף נגזלות ממנו אדמותיו והוא נתון ליחס מתמעמר של הצבא השולט בו ולהתנכלות של שכניו הוא בגדר שטח כבוש וכל ''השקפה'' אחרת הינה בגדר שקר וסילוף.
ניגוד עניינים אחר 700574
שקר וסילוף היא הטענה שאתה טוען.
ניגוד עניינים אחר 700490
אגב, האם אתה סבור שהגולן, למשל, כבוש, אבל נהריה, למשל, לא כבושה (כיבוש במלחמת השחרור)? אם כן, הסבר לי בדיוק למה אתה סבור כך.
ניגוד עניינים אחר 700494
ההבדל הוא שהקו הירוק מוכר בינלאומית כשטחה של מדינת ישראל והערבים החיים בו הם אזרחי המדינה. סיפוח הגולן לא מוכר בינלאומית וראוי לציין שישראל בחרה לספח שטח זה ולא את הגדה או הרצועה כי לא היה אכפת לה לתת אזרחות לדרוזים החיים שם. הם אמנם סירבו לקבל את האזרחות אבל זה כבר עניין אחר.
ניגוד עניינים אחר 700502
אין זה נכון שהקו הירוק מוכר בינלאומית כשטחה של מדינת ישראל למרות שברבות הזמן הכתירו השמאל שלנו כקדוש. מדובר בגבולות שביתת נשק בסופה של מלחמה, שיהיו בתוקף עד לבוא השלום ולא לגבולות מוכרים. לא תוכל להביא שום מסמך פורמלי שמגדיר את הקו הירוק כגבולה החוקי של מדינת ישראל.
לעניין מתן האזרחות, מעולם לא הבנתי את הקשר. ''כיבוש'' מתייחס לשטח, ולפי מיטב הבנתי אין הדבר קשור ביחס הכובש למתגוררים בשטח הכבוש.
ניגוד עניינים אחר 700567
המערכת הבינלאומית מכירה בקווי שביתת הנשק של 1949 (שהתקבלו בתיווכה) כשטח לגיטימי וריבוני של מדינת ישראל וכל קריאה לפשרה מדינית (כמו החלטות 242 ו338 של האו"ם) מתייחסת לשטחים שמעבר להם. כמובן שכל שינוי בגבולות הקיימים של הקו הירוק שייתקבל בהסדר כלשהו יהיה מקובל על המערכת הבינלאומית. דה-יורה גם ישראל עצמה לא מכירה בגדה ובעבר גם ברצועה כחלק בלתי נפרד ממנה מכיוון שנמנעה מלספח שטחים אלו. הסיפוח הזוחל דה-פקטו הוא עניין אחר שבגללו אנחנו אוכלים מרורים.
לעניין תושבי השטח, מניעת אזרחות להם מצביעה בדיוק על זה - אם השטח הוא לא חלק מהמדינה (כלומר כבוש) אזי גם תושביו אינם זכאים להיות אזרחי המדינה. ולו היו זכאים לדעת המדינה, שטחם היה מסופח ולא היה בגדר שטח שנכבש ומוחזק בידי המדינה לא כחלק ממנה.
ניגוד עניינים אחר 700568
אז עכשיו תורי לומר שהמערכת הבין לאומית לא מכירה פורמלית בקווי שביתת הנשק כשטח ריבוני של מדינת ישראל, ואתה תשיב שהיא כן מכירה וחוזר חלילה? זה חסר טעם. אם יש בידך מסמך של האו"ם שמוכיח את דבריך אנא הצג אותו. אני לא יכול להביא מסמך שאומר שהאום לא מכיר בגבולות שביתת הנשק כגבולות השטח הריבוני החוקי של מדינת ישראל כי ברור שאין מסמך כזה כשם שאין מסמך שאומר שגבולות אלסקה אינן גבולות השטח הריבוני של מדינת ישראל‏1. הכדור נמצא בידיך ועליך להוכיח את דבריך על ידי הצגת מסמך רשמי.

1אבל בזיכרוני ישנה אמירה ישנה של פרופ' רות לפידות שהיא מומחית למשפט בין לאומי שאומרת את מה שאני טוען.
ניגוד עניינים אחר 700571
המערכת הבינלאומית מכירה בגבול ישראל-לבנון שישראל גם מכירה בו כולל ימי פלישתה מעבר לו ובגבולות ישראל-ירדן וישראל-מצרים שנקבעו בהסכמי שלום.
היא אינה מכירה בחד צדדיות של ההתנתקות מעזה ובסיפוח הישראלי של הגולן וכמובן גם לא בסיפוח הזוחל בגדה המערבית ובערעור הסטטוס-קוו במזרח ירושלים.
ראה גבולות מדינת ישראל [ויקיפדיה].
ניגוד עניינים אחר 700573
המקור היחיד שהבאת, ויקיפדיה, מוכיח את ההפך ממה שאתה טוען. חלק הקן הירוק שגובל ביהודה ושומרון לא מוזכר שם כלל. החלק שבינינו ורצועת עזה הוגדר חד צדדית על ידי ישראל. בינינו ובין ירדן ובינינו ובין מצרים יש הסכם שלום. לכן במקרה הזה הגבולות הזמניים הפכו לקבועים ואולי לגביהם יש אישור של האום. לגבי הגבול עם לבנון כתוב שקיבל אישור של האו"ם לבקשת ישראל, כך שאין וויכוח על הגבול הזה, ולא עליו אנו מדברים. כתוב שם גם כן שקווי שביתת הנשק מוגדרים כגבולות זמניים, ומכאן שאינם יכולים להיות מוגדרים כגבולות השטח הריבוני של מדינת ישראל.
ניגוד עניינים אחר 700485
הם עברו בעליל על חוקי המדינה. הם לא הועמדו לדין מסיבות פוליטיות. לא משנה אם האקט היה הפגנתי או לא. גם סרבני מצפון עושים אקט הפגנתי.
בוא ניקח לקצה:
חלק לא קטן מהעם תמך בפעולות של המחתרת היהודית וחשב שהם לא צריכים לעמוד לדין. האם כל מי שהביע תמיכה ברוצחים הללו לא כשיר לשירות ציבורי?
ניגוד עניינים אחר 700486
בא נאמר כך: התנגדות למתן משרות ציבוריות לאנשים שתמכו במחתרת היהודית‏1 ובפעולותיה, ולא מביעים חרטה על כך, לא רק שתתקבל אצלי בהבנה, אלא שאף אני עצמי אהיה ביניהם.

1 הכוונה לפוגעים בראשי הערים והמתכננים פיצוץ מסגד אל אקצה.
ניגוד עניינים אחר 700487
300 אלף איש חתמו על עצומה לשחרורם
ניגוד עניינים אחר 700489
איני מכיר את פרטי העצומה הזאת. אני מפקפק בכך ש 300000 איש היו סבורים שלא מגיע להם עונש כלל. אבל אם באמת מדובר בקריאה לא להעניש כלל, זה נכנס לקטגוריה שאליה התכוונתי בתגובתי הקודמת, ואיני חוזר בי מדברי ההם.
ניגוד עניינים אחר 700491
אז איפה עובר אצלך הגבול בין תמיכה בעבריין מצפון אחד לאחר?

אני חושב שתמיכה בעברייני מצפון (לא משנה מאיזה צד של המפה) אינה עילה לפסול אדם מכהונה בתפקיד ציבורי - נניח מנהל בית חולים או אוניברסיטה.
כמובן ששופטים הם יוצאי דופן והם חייבים להיזהר לא להביע תמיכה פומבית בעבריינים מכל סוג. אני משוכנע ששופטים לא חותמים על עצומות כלל.
ניגוד עניינים אחר 700492
אם ניקח לדוגמה את העצומה שעליה דיברת‏1, אם מדובר, למשל, בקריאה למתן חנינה, או קיצור עונש באמצעות מנגנון חוקי אחר אין לי עם כך שום בעיה. במקרה של הפרופיסור לא היה מודבר בהבעת הזדהות אלא בקריאה פומבית למתגייסים לבצע עברה. זה סיפור לגמרי אחר.

1 כדאי שתביא קישור כדי שאדע על מה מדובר.
ניגוד עניינים אחר 700496
המחתרת היהודית [ויקיפדיה]: "למן מעצרם הוקם לובי ציבורי שפעל לשחרורם. בראש הלובי עמד הרב יהודה חזני. 300,000 אזרחי ישראל חתמו על עצומה שיזם הוועד, שדרשה את שחרורם"

אם דורשים את שחרורם זה לא הבעת תמיכה במעשיהם?

המקרה של הפרופסור נראה לי זהה. להלן נוסח העצומה עליה חתמה

"אנו חברי סגל מהאוניברסיטאות מביעים בזאת את תמיכתנו והערכתנו לסטודנטים ומרצים המסרבים לשרת כחיילים בשטחים הכבושים. שרות זה כרוך לעתים קרובות מדי בביצוע פקודות שאין להן מקום בחברה דמוקרטית המאמינה כי כל אדם נברא בצלם.
מזה 35 שנה, מוחזק עם שלם של שלשה וחצי מליון איש ללא זכויות אדם בסיסיות. הכיבוש והשליטה על עם אחר הביאו את מדינת ישראל אל המצב בו היא נמצאת היום.
ללא הצהרה ישראלית על סיום הכיבוש המלווה במעשים - ולו גם מעשים חד-צדדיים, אין מלחמה זאת מלחמה על הבית כי אם על המשך הדיכוי והמשך מפעל ההתנחלויות.
אנו מביעים בזאת את נכונותנו לעזור ככל יכולתנו לסטודנטים שכתוצאה מסירובם לשרת בשטחים יתקלו בקשיים לימודיים, כלכליים או מינהליים ואנו קוראים לקהילת האוניברסיטה לתמוך בסרבנים.
סטודנטים מוזמנים ליצור קשר עם כל אחד מהחתומים למעלה.
חברי סגל המעוניינים להצטרף מוזמנים לכתוב ל-anatbi@post.tau.ac.il
רשימה זאת מתעדכנת, עד כה חתמו עליה 360 חברי סגל מהאוניברסיטאות."
ניגוד עניינים אחר 700500
הקישור שהבאת מויקיפדיה לא מוסיף שום דבר למה שכבר אמרת, ומעניין לראות את נוסח העצומה עצמו. אם בעצומה הזאת כתוב שמובעת תמיכה במעשיהם של חברי המחתרת ואנשים אחרים שמתכוונים לעשות מעשים דומים, זה באמת דומה לנוסח העצומה שמנגד, ואז באמת החותמים אינם ראויים לכהן במשרה ציבורית.
ניגוד עניינים אחר 700505
מדוע לדעתך מי שחתם על עצומת תמיכה בסרבני מצפון מימין או משמאל אינו ראוי להיות מנהל בית חולים, לדוגמה?
ניגוד עניינים אחר 700507
זו לא שאלה שאפשר לענות עליה. איש איש דעתו ותחושותיו.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700545
ממש בימים אלה מתרחשת לעינינו פרשה שלכאורה נראית מאד מטרידה של ניגוד עניינים. את עיקרי הסיפור אפשר לראות כאן. חבר הכנסת קיש מבקש לכנס דיון בוועדת הפנים בנושא ניגוד העניינים בפרשת החוקר הראשי של נתניהו, זה שמינה את כל חוקריו. הטענה שאותה יכול היה לשמוע מזה זמן רב כל מי שהיה חשוף לערוץ 20 ולתכניתו של שפטל היא כזאת: ריטמן טען שנתניהו הוא זה ששיסה את הקצינה צ' בריטמן שהאשימה אותו בהטרדה מינית. הטענה שטוענים שפטל ועיתונאים אחרים מהימין היא כזאת: לא ייתכן שמי שאומר שנתניהו פעל כנגדו בדרכים עברייניות ינהל את החקירה בנושאי השחיתות משום שיש לו טענות אישיות כנגד נתניהו ולכן יש כאן ניגוד עניינים. עורך הדין שפטל טוען שניגוד העניינים הזה הופך את כל החקירה הזאת לחקירה מושחתת, ובעצם קורא לפטר את כל החוקרים שמונו על ידי ריטמין ולהתחיל את הכל מחדש. אני איני משפטן ובאמת איני יודע אם ניגוד העניינים הברור הזה מחייב הפסקת כל החקירה ופתיחתה מחדש עם חוקרים אחרים כפי שטוען עורך הדין שפטל, אבל תגובת הפרקליטות והיועץ המשפטי בראשה לטענה הזאת כלפיהם מאד מטרידה אותי. הם פשוט לא משיבים. הם, אבירי החוק והצדק שומרים על זכות השתיקה ככל שמדובר בתוכן הטענה עצמה. מה אומר היועץ המשפטי? הוא אומר שאם הוא או נציגים אחרים של הפרקליטות יגיעו לישיבה כדי לענות על הטענה הזאת תהיה בכך פגיעה בחקירות כנגד ראש הממשלה. הוא לא אומר שלא מדובר בניגוד עניינים, או שניגוד העניינים הזה אינו כה חמור כך שיצדיק איזו שהיא פעולה. הוא אומר שתשובה של הפרקליטות תשבש את החקירות. . . בוואדי זה עלול לשבש את החקירות. הטוענים לניגוד עניינים מבקשים בעצמם להפסיק את החקירות בגלל ניגוד העניינים הזה. איזו שהיא תשובה עניינית מתבקשת. ההיתלות בזכות השתיקה פשוט מבישה !
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700546
ה"כאן" המודגש בתחילת תגובתי היה צריך להיות כאן.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700548
מי שמעוניין לשמוע את גרסתה של הדס שטייף לנושא: ר’ פרק בפודקאסט „עושים פוליטיקה״.

בין השאר: ריטמן לא טען שנתניהו הסית את הקצינה להתלונן נגדו מכיוון שהתלונה הוגשה עוד לפני פתיחת החקירה. הקלטת נמצאה אצת ארי הרו בקיץ 2016. התלונה נגד ריטמן הוגשה בנובמבר 2015 (וההפגנות בפתח תקווה החלו בנובמבר 2016).

ריטמן הוא ראש לה״ב 433. יאח״ה שחוקרת את התיק בפועל היא רק אחת מיחידותיה. אבל כמובן שהשפטלים רוצים לערוף את כל ראשיה.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700549
מה שכן, טוב שסוף סוף בימין מאמינים לגרסת המתלוננת במקרה אחד.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700552
אני לא חושב שבימין כן או לא מאמינים לגרסת המתלוננת. זה בכלל לא קשור לעניין. מה שאומרים בימין הוא שריטמן טוען שנתניהו רודף אותו על ידי כך שהוא משסה בו מתלוננות ובכל זאת מוכן להיות שותף בכיר לחקירתו.
וסתם ללא קשר ולמען הסקרנות, למי ה"ימין" לא מאמין?
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700554
וגם להדלפות מחקירות.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700551
הקשבתי לסיפור שבקישור כמעט עשר דקות (הדקות הראשונות בהקלטה כולל קצת דילוגים כדי בכל זאת להגיע למשהו רלוונטי) עד שנקעה נפשי ממנו והפסקתי. מה שהספקתי לשמוע הוא כל מיני סיפורי רכילות שלא נוגעים למה שכתבתי. אם לדעתך יש בהקלטה הזאת משהו שקשור לעניין שלנו, אנא ציין אותו בדיוק ואת הזמן בהקלטה שבו הוא מופיע. אם ריטמן לא טען שנתניהו הוא זה ששלח את צ' להתלונן נגדו, אז פשוט היועץ המשפטי צריך ללכת לדיון בוועדה ולומר את זה, ובא לציון גואל. העובדה שאין הוא עושה זאת אלא טוען שאם יופיע בוועדה תיפגע חקירת נתניהו מוכיחה בעליל שהדברים האלה כן נכונים. דבריו כאילו הופעתו והופעת נציגי הפרקליטות כדי לענות על הטענה תפגע בחקירות נתניהו מוכיחה בעליל שהטענות האלה נכונות. ללא זאת איך זה יפגע? אתה כותב כדי להסביר מדוע ריטמן לא טען שנתניהו הסית את הקצינה: "מכיוון שהתלונה הוגשה עוד לפני פתיחת החקירה". איך זה "מכיוון"? לא הבנתי כלל. נהפוך הוא. היא הנותנת. ריטמן לקח על עצמו את מינוי חוקרי החקירה כבר אחרי שהוגשה התלונה, ואולי כבר "ידע" אז שנתניהו עומד מאחורי כל זה, ובכל זאת לא פסל את עצמו. שפטל טוען שריטמן בתפקידו כראש להב 433 הוא זה שמינה את צוות החוקרים בחקירות נתניהו, וזה הקשר שלו לעניין. אילו שפטל היה משקר בעניין הזה אפשר היה לתבוע אותו, ואני בטוח שהגורמים המתאימים לא היו מהססים לעשות זאת. ובכל זאת הוא חוזר על כך שוב ושוב ואיש לא תובע. ואיש אפילו לא מכחיש.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700556
ריטמן העלה מספר השערות למי שהגיש נגדו את התלונה.

אני מבין שלפי מה שהשפטלים מציעים, אפשר לחסל כל חקירה עם תלונה אנונימית (חשוב שהיא תהיה אנונימית, מכיוון שאז הנחקר יכול להיות המתלונן. אבל יכול להיות שגם אינו המתלונן) נגד החוקר.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700558
ריטמן (באמצעות פרקליטו) אמר שצ' נשלחה על ידי נתניהו. לא השערות ולא בטיח.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700555
אני לא מבין מה הבעיה האתית כשלחוקר יש בטן מלאה על הנחקר.
הרי בסופו של דבר חקירה משטרתית לא אמורה לתת לנחקר פרס כלשהו אלא רק לבדוק אם עבר עבירה.
המשטרה אפילו לא מחליטה אם להעמיד את החשוד לדין.
אולי אפשר לטעון שחוקר שיש לו עניין אישי יחקור פחות טוב? זה עניין למפקדיו.

במקרה הזה לא מדובר אפילו על החוקרים עצמם, אלא על המפקד של המפקד שלהם. מה הטענה? שהוא עלול למנות חוקרים טובים במיוחד?
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700557
אתה אומר דברים שבעיני הם כל כך מופרכים שאיני רואה כל טעם לענות עליהם (כך בדיוק חשתי גם עם הניתוח הארוך שלך בעניין יושרה של דורנר). מכל מקום הטענה שהעליתי הייתה שהיועץ המשפטי צריך להופיע בפני וועדת הכנסת ולענות. שיענה את מה שאתה אומר (ואז, לדעתי, תרעש הארץ), אבל שיענה משהו.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700559
לצערי אני לא מצליח לראות מה הופך את הדברים שלי ללא ראויים לתגובה. אולי תתאמץ קצת ותסביר לי.
אם המשטרה חוקרת ראש ארגון פשע, ואחד החוקרים חושד שאותו ארגון פשע שרף לאח שלו את החנות, האם לדעתך הוא צריך לפסול את עצמו מהחקירה?!
לפי התגובות שלך עד עכשיו התשובה שלך היא כן. השאלה שלי היא מדוע?
תכלס: מה יעשה או לא יעשה חוקר כזה שונה מאשר חוקר שאין לו אינטרס אישי?
לדעתי הדבר היחיד שהוא יעשה שונה זה שהוא יתאמץ יותר.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700561
הטענות שלך שבעיני הן מופרכות הן בכלל לא בנושא שהעליתי. אמרתי בתגובתי הראשונה שאיני משפטן ואיני רוצה לפסוק אם מדובר בניגוד עניינים כה רציני שמחייב פעולה, ובכלל לא הבעתי את דעתי לגופו של העניין שאליו אתה כל הזמן חוזר. אבל אני חושב שזה מאד חשוב שדעתה של הפרקליטות והיועץ המשפטי ישמעו בעניין זה, וזה הנושא. אני לא רוצה לשמוע תשובות מפיך אלא מפיהם.
ובכל זאת בעניין שאתה מתעקש לדון בו ומעלה טענות שהן מופרכות בעיני, ברצוני לשאול אותך מדוע, לדעתך, אותה חוקרת שמינה ריטמן ושקראה לציבור להפגין כנגד נתניהו הוזזה מתפקידה? לפי התאוריה שלך היה צריך לקדמה ולהעמידה בראש צוות החוקרים, לנוכח המוטיבציה הרבה שלה. לא כן?
ננוסטלגיה 700562
דבריך שאותם כיניתי "מופרכים" הזכירו לי דיון ישן כאן באייל שהסתיים ב תגובה 457876 הזיכרונות הנוסטלגיים מביאים אותי להתייחס בכל זאת במשהו לנושא שתחילה לא רציתי להתייחס אליו. "האייל היפני" היה משתתף ותיק שככל הנראה היה בעבר קצין משטרה, ואיך שהוא מצא לבסוף את מקומו ביפן. מזמן לא ראיתי אותו כאן. הוא אמר באחת התגובות שתפקידו של החוקר הוא למצוא ראיות כנגד החשוד שבידו. הנוסח הזה אינו נמצא בשום תקנה ובשום חוק, והנוסח הכתוב של פקודת המשטרה שהוא עצמו הביא הוא: "לחשוף ולאתר עבירות ולהביא את העבריינים לדין". אני התווכחתי עם הגדרתו הראשונית של תפקיד החוקר, ובסופו של וויכוח הוא כתב את התגובה הנ"ל, ובתגובה הזאת הוא כתב דברים שעמם הסכמתי.
בעצם על החוקר לגלות ולהוכיח את האמת, וכפי שהמשתתף ההוא כתב, בדיוק כפי שעל החוקר לאסוף ראיות כנגד החשוד, אם מצא דווקא ראיה הפוכה, עליו לפעול לפיה ולסיים את החקירה ב"אין אשם". וכאן בדיוק בא לידי ביטו ניגוד העניינים. בניגוד לדבריך ניגוד עניינים אינו מושג שקשור רק בשופטים אלא בפרוש גם בחוקרים, כי חוקר מוטה כנגד החשוד יש סכנה שיעלים את הראיה המזכה. אני מניח ששפטל שהוא עורך דין, לא ידבר על ניגוד עניינים בחקירה אם אין מושג משפטי כזה בהקשר של חקירה, וניגוד עניינים יכול להיות רק אצל שופטים.
ננוסטלגיה 700563
זו צריכה להיות חתיכת קונספירציה להעלמת ראיה מזכה עם צוות חקירה של עשרות אנשים.

רוב הסיכוי שממילא כבר היינו שומעים על ראיה כזו מצוות הפרקליטים של נתניהו.
ננוסטלגיה 700564
כרגע מדובר בשאלה תיאורטית כללית האם ''ניגוד עניינים'' הוא מושג שיכול להיות קשור גם בחוקרי משטרה או שהוא יכול להיות קשור רק בשופטים, כי הבנתי מאריק שלדעתו סכסוך אישי בין חוקר ונחקר אין בו שום בעיה. איני יודע איך התגלגלו לכאן נתניהו ופרקליטיו.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700565
מצאתי ברשת את פקודות המשטרה שנוגעות לניגוד עניינים אצל שוטרים. כפי שאמרתי וכפי שחשבתי שזה אכן מובן מאליו ו"מופרך לטעון אחרת" קיום ניגוד עניינים גם אצל שוטרים הוא אפשרי. בסעיף 3 ב (1) מוגדרת אפשרות של ניגוד עניינים אצל שוטר במילים:

כל נושא שהגיע לטיפולו של השוטר ושיש לשוטר עניין אישי בו, לרבות כל נושא שנראה כאילו יש לשוטר עניין אישי בו;

ובסעיף 4 מוגדר איך צריך לטפל בניגוד עניינים:

לא יטפל שוטר בנושא שיש לו בו ניגוד עניינים ולא יתערב בו, אלא אם כן קיבל הוראה לעשות כן מן הקצין הממונה עליו, על פי הוראות פקודה זו או אם חל האמור בסעיף 3ג.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700575
ראשית אומר שאני מסכים לעיקר דבריך ושהפרקליטות צריכה להגיב תגובה כלשהי.

בעניין הדיון הצדדי קשה לי עדיין להבין מה מופרך בדברי.
לא טענתי שאין לשוטרים ניגוד עניינים.
שים לב לשתי השורות עם סימני השאלה בסופן בתגובה 700559. עליהן אני מעוניין בתשובה.
אם לקחת לקצה: לכאורה כל מי שהצביע בעד או נגד ראש ממשלה מסוים (נגיד אולמרט) יהיה נגוע בניגוד עניינים וכדי להיות טהורים צריך למנות רק חוקרים שלא הצביעו כלל בבחירות. שכן כל מי שהצביע, בהכרח הצביע בעדו או נגדו, ולכן לוקה בניגוד עניינים.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700576
אני שמח שהסכמת לעיקר דבריי, כי לא נוח לי להתווכח על נושא משני מבלי שאני מקבל תשובה לנושא העיקרי, כי כל הזמן יש לי תחושה שמנסים לגרום לי לסטות ממנו ולהעלימו.
אשר לשאלותיך בתגובה 700559 התשובה היא חד משמעית כן, פשוט משום שהמקרה הזה עונה על אותם סעיפים בפקודת המשטרה שאותן ציטטתי, ומעבר לכך זה תואם לגמרי את ההיגיון שלי, שלפליאתי אתה לא שותף לו. מה ייעשה אותו חוקר אחרת? גם על כך עניתי באחת מתגובותיי האחרונות. נניח שתוך כדי חקירה החוקר עדיין מאמין שהנחקר שרף לאחיו את החנות, אבל מסתבר לו תוך כדי חקירה שבנושא החקירה עצמו ישנה ראיה ברורה שמזכה אותו אותו, אליבי למשל שהנחקר לא יכול להוכיח, אבל החוקר כן. העניין האישי עלול לגרום לו להתעלם מכך ולהמליץ על אישום תוך הבאת רק פרטי החקירה האחרים שמחשידים אותו במעשה. זה בדיוק העניין עליו התווכחתי עם האייל היפני. החוקר צריך למצוא את האמת גם אם היא לטובת הנחקר. וגם זה, בעצם, די ברור מפקודת המשטרה. עליו להאשים "עברייינים" ולא "חשודים".
ולעניין השורה האחרונה בדבריך, כאן מדובר בניגוד עניינים יותר מורכב, שהוא דומה קצת ל"ניגוד עניינים אחר" שבו פתחתי את הפתיל הקודם שקשור בשופטי בג"ץ. מאחר שאם תקפיד בסוג זה של ניגוד עניינים לא תוכל לקיים חקירות בכלל, הפתרון צריך להיות אחר. במקרה של בג"ץ אמרתי שצריך לנהוג כפי שנהוג בארצות אחרות, למנות את השופטים על ידי נציגי הציבור כך שההרכבים יהיו מאוזנים. במקרים של חקירות משטרה אולי צריך לדאוג שכאשר חוקרים אישיות פוליטית הרכב החוקרים יהיה מאוזן מבחינה פוליטית, אבל כאן אני מסכים שאני דורש משהו שלא ניתן לעשותו, ולכן בלית ברירה צריך להשאיר את המצב כפי שהוא. עולמנו לא מושלם.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700579
סדרות משטרה אמריקאיות מלאות בניגודי העניינים האלה, כשהשוטר מתייסר אם להוציא לאור את הראייה המזכה את מי שיש לו עניין אישי נגדו.
אבל זו דילמה מזוייפת כי היא מניחה שגם לשוטר יש תכונות עברייניות בדיוק כמו לאלה שהוא רודף אותם.
אם כל המטרה של ניגוד העניינים היא למנוע מהחוקר להפוך ''על כרחו'' לעבריין כדאי להחליף את השוטרים בכלל.
אני רואה את הסעיף הזה רלבנטי לפעולות שיטור הרבה יותר מאשר לפעולות חקירה.
אני מסכים שהעולם לא מושלם אבל מניסיוני אכיפה מדוקדקת של רגולציה לא גורמת לעבריינים (באוכלוסיה הנאכפת) להפסיק להיות עבריינים אלא רק מטילה עול נוסף על ישרי הדרך.
במקרה הנדון- חוקר שהמצפון שלו מאפשר לו לבדות או להעלים ראיות יעשה זאת גם אם הרגולציה כבדה, והרוב ישר הדרך לא ייתן לדעות הפוליטיות שלו להפריע.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700583
שוב אנו מגיעים לנקודה שבה החשק להמשיך בדיון יוצא ממני כי כאשר מתייחסים ברצינות לטענות כה מופרכות, אני חש שהמופרכות שלהן מתרככת, ועדיף לא להתייחס אליהן כלל, אבל בכל זאת אעשה מאמץ.
הדוגמה שהבאתי היא דוגמה קיצונית שבה האמת ברורה, ואז אתה לוקח אותה ומדבר על "תכונות עבריניות" וסופק כפיים: לא אצלנו לא יכול להיות דבר כזה, בדיוק כשם שאהרן ברק ודורנר אומרים בצדקנות מזויפת שחס וחלילה אצלנו שופטים לא יכולים להיות מושפעים מדעותיהם הפוליטיות, אבל המשפטן פרופסור עימנואל גרוס חושב שהם מושפעים גם מושפעים, כפי שכתב במאמר שאליו הפניתי בתגובה קודמת. בחיים רוב המקרים הם לא כל כך בינריים כמו בדוגמה שהבאתי, ולפעמים במקרי גבול החוקר מחליט החלטות שגויות שמושפעות מהעניין האישי שלו, אולי אפילו מבלי שיחוש בכך, ומעביר הלאה תמונה לא מדויקת של תוצאות חקירותיו. זה לא רק ש"ניגוד עניינים" נוגע בדיוק לנקודה דומה לדוגמה שהבאתי, אלא איני יכול בכלל לחשוב על סיבה אחרת. האם הוויתור של השוטר על דוח המהירות לדורנר הינו "פעולה עבריינית"? או שמדובר בכלל באקט חיובי של מתן כבוד לבית המשפט.
"פעולת שיטור" היא פעולה שעושה שוטר בתוקף תפקידו. איני מבין איך זה פעולה של שוטר שהוא חוקר יוצאת מהכלל הזה. "הסעיף הזה" אם אתה מתכוון לסעיף מתוך פקודות המשטרה שנוגע לניגוד עניינים אצל שוטרים שאותו הבאתי נוגע לכל פעולות השיטור, ולדעתי הוא נוגע לפעילות החוקר המשטרתי במיוחד, כי הרבה יותר קל לראות איך ניגוד העניינים ישפיע על תפקוד השוטר דווקא בתפקידו בחוקר מאשר בתפקידים אחרים. אז אתה מציע למחוק את הסעיף הזה מתוך פקודות המשטרה?
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700584
אגב, עדיין לא ענית לי על השאלה מדוע החוקרת של נתניהו שקראה ללכת להפגנות נגדו הוזזה מתפקידה, למרות שלפי דבריך היא אמורה לעשות את תפקידה בצורה טובה יותר בגלל התנגדותה הפוליטית לנתניהו. האם הזזתה הייתה טעות?
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700588
איני יודע. אולי מסיבות פוליטיות, אולי משום מראית עין. לדעתי לא בגלל שמפקדיה חושבים שהיא לא תעשה עבודה טובה עקב דעותיה הפוליטיות.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700589
אומר לך מדוע הדיון הזה מתסכל אותי.

אני פותח בתגובה שבה אני טוען שהבחירה בזכות השתיקה של הפרקליטות בעניין שעל פניו נראה כניגוד עניינים אצל חוקרי המשטרה היא בושה וחרפה. כשאני כותב זאת איני בטוח שניגוד העניינים שבנידון הוא מאד חמור עד כדי כך שצריך לפטר את כל החוקרים ולהתחיל את החקירה מחדש כפי שדורש הימין, אלא אני מלין על כך שהפרקליטות מתעקשת לא לענות על הטענה הזאת. אבל איני מעלה בדעתי שיש בכלל מישהו שחושב שבכלל אין כאן ניגוד עניינים בעייתי, משום שבעיני ניגוד העניינים הזה הוא ברור ומובהק, ויכול אולי להתעורר וויכוח על עוצמתו. ואז בהפתעה רבה אתה בא ואומר שבכלל הכל בסדר. אם חוקר מסוכסך עם נחקר אין שום בעיה שיחקור אותו (ואולי גם הפוך: אם הנחקר חבר שלו והוא מאד אוהב אותו ומעריץ אותו אין שום סיבה שלא יחקור אותו). אני מבין מכך שמושג "ניגוד עניינים" מסתדר אצלך רק כשמדובר בשופטים‏1 ולא בשוטרים, והדבר נראה לי מוזר מאד. ולכן אני הולך ומחפש ברשת משהו שנוגע לניגוד עניינים, כדי להוכיח שהדבר לא קשור דווקא בבית משפט. בויקיפדיה אני מוצא שהדבר קשור בכל עובד ציבור, אבל אחר כך אני מוצא ממש "אוצר" מבחינתי מפתיע. בפקודות המשטרה כתוב בפרוש שיש דבר כזה "ניגוד עניינים" אצל שוטרים, ויש שם פרק מיוחד שעוסק בכך. ואני ממהר בשמחה להציג את הממצא בפניך. אבל זה לא עושה עליך שום רושם. עכשיו אתה טוען טענה סופר מופרכת בעיני שניגוד עניינים במשטרה יכול להיות בכל מחלקה שם חוץ מאשר במחלקת החקירות. מה אני צריך לעשות עכשיו? אני יודע שאם יקרה עוד נס ואמצא בפקודות המשטרה סעיף שבו כתוב שניגוד עניינים הוא משהו שבמיוחד חשוב להקפיד בו במחלקת החקירות, זה גם לא ישכנע אותך. אתה תחשוב איזה יום ואחר כך תמצא איזה תרוץ אחר. בניין ההסתדרות פוצץ. זה שהוא נראה שלם מולנו לא אומר שום דבר. . .

1אחי תבע פעם מישהו בבית דין לתביעות קטנות. השופטת, כשעיינה בתביעה, שאלה את אחי אם לאשתו קוראים "זהבה", וכשענה בחיוב אמרה שהיא פוסלת את עצמה מלדון בתיק משום שאשתו היא המורה של בתה, והעניין נידון מאוחר יותר בפני שופט אחר. אני מניח שגם אם היה לה עניין אישי אחר עם אחי או עם הנתבע כמו סכסוך אישי הייתה נוהגת בדיוק כך ופוסלת את עצמה.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700591
יש הבדל משמעותי שאתה מתעלם ממנו בין שוטר חוקר לבין שופט.
שוטר חוקר - כל עוד איננו גולש לפלילים והפללות, וזה כבר נדון כאן ונשים זאת בצד - מבצע עבודה יחסית אובייקטיבית. הוא אוסף ראיות, מלקט עובדות וחפצים, ולכן אם לא חרג מאד מגבולות המותר, שיפוטו האישי לגבי המקרה משפיע אולי, אבל הרבה פחות משל שופט. שופט, מעצם הגדרת תפקידו במערכת המשפט הישראלית (חסרת המושבעים, למשל), תפקידו לבצע הערכה מוסרית, חוקתית וערכית של העובדות וחלקי העובדות והעדויות שמובאות בפניו, ובתור שכזה, נגיעתו האישית לעניין השפעתה גדולה לעין ערוך משל שוטר. ראה כדוגמא נגדית (לטעמי) מה שכתבתי כאן למטה.

1 אז אם בדוגמאות אישיות עסקינן - פעם עברתי תחקיר בטחוני אצל "חוקר בטחוני" כלשהו. בין השאלות הנהוגות בתשאולים ארוכים וקצת פרטניים שכאלה, נשאלו שאלות הקשורות לבית בו גדלתי, להוריי וכדומה. לאחר סיום התחקיר הקורקטי, קם החוקר, לחץ את ידי, איחל לי בהצלחה, וגם מסר ד"ש להוריי מ[שם כזה וכזה], שמסתבר שהוא מכיר מעברו איכשהו. האם לדעתך העובדה שהיתה לו היכרות אישית עם (הוריו של) מושא התחקיר אמורה לפסול אותו ולמנוע ממנו לבצע את עבודתו מהימנה? לדעתי לא.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700592
אם עבודתו של ה"חוקר הביטחוני" שלך קשורה ביותר מאשר פעולת הקלטה מכנית, אלא גם התרשמות ומתן חוות דעת שתשפיע על עתידך, אז אילו הוא היה מאשים אותך קודם, ששלחת את צ' כדי שתתלונן תלונה שקרית שהטריד אותה מינית, אז בוודאי שאסור לו לחקור אותך, ועליו לפסול את עצמו. אינך חושב כך? גם אתה ברוטוס?
ברור שיש כל מיני מקרי גבול, ובתגובתי הראשונה בפתיל אמרתי שאיני עוסק בהערכת עוצמת ניגוד העניינים הספציפי, ובשאלה אם הוא צריך להשפיע על המשך החקירות, אם כי האמת היא שככל שאני מעסיק את עצמי בכך אני מגבש דעה גם בשאלה זו.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700593
רגע, שאני אבין, שלחתי את צ' או לא?
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700594
זה לא חשוב. החוקר הביטחוני שלך כך טען.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700595
אם לא שלחת, הוא עובר עוד עברה, חוץ מזו שהוא מוכן להיות החוקר שלך. במקרה זה זה יותר חמור.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700596
מסכים לגמרי. אז זה אכן חמור, כי זה אומר שלאותו חוקר (או אדם) יש כוונות זדון אישיות כלפי, שהוא מוכן לעבור על החוק כדי לקדם אותן. במקרה הזה אסור לו לחקור לא רק אותי, אלא שיש לשלול את רשיון החוקר שלו לאלתר ושלא יחקור אף אחד.
אבל אם אכן שלחתי, אתה מתאר מנגנון בו אוכל לפסול בערך כל אחד מלדון בענייני. קצת מטריד.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700597
מה פתאום? אם שלחת, על המערכת המשפטית לטפל בך, אבל, למשל, בעניין התחקיר הביטחוני יוכל חוקר אחר לתחקר אותך בלי שום בעיה. אני מניח שאם יגלה את מה שעשית זה לא ממש יעזור לך לקבל סיווג גבוה, אבל זה כבר עניין אחר.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700598
כן, רק שפה אתה מנצל את העובדה שבדוגמה הספציפית הזאת, יש המון חוקרים בטחוניים חליפיים ונטרול אחד מהם שווה כקליפת השום. כשמדובר בקודקוד(י) פירמידת היחידה לחקירות או משהו כזה (נדמה לי שבזה הדיון המדובר), ובאישיויות בכירות יותר ממני, יש הרבה פחות אנשים רלבנטיים ברמתם/דרגתם/סמכותם, ונטרול שלהם משמעותי הרבה יותר. יתירה מזאת, בניגוד למקרה החוקרים הבטחוניים, המידע על מי החוקרים הרלבנטיים גלוי לפני הרבה יותר.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700599
אם כוונתך בין השוואה של החקירה הביטחונית שלך לחקירת נתניהו, ברור שההבדל שעליו אתה מדבר ברור וצריך להתחשב בו. מה שאני רציתי לומר בכל הפתיל הזה הוא שצריך להכיר בכך שלפחות לכאורה נראה שיש בעיה, ושעל הפרקליטות והיועץ המשפטי להשיב. אמרתי בתגובה קודמת שאם הם ישיבו כפי שמשיב אריק הארץ תרעד. אם יאמרו מה שאתה אומר עכשיו, ובכך יסבירו את המשך טיפולם בנושא, אולי הם יוכלו לצאת מזה בשלום. אבל להשיב הם חייבים. אפילו אריק מסכים לכך.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700600
נו, נראה לי ששנינו מתכנסים לאותה נקודה עד כדי הבדלים מספיק קטנים, שאפשר להכריז על הסכמה ולצאת שבעי רצון.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700601
אם היועץ המשפטי יכיר בזה שיש ניגוד עניינים בחקירות, האדם הראשון שהוא צריך לפסול זה הוא עצמו. הרי ראש הממשלה מינה אותו, יתרה מכך הם נפגשים באופן סדיר: https://www.google.nl/amp/s/www.haaretz.co.il/amp/blo...

המצב הזה הוא בעייתי יותר בכמה סדרי גודל.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700602
גם החוקרים נפגשים עם נתניהו בזמן החקירות. האם בגלל זה הם צריכים לפסול את עצמם "בכמה סדרי גודל"?
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700606
הרשה לי לכתוב מחדש את מה שאני משער שברור מאליו..
ראש הממשלה מינה ישירות את היועץ המשפטי לממשלה, והוא מדווח ישירות לראש הממשלה. זהו ניגוד עניינים בוטה בהרבה מאותו מפקד משטרה שחושד שנתניהו שלח אליו מתלוננת. גם בגלל התפקיד המכריע של היועץ המשפטי בחקירה וגם בגלל שהאינטרס שלו לרצות את הבוס הישיר הוא הרבה יותר ברור ומיידי.
יתרה מכך.. עצם העובדה שהם נפגשים באופן סדיר בזמן חקירה מגדילה את הסכנה שניגוד האינטרסים הזה יתממש, סתם לדוגמא על ידי כך שהוא יחשןף בפני החשוד פרטים על החקירה, שיעזרו לו לסכל אותה. וכל זה כמובן לא רלוונטי עבור חוקרי המשטרה שײנפגשיםײ עם ראש הממשלה בזמן החקירות. חוץ מזה שלשני הדברים קראת ײפגישהײ, אין הרבה קשר בין חקירה של ראש הממשלה על ידי שוטר, לבין הפגישה ב 4 עיניים של ראש הממשלה עם אחד העובדים שלו.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700610
אשר לפגישות בין ראש הממשלה והיועץ המשפטי (איני בטוח שהן נערכות או שכולן נערכות בארבע עיניים), אלה פגישות בענייני עבודה ואני בטוח שלא דנים שם בחקירות נתניהו, ועל כך עניתי בתגובתי הקודמת שגם החוקרים נפגשים עמו, כי זו עבודתם. בכך איני רואה בעיה. עניין המינוי של היועץ המשפטי לממשלה על ידי ראש הממשלה הוא בפרוש בעיה ואין על כך כל ספק אם כי, לדעתי ניגוד עניינים בגלל חוקר שיש לו סכסוך אישי עם נתניהו יותר רציני כמו שאתה אומר ''בכמה סדרי גודל''. אבל כאן מדובר במבנה המשטר, ולכן הדבר לא יכול להיות עבירה פלילית. זה דומה לטענות שיש לי כנגד שופטי בג''ץ שאינם מאוזנים מבחינה פוליטית אבל עוסקים בעניינים שהשורה התחתונה בהם יכולה להיות הכרעה בעניין פוליטי מובהק. איני קורא בגלל הבעיה הזאת לבטל פסקי דין שכבר ניתנו, אלא לדאוג שבעתיד הרכבי בג''ץ יהיו מאוזנים. גם בעניין מנויו של היועץ המשפטי על ידי ראש הממשלה שאחר כך הוא צריך להכריע בעניינו, אני חושב שצריך לשנות את השיטה. יועץ משפטי צריך להיות עורך הדין של הממשלה וממונה על ידי ראש הממשלה, אבל אדם שתפקידו להיות מעין התובע הראשי שמחליט אם ראש הממשלה יואשם או לא צריך להיות מישהו אחר שלא ממונה על ידי הממשלה או ראש הממשלה. בכל מקרה, לא יכולה להיות כאן עבירה פלילית של ניגוד עניינים שיכולה לבטל הליכים שכבר נעשו.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700620
אנחנו מסכימים על הבעיה בנוגע לניגוד העניינים של היועץ המשפטי ועל הצורה שאולי כדאי לפתור אותה.

יתר התגובה שלך נשמעת כמו משהו שעורך דין יגיד.. ולכן אני אענה לך באותו משקל. כשם שאתה בטוח שהפגישות של של היועץ המשפטי היו אך ורק בענייני עבודה, כך אני בטוח שאם היה צל של ספק של ײעברה פלילית... שיכולה לבטל הליכים שכבר נעשוײ אז היועץ המשפטי המקצועי והאובייקטיבי כבר היה מודיע על ביטולם.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700607
אני מבין את העמדה שלך, אבל היא נראית לי טהרנית מדי.
אפתח בכך שאני מסכים שיש ניגוד עניינים תאורטי בכל המקרים שהועלו כאן בשרשור.
אבל העמדה שלי נובעת מזה שאני שואל את עצמי האם יש ניגוד עניינים שיתבטא בפועל, בזמן מילוי התפקיד. אם הוא קיים ברור שיש לפסול, אבל אם לא- הפסילה תהיה רק מטעמי מראית עין.
כאשר מדובר בשופטים גם מראית העין חשובה ולכן שופטים ממהרים לפסול את עצמם, ובצדק לדעתי.
לדעתי כשמדובר בשוטרים מראית העין פחות חשובה. שוטרים צריכים להתמודד נגד עבריינים, ועבריינים נוקטים בשיטות עברייניות. לכן מבחינתי יש לשוטרים חזקה שדברים שטופלים חשודים עליהם אינם נכונים עד שיוכח אחרת. לדוגמה: אם עצור טוען ששוטר הפעיל כלפיו אלימות בלתי מוצדקת אני חושב שלא צריך להשעות את השוטר עד שתסתיים חקירת מח"ש, כי ככה נשאר בלי שוטרים.

ההבדל בין שוטר לבין חוקר:
כאשר שוטר נשלח לזירה בעקבות קריאה על סכסוך משפחתי שעבר לפסים אלימים, ברור שאם הוא קרוב משפחה מהצד של אחד הצדדים הנצים הוא לא יוכל לתפקד בזירה ללא משוא פנים.
שוטרים נדרשים להפעיל שיקול דעת מהיר בזירה, ולהפעיל כח כשזה נדרש, אז גם כאשר המקרה הוא פחות קיצוני מזה שהצגתי בשורה הקודמת, יש חשש כבד שניגוד העניינים עלול ישפיע על שיקול דעתם בזירה.
חוקר, לעומת זאת, נמצא עם החשוד בסביבה מבוקרת, ואם יש לו בטן מלאה על הנחקר אני לא רואה כיצד זה עלול להשפיע על תפקודו (למעט אם יחליט לעבור עבירות פליליות)
כמובן שאם החוקר מעריץ את הנחקר זה כן עלול לפגוע בתפקודו ובמקרה זה אך טבעי שהוא עצמו ירצה לפסול את עצמו‏1.

למקרה הספציפי-
1. הפרשה של ריטמן נראית לי מקריאה שטחית די סבוכה ועמוסה בתככים פנים משטרתיים. הוא הואשם על ידי הקצינה צ' בהטרדה מינית ונחלץ מכתב אישום די בקושי. גם אחרי שהיועמ"ש החליט לא להגיש כתב אישום המשיכה צ' לתקוף אותו (ואת המפכ"ל) באמצעות עתירה לבג"ץ. הרמיזה של פרקליטיו כאילו נתניהו מעורב בתלונות של צ' נראית לי כדרך התגוננות (טפשית ביותר, לדעתי) ותו לא. כדי לגבש דעה מוצקה האם ריטמן אכן נמצא בניגוד עניינים כזה שפוסל אותו מנגיעה בתיקי נתניהו אני צריך לקרוא הרבה יותר, כולל חומר שכרגע חסוי, ואני מוותר. אבל ממה שקראתי אני לא רואה ניגוד עניינים כזה, ודעתי השטחית היא שאין סיבה לפסול אותו. מההתנהגות של הבכירים המעורבים נראה שגם אחרי הטיהור שעשה המפכ"ל דנינו יש עדיין קופות שרצים בצמרת המשטרה, שהבכירים לא מעוניינים לפתוח. האם קופות השרצים הללו קשורות לחקירות נתניהו? לפי הכרונולוגיה של הבלאגן הזה- לא נראה לי.

2. חוקריו של נתניהו חשדו שחוקרים פרטיים מפשפשים במעשיהם. כאן זה חד וחלק לדעתי- ברור לי שאם יש חשד שהנחקר מפעיל חוקרים פרטיים נגד חוקריו זו תהיה שטות לפסול אותם. הרי במקרה כזה כל נחקר שירצה לפסול את חוקריו, ובכך לשבש את חקירתו, יוכל לשלוח חוקרים פרטיים נגדם.
__________
1 כמו תנ"צ אפרים ברכה ז"ל, שלא רצה להפליל את רבו הנערץ יאשיהו פינטו, אבל מפקדו הכריח אותו.
ניגוד עניינים מהסוג השלישי מלווה בשמירה על זכות השתיקה 700611
לא הבנתי מדוע אם החוקר מעריץ את הנחקר זה ניגוד עניינים רציני ואם הוא שונא את הנחקר זה לא ניגוד עניינים רציני. זה בדיוק אותו דבר מכיוונים הפוכים. אם יש לו היכולת לעזור לנחקר אז יש לו גם היכולת להזיק לנחקר.
לעניין הערה 1 שעליה אני מדבר כי את המסופר בהערה 2 איני מכיר ואני רואה זאת לראשונה, אתה מסכים שיש ניגוד עניינים אבל את מידת עצמתו אינך יודע כי אינך מכיר את כל החומר. בסדר. כאן אנחנו משתווים. גם אני לא יודע הכל. אבל הפרקליטות והיועץ המשפטי אמורים כן לדעת. לכן אני מצפה מהם לתשובה.

יש בתגובתך האחרונה איזו חזרה בך מכך שניגוד עניינים באופן גורף לא יכול להיות אצל החוקרים אבל כן יכול להיות אצל שוטרים שממלאים תפקיד אחר, כפי שהבנתי מתגובה אחרת, עניין שחרפן אותי לגמרי. כיוון שלא קרה (כצפוי) נס דומה למה שתיארתי בתגובתי הקודמת עלה בדעתי רעיון במקום לחזור ולדוש בעניין, לנסח יחד אתך שאלה למחלקת פניות הציבור במשטרה אם הפרק על ניגוד העניינים בפקודת המשטרה נוגע גם לחוקרים או רק לשוטרים אחרים, ולשלוח להם במייל, ואם תשובתם תהיה שזה נוגע גם לחוקרים תודה שטעית. אבל אני מבין שכרגע זה לא רלוונטי.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים