שליח לשעבר של וולט בתביעה ייצוגית: להכיר בשליחים כשכירים 4101
גולן חזנוביץ', לשעבר שליח של וולט, הגיש תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נגד וולט. מדובר בתביעה ייצוגית, בשם כל השליחים של וולט בעבר ובהווה. בתביעה הוא טוען שבפועל השליחים הם שכירים, וזכאים לזכויות סוציאליות כגון חופשות בתשלום ופנסיה. לפי וולט, השליחים הם עצמאיים, והפלטפורמה שלה רק מתווכת בין שליחים, מסעדות ולקוחות.

לצד וולט הצטרף לתביעה פורום קהלת, המקדם מדיניות של שוק חופשי. הפורום גייס ארבעה שליחים אחרים, מהם יעיד אחד במשפט, כי התביעה לא מייצגת אותו ושליחים רבים אחרים, המרוצים מהמצב הקיים.

לטענת וולט וקהלת, אם יתקיימו יחסי עובד-מעביד בין וולט לשליחים עלות העסקתו של שליח תעלה בהרבה, וכתוצאה מכך פחות אנשים יועסקו, ואלו שיועסקו יהיו פחות חופשיים לשלוט בלוח הזמנים שלהם.

ברחבי העולם התגלעו ועדיין מתגלעות מחלוקות רבות בשאלת מעמדם של עובדים ב''כלכלת החלטורה'' - שליחי אוכל, נהגי הסעות בשירותים דוגמת ''אובר'' וכדומה - האם להחיל עליהם זכויות וחובות מקובלות של שכירים. מחלוקות אלו נידונות הן במישור הרגולטורי והן בזה המשפטי.

מוקדם יותר השנה פסק בית משפט בלונדון בבריטניה כי נהגי ''אובר'' הם שכירים, ומאז מרץ הם מועסקים ככאלה. השבוע פסק בית המשפט כי המודל העסקי של ''אובר'' אינו חוקי בלונדון מבחינת החוזה בין החברה לנוסעים - הוא מפר רגולציה ותיקה בתחום. גם כאן החברה טענה כי היא אינה צד לחוזה, אלא החוזה הוא בין הנהגים לנוסעים.
קישורים
TheMarker
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

745004
אני עובד גם כשכיר וגם כעצמאי במקומות שונים. בחוזה ההעסקה שלי כעצמאי יש סעיף שאומר שאם ייקבע ע"י בית דין לעבודה למשל שאני עובד שכיר, ומגיעות לי הטבות סוציאליות אלו ואחרות - אז השכר שלי יהיה בעצם X% מהשכר הנוכחי ואני אצטרך להחזיר למעסיק את ההפרשים שהצטברו. אני מניח שהדבר קיים גם בחוזה שבין וולט לבין העובדים שלה.
745009
הסעיפים ההגנתיים הללו מצד מזמין השירות עמדו במבחן משפטי?
745018
לא יודע.

בכל מקרה, על פניו מדובר בסעיף הוגן (לטעמי). הרי אם המעסיק היה צריך לשלם לי גם הפרשות לפנסיה, ימי חופשה, ימי מחלה, הבראה וכל הסל הזה שמגיע יחד עם 'עובד שכיר' (שלא לדבר על דברים שקשה יותר לתמחר כגון 'הגנה מפיטורים') - הוא היה משלם לי פחות משכורת.

אם יום אחד יפסקו שמהות היחסים שלנו היא יחסי שכיר-מעסיק (ולא עצמאי-מעסיק), ואקבל הטבות באופן רטרואקטיבי, לא הגיוני שהשכר שלי יפחת בהתאמה באופן רטרואקטיבי?
745075
זה הוגן ושקוף כאשר באמת הוצגו לשליח וולט לבחור את המסלול המועדף עליו ולא להחתים אותו שהוא 'העדיף' מסלול א' על פני מסלול ב',כאשר רק מסלול א'הוצג בפניו.
745076
למה הכוונה 'הוצעו לו'? יש כל מיני מקומות עבודה, חלק מעסיקים באופן כזה וחלק באופן אחר. חברת וולט מעדיפה להעסיק פרילנסרים, וחברת תן-ביס מעדיפה להעסיק שכירים. העובד בוחר היכן מעדיף לעבוד, על פי מכלול השיקולים.
745077
החוק מבחין בין שני סוגים של עובדים - קבלן ושכיר.
ההבחנה בינהם אינה ששכיר זכאי לזכויות סוציאליות וקבלן לא. ההבדל הוא שהקבלן מחליט על דעת עצמו כיצד לבצע את המשימה ואחראי על התוצאה בלבד. העובד מקבל הנחיות מהמעסיק כיצד ובאילו תנאים לבצע את המשימה. אפשר לומר שהקבלן מוכר תוצאה והשכיר מוכר את זמנו. הזכויות הסוציאליות ניתנות לשכיר בין השאר בגלל השליטה האינטנסיבית שיש למעסיק על האופן בו השכיר מבלה את זמנו.
לפי התביעה, חברת וולט מעדיפה להעסיק שכירים (=לקבוע לשליחים כיצד לבצע את עבודתם), אבל היא לא מוכנה לתת לשכירים האלה את הזכויות שמגיעות להם לפי חוק, ולכן קוראת להם "פרילנסרים".
745078
האם במקרה יש לך קישור לחוק הרלוונטי?
745082
כן ולא.
כן, אפשר להביא רשימה (חלקית) של החוקים הרלוונטים - חוק שכר מינימום, חוק חופשה שנתית וכו'. אלה חוקים שמגדירים זכויות מסויימות לשכיר ("עובד" בלשון החוק).
לא, אי אפשר להביא לינק לחוק שמסביר את הרציונל מאחורי הזכויות האלה ולמה הן נקבעו. חוקים, באופן כללי, לא עוסקים ברציונל אלא מגדירים זכויות, חובות ועונשים. הדבר הכי קרוב שאני יכול להביא בשליפה הם מבחנים לקיומם יחסי עובד מעביד שנקבעו בפסיקה (המחוקק לא קבע הגדרה למיהו עובד מכיוון שמאוד קשה להגדיר דינמיקה כזאת באופן קשיח). מתוכן המבחנים אפשר לראות שמה שמנסים להבין זה ת'כלס האם משלמים לעובד על זמן או תפוקה. לינק: https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%...
745083
עברתי על המבחנים בקישור שהבאת. אי אפשר לומר שיש שזה ''חד וחלק''.
המבחנים שתוארו - ''הקשר האישי'' (אין צורך להודיע לאף אחד כאשר יש העדרות), ''הפיקוח'' (לא חייבים לעבוד), ''שעות העבודה'' (אין מסגרת קבועה), ''מקום העבודה'' (אין), ''כלי העבודה'' (כלי התחבורה מסופק על ידי השליח),''הסכמת הצדדים'' ו''משך ההתקשרות'' - כולם לטובת העסקה כעצמאי.
גם ''מבחן ההשתלבות'' הוא לכל היות שינוי במחלוקת, שכן אפשר להגדיר את וולט כארגון מתווך - ולכן עובדי ''המנגנון'' הם שכירים, אלו שעובדים מול המסעדות ומול השליחים, מי שמחתים על חוזה, מי שמדריך את הלקוחות וכו'. באשר ל''פן השלילי'', ובכן, זה תלוי האם העובד מעוניין בכלל לתת שירותים באופן חיצוני...
745085
לא אמרתי שזה חד וחלק, ואני אפילו לא מכיר את אופן ההעסקה של השליחים.
רק רציתי להבהיר שההבדל בין פרילנסר ושכיר הוא יותר עמוק מאשר ''שכיר מקבל זכויות סוציאליות''.
745081
מבחן "הקבלן מחליט על דעת עצמו כיצד לבצע את המשימה" נשמע מנותק מהמציאות בשטח.

המציאות היא מאד אד הוקית. לביטוח לאומי יש "צו סיווג מבוטחים" שלפיו:
- מי שמחלק דברי דואר בתחום רשויות מקומיות, שיש בהן בית דואר - יחשב כשכיר.
- לעומת זאת מי שמוכר דברי דואר במתקנים שאינם שייכים למשרד התקשורת - ייחשב כעצמאי.
- נהג מונית - יחשב כעצמאי (!).
- חבר מושב עובדים המועסק במסגרת תקציבית של הסוכנות היהודית - שכיר.
- כל הופעה אמנותית או בידורית של אמן, לרבות שירה משחק, דקלום, הקראה, נגינה, ניצוח, ריקוד, פנטומימה, לולינות וקוסמות וכן הופעה בכל אחד מאלה לצרכי הקלטה או צילום למעט הקלטה או צילום לצרכי פרסומת - אתגר לקוראת. נסי לנחש בעצמך. התשובה למטה במהופך‏1.

במקומות שאין הגדרה מדוייקת של בט"ל, המצב יותר גמיש. לדוגמא, בחברת ההיי טק שאני מועסק, את אותו תפקיד בדיוק, אחד לאחד, ביצעה בהתחלה עובדת שכירה, אחר כך עובדת עצמאית (ששירותיה נשכרו ל 3 חודשים) ואחר כך עובדת שכירה אחרת.

.
.
.
.
.
.
.
.
.
.

-----

1 ריכש
745084
הסיווג של ביטוח לאומי שונה, ורלוונטי לעניין תשלומי דמי ביטוח לאומי ופיצויים במקרה של פציעה בעבודה.
בתביעות מסוג זה, השאלה היא האם מדובר ביחסי עובד מעביד לעניין חופשה שנתית, הפרשה לפנסיה וכו'. לינק עם הסברים כיצד קובעים אם מדובר בשכיר: https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%...
745079
1. גם פרילנסר יכול עם הזמן להפוך לסוג של שכיר.

2. ראיתי חוזים שבהם - למשל סוכני תיווך במשרדי תיווך - הפרילנסר חותם על כך שהוצעו לו אופציות של להיות שכיר או של פרילנסר והוא 'העדיף' להיות פרלינסר.

סעיף נוסף מבהיר שאם יבואו הדברים לבית דין לעבודה, אז יופעלו סעיפים מגינים כמו שאצלך יש בהסכם.
745011
אם הטענה של קהלת מוצגת נכון אז ההתנגדות שלהם היא טכנית בלבד ולא עקרונית. מוזר.
745020
הם מסבירים בכתבה המקושרת: "בפורום קהלת יכלו להצטרף לתיק כארגון שעוסק בנושא רלוונטי לתביעה, אך הם בחרו להשתלב באמצעות ייצוג משפטי של שליחים שטוענים כי התביעה לא מייצגת אותם, כעמדה המנוגדת לבקשה לתביעה ייצוגית. עו"ד מאיר בוחניק — סמנכ"ל פורום קהלת, המייצג את השליחים — מסביר כי הסיבה להחלטה שלהם היא שהפסיקה אומרת שעדיף להצטרף לדיון באמצעות ייצוג של אנשים שנחשבים חלק מהקבוצה הרלוונטית לתביעה הייצוגית, מאשר כארגון."

כלומר, זה עניין של שיקולי בית משפט. אבל לדעתי זה לא לגמרי טכני. גם בהתנגדות המפורשת שלהם יש היבט של אידיאולוגיית שוק חופשי. אני מניח שהם לא מתנגדים לעבודה שכירה באשר היא, אלא רוצים את החופש של נותן עבודה ומבקש עבודה לקבוע ביניהם את צורת ההעסקה; והכיוון הזה מיוצג היטב על-ידי שליחים שלא רוצים להיות להיות שכירים.
745024
אתה מתכוון החופש של המעסיק להתחמק מחוקי המדינה. הרי חיוב המעסיקים בתשלום פנסיה זו הכבדה שהמדינה השיתה על המעסיק בחוק אחרי שיקול דעת וכל התכלית של צורת ההעסקה של וולט היא להתחמק מחובות המעסיק.
באופן דומה פייסבוק היא ''רק הפלטפורמה'' ולא אחראית לתכנים שמופצים למנויים.
הרי זה בולשיט.
כמובן שאילו היו מעסיקים על פי החוק העלויות שלהם היו גדלות, כשם שהעלויות של מי שמתחיל פתאום להוציא חשבוניות מע''מ גדלות על כרחו.

ההשפעה הגדולה של ''קהלת'' בארץ היא חלק מאימוץ אמות המידה המוסריות של ארה''ב. לדעתי זה האסון הגדול של המדינה. כשהמדינה היהודית פונה ללמוד מוסר מהאומה הצבועה ביותר על פני הכדור בעיני זה אבדן דרך, ואבדן דרך הוא בסיס ורקע להתפוררות חברתית. ללא הלכידות נפסיד במלחמה הבאה.
745035
אני בסך הכל מסכים לגבי "פורום קהלת" (אבל כמובן שלא עם הסנטימנט העולה מאופן בו אתה כותב "המדינה היהודית"...).

בכל זאת, כל הנושא הוא בעיני תסמין שטחי של עיוות קשה ממנו סובלות כמעט כל מדינות העולם: אני לגמרי בעד זכויות סוציאליות רחבות לכולם, אבל אין שום סיבה שהמעסיקים ישמשו כמתווכים לזכויות הללו. חוויתי את הנושא מרוב צידי המתרס (זו טעות נפוצה להניח שיש לו רק שניים) - כשכיר, כפרילנס וכמעסיק - ומכל אחת מנקודות המבט נראה שזה סידור נוראי ממנו כולם מפסידים.

לא צריכה להיות שום חובה של המעסיק כלפי העובד (מלבד תשלום שכר על עבודה). כל השאר (פנסיה, אבטלה, מחלה...) צריך להיות עניין שבין האזרח למערכת הרווחה.

[כמובן שכל עוד זה לא המצב, אני שותף לדעתך שלצורך העניין בין וולט לשליחים שוררת דה פקטו מערכת יחסים של של עובד-מעביד.]
745038
איך אפשר לתת לעובדים ימי חופשה בלי תיווך של המעסיק?
745039
בעיני הזכות לימי חופשה הוא זכות הקשורה לתנאי-העבודה, וככזו כמובן שצריכה להיות מעוגנת בחקיקה (כמו הגבלות ודרישות אחרות הקשורות לחוקי העבודה). אני מפריד בין עניינים כאלה, לבין זכויות סוציואליות.

להבדיל, חופשה בתשלום היא זכות סוציאלית. ואידיאלית החובה לשלם לעובד על N ימי חופשה בשנה צריכה בעיני להיות מוטלת על רשויות הרווחה ולא על המעסיק.
745042
הגיוני. תודה.
745044
גישה מעניינת. אני חושב על כך לראשונה.
כשיש איגודי עובדים חזקים, או כשהעובדים עצמם בעלי ערך גבוה (הייטק) אכן אין סיבה שהמדינה תתערב בחקיקה‏1 בזכויות הסוציאליות שבין העובד למעביד. אבל תחשוב על עובדי הקבלן (מנקים, שומרים וכו') שאינם מאוגדים, ותראה שהמדינה צריכה להתערב בחקיקה בגלל חוסר האיזון המובנה בינם לבין התאגידים.

________
1 אם כי אני עדיין בעד הטבות המס לחסכון הפנסיוני, כדי לעשות את ה nudge לאנשים שכידוע הבחירות הכלכליות שלהם לא תמיד רציונליות.
745045
אני חושב שההצעה שלי מתמודדת בהצלחה עם חוסר האיזון עליו אתה מצביע, במיוחד בהשוואה למצב העיניינים הנוכחי: כרגע לכולם קל מאד לחפף, אם הם מעוניינים (או לפעמים, סתם לא מודעים) בנוגע לזכויות הכלכליות של מועסקים: החל מעובדי משק בית (מנקה, בייביסיטר, גנן...), דרך עובדי קבלן (כפי שאתה כותב) וכלה בפרילנסים (כולל "חזקים" בהיי-טק). אפילו את זכויותיהם של שכירים מן המניין די פשוט להפר.

לעומת זאת, אם בין המעסיקים והמועסקים היה עובר רק שכר, אותו המדינה גם ככה ממסה - יכולתם של המעסיקים לעשות שטיקים כנ"ל הייתה נעלמת. כבונוס, כל ההתפלפלויות אליהן אנחנו נחפשים עכשיו בהקשר של "כלכלת-החלטורה"‏1 היו מתאיינות מאליהן.

1 אני לא אוהב את הקונוטציה המקטינה שבמונח הזה. יש אלטרנטיבה?
745047
שוב ושוב אני נתקל בהחרגה הצורמת והצורבת של עובדי ההייטק משוק העובדים שזכאים לתמיכה סוציאלית, וזה גם לא מוצדק, גם לא הוגן וגם ממש מעצבן.
עובדי הייטק לא עובדים פחות קשה מאחרים, והרבה פעמים היציבות והבטחון התעסוקתי שלהם הם לא מן הגבוהים. למה לא מגיעה להם הגנה סוציאלית כמו לשאר? בגלל שאלפית מהם הנפיקו ונעשו מיליונרים?
745048
היכן נטען שעובדי הייטק לא זכאים לזכויות?

זה פשוט לא מקרה-מבחן מעניין, כי פרקטית מבחינת יחסי הכוחות - לפחות בעשרים ומשהו השנים האחרונות - מי שיותר זקוק להגנה בהקשר הזה, אלה הם המעסיקים...
745051
אני ראיתי בעשרים (ומשהו) שנה האחרונות לפחות שני משברים גלובליים שאנשים פוטרו כמו קפצונים מהיום למחר, כולל המוניות שמחכות בחוץ אחרי סבב שיחות הפיטורים ושאר פינוקים שכאלה.
וזה לפני שדיברונו על סטארט-אפים שבממוצע נסגרים גם בלי משברים כל שנה שנתיים.
אז אני כופר גם בהנחת היסוד שכתבת במשפט האחרון שלך. עובדי ההייטק, טאלנטים מוכשרים ככל שיהיו‏1, חלשים עשרות מונים יותר מאפל, גוגל, אינטל, פייסבוק, מובילאיי, וויקס ועוד חברות גדולות וחזקות מאד שמעסיקות עשרות ומאות אלפי עובדים בארץ.

1 מיותר לומר שרובם הגדול לא כאלה כוכבים חד פעמיים.
745054
המשברים היו מכות קלות בכנף. היום, בתחום התוכנה, (אולי מחר זה ישתנה) הרבה יותר קשה למעסיקים למצוא עובדים מאשר לעובדים למצוא מעסיקים. גיוס זו בעיה אמיתית וקשה עבור מעסיקים, והחלפת עבודה (כי מתחשק, או כי הסטארטאפ נסגר או אפילו כי היו פיטורים) היא ניג'וס קצר ורוטיני עבור מועסקים.

קל וחומר ובמיוחד עבור חברות שאינן FANG או בסביבתן. לסטארטאפ מאד קשה להתחרות בגוגל על תנאי העסקה.

(בינתיים סטינו הרחק מהנושא המקורי.)
745055
על הרבה אנחנו לא מסכימים, אבל נתחיל עם מה שכן:
נשמע שגם אתה מסכים שמול מעסיקי הייטק גדולים (שלא במפתיע הם גם חלק חשוב מהשוק), העובד הוא חלש עד חלשלוש - ואז כדאי מאד שלמועסקים שלהם תהיה רשת בטחון.

עכשיו נדבר על חברות 'בינוניות' - נניח חמישים עד חמש מאות עובדים. המשפט "גיוס זו בעיה אמיתית וקשה עבור מעסיקים, והחלפת עבודה היא ניג'וס קצר ורוטיני (== בעייה קטנה וזניחה) עבור מועסקים." נשמע משכנע על הנייר, אבל רחוק מאד מהמציאות. הוא נשמע כאילו שני החלקים שלו מדברים באותה שפה - לזה יש 'בעייה' ולזה יש 'בעייה' - אבל בעצם הם מסתירים מתחתיה דברים שונים לחלוטין.
אצל מנהלי חברה בת מאות עובדים, ה"בעייה אמיתית וקשה" מתגלמת במציאות ביותר ראיונות של אנשי ונשות HR, פרק זמן ארוך יותר לגיוס אנשים, ואפילו‏1 העלאת משכורות לחלק מהעובדים החדשים או הישנים. או בקיצור - עוד שקף וחצי במצגת השנתית של ההנהלה.

אצל עובד שעובר עבודה, ה"בעייה הקלה והרוטינית" כוללת:
- שינוי דרמטי של סביבת העבודה היומיומית שלו
- שינוי חברתי משמעותי עקב מעבר למקום עם אנשים חדשים שהוא לא מכיר
- אפשרות לצורך בשינוי גיאוגרפי, או למצער תוספת של שעה נטו כל יום בפקקים בדרך לעבודה
- במקרה של פיטורים, יכול להתווסף לזה בקלות משבר אישי ורגשי
- הצורך לכתת רגליו למציאת עבודה חדשה, שלא לומר הסכנה שבכלל לא ימצא כזו (בגלל השוק, הגיל או התרגיל). וקשה להמעיט בקושי הדרמטי שזה ייצור בחייו הפרטיים של כל אחד.

ובטח יש עוד.
אפילו אם רק חלק מהדברים שכתבתי נכון, לרק חלק מהאנשים (וחלקים רבים ממה שכתבתי הם מהסתכלות על המעגלים הקרובים סביבי), אני מקווה שזה מבהיר שאין באמת שום מקום להשוואה בין "סבלן" הנורא של חברות ומעסיקים לקשייו וחולשתו של העובד האינדיבידואלי‏2.
המקום היחידי שבו אני יכול לקבל שנוצר איזו השוואה כלשהיא, הוא כשהמעסיק בסכנת סגירה ואובדן עבודתו האישית הוא, בגלל שהוא לא מצליח לגייס. זה אולי נכון לסטארטאפים מאד קטנים.

1 שומו שמיים
2 כשאני כותב את זה זה נשמע טריוויאלי לגמרי במאה ה-‏21, אבל זה שהגענו לכאן מרמז שאולי לא.
745056
אני לפעמים לא בטוח שאני חי באותה מציאות.
אני עובד בחברת טכנולוגיה בין לאומית גדולה (FAAMGI). לעובדים (מפתחי תוכנה, לא מנהלים) עם מעל 10 שנות נסיון רלוונטי מציעים חבילת שכר + הטבות שמגיעה ללמעלה מ-‏600,000 ש״ח בשנה (בתנאי שהמניות לא יקרסו פתאום, אם כן אז זה יהיה “רק” כ-‏500,000) ועדיין לא מצליחים למלא את התקנים.
745061
המציאות אותה מציאות, אבל מתחוור לי שהשפה כנראה לא אותה שפה.
מהתגובה שלך (וגם קצת לפני) אני מרגיש שלא הצלחתי בכלל להסביר כנראה את הנקודה שלי, ו/או שאתה לא הבנת אותה.

וזה בגלל ששום מילה שכתבת בתגובה שלך לא רלוונטית למה שכתבתי ולא עונה לטיעון שלי.
אולי נקודה טובה להתחיל להבין למה, היא שתקרא שוב את מה שכתבתי ותנסה להבין למה.
745062
אני חושב שזה רלוונטי למשפט שלך "אצל מנהלי חברה בת מאות עובדים, ה"בעייה אמיתית וקשה" מתגלמת במציאות ביותר ראיונות של אנשי ונשות HR, פרק זמן ארוך יותר לגיוס אנשים, ואפילו‏ העלאת משכורות לחלק מהעובדים החדשים או הישנים. או בקיצור - עוד שקף וחצי במצגת השנתית של ההנהלה".
זה ממש לא ככה. זאת בעיה אקוטית שגורמת לדחיות חוזרות ונשנות בלוחות הזמנים, לעומס על האנשים שכן מצליחים לגייס ו/או לשמר ובסוף לפגיעה ממשית בביצועים ובתוצאות הכלכליות של החברות.
זה גם רלוונטי לתיאור הדרמטי של ה"בעייה הקלה והרוטינית" של עובד שמחליף עבודה. במציאות שבה אני נמצא כמעט שאין פיטורים ולמרות התנאים והשכר, העובדים כל הזמן קופצים ממקום למקום. בקבוצת הפיתוח שבה אני נמצא כמעט אין עובדים עם ותק של מעל 3 שנים. זה גם כי הקבוצה גדלה בשנים האחרונות, אבל יותר כי אנשים כל הזמן עוזבים.
בשורה התחתונה, כשבשנה אחת כ-‏20% מהעובדים עוזבים עבודה נוחה ולא מאוד קשה בתנאי שכר של ראש ממשלה, זה יותר נראה כמו "גיוס זו בעיה אמיתית וקשה עבור מעסיקים, והחלפת עבודה היא ניג'וס קצר ורוטיני עבור מועסקים" מאשר "עוד שקף וחצי במצגת השנתית של ההנהלה" וטרחה קשה לעובדים.
ושוב, אני מדבר על חברות בינלאומיות גדולות שמעסיקות בישראל הרבה מעל ל-‏1,000 עובדים. לחברות בינוניות וקטנות, בלי יכולת להציע RSUs בשווי של מאות אלפי שקלים לעובד, זה אפילו עוד יותר קשה.
745063
אז בוא נסתכל על "זאת בעיה אקוטית שגורמת לדחיות חוזרות ונשנות בלוחות הזמנים, לעומס על האנשים שכן מצליחים לגייס ו/או לשמר ובסוף לפגיעה ממשית בביצועים ובתוצאות הכלכליות של החברות.
דחיות חוזרות ונשנות בלוחות הזמנים - זה הלחם והחמאה של כל תהליך פיתוח שראיתי כמעט. נו שויין. זה כמו לומר שלהחליף חיתולים זו בעייה אקוטית להורים.
פגיעה ממשית בביצועים ובתוצאות הכלכליות - נו שויין 2, אז ביצועי החברה ירדו בעשרה אחוז‏1. נו אז מה? מישהו מהמנכ"לים יאבד את עבודתו בגלל זה, ייאלץ לעבור דירה או חס וחלילה יישב חודשים ארוכים בבית? מה פתאום.
זו בדיוק הנקודה שלי, "פגיעה ממשית בחברה" היא משפט ריק - לפחות עד שהוא מתבטא בפגיעה ממשית כמו סגירת החברה. החברה איננה יישות סובייקטיבית שחווה סבל רגשי או פיזי. 20% עוזבים בשנה? אולי היה כדאי לשפר את תנאיהם‏2 לפני שמייללים על כמה קשה למעסיקים‏3.

זה ש-‏20% עוזבים, בכלל לא אומר כלום אפילו על כמה העזיבה קשה מבחינתם (גם 50% מהאנשים מתגרשים, זה אומר שזה קל ופשוט?), וחוץ מזה תנאים סוציאליים נרחבים במשק אמורים לדאוג גם לשאר ה-‏80%, זו בדיוק המטרה שלהם.

וכל זה עוד לפני שנזכיר שאתה עושה צ'רי פיקינג - לפחות פעם בעשור יש משבר כלכלי משמעותי‏4, וזה ש*כרגע* השוק הוא מוטה עובדים זה לא מגדיל בכלום את הבטחון התעסוקתי לטווח בינוני פלוס.

1 כל אחת מהחברות שהזכרת, גם אם המנייה שלה תרד ב-‏20%, זה לא ייצור שום סבל אמיתי ל"חברה". ויתירה מזאת, יותר מסביר שהעלאת שכר למתגייסים היתה נזק כלכלי הרבה יותר קטן לחברה, אם זה באמת כל כך חשוב לה.
2 תנאים זה לא רק משכורת והטבות. זו סביבת עבודה תומכת, מנהלים טובים שיודעים להעריך ולקדם עובדים - ולא רק להתייחס להם כשורות רווח והפסד בדוח"ות רבעוניים, תרבות ארגונית נאותה ועוד.
3 וזה עוד לפני שנכנסנו לפערי השכר העצומים שקיימים בתוך חברות (ובעיקר בסטארטאפים) בין המנהלים לבין העובדים.
4 שאני שמח שהיה מכה קלה בכנף עבור עומר, אבל עבור עשרות אלפי עובדי הייטק בארץ היה יותר משמעותי. גם אני לא נפגעתי קשות מהמשברים האחרונים, אז מה?
745064
אם מה שאתה אומר זה "לחברות אין רגשות, לאנשים יש" - אז... כן, נכון. אני לא חושב שמישהו חולק על כך. וזה נשאר נכון בכל ענף (לא רק הייטק) ולא קשור למצב שוק העבודה. (אם זה לא מה שאתה אומר, אז אני לא מבין מה אתה כן אומר.)

אבל זה לא משנה הרבה לעניין שאלת יחסי הכוחות בין המעסיקים למועסקים. ההבדלים בין התמריצים ופונקציות-התועלת של הצדדים מן הסתם ידועים לכולם, וכשאני אומר "השכירים הם הצד החזק כאן כרגע" כבר לקחתי את זה בחשבון. בשורה התחתונה במשא ומתן בין חברת היי-טק לעובד או מועמד, כנראה שרוב הפשרות יוטלו על הארגון והשכיר יקבל את רוב מה שהוא רוצה. ובאופן דומה, אם שכיר יהרהר בעזיבה הארגון ילחץ וינסה לרצות אותו, ולעומת זאת אם הארגון יאיים בהעזבה השכיר אולי ירגיש קצת רע אבל ימשוך בכתפיו ובמהרה ימשיך הלאה בחייו (ואולי אפילו ישפר את תנאיו אצל ארגון מתחרה).

כל האמור לעיל מדבר על "המקרה הגנרי"; מן הסתם יש דוגמאות נגדיות ספציפיות. וכן - זה לא נעים להיות מפוטר. וסבבי-ראיונות הם לא כיף גדול. אבל לומר על כך שזו "לא טרגדיה" זה אנדרסטייטמנט קיצוני וכל האמור הפסקה הקודמת כבר משקלל את זה.

ובמבט כללי ומערכתי יותר, המצב כרגע מוטה חזק לטובת העובדים וזה לא מאד בריא למשק. סטארט-אפים וחברות טכנולוגיות בינוניות נמצאות במצוקה מאד קונקרטית שמפריע באופן מאד מורגש (ולא "רגיל ושגרתי") לעבודתם וצמיחתם, וסטארט-אפים קטנים שמנסים נניח לגדול מ-‏3 ל-‏50 עובדים נמצאים בבעיה קיומית של ממש. בהיבט הזה אני אומר "אם כבר, אז המעסיקים הם אלו הזקוקים להגנה".
745067
מאחר וכבר בתגובה 745055 סיימתי ב"זה אולי נכון לסטארט-אפים קטנים", אז נראה שאנחנו מתכנסים לנקודת הסכמה קרובה מאד על פי הסייפא של דבריך. לפחות הסכמה על "מה קורה בשוק".

עכשיו לגבי "למי ראוי לתת תנאים והגנה/רשתות בטחון סוציאליות". תנאים כאלה, שנקבעים ברמת הממשלה והמדינה כולה, פונים לכלל העובדים. כלל העובדים בהייטק, רובם הגדול לא עובד בסטארטאפים, ולכן אולי נוכל להסכים שאחוזים ניכרים מהעובדים אכן ראויים הגנה סוציאלית בחוק. זה שיש נישה שבה אכן המעסיקים יותר חלשים (סטארטאפים קטנים כנאמר), זה לא תירוץ כדי להתעלם מהבטחון הסוציאלי ורשתות ההגנה על מגזר שלם. וייתכן שעבור נישה מסוימת כדאי אולי גם להכניס סוג של הגנה.
אבל מעבר נישה הזו, "הגנה על המעסיקים" מזכירה יותר מדי את מקרה FOX והראל ויזל, שקיבלו מיליונים מהמדינה למרות שבשנות הקורונה עסקיה עלו כפרחו.

ואכן, יש אי-שיוויון אינהרנטי בין העובד למעביד, זה כל הרעיון בארגוני עובדים וחוקי עבודה במדינה מתוקנת. אפילו בהייטק.
745069
בעיני כולם ראויים וזכאים להגנה סוציאלית בחוק.
745065
אני חושב שחוסר ההסכמה בינינו הוא יותר כמותי מאשר איכותי. אנחנו מסכימים שיש פגיעה מסוימת בחברות רק לא מסכימים על חומרתה ומסכימים שהחלפת עבודה היא לא נוחה לעובד, רק לא מסכימים אם זה שקול לגירושין (כל שלוש שנים?) או להחלפת ספק אינטרנט.
לי נראה שהעובדה שאנשי פיתוח מחליפים עבודה מיוזמתם לעיתים קרובות (בניגוד לגירושין שלא תמיד באים בהסכמה הדדית ובדרך כלל לא לעיתים כל כך קרובות) מצביעה על כך שלא מדובר בבעיה גדולה עבורם. אני יכול להעיד שזאת לא היתה בעיה גדולה עבורי בכל הפעמים שהחלפתי עבודה (4 מעברים ב-‏12 שנים - 5 מקומות עבודה ב-‏22 שנים). לי נראה שמציאת המקרים (או התקופות) שעובדי היי-טק התקשו למצוא עבודה זה יותר צ'רי פיקינג מאשר המקרים שהשוק היה לטובת העובדים. גם בתקופות של משבר, רוב המפוטרים מצאו מהר מאוד עבודה אחרת.
השימוש במילה "סבל" לתיאור מצוקת החברות או העובדים נראה לי מוגזם בשני המקרים. חברה שמתקשה לגייס ולהתמודד עם עזיבת עובדים לא סובלת ועובד שמחליט או נאלץ להחליף עבודה לא סובל (בדרך כלל, ברור שיש מקרים חריגים, אבל בוא נסכים להמנע מצ'רי פיקינג).
לאור התנאים הנוכחיים שמקבלים עובדי ההיי-טק, אני לא חושב ששיפור של התנאים באמת יעזור (בין אם שכר ובין אם שאר התנאים שציינת, שברוב חברות ההיי-טק הם גם לא רעים בכלל). לי נראה שהבעיה היא אחרת ומזכירה לי את חוסר היכולת של ילדי לצפות יחד איתי בסרט משנות ה-‏80 בלי לאבד את הסבלנות, לחפש משהו בטלפון שלהם תוך כדי ובאופן כללי לא להבין למה יש שתי דקות בין בדיחות (בקומדיה) או מכות (בסרטי פעולה). הם מצפים לקצב אחר לגמרי של התרחשויות ונראה לי שדבר דומה קורה גם בשוק העבודה. אנשים רוצים לפתח מוצר חדש או טכנולוגיה חדשה ואחרי שנתיים, כשצריך לספק תמיכה בלקוחות ותחזוקה של המוצר, זה כבר לא מעניין וקופצים לעבודה הבאה, שם כעובד חדש לא תצטרך לתמוך במוצר ישן (שאתה לא מכיר) אלא לפתח מוצר חדש.
745068
יש בינינו אי הסכמה ברורה בקשר ל"עובד שנאלץ להחליף עבודה לא סובל (בדרך כלל...)".
הנורמה, שהיא לדעתי חוצת מדינות ותרבויות, היא בדיוק הפוכה - שעובד שנאלץ להחליף עבודה, הוא בסיכון גבוה לחוות משבר אישי לא פשוט.
וכמו כל דבר אחר - ההתמודדות עם הקורונה, העבודה מהבית, שעות עבודה ארוכות וטיסות תדירות לחו"ל - כל אחד מגיב לכך אחרת ומתמודד אחרת. אולי אישית אתה אלה שכל הנ"ל עוברים עליך בקלות ואשריך, אבל אחרים, יחוו חלק מהדברים הנ"ל כקשים ומאתגרים.
גם בהייטק, ואפילו בשנה האחרונה, אני יכול להעיד שראיתי סביבי כמה וכמה מפוטרים וגם מחפשי עבודה, ואצל חלק משמעותי מהם זה היה אתגר, לראשונים אפילו משברון, גם אם לבסוף החיפוש והמעבר למקום החדש הסתיים בהצלחה. גם עבור העוזבים, תהליך ההחלטה והעזיבה היו אירוע דרמטי למדי, בכלל לא קרוב ל"החלפת ספק אינטרנט".
יכול להיות שעבור דור מסויים - אנשים בשנות העשרים שלה, שגדלו כמו שאתה אומר מול האייפון והם כרגע חסרי התחייבויות וחופשיים לעשו כרצונם (AKA - חסרי ילדים), אנחנו מדברים על אירוע מינורי. גם אי זוכר את הימים שמעבר דירה הצריך את המכונית הקטנה שלי ושל עוד חבר במקרה הגרוע כדי להעביר את כל מטלטליי לדירה הבאה. זה מייצג נישה, ולא נכון לכלל העובדים. וכמובן שעבור בני חמישים גם חיפוש עבודה הוא לא כמו של בני 25.

ואני בעצמי גם חווה כמנהל זוטר את קשיי הגיוס של אנשים - פעם אני והבוס שלי ראיינו 50 אנשים בשביל משרה עד שמצאנו מישהו. נו, אז מה. אף אחד מאיתנו לא נתן לעובדה היבשה הזו להדיר שינה מעינינו לו לרגע.
745070
המצב הנוכחי בענף ההיי-טק הוא שרוב העובדים שמחליפים עבודה עושים זאת מרצונם ולא מאילוץ ומהתרשמותי (ומהיכרותי עם כמה כאלה) גם עבור אלה שנאלצים לעבור לא מדובר בדרך כלל על משבר (או אפילו משברון) אלא לכל היותר על אתגר ואי נוחות. נכון, להחליף ספק אינטרנט יותר קל, אבל להתגרש הרבה יותר קשה. אני (כידוע למי שעוקב) כמעט בן 50 וכך גם לא מעט ממכרי שבתחום, ואני לא מתרשם שלי או למכרי יש קושי אמיתי במציאת עבודה. למעשה, כשאני חושב על זה, לא מעט מחברי החליפו מקום עבודה בשנתיים האחרונות (כמעט תמיד מרצונם, אם כי חלקם בנסיבות פחות מוצלחות) ולאף אחד זה לא לקח יותר משבועות ספורים למצוא מקום חדש שהיה לטעמו. ממש לא מדובר בטרנד של צעירים חסרי מנוח. ההתנהגות הזאת חילחלה כבר מזמן לבעלי משפחות בשנות ה-‏30 וה-‏40 של חייהם.
745072
ברור שלהתגרש יותר קשה, זה היה קצת איש קש(ה).
745057
אין לי ויכוח ענייני איתך על מה ראוי להיות בין וולט לשליחים, ואני עוד יותר מסכים איתך על הסכנה שמהווה קהלת. רק בעניין הנקודה שבה נכנסנו לדיון אני אולי לא מבין אותך. מה היית מצפה שקהלת יטענו בדיון וולט מול השליחים?
745058
טענה עקרונית כלשהי. לא יודע מה, כי אני לא יודע להכנס לנעליים שלהם. אבל לטעון שהסדר מסויים הוא חוקי או צודק רק משום שביטולו יפגע ביעילות של שוק מסויים נשמע לי מרחיק לכת אפילו עבורם. זו לא נשמעת לי טענה שמקומה בבית המשפט בכלל.
745091
אני מצטט מהתקציר למעלה: "לטענת [וולט ו]קהלת, אם יתקיימו יחסי עובד-מעביד בין וולט לשליחים עלות העסקתו של שליח תעלה בהרבה, וכתוצאה מכך פחות אנשים יועסקו, ואלו שיועסקו יהיו פחות חופשיים לשלוט בלוח הזמנים שלהם." זה לא בדיוק "פגיעה ביעילות של השוק", כמשהו כלכלי אבסטרקטי. מדובר על פגיעה קונקרטית בבני אדם, ודוגמה תומכת מובהקת מאוד (לפחות לשיטתם, אבל אני מסכים איתם בנקודה זו) לאידיאולוגיה שלהם.

בכל מקרה, זו טענת הרקע שלהם לציבור. בבית המשפט, למיטב הבנתי, הם לא מעלים את זה (כי זה באמת לא עניינם של השופטים), אלא את הטענה שהתביעה לא צריכה להיות ייצוגית כי התובע לא מייצג. חשבתי שלזה אתה מתכוון ב"טענה טכנית ולא אידיאולוגית".
745094
>> עלות העסקתו של שליח תעלה בהרבה, וכתוצאה מכך פחות אנשים יועסקו, ואלו שיועסקו יהיו פחות חופשיים לשלוט בלוח הזמנים שלהם.

אלה כמובן שטויות במיץ מהסוג הפופוליסטי הפושה בתכניות האקטואליה. הם לא יכולים להוכיח שעלות העסקתו של שליח תעלה בהרבה (אלא אם כן ה"הרבה" שלהם הוא לא כל כך הרבה); אין מצב שפחות אנשים יועסקו, כי מישהו יצטרך לשלוח את המנות לאנשים (ואם פחות אנשים ישלחו את אותה כמות מנות הרי זה שוק משוכלל יותר, משאת נפשם של "קהלת"); ואם אלה שיועסקו יהיו פחות חופשיים לשלוט בלוח הזמנים שלהם (משום שהם שכירים, דא!) הרי שהם מקבלים משהו בתמורה (אותן הטבות סוציאליות נושא התביעה).

בקיצור- סאונד בייט. חשבתי שזו טענה שלהם בבית המשפט, אבל אם זו רק תעמולה נרגעתי.
745105
יהיו שתי תוצאות צפויות:

1. אם סה"כ עלות העבודה תעלה, המשלוחים יתייקרו, ובהכרח יהיו פחות כאלה.
2. פחות אנשים ישלחו את אותה כמות מנות, כדבריך, ולא הייתי מזלזל בזה. בהנחה שקהלת הם ליברטריאניים כהלכתם, הם לא אמורים לראות ב"שוק משוכלל" כזה משאת נפש. הם הרי רוצים מקסימום חופש למקסימום אנשים לממש את רצונותיהם. זה לא תיאורטי: היו הרבה דיבורים לאחרונה על זה שצעירים רבים התאהבו במודל העבודה שמאפשר להם שעות גמישות ומעטות, ומוכנים לשלם על כך בהכנסה חודשית נמוכה יותר. אני חושב שגם מזווית ראייה סוציאליסטית, ואולי כמעט מכל זווית ראיה סבירה, עדיף עשרה עובדים בשכר נמוך והרבה פנאי, שמרוצים מזה במידה סבירה, מחמישה עובדים בשכר גבוה אבל מעט מדי פנאי לטעמם, וחמישה מובטלים.
745270
1. כיוון שהמסעדות נדרשות מצד אחד לשלם עמלה די גבוהה לוולט, ומצד שני וולט השתלטו על התחום בצורה מסיבית כך שבמידה רבה אם אתה לא שם אתה לא קיים, לא מתחייב להניח שאם המודל הכלכלי שלה יפסיק להיות מוצדק עלויות משלוח מנה הביתה בהכרח יעלו. הרי יתכן שמסעדה תתחיל להעסיק שליח כעובד שלה כך ששכרו יתקזז עם העובדה שהמסעדה משאירה אצלה 100% מהרווח על המנה, תתקשר עם חברה שהעלויות אצלה יותר גבוהות אבל לוקחת עמלה נמוכה יותר או שאנשים יעדיפו להגיע לבד ולאסוף טייק אווי.
745280
כל האלטרנטיבות האלה קיימות היום, וכנראה לא מספיק כדאיות למסעדות (או ללקוחות). מן הסתם הן יקזזו חלק מהירידה במשלוחים דרך וולט, אבל בהכרח יהיה חלק שלא יתקזז.
לא כ''כ פשוט 745316
חלק מהיתרון הוא שמתוך אתר אחד (האתר שלהם) ניתן להזמין מהרבה מסעדות. מסעדן שיקים מערך שליחים משל עצמו עדיין יצטרך למשוך אנשים לאתר המסעדה שלו.

וולט הגיעו למסה קריטית של לקוחות. מסעדה שלא נמצאת אצלהם פשוט לא נמצאת על הרדאר של קהל היעד. כדי להתחרות בהם צריך גם ''איגוד'' של המסעדות לתוך אתר אחד שיהיה נקודת המוצא להזמנות, עם ממשק אחיד וכו'.
745073
שאלת תם - מה הקו לדעתך בין עובד קבלן / פרילנסר לבין עובד שכיר?
745086
כדי להבדיל בין צורות ההתקשרות השונות בין עובד למעביד אני חושב שהמבחן המרכזי צריך להיות ההמשכיות.
פרילנסר הוא מי שנשכר לביצוע משימה ספציפית שבסיומה הוא מקבל שכר עבורה, ועבורה בלבד. מה שקראנו בצבא ג'וב אל פיניש: תגמור- תלך.
ואילו עובד שכיר הוא מי שנשכר לביצוע מתמשך של משימות. בדרך כלל הוא מוכר את הזמן שלו למעביד, אבל אני חושב שזה לא צריך להיות המבחן היחיד.
ניתן לטעון שהשליחים של וולט מקבלים שכר פר משימה, ובסיום כל שליחות מסתיים הסכם ההעסקה שלהם, אבל לדעתי ההמשכיות של המשימות הופכת אותם לשכירים. מי שעושה שליחות בשביל וולט באופן מזדמן, נגיד פעמיים בשבוע, אינו שכיר בעיני. אבל מי שעושה את זה פעמים רבות ביום, ימים רבים בשבוע, הוא כן.
745089
מצבים בהם שכירים מועסקים בהיקף של יום או יומיים בשבוע אינם נדירים במיוחד, וכך גם מצבים של פרלינסרים העובדים בהיקף הדומה למשרה מלאה עבור לקוח יחיד. ישנן משרות בהם אופי העבודה של השכירים הוא to get things done בלי שום עניין ובקרה בנוגע לדרך ולזמן, ומשרות המאופיינות בדרישה לזמינות עבור מנהלים\לקוחות\עובדים-אחרים בחלקים הרלוונטים של היממה. יש לי דוגמאות (כנראה שיותר מאחת לכל מקרה) לעובדים במשרה-מלאה שהפכו לפרלינסרים - ולהפך - מבלי שדבר בעבודתם ושגרת יומם השתנה, ודוגמאות לאנשים שעובדים במקביל במספר משרות זהות לגמרי, כאשר בחלקן הן שכירים ובחלקן הם קבלנים.

כל המבחנים הללו מגוחכים בעיני, ואין להם שום סיכוי לעבוד בעולם האמיתי מבלי ליצור עיוותים רבים - ולדעתי המצב בשוק העבודה רק ניהיה פלואידי יותר עם הזמן. אבל הדיונים בכישלון התאורטי הבלתי נמנע של ניסיונות התיחום הללו רק מדחיק את השאלה האמיתית: מה זה בכלל משנה? אם מוסכם שעובדים בישראל זכאים לחופשה בתשלום, לדמי-אבטלה, לימי-מחלה, להטבות מס מסויימות וכו' - מה זה משנה אם הם עצמאיים, שכירים או פרלינסרים? למי אכפת אם הם עובדים עבור מעסיק אחד או כמה? מדוע זה חשוב אם מי שמשלם להם מוגדר "מעסיק" או "לקוח"? זו 100% ביורוקרטיה מיותרת שפוגעת גם בחזקים, גם בחלשים, גם במעסיקים וגם בעובדים. אני מבין את הנסיבות ההיסטוריות שהובילו למצב, אבל אבד עליהן הכלח מזמן.

לעניין וולט: כחבר במשק בית שההוצאותיו על שירותיהם בשנים האחרונות גדולות אף משכר הדירה שלו‏1, אולי לעדותי יהיה משקל: השליחים הם פשוט עובדי החברה. החל מכך שהם מסתובבים עם מדים ומיתוג של וולט, וכלה בכך שללקוחות ולמסעדות אין שום אינטרקציה משמעותית עם השליחים - אלא אך ורק עם נציגי השירות של החברה.

1 Don't judge.
745093
באתי לכתוב ''אתה צודק, אבל...'' והבנתי שה''אבל'' מיותר. אתה צודק.
745102
אני רק רוצה להוסיף שמצב בו שמירת הזכויות הכלכליות הסוציאליות היא תפקידה של מערכת-הרווחה (במקום המעסיקים) מאפשר באופן טבעי פרוגרסיביות רבה יותר: תשלום עבור ימי-מחלה וחופשה לעובדים הוא non issue עבור גוגל-ישראל, אבל מן הסתם מורגש היטב בספרי החשבונות של ציפה-דריפה-סנדלרות-וטיפוח-בע"מ. כולם (לפחות בסביבה) גם ככה מסכימים שעל שהראשונה להשתתף בסבסוד הזכויות-הסוציאליות[*] של עובדי השניה - אבל כיום, משום מה, זה לא המצב. ההצעה לעיל תפתור את העניין. (אגב: את התשלום עבור חופשת הלידה, למשל, כבר היום מקבלים מהביטוח הלאומי ולא מהמעסיק - כך שהרעיון הזה לכשעצמו הוא לא מאד רדיקלי).

[*] האוניברסליות, להן העובדים זכאים מתוקף היותם תושבי-ישראל.
745103
בוא נסתכל על הזכויות הסוציאליות בתור מס אחיד בשיעור של כ-‏42% על השכר‏1.
עלות הזכויות הסוציאליות בגוגל ישראל גבוהה בהרבה מאלה של ציפה-דריפה-סנדלרות-וטיפוח-בע"מ גם כאחוז מסך ההוצאות וגם בממוצע לעובד (ההוצאות של ענפי הייטק מאוד מוטות-שכר, ומן הסתם השכר הממוצע יותר גבוה). במילים אחרות, מדובר על מס פרוגרסיבי בתור שיעור מהרווח‏2.

ולא הבנתי את ההצעה שלך. מדובר על סכומים אסטרונומיים שיחייבו הגדלת מיסים. מאיפה יגיע המימון? הגדלה של מס חברות בגובה ההוצאה? מס חדש? תשלומי ביטוח לאומי?

____________
1 בתור כלל אצבע, סוציאליות מהוות כ-‏30% מעלות השכר. X/0.7*0.3 = 0.42X
2 לפחות במקרים בהם הענפים הרווחיים הם מוטי-שכר.
745104
התשובה לשתי השאלות: מהיכן שהכסף מגיע היום, אבל בתיווך המדינה.

כאשר דני ודינה מגיעים להסכמה לפיה דני יגלגל סלע במעלה ההר, ועבור כך דינה תשלם לו עשרה שקלים לשעה - שניהם מודעים לכך שבכך מסתכמת כל המחוייבות בינהם, וגם שהמדינה תגבה מהתשלום מס. במצב העניינים החדש, המס אכן יהיה גבוה יותר - אבל גם הוצאות המעסיק יהיו נמוכות יותר - אז דני ודינה צפויים להסכים על שכר (ברוטו) גבוה יותר מאשר במצב הנוכחי. אבל במצב עניינים פשוט כמו זה, ההוצאות של דינה וההכנסות של דני במצב הישן ובמצב החדש זהות (רק שנתח מהסכום יוצא מדינה למדינה, מהמדינה נכנס לדני - במקום לעבור ביניהם ישירות).
745107
לא בטוח שהבנתי.
היום חופשה של שכיר ממומנת ע"י המעסיק וחופשה של עצמאי ממומנת מכספיו שלו.
אתה מציע לבטל את חוק חופשה שנתית, דמי מחלה וכו' ולהטיל מס של 42% על שכר מעבודה? או אפשרות א' + תוספת מס של 42% על רווחי‏1 עצמאי?

___________________
1 אמרת מס על התשלום, אבל זה יוצר עיוות שטריוויאלי לתקן אם ממסים את הרווחים.
745108
אני מציע שחוקי העבודה יתמקדו אך ורק בזכויות הקשורות להיקף ותנאי העבודה (מותר לעובד לקחת N ימי חופשה בשנה, אסור לעבוד יותר מ-M שעות ביממה, ימי מנוחה, חובת הודעה מראש על הפסקת התקשרות וכו'). כך שאכן את חוק חופשה שנתית צריך לבטל (או לשנות דרסטית). בנוסף, אני מציע לבטל לצורך העניין את האבחנה בין "עצמאי" ל-"שכיר". שלישית, אני מציע לאפשר לכל גוף ולכל אדם פרטי להגיע להסכם לפיו הראשון ישלם לשני עבור עבודתו - מבלי לכרוך את מערכת היחסים הזו בחובות כלכליות נוספות. ולבסוף, אני אכן מציע להתאים את ההמס שיוטל על עסקה כזו בכדי לממן את הזכויות הסוציואליות שמובטחות בחוק לכל עובד (כלומר אני כן מציע למסות תשלומים ולא רווחים, אבל אני פתוח לביקורת בעניין). אם למשל עובד לוקח חופשה (בין הוא "שכיר" ובין אם הוא "עצמאי"), המעסיק (בין אם הוא מעסיק סטנדרטי, ובין אם הוא "לקוח") לא יהיה חייב לשלם לו דבר עבור החופשה (אך יהיה חייב, כאמור קודם, לאפשר אותה), והמדינה תשלם עבור ימי החופשה.

הערות:
1. מן הסתם חסרים כאן הרבה פרטים, אין לי נוסח מגובש להצעת חוק מפורטת ביד.
2. בעולם אידיאלי של סוכנים רציונלים והוגנים, אפשר היה להציע לוותר לגמרי על המס ולהניח לעובדים לממן את חופשתם בעצמם (אולי; אני לא חושב שזה רעיון טוב), ובעולם פשטני המאוכלס רק ב-"חברות ענק" וב-"עובדים במשרה מלאה" כל המנגנון הזה באמת מיותר. אבל למציאות של גיג אקונומי, עובדי-משק בין, עובדי קבלן, פרלינסים, יועצים, שכר שעתי, ומשרות חלקיות - הוא מתאים.
745178
"אני מציע שחוקי העבודה יתמקדו אך ורק בזכויות הקשורות להיקף ותנאי העבודה [...] כך שאכן את חוק חופשה שנתית צריך לבטל" לא הבנתי למה חוק חופשה שנתית לא מתמקד אך ורק בזכויות הקשורות להיקף ותנאי העבודה.

"אני מציע לבטל לצורך העניין את האבחנה בין "עצמאי" ל-"שכיר"." זה בהכרח ידפוק אחד מהם. ניקח את חוק ימי מנוחה. החוק נועד למנוע ניצול של העובד ע"י המעסיק (יש מספיק דוגמאות היסטוריות שמראות בדיוק מה קורה בחברה מתועשת וקפיטליסטית בהיעדר חוק כזה), אבל ברור שעבור עצמאים מדובר בחוק דרקוני שאין בו היגיון. זאת לא דוגמא פינתית כי לא נכנסת מספיק לפרטים, אלא הבדל מהותי בין שני הסטטוסים.

"שלישית, אני מציע לאפשר לכל גוף ולכל אדם פרטי להגיע להסכם לפיו הראשון ישלם לשני עבור עבודתו" כבר יש אפשרות כזאת. אבל אם אותו גוף או אדם מחליט שהוא רוצה מידה גבוהה של שליטה על האופן בו העבודה מתבצעת, חלות עליו חובות נוספות.

לגבי מיסוי תשלומים מול רווחים - אם ממסים תשלומים, בחברה כל שקל שעובר לעובדים ימוסה פעמיים (פעם אחת כשהכסף משולם ע"י מזמין העבודה לחברה, ופעם שניה כשהכסף משולם בתלוש השכר) ואילו עצמאי ימוסה פעם אחת.
745188
"חוק חופשה שנתית" עומד מהרבה בחינות בסתירה לרוח הדברים שאני מציע. הדוגמא הישירה ביותר היא "10. (א) המעסיק חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל.".

אתה כותב "זה בהכרח ידפוק אחד מהם", אבל אני טוען שזה לא ידפוק אף אחד מהם. אני הרי מציע לשמור על כל ההגנות למניעת ניצול במקומן, ואף להרחיב אותן. כיצד "עבור עצמאיים מדובר בחוק דרקוני שאין בו היגיון"? למה אם "לקוח" דורש מ-"פרלינסר עצמאי" לעבוד 70 שעות בשבוע אז לפתע הלקח מכל אותן דוגמאות היסטוריות עליהן אתה כותב מתעופף מהחלון? בפני העצמאי עומדת האופציה לסרב ולחפש לקוח אחר, בדיוק באותה מידה שבפני השכיר עומדת האופציה להתפטר לחפש מעסיק אחר. שניהם זקוקים לאותה הגנה.

האפשרות הזו שקיימת היום דורשת מאותו אדם פרטי לוותר על חלק ניכר מההגנות והזכויות הסוציואליות מהן נהנים עובדים אחרים (מהמעסיק, וגם המדינה משום מה). ומהצד השני, עסקת-החבילה לפיה חברות צריכות לתפקד גם כסניף של לשכת-הרווחה לעובדים שלהן מכבידה על המעסיקים. כל הפתיל הזה מבוסס על שטף הדוגמאות עבור מיקרים בהם חוסר הגמישות שמספקות האפשרויות הקיימות מובילות להתקשרויות גרועות עבור אחד הצדדים, או שניהם.

לגבי התשלומים: כאמור, אני מוכן להשאיר את זה למשפטנים שינסחו את הצעת החוק. בכל מקרה אני לא עוקב אחרי ההסבר שלך: אתה מתאר מצב בו לקוח משלם לחברה, החברה משלמת לעובדים - ואומר שיש כאן מיסוי כפול? אני לא רואה היכן (מס חברות מוטל על רווח, לא הכנסה, ותשלום שכר הוא כמובן הוצאה מוכרת), ובאופן כללי ועקרוני יותר אני לא רואה היכן יש הבדל (מהבחינה הזו) בין המצב הקיים לבין ההצעה ההיפותטית שלי.
745290
חופשה בתשלום היא חלק מתנאי העבודה. אבל אוקי, הבנתי, אתה רוצה שהמדינה תסבד את החופשה.

"למה אם "לקוח" דורש מ-"פרלינסר עצמאי" לעבוד 70 שעות בשבוע אז לפתע הלקח מכל אותן דוגמאות היסטוריות עליהן אתה כותב מתעופף מהחלון?" כי לפרילנסר שמתחייב לעבוד X שעות בשבוע קוראים "שכיר"‏1, ואז ה"לקוח" כפוף לחוק שעות עבודה ומנוחה‏1. זאת בדיוק המטרה מאחורי המצב הקיים.

"האפשרות הזו שקיימת היום דורשת מאותו אדם פרטי לוותר על חלק ניכר מההגנות והזכויות הסוציואליות מהן נהנים עובדים אחרים" היא לא. האפשרות היום יוצרת אפשרויות בחירה. יש אנשים שהעיסוק שהם בחרו בו או הצורה בה הם מעדיפים לעבוד מצאימה יותר לצורת העסקה מסוימת. המערכת לא מושלמת‏2, אבל היא בוודאי טובה יותר מאשר לנסות לדחוס את כולם לאותה תבנית.

"עסקת-החבילה לפיה חברות צריכות לתפקד גם כסניף של לשכת-הרווחה לעובדים שלהן מכבידה על המעסיקים" יש הרבה רגולציה שמכבידה על המעסיקים, זה לא בהכרח אומר שצריך לבטל אותה. הטלת הסוציאליות על המעסיק יותר הגיונית. המעסיק הוא זה שמשלם לעובד שכר, ואין סיבה לגרור את המדינה למערכת היחסים הזאת. בפרט:
א. העברת האחריות למדינה יוצרת ממשק נוסף בין המדינה לעובד ולמעביד (הרי צריך לדווח למדינה שהעובד היה בחופשה ולדאוג להעברת התשלום). הממשק הזה יוצר סירבול ונקודות כשל (במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בגוף ממשלתי).
ב. ניפוח של המגזר הציבורי על חשבון הפרטי.
ג. שכר של כל עובד במשק יהיה מסובסד בחלקו הגדול ע"י המדינה.
ג1. עליות שכר גוררות גידול בהוצאות המדינה. זה יוצר אינטרסים למשרד האוצר, ביטוח לאומי ומשרדים אחרים בעד צמצום הזכויות הסוציאליות.
ג2. טרגדיית מרעה משותף של המעסיקים - לכל מעסיק עולה פחות לעלות את השכר, אבל כשכל המעסיקים מעלים את השכר נוצר גרעון בתקציב המדינה וצריך לעלות מיסים או לצמצם הוצאות.

"מס חברות מוטל על רווח, לא הכנסה, ותשלום שכר הוא כמובן הוצאה מוכרת" נכון. התחלנו לדבר על זה כי הצעת למסות הכנסה (תשלומים) ולא רווחים.

______
1 המציאות כמובן יותר אפורה, ויש מחבנים נוספים.
2 אם להתאים את הדוגמא שהבאת, לקוח יכול לדרוש תפוקה לא פרופורציונלית לדד-ליין שהוא רוצה וכך לנצל את העצמאי. מנגד, גם שם יש אנשים שיעדיפו מרצונם החופשי לעבוד 16 שעות לחודש שלם ואז לפצות את עצמם בחופשה של חודש. נדרשת פה עבודת איזון עדינה.
745147
אחרי 30 שנה: עיריית ר"ג תשלם 450 אלף ש' לאוצרת.
אף שניהלה לאורך שנים שני מוזיאונים בעיר, העירייה הקפידה לא להכיר ביחסי עובד-מעסיק איתה. בית הדין לעבודה פסק כי מהות ההתקשרות היא שקובעת.
745149
המבחנים שקבעה השופטת:
"על כך מצביעים בין היתר התקופה הממושכת שבה עבדה, העובדה שהשתלבה בפעילות בלתי נפרדת של העירייה, הייתה כפופה למנהל מטעם העירייה, עבדה כ-‏40 שעות בשבוע, ביצעה את העבודה בעיקר ממשרדי העירייה ולמעט מקרה אחד, לא לקחה על עצמה עבודות אחרות."

לדעתי ההמשכיות והכפיפות הם מבחנים חשובים יותר מאשר היקף העבודה. והשאלה היא מה ההבדל בין האוצרת לבין, נניח, מנקה עובדת קבלן, שמנקה את אותו בנין של העיריה במשך 30 שנה דרך מיקור חוץ. לכן מבחן הכפיפות הוא חשוב.

והחלק המעניין עבור וולט (הדגשה שלי):
"כמו כן, נקבע כי התובעת זכאית לפיצויים של 350 אלף שקל על עוגמת נפש. זאת בין היתר לנוכח העובדה שהעירייה, כגוף ציבורי גדול וחזק, בחרה את אופן ההתקשרות וכפה אותו על התובעת אף שהייתה ראויה להיות מוכרת כעובדת"

אני חושב שזה ראוי שבית המשפט יתערב בחוזה העסקה שנכפה על העובד מול גוף חזק וחוסר האיזון בין הצדדים מובהק.
745150
להציב במשוואת המבחן המשפטי ביחסי העבודה את וולט מול העיריה,לא נראה לי סביר.

גם הדגשתך בעניין שהעירייה היא 'גוף ציבורי גדול וחזק',לא מציבה את וולט במשבצת הזאת.

1. וולט אינו גוף ציבורי
2. מהן המבחנים לגוף 'חזק' מול גוף 'חלש'

ככלל ; הראשון שולט ופועל מכח צווים ופקודות מנדטוריות והאחרון נשלט ופועל מכח אותן צווים ותקנות חרף ההיגיון העיסקי ויכול לקרוס ולאבד את כל הונו בעוד הראשון תמיד מוגן וממומן על ידי משלמי המיסים.
745168
בהדגשה שלי העיקר הוא לא שהעיריה היא גוף ציבורי גדול וחזק אלא שהשופטת חשבה שהיא ניצלה את כוחה ככזו כדי לכפות על העובד חוזה העסקה של פרילנסר בעת שהתפקיד בפועל היה של שכיר.
לכן השאלות הן-
1. האם קיים חוסר סימטריה קיצוני ביחסי הכוחות - מקרה מובהק יהיה אם וולט היא מעסיק גדול כל כך בתחום שהיא הפכה למונופסון. אבל בית המשפט יכול להחליט שאחד חזק והשני חלש גם בלי לנמק, ולהשאיר את קביעת המבחנים לערעור בעליון.
2. האם וולט ניצלה את חוסר הסימטריה כדי לכפות על עובדיה הסכם שאינו מתאר נכון את אופי ההעסקה שלהם.
ואם התשובה היא חיובית בשתי השאלות אז מקרה העיריה הוא תקדים דומה.
745185
התשובות לשאלותיך בעניין וולט הן חיוביות,אם כי לדעתי בתי דין לעבודה אמורים להבחין בין מוסד שלטוני/ציבורי לבין חברות עיסקיות ולא לגזור גזרה שווה.ולכן הסכם שבו הפרלינסר חותם שהוא 'העדיף' להיות פרלינסר ולא שכיר יקבל משמעות שונה בין מוסדות שלטון וציבור לבין חברות עיסקיות. אצל האחרונה המבחן החשוב ביותר שאמור לעניין את מנהלי החברה הוא מבחן הרווחיות בהעסקת שכיר או פרילנסר ולכן בתי הדין לעבודה אמורים למנוע החלת מבחנים שגובשו בעקבות סוגיות משפטיות בין מוסדות שלטון וציבור לבין הפרלינסר על שאלות דומות בין חברות עיסקיות כדוגמת וולט.
745197
המבחן היחיד עבור חברות הוא הרווחיות. לכן חברות גם מנסות להתחמק מתשלום מס. מצליח- מצליח, לא מצליח- לא מצליח. להעסיק פרילנסרים יותר זול וזה בדיוק כמו כל התחמקות אחרת מתשלום מס.
745216
יש זכות לתכנן מס והוא לגיטימי ולכן פרהרולינג היא בקשה לגיטימית לחברות בטרם כניסתן לעיסקאות מסוימות.

מצד שני בתחום יחסי העבודה היזמים מוצאים את עצמם כל הזמן במצב מתגונן וחוסר אמון עם המערכת שכן גם חוזה שנחתם מתוך הכרה והבנה עם מישהו שרוצה פרנסה מהצד,שהוא פרלינסר ולא שכיר,גם אם זה יודגש ויהווה תנאי מהותי להתקשרות-יכול מחר לקבל ביטוי בבית דין לעבודה שזה שכיר זהו ניצול של המערכות. בסופו של יום זה כסף ורק כסף ואין כאן שום ערכים של שיוויון או הוגנות,הפוך.
745222
אתה מציג פן מסוים ואני מציג פן אחר.
האנלוגיה שהצגתי היא לחברות גדולות וחזקות, כדוגמת טבע, שמשתמשות בכח שלהן לקבל מענקים והטבות מהמדינה ולשלם מעט מאוד מס.
באותו אופן, כך הטענה שלי, חברות גדולות וחזקות מנצלות את כוחן מול העובדים הלא מאוגדים, ומחתימות אותם על חוזי העסקה כפרילנסרים, בזמן שהתפקיד שהם מבצעים הוא של שכיר.

אני מצפה שהמבחנים שבית המשפט יחיל על חוזי ההעסקה האלה יבדילו בין המצב שאני מתאר לניצול ההפוך שאתה מתאר
745224
תמיד סברתי שה'חזקים' כאן, כי המדינה התחננה שיבואו או שישארו ופיתתה אותם שלא ישלמו מיסים ויקבלו מענקים ב'תמורה' למיסוי מס הכנסה ישיר על שכר השכירים/פרלינסרים שלה,על הארנונה,על המחקר,על הרזומה ובכלל להורדת שיעורי האבטלה. לדעתי זה win win מוצהר כבר שנים רבות.

מצד אחד המדינה בכובעה כמשרד האוצר/המסחר/התעסוקה תחתום איתם על הסכמים ומצד שני השלוחה המשפטית של המדינה תאיין את ההסכמים.
745229
אלא שבפועל זה לא עובד כמו שתארת.

החברות הגדולות מרוויחות הרבה כסף ומשלמות עליו מעט מאוד מס, ולעובדים שלהן אין אופק תעסוקה מובטח1 כי פתאום יש תהליך רה ארגון גלובלי שחוסך לחברה מיליארדים בהוצאות.

__________
1 מתוך הקישור: "המהלך מתבצע במסגרת תהליך ההתייעלות הגלובלי שנוקטת הנהלת טבע במפעלי החברה בשנים האחרונות. עד כה פיטרה טבע בישראל כ-‏2,000 עובדים וכיום מועסקים בארץ למעלה מ-‏3,500 עובדים. זאת כהמשך ישיר לתהליך הרה-ארגון הגלובלי הדו-שנתי, שהסתיים בסוף 2019 והביא לחיסכון שנתי בהיקף של כ-‏3 מיליארד דולר בעלויות החברה, בהשוואה ל-‏2017.
מהחברה נמסר כי "בתעשייה הגנרית, המתאפיינת בתחרותיות עזה, עלויות הייצור מהוות פרמטר מרכזי ולעיתים אף מכריע. על מנת למנוע הפסדים ולשמר רווחיות במוצרים גנריים, מספר לא מבוטל של מוצרים פשוטים - אם כי בעלי נפח גדול - נאלצו לעבור בשנים האחרונות למפעלים במדינות בהן עלויות הייצור נמוכות משמעותית"."

נאלצו, אלק.
745231
טבע לדעתי היא מקרה ייחודי של סולידריות של המדינה עם המניה של המדינה והורוויץ אחד.
האם הדברים אמורים גם לגבי אינטל,ויתר הענקיות? האם וולט קיבלה מענקים או הטבות מס ? ולחידוד שאלתי: אם חברת ענק לא מקבלת מהמדינה מענקים ומשלמת לה מיסים על רווחיה,האם אז שאלת השכיר/פרלינסר מקבלת זווית ראיה אחרת ?
745236
לדעתי לא, כי זו זווית אחרת לחלוטין של יחסים לא סימטריים. את ההתחמקות מתשלום מס הבאתי רק כאנלוגיה.
745237
אני מסופק אם'התחמקות' היא המילה הנכונה.

אני לא חש בנח שפקידים שכירים שופטים יזמים בדיני עבודה עם מבחנים מלאכותיים שנקבעו על ידי שכירים.
745239
אתה רוצה שאת החוקים יקבעו ויפרשו פרילנסרים?

יכול להיות ניסוי מעניין. הכנסת תעשה מיקור חוץ של החקיקה, ובתי המשפט יעשו מכרזים ל"חבילות" של משפטים.

איך אמרו ב"ארמגדון" - גורם לך להרגיש טוב, לא?
745242
אני בעד רפורמות בכל השלוחות המשפטיות המיושנות בישראל.
745271
מעניין שהתייחסת לאפשרות של מיקור חוץ בחקיקה בדיון שמתייחס לפורום קהלת. :/ (לא מעט מדיניות מגובשת כבר היום על ידי חברות פרטיות גם באופן פורמלי יותר מהגשת "רעיון" או "שיתוף פעולה" עם גורמים אידיאולוגים).
745289
כן, מאמצים אצלנו את החלקים הכי גרועים בשיטה האמריקאית. הבנתי שהלוביסטים מנהלים חלק לא קטן מהעבודה של הכנסת. מה קורה למדינה?
יש פתרון 745317
יש גם ארגון לובי שמייצג את האזרחים. הוא אפילו זוכה להצלחה לא מעטה לפעמים, למשל מול חברות המשקאות הקלים לאחרונה.

תרמו ל-"לובי 99". כולנו נרוויח מכך. https://lobby99.org.il/
יש פתרון 745336
הצטרפתי, תודה.
745255
מן הידועות שאינטל קיבלה מיליארדי שקלים בהטבות מס כדי שתפתח את המפעל בקרית גת.
745259
אינטל ישראל היא דוגמא מצויינת להשקעה חכמה של המדינה.

המדינה תקח לעצמה משהו כמו 40% מהבונוס,זה די מצדיק את ההטבות.
745260
א. בלי קשר לאם ההשקעה חכמה, הבאתי את זה כדוגמא להטבות מס מאחר ושאלת.
ב. הכתבה שהבאת לא מוכיחה את מה שאמרת (שזו השקעה חכמה). אם כל עובד מקבל 20,000 דולר, ובישראל יש כ-‏10,000 עובדים, מדובר בהטבות בסדר גודל של 200 מיליון דולר. אפילו אם זה הסכום לשנה‏1, 40% מזה הם 80 מיליון דולר. כזכור לי אינטל קיבלה מענק של כ-‏600 מיליון דולר הטבות על ההתחלה, לא זוכר כמה מאז.

1 זה לא, כשזה מגולם באופציות זה מתפרש על 4 שנים לעובד עד למימוש
745262
אני מניח שאפשר לבדוק מספרית האם ההטבות שאינטל קיבלה קוזזה במיסים האחרים של עובדיה וספקיה ויתר המערכות המשרתות אותה.

מצד שני,גם בלי לבדוק את המספרים,באם אינטל לא הייתה מקבלת את ההטבות,האם היא הייתה משקיעה במדינה אחרת? אם כן, אז כל שקל שהמדינה הרוויחה מאינטל במהלך השנים זה רווח.

לא יודע אם זאת דוגמא טובה - אני מגיש מידי פעם הצעות מחיר למדינה למוצרי אבטחה, אם המדינה אומרת לי : אנחנו נקנה ממך מוצרים,אבל את הרווח שלך אנחנו נקבע והוא יהיה x שח להצעה. מהו הנטו המינימלי שאותו אני אהיה מוכן לקבל את הצעת המדינה?
745267
אפשר להניח שאלמלא היתה אינטל מעסיקה בישראל, היו עובדיה מועסקים במקומות אחרים‏1 ומשלמים מיסים (אם כי יתכן שפחותים במידת מה). כך שלא ברורה לי טענתך ש״כל שקל שהמדינה הרוויחה מאינטל במהלך השנים זה רווח״.

___
1. ומי יודע, אולי חלקם אף היו מקימים חברות מוצלחות שמספקות לא מעט תעסוקה לעובדים תוך כדי תשלום מס חברות מלא.
745279
צודק, יתכן מאוד והאקלים ההייטקי בישראל היה מפריח את השממה יותר מאינטל ומכניס יותר כסף למדינה עם בקרה ושליטה.
לעניין 'המפוזרים' - הפשמג הוא המלך של מס הכנסה ולא בכדי.
745265
'כזכור לי אינטל קיבלה מענק של כ-‏600 מיליון דולר הטבות על ההתחלה'

אינטל קיבלה 600m$ בכסף לחשבונה או באי תשלום מס עתידי?
לאן נעלמו 4000 עובדים ? 745277
'רוב ההטבות מיועדות לעובדי החברה הקיימים וחלק קטן ממנו מיועד לעובדים חדשים. החברה מעסיקה כיום כ-‏110 אלף עובדים ברחבי העולם, מהם כ-‏14 אלף בישראל.גם ויקיפדיה מציין את הנתון הזה.
לאן נעלמו 4000 עובדים ? 745283
לשערוך סדר הגודל הקרוב.
745263
''במידה שהסכום יחולק באופן שווה...''

הצחקת את ז'וז'ו.
745266
ישראל תופלה מול מדינות אחרות?
גם אם לא שווה,המס שווה.
745268
הגבתי לעריכה של הכתבה:
בכותרת- כל עובד של אינטל יקבל עשרים אלף דולר.
בגוף הכתבה- במידה שהסכום יחולק באופן שווה.
745278
כן,שמתי לב לההערה שאני לא בטוח אם זאת ההערה המבוססת על ניסיון העבר בחלוקת הטבות.מה שכן ככל שהחלוקה לא תהיה שווה,המדינה תרוויח יותר.
תביעה ייצוגית נגד גט טקסי 745190
האם פורום קהלת היה מצטרף להגן גם על 'גט טקסי' בתביעה הייצוגית מולה באותן נסיבות שהוא מגן על וולט ?
בתחילת 20' הוגשה על ידי עורכי דין לזכויות אדם בקשה לתביעה ייצוגית ב-‏150 מיליון שקל נגד Gett ישראל וזאת בשל אופציית שימוש באפלקציית גט בירושלים להזמין נהגים שומרי שבת תחת הפלטפורמה של 'גט מהדרין'. התובעים טוענים שתחת הכסות הדתית של שימוש בנהג שומר שבת השימוש הוא בכלל גזעני ‏1 וזאת כדי למדר נהגים ערבים. גט טוענים שכולם מקבלים קריאות מהגט הכללי ושיש אפשרות גם לערבים לקבל הזמנות מ'גט מהדרין' אם הם כמובן ישביתו את הרכב או את המספר בשבת. הם דוחים טענות לגזענות שכן גם יהודים שלא שומרים שבת לא מקבלים בקשות נסיעה מגט מהדרין.
-------------
1 מה שנכון בהחלט. אני מזמין בירושלים מוניות רק ב'גט מהדרין' ולא מעז לעצור מונית ברחוב מהחשש לעלות עם נהג ערבי ברכב סגור לבד וזאת למרות שלא אכפת לי אם הנהג היהודי מגדל חוות חזירים ורשת בתי בושת בינלאומית במקביל. כשאני עולה על מונית שלא דרך גט מהדרין אני אמור כל הנסיעה לשתוק כדי לא להסגיר שאני יהודי,אני לא יכול לזרוק מילה לא במקום בשיחות אישיות בטלפון כולל שיחות בסוגיות פוליטיות בה אני יכול לפגוע ברגשותיו הלאומיים שיבואו לידי ביטוי בדקירה על רקע תחושות קיפוח ומסכנות נצחית. הא כן,ואני גזען בלי קשר.
תביעה ייצוגית נגד גט טקסי 745194
שאלת סקרנות - האם יש הצדקה סטטיסטית לפחד שלך מנסיעה עם נהגי מונית ערבים?
כלומר, האם ידוע לך מה ההסתברות להיפגע מפח״ע בנסיעה במונית שנהגה הוא ערבי לעומת ההסתברות ״סתם״ להיפגע בירושלים ביום אקראי (עם מונית או בלעדיה, ובכל דרך שהיא)?
תביעה ייצוגית נגד גט טקסי 745214
1. הסבירות שואפת לאפס.
2. בירושלים ולפחות ממה שאני זוכר משנות ה-‏90' ועד מהפכת גט,תחנות המוניות הרשמיות או הגדולות לא העסיקו נהגים ערבים מטעמים של תחנה שמעסיקה רק יוצאי צבא/ שומרי שבת. מהפכת גט במובן זה נתנה כרטיס כניסה לענף למאות ערבים במכה אחת שעד כה היו חסומים.
3. ברמה האישית ‏1 לא הפריע לי לנסוע עם ערבים ועובדה שגם לא הזמנתי את השירות הזה כי האפליקציה בגט מהדרין מודיעה שזמן ההגעה ארוך בעוד 3-4 דקות מהגט הרגיל.ממאי ולאור האירועים הקשים משהו השתנה ואני מעדיף להשתמש בשירות הזה למרות זמן ההמתנה הארוך.
-------
1 לפחות לגבי המין הנשי הנושא גם לפני המאורעות הזה היה טאבו אני מניח גם אצל הלא גזעניים.
ועוד וולט 745402
"שליחי Wolt הם עצמאיים ולכן אנחנו מאמינים שהתקשרות ישירה מולנו, ללא מתווכים, היא הדרך הטבעית והמועדפת לטובת רווחת השליחים".

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים