פרויקט הנת''צים בגוש דן - ביצוע חלקי ואיטי 4121
לפני שש שנים יצא לדרך פרויקט "מהיר לעיר": 17 רשויות מקומיות באזור תל־אביב הסכימו לסמן 130 נתיבים כנתיבים לתחבורה ציבורית בלבד, ביוזמת משרד התחבורה ובמימונו. הביצוע הוטל על "נתיבי איילון", והיה אמור להסתיים עד סוף 2021. לכאורה זהו פרויקט קל וזול לביצוע ביחס לפרויקטי תשתית. ההנחה המקצועית היא שגם כשיפעלו המטרו והרכבת הקלה, כמחצית מהנסועה בתחבורה הציבורית בגוש דן תהיה באוטובוסים - בין השאר כדי להגיע לתחנות הרכבת ומהן, ומכאן החשיבות בסיוע לאוטובוסים גם בטווח הרחוק.

שלושה חודשים לאחר מועד הסיום המקורי, סומנו עד כה 20 נתיבים, ובשניים מתוכם הסימון בוטל (בקריית אונו; לדברי ראש העיר, בגלל שלא נסעו שם מספיק אוטובוסים). עוד 25 נמצאים בתהליכי בנייה, 37 בתכנון, והשאר ירדו מהפרק. ארבע מ-‏17 העיריות עזבו את התוכנית. ביניהן רעננה, לאחר שהתחלף ראש העיר; החדש טען כי התוכנית תפגע במסחר ברחוב אחוזה בעיר, ויש לעשות אותה באופן חכם יותר. 900 מיליון שקלים נוצלו מתוך ה-‏3.5 מיליארד שהוקצו, והאוצר שוקל למשוך בחזרה את יתרת הכסף.

בכתבה ב-TheMarker מוטלת רוב האשמה בעיכוב על ראשי הרשויות, שמעכבים או נסוגים מהיוזמות, לרוב בגלל רצון שלא להכעיס אזרחים שעלולים להיפגע מהרעש או מביטול פניות ימינה וחניות. כמו כן מופנית אצבע מאשימה לדרג הפוליטי במשרד התחבורה, שמאפשר לראשי הרשויות זכות וטו בלתי מוגבלת, זאת בניגוד לפרויקטים כמו המטרו והרכבת הקלה שבהם הופקעו מהרשויות סמכויות תכנון ותמרור. לפני כעשור החליטה הממשלה על הקמת רשות מטרופולינית לתחבורה, שתגשר בין רשויות שונות ובינן לבין הממשלה, ותוכל לקדם תוכניות גדולות. רשות כזו לא קמה עדיין. 

עם זאת, בתגובת "נתיבי איילון" לכתבה נראה כי הם מרוצים מחצי הכוס המלאה, ולדעתם ההתקדמות שכן הושגה היא מהפכנית ומרשימה.
קישורים
כתבה ב-TheMarker
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

לפני כעשור החליטה הממשלה 747344
נראה לי ששורש הבעיה הוא שבממשלה לא יודעים כל כך, שלא לומר לא רוצים כל כך, אהם, למשול.

כבר שלושים שנה שהשרים עוסקים פחות בענייני משרדיהם ויותר בשאיפותיהם הפוליטיות. הפעם האחרונה שראיתי שר מממש תכניות רציניות לטובת הציבור בתחומי משרדו היתה אריק שרון כשר השיכון 1990-92. מאז היתה רק ההבלחה הבודדת של כחלון עם רפורמת הסלולר.

כשהמשרד משמש את השר בראש ובראשונה כאמצעי לקידומו הפוליטי אז ככה ייראה גם מנכ"ל המשרד (ומנכ"ל שרוצה לפעול לטובת הציבור על חשבון האינטרסים של השר יפוטר כהרף עין), ומכאן הדרך לחדלון קצרה.

אני חושב ששורש הבעיה הוא בפוליטיקת הזהויות. השר יודע שערכו הפוליטי לא נמדד לפי הצלחתו לדאוג לציבור, אלא לפי הצלחתו לדאוג לציבור שלו. זה תמיד היה הכי בולט במפלגות הדתיות, אבל מאז שנות התשעים ההתנהגות הזו חלחלה לכל המפלגות. עלייתה של ש"ס, שכל מהותה פוליטיקת זהויות מופגנת, ואשר פנתה גם לקהל מסורתי, שינתה לדעתי את כללי המשחק.
כעבור כמה שנים, לימור לבנת, שריד לעולם הישן, שאלה בכנס מרכז הליכוד "האם נבחרנו כדי לחלק ג'ובים?" וזכתה לתשובה הרועמת- "כן!". השד כבר יצא מהבקבוק. כל שר צריך לדאוג לעצמו, למקורביו, לחברי מפלגתו ולציבור הבוחרים שלו, בסדר זה.

פרוייקטים גדולים של תשתיות מטבעם דורכים על יבלות פה ושם. מטבעם הם דורשים תכלול והסכמות בין רשויות סטטוטריות שונות. במצב השלטון הנוכחי שר לא ידרוך על היבלות של ראש עיר ממפלגתו, וככה נראים כל הפרוייקטים הגדולים של תשתיות.
פוליטיקת זהויות מופגנת 747346
'עלייתה של ש''ס, שכל מהותה פוליטיקת זהויות מופגנת, ואשר פנתה גם לקהל מסורתי, שינתה לדעתי את כללי המשחק.'

אכיר תודה אם תרחיב בעניין.
פוליטיקת זהויות מופגנת 747350
עד הקמתה של ש"ס שתי המפלגות הגדולות- מפא"י וחרות, ובמיוחד במערכים שיצרו- המערך והליכוד- התחרו על קולות כל האזרחים. בהתאם הן גם שיבצו ושריינו מקומות ראליים לנציגים של מגזרים שונים בגוף הבוחר- ערבים, דרוזים, חובשי כיפה, קיבוצניקים, מושבניקים, פריפריאליים וכו'. הן ראו עצמן כמפלגות של המדינה כולה, ואילו המפלגה הסקטוריאלית היחידה היתה אגודת ישראל/יהדות התורה, שכן הסקטור והאידאולוגיה במקרה שלה היו היינו הך.
גם מק"י/חד"ש, ומצד שני התחיה ומולדת לא פנו לסקטור אלא לאידאולוגיה. אפילו המפד"ל בזמנו של ד"ר יוסף בורג פנתה לאידאולוגיה מסויימת בכל העם ולא לסקטור, והמפלגות הסקטוריאליות פרשו ממנה- מפלגת המזרחיים ומפלגת המתנחלים.

אמנם דפוסי ההצבעה היו סקטוריאליים (לא מצאתי נתוני הצבעה לפי ערים מלפני 1996, אבל מן המפורסמות שהקיבוצים תמיד הצביעו שמאל) אבל המפלגות פנו לכל הבוחרים.

הניצן הראשון של מפלגה סקטוריאלית שהצליחה לזכות במושב בכנסת הוא אולי שמואל פלאטו-שרון, אבל המפלגה הסקטוריאלית הראשונה של ממש היתה תמ"י, שפנתה במוצהר לסקטור המזרחי מסורתי/דתי וזכתה ב 1981 לשלשה מנדטים.
ש"ס התיישבה לתמ"י על המשבצת ב 1984, וזכתה אז בארבעה מנדטים לעומת 1 של תמ"י. להזכיר- ב 84' חד"ש היתה גם מפלגתם של הפנתרים השחורים.
ב 88' הצטרפה מפלגה סקטוריאלית נוספת לכנסת- מד"ע, מפלגתו של ח"כ עבד אל והב דראוושה שפרש ממפלגת העבודה.
ב 1990, עם ששה מנדטים, ש"ס היתה שותפה לתרגיל המסריח שהפיל את ממשלת שמיר, אבל הרב שך הטיל את מרותו והרב עובדיה הורה לש"ס לא להצטרף לממשלת פרס.
אם אני צריך לציין נקודת מפנה שהפכה את הפוליטיקה הישראלית למה שהיא היום אני חושב שהתרגיל המסריח ויותר מכך כשלונו מציינים את נקודת המפנה הזו.
מתוך עובדיה יוסף [ויקיפדיה]: החל עם הקמתה, זכתה ש"ס למעמד של שחקן מפתח בפוליטיקה הישראלית, והשפיעה רבות בצמתי הכרעה רבים, בין השאר בתקופות של גיבוש קואליציה לאחר קיומן של בחירות. בשל כך, הגיע הרב יוסף, כמנהיגה של ש"ס, ל"מוקד של כוח פוליטי ששום אישיות חוץ-פוליטית במדינת ישראל לא זכתה לו מעולם"
משם והלאה הפכה הפוליטיקה הישראלית את פניה.
בבחירות 96' הצטרפה מפלגה סקטוריאלית נוספת לכנסת- ישראל בעלייה- עם שבעה מנדטים. ש"ס קיבלה 10 מנדטים ומד"ע-רע"מ ארבעה.
ב 99' הושלם המהפך כאשר בחסות בחירות בשני פתקים קיבלו המפלגות הסקטוריאליות (תלוי את מי סופרים) בערך שליש מקולות הבוחרים, וב 2006 כבר הגיע הגלגול השלישי כפארסה, כאשר מפלגת הגימלאים (!for Christ's sake) זכתה בשבעה מנדטים ובסך הכל 46 מנדטים למפלגות סקטוריאליות (ש"ס 12, ישראל ביתנו 11, האיחוד הלאומי-המפד"ל כבר בגלגולה כמפלגת המתנחלים 9 רע"מ-תע"ל 4 בל"ד 3).
פוליטיקת זהויות מופגנת 747354
הרבה לפני ש''ס היו ''התאחדות התימנים בישראל'' ו''מפלגת ספרדים ועדות מזרח'' או ''רשימה ערבית לבדואים וכפריים'', ''רשימת הלוחמים'' די יצגה את יוצאי הלח''י ומפ''ם את חברי השומר הצעיר...
פוליטיקת זהויות מופגנת 747356
נכון, אבל מלבד מפ''ם כל אלה זכו רק לשברי אחוזים.
פוליטיקת זהויות מופגנת 747360
"הספרדים ועדות המזרח" קיבלו 4 מנדטים, "רשימה דמוקרטית לערביי ישראל" קיבלה 3...
פוליטיקת זהויות מופגנת 747380
אכן היו, אך לא השאירו חותם.
פוליטיקת זהויות מופגנת 747358
זה ניתוח יפה ואני מסכים עם רובו,
אבל למה למשל בבריטניה לא רואים פיזור סקטוריאלי/אידיאולוגי אלא עדיין שליטה משמעותית של 2-3 מפלגות? או בקנדה?

אם כבר אז כבר, אני חושב שהבעיה העיקרית היא יחס כנסת-ממשלה, כשיש 40 שרים וסגני שרים ו120 חברי כנסת, זה יחס של 1/3.
אופציה א: להקטין דרסטית את מספר השרים, לאחד משרדים ולמנות מינויים מקצועיים אמיתיים. יש תפקידים כמו ראש רשות האוכלוסין או ראש רשות המסים שהם חזקים ומשפיעים עשרות מונים מלפחות 6-7 תפקידי שרים.
אופציה ב: להגדיל משמעותית את מספר חברי הכנסת, וכך תהיה ביקורת אמיתית. כשהיום יש 60+- חברי אופוזיציה (והרי חלק מהקואליציה גם כך ממלא תפקידי שר) שצריכים לפקח על עבודה של 40+- שרים וסגני שרים, זה, איך אומרים, "לא כוחות". בטח לא בעידן הזהויות.
פוליטיקת זהויות מופגנת 747361
ל-SNP (שמייצגת את סקוטלנד) יש יותר מ-‏7% מחברי הפרלמנט הבריטי, ל-BQ (שמייצגים את קוויבק) יש ויותר מ-‏7% מחברי הפרלמנט הקנדי.
פוליטיקת זהויות מופגנת 747362
בקנדה שתי המפלגות הגדולות מהוות 81% מהמושבים.
בישראל חצי מזה.

אם תשים לב, הניתוח דיבר על הפיזור. ואף אמר כי גם בישראל היו מפלגות סקטוריאליות לאורך השנים. בימינו - כל המפלגות הן כאלו. כולן מייצגות פוליטיקת זהויות.
פוליטיקת זהויות מופגנת 747365
בקנדה שיטת הבחירות היא שיטה אזורית בה המנצח לוקח את הכל, לכן רק למפלגות סקטוריליות שמייצגות סקטור שנמצא באיזור בחירה מסויים (כמו, למשל, קוויבק) יש סיכוי להכנס לפרלמנט. אולי יוון היתה דוגמא מוצלחת יותר?
פוליטיקת זהויות מופגנת 747363
בקושי אני מבין מה קורה אצלנו, איך אבין מה קורה בבריטניה וקנדה?

לעניין גודל הממשלה, לא השתנה דבר מאז הפרק הרביעי בחוק פרקינסון [ויקיפדיה]. 7 חברי ממשלה יהיו גוף שלטוני יעיל, וכל השאר הם הפרעה.
ראש ממשלה שהוא גם שר חוץ, שר אוצר, שר בטחון (כולל שב"כ), שר פנים (כולל משטרה, שב"ס, מד"א ומכבי אש), שר תשתיות (כולל אנרגיה תקשורת ותחבורה), שר חינוך ותרבות (כולל תיירות), שר רווחה (עבודה, דיור וקבוצות הזקוקות לסיוע).

אבל חשוב מכך- כדי שהממשלה תצליח לבצע דברים מנכ"לי המשרדים צריכים להיות אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה, שיודעים שלא יפטרו אותם אם הם לא באים טוב בעין של מקורבי השר.
פוליטיקת זהויות מופגנת 747371
תגובתו של האייל האלמוני תגובה 747360 מחדדת את השאלה שאתה שואל. ש"ס היא לא הראשונה ולא האחרונה שמכוונת לעדתיות, ולכן אני לא בטוח לגבי המסקנות של תגובתך. יחד עם זאת, המועדים שאתה מכוון אליהם לשנים '90 -'92 מסבירים מהלכים אחרים שלא קשורים לעדתיות דווקא בעניין ש"ס אלא יותר במאבקים פנים חרדים ‏1.

ביוני 92' רבין עם מפלגת העבודה מקבל 44 מנדטים. ועם 12 מנדטים של מרץ. למרות רשת הבטחון שהובטח לו על ידי חד"ש ומד"ע שנותנים לו בלוק חוסם של 61 הוא מחפש - למה?- עוד מנדטים ולא מוצא.

אף מנדט מהמפלגות: צומת/ליכוד‏2/מפדל‏3/מולדת/יהדות התורה‏4/חדש/מדע לא מסייעים לרבין להקים את ממשלת רבין השנייה וכמעט עשו לו את התרגיל הכי מסריח שביבי לימים יקבל כחלק מנפלאות דרכי האל בעוד 30 שנה.

אבל הייתה מפלגה אחת שקראו לה ש"ס שהחליטה כן לעזור לו וזה לא היה אריה דרעי שהיה קשור רוחנית בטבורו לרב שך ‏5.זה היה הרב עובדיה שהעלה הילוך והחליט 'לדרוס את הקשיש מבני ברק' ‏6 שהרס לו את הקמת ממשלת השמאל עם פרס שנתיים לפני כן ועכשיו יקבל ממשלת שמאל בפרצוף עם רבין כשהוא בחוץ.

הרב שך קבע כי הספרדים טרם בשלים להנהגה לאור מרדנותם, הם כונו בתארים מבזים של 'בנים משחיתים', בוגדים, נשקל אפילו להטיל על הרב עובדיה חרם אישי שנמנע עקב התערבותו של האדמו"ר מגור, והגדיל הרב הקשיש והספק דמנטי באותה תקופה לבקש שיעשו לו 4 מיתות בית דין לאחר מותו על מה שעולל לו הבגדדי החצוף. מרידתו של הרב עובדיה ברב שך בשנת 1992 זהו השלב השלישי ‏7 של החרדיות הספרדית לפי שיטתו של בנימין בראון (עמ' 129).

'היהדות החרדית הספרדית היא מגזר המזוהה על פי מוצאו : מדובר ביהודים מזרחים שאימצו את אורת החיים ואת ההשקפה של היהדות החרדית.. החרדיות הספרדית היא בעיקרה תוצר ארץ-ישראלי אם כי ניצנים שלה החלו להיראות בכמה מארצות האיסלאם - בייחוד בעיראק, בסוריה ובתוניס. כיום היא מזוהה בעיקר עם תנועת ש"ס אך תנועה זאת היא רק השלב הבשל של התפתחותה'. 'ואכן, משעה שניתקה ש"ס - בכאב רב ולמעשה בעל כורחה - מחסותה של החרדיות הליטאית, היא נתנה דרור לסממנים ספרדיים יותר שנבלמו עד אותה עת.'
-------
1 מקורות - בנימין בראון, מדריך לחברה החרדית, החרדים הספרדים - פרק 4
2 למה ב-‏92 לא פרשו מהליכוד חלק מהליברלים ש-‏30 שנה לאחר מכן - כן יפרשו?
3 מפדל 22- שס 92
4 שנתיים לאחר נאום השפנים
5 בספטמבר 2000 בואכה שמריהו הוא מתייפח ומבקש סליחה מהרב שך שהמרה את פיו בבחינת אחרי מות כולם קדושים.
6 שסייע יחד עם הסטייפלר - אביו של הרב קנייבסקי המנוח - להקים את ש"ס כדי לרסן את הגורמים באגודת ישראל שלא סרו למרותו.
7 ע"פ בראון : השלב ראשון, החרדיות הספרדית הירושלמית-השלב שני, החרדיות הספרדית הליטאית
פוליטיקת זהויות מופגנת 747375
5- זאת אותה סצינת בצל מפורסמת?
פוליטיקת זהויות מופגנת 747377
כשהוא התייפח בשערי ישעיהו הוא לא היה מודע לכישורים המופלאים של הבצל. או שעל הליטאים בכי לא עובד כמו המזרחיים אז הוא וויתר.

ואתקן את שולי תגובתי.

הוא התייפח וביקש סליחה מהרב שך 09/00 כשהוא היה חי. הר' שך נפטר ב-‏11/01.
פוליטיקת זהויות מופגנת 747381
ש"ס אינה עיקר התגובה שלי, וגם לא קו השבר ב 1990.
אני חושב שהראשוניות של תמ"י, שש"ס שכללה והעצימה, היתה בקריאה לבוחרים להצביע על פי זהותם. החלק החשוב בעיני הוא שפוליטיקת הזהויות קוראת לבוחרים להצביע משום ש... (הם מזרחיים, דתיים, פריפריאלייים וכו') ולא כדי ש... (בטחון, חינוך, תחבורה וכו').

עם התגברות פוליטיקת הזהויות מצע המפלגות הולך ונשכח ותעמולת הבחירות הולכת ומתרחקת מנושאים קונקרטיים.
פוליטיקת זהויות מופגנת 747382
ובאין הבטחות קונקרטיות לקהל הבוחרים (הכללי), גם לא צריך לבצע שום דבר (כללי) אלא רק לדאוג למקורבים.
פוליטיקת זהויות מופגנת 747385
אני מסכים איתך שעם התגברות פוליטיקת הזהויות, הזהויות הפרטיות והאינטרסים הכלכלים של המצביעים נרמסים ברגל גסה והכל במסגרת השיבושים והעיוותים
במרחב הליברלי
.

אולי צריך לשריין לימין ולשמאל 2/3 והשליש הנותר לחלק לכולם.

ובמקביל להקים בית נבחרים עליון/תחתון עם נציגים מכלל האוכלוסיה עם אחוז חסימה נמוך.

נכון,זה עולה יותר כל שנה,אבל לדעתי זה יכול להיות מאוד נחמד.

בלאוו הכי הפוליטיקה משעממת כשיש בלוק שכולם ניצבים מאחוריו למשך 3 שנים במקרה הטוב ומפוחדים מהמחר.
פוליטיקת זהויות מופגנת 747389
צריך?
צריך שהבוחרים יצביעו על פי מה שלדעתם הוא טובת המדינה, תחת ההנחה הבסיסית שכל ראש ממשלה אפשרי ינהג כמעט באותו אופן בנושא הסכסוך עם הפלסטינים.
פוליטיקת זהויות מופגנת 747404
טובת המדינה זה אחלה. אבל מה איתנו?
פוליטיקת זהויות מופגנת 747407
התכוונתי טובת האזרחים (חינוך, בריאות, תשתיות וכו')

האירוניה היא שהצועקים "דמוקרטיה היא שלטון העם" לא נותנים את דעתם לכך שבבחירות אף אחד לא שאל אותם בכלל לדעתם בנושאים הללו, וכמה מסוי הם מוכנים לשאת תמורתם. אם דמוקרטיה כמו באתונה אז יאללה, נצביע על הכל! תקציב המדינה, רמת המיסוי, שכר המורים ואורך שירות החובה.
פוליטיקת זהויות מופגנת 747411
מפלגה שתומכת בזכויות בעלי חיים ולכן ברור שהיא לא דואגת ל"טובת האזרחים", האם אתה מקטלג אותה כמפלגה סקטוריאלית ולא אידיאולוגית?
מפלגה חרדית שמנהיגיה מאמינים שכשכל האזרחים ימלאו את רצון האל וישרתו את "החברה הלומדת המשיח יבוא נשמעת לי כזאת שדואגת לטובת האזרחים - האם אתה מקטלג אותה כמפלגה אידיאולוגית ולא סקטוריאלית?
פוליטיקת זהויות מופגנת 747412
אידאולוגיות.
הצבעה סקטוריאלית היא הצבעה על פי זהות. משום ש... (אני קיבוצניק, דתי, מזרחי, מתנחל) אני מצביע X.
הצבעה אידאולוגית היא הצבעה כדי ש... (יבוא המשיח, ידאגו לזכויות החיות, יהיה צדק סוציאלי, יגרשו את הפלסטינים). לרשימה הזו אני לא מצליח להכניס "להחזיר עטרה ליושנה" כמשהו אופרטיבי.
פוליטיקת זהויות מופגנת 747443
אני מבין איך אתה מבדיל בין הצבעה סקטוריאלית להצבעה אידיאיאולוגית, אבל איך אתה מבדיל בין מפלגה סקטוריאלית למפלגה אידיאולוגית?

(להחזיר עטרה ליושנה זה לא משהו אופרטיבי, אבל לש"ס היה פעם מצע שכלל הסבר אופרטיבי לאיך הם רואים החזרת עטרה ליושנה)
פוליטיקת זהויות מופגנת 747444
מפלגה סקטוריאלית מבחינתי היא זו שאומרת (בדרך כלל לא ישירות כמו תמ"י, אלא במובלע) למצביעיה- תצביע לי משום שאתה... (חרדי, ערבי, מזרחי, מתנחל, פריפריאלי, אחוס"ל) ולא כדי ש... (אדאג לבטחון, לבריאות, לחינוך, לתחבורה, לתשתיות וכו')

בנוסף למפלגות הסקטוריאליות בעליל, גם שאר המפלגות קיבלו סממנים סקטוריאליים, ובמיוחד הליכוד- כאשר נתניהו, בעודו מכהן כראש ממשלה, מסמן את ה"אנחנו" ו"הם". לכל מפלגה יש היום את ה"בייס" שניתן לזהות אותו לא רק אידאולוגית, אלא גם גאוגרפית, על פי מבטא וסממנים חיצוניים אחרים.
הווה אומר- תאר לי אדם: מוצאו, גילו, השכלתו, מקום מגוריו, לבושו וכו', ואוכל לקלוע בהצלחה הרבה מעל הסטטיסטית למפלגה שהוא מצביע לה בלי שתגיד לי מה האידאולוגיות שהוא מחזיק בהן.
פוליטיקת זהויות מופגנת 747447
שבוע טוב.

1. אני די משוכנע ש'הם' ו'אנחנו' הם לא פטנט רשום של מר נתניהו.

2. האם שיטת הממשל בישראל המבוססת על דמוקרטיה פרלמנטרית [ויקיפדיה],היא כזאת המייצרת את ההם ו-האנחנו, או בלשונך:'תצביע לי משום שאתה..'?

3. בתגובתך הראשונה בפתיל כתבת
ש'זה תמיד היה הכי בולט במפלגות הדתיות ‏1, אבל מאז שנות התשעים ההתנהגות הזו חלחלה לכל המפלגות.'

ראה בעניין זה את מחקרם של יאיר אטינגר ונסים ליאון, לפיו המקורות הם בכלל משנות ה-‏70 ‏2;

'את הרצון בהקמת בית פוליטי לחרדים המזרחיים אפשר לראות כחלק מהתעוררות הפעילות הפוליטית המזרחית לאורך שנות השבעים ותחילת שנות השמונים. בטוייה הבולטים היו תנועת הפנתרים השחורים ומפלגת תמ"י - תנועת מסורת ישראל. להתארגנות זו אפשר להוסיף את החיבור בין המזרחים לליכוד שהתרקם בשנות השביעים והיה לעובדה פוליטית בבחירות הכלליות של שנת 1981'

כזכור לך הפנתרים השחורים,הם התוצאות של שלטון מפא"י בדמותה האימאית של הגברת גולדה ז"ל.

4. לעניות דעתי, רק שיטת הממשל האמריקאית‏3 יכולה להציל את העגלה הפוליטית הריקה של מדינת ישראל הצעירה והנבוכה שלא השכילה במשך 70 שנותיה לפתח אליטות תרבותיות פוליטיות כבירות ונערצות - שניתן יהיה להסתמך עליהם בשעות משבר קיומיות ועדיין לקיים משטר פרלמנטרי - אלא אייקונים משפטיים ותרבות שמבקשת את פסגותיה הרוחניות של אירופה הארורה ואת החירות של ארצות הברית כשהיא בכלל נאבקת על חייה במזרח התיכון.

5. אני מציע לאמץ את ערכי ארצות הברית על מלא,שיטות ממשל דו מפלגתיות,חירות מלאה בכל המובנים, הוצאות להורג וחוקה קשוחה ובכלל זה מכירת 10,000 בלו וויט קארד לכל עמי העולם האומללים בשנה.

ולפינת התרבות: מארק נופלר שלא שמעת מעולם.
---------
1 מפלגות דתיות או חרדיות? אגודת ישראל הייתה כמדומני המפלגה החרדית היחידה בפוליטיקה הישראלית וזאת עד שנת 1984.

הרב שך פיצל אותה פעמיים.ש"ס המזרחית ב84' ודגל התורה הליטאית. כל אלו הן מפלגות חרדיות עצמאיות ולא דתיות.

2באין רועה - ש"ס וההנהגה החרדית -מזרחית אחרי עידן הרב עובדיה עמ' 47-48. עם עובד/המכון הישראלי לדמוקרטיה.

3 ראיתי אצל שטראוס שהדמוקרטיה האמריקאית היא הדמוקרטיה שהכי קרובה לדמוקרטיה המקורית באתונה.

ומה היא אתונה? היא יותר קרובה מברלין או לונדון.
פוליטיקת זהויות מופגנת 747454
2. לא נתתי על כך את דעתי. על פניו נראה לי שלא.

3. החיבור של המזרחים (והפריפריה) בשנות השבעים והשמונים לליכוד לא הפך את בגין לפחות ממלכתי, ולא הפך את מצביעיו לסקטוריאליים. המחאה המזרחית נגד שלטון מפא"י היתה נגד מוקדי הכח של חברת העובדים, כפי שמתאר המרואיין בכתבה שקישרת, ובראשם בנק הפולנים. הפנתרים השחורים היתה תנועה אידאולוגית, שהיו חברים בה גם אשכנזים. יהיה מוזר לראות חבר כנסת אשכנזי בש"ס.

4. אני חושב שלא ניתן לתקן את החברה הישראלית באמצעות שינוי שיטת הממשל. אדרבא- אני חושב שניתן לתקן את החברה הישראלית במסגרת שיטת הממשל הנוכחית.

5. אני לא רוצה שמדינת ישראל תלמד שום דבר מארה"ב (הלוואי והיינו לומדים מהפינים).

_______

1 החרדיות, נכון. טעיתי לחשוב שאג"י ופאג"י לא היו חרדיות במקור.
פוליטיקת זהויות מופגנת 747557
האם הכוונה היא לפינים בפ׳ רפויה או דגושה?
ואלה שמות המצ'חקים 747693
על הצ'חצ'חים הלא האשכנזיים

המוזיקה קצת מפחידה, אבל בסך הכל האוסף הזה בתוספת המצב הבטחוני והפולני,הוא חומר מצוין לבחירות הבאות.

רק ביבי !!!‏1.

-----

1 תגובתך כוללת שלושה סימני קריאה רצופים (או יותר), דבר היוצר רושם של התלהמות מיותרת.
אנו ממליצים לך ללחוץ על הקישור "חזרה לעריכת התגובה" לעיל, ולערוך את תגובתך מחדש.
ואלה שמות המצ'חקים 747699
אני צ׳חצ׳ח מלידה, ולא מתרגש במיוחד מההתבטאויות שכאלה. אנשים אומרים כל מני דברים, לפעמים זה נשמע טוב יותר בראש שלהם לפני שזה יוצא החוצה. לפעמים זה סתם בטעם רע. אפשר להעלב - בצדקנות או בזעם. אפשר להתעלם. ואפשר סתם להיות משועשע מהעניין. זה האחרון עושה את החיים קלים יותר.
ואלה שמות המצ'חקים 747712
הבעייה היא כמובן לא התבטאויות שוליות של אמנים מזדקנים, אלא ההון הפוליטי והתקשורתי שעושים מהם פוליטיקאים מזן מסוים, רובם גזענים מדופלמים שאומרים מדי יום דברים גרועים פי אלף על עדות ומגזרים אחרים.

ובהקשר אינטואיטיבי לנושא שונה אבל דומה - רק לאחרונה בעקבות מאמר בהארץ על פרשת ילדי תימן וחטיפתם שלא היתה ולא נבראה, התחוור לי שזו בעצם עלילת דם פוליטית שמאפייניה ומטרותיה דומים מאד לעלילות דם אנטישמיות נגד היהודים באירופה של פעם (אהה, זה אותם יהודים, דה!) - דה-הומניזציה והכפשה של נגזר שלם, שמניחה בסיס מיתולוגי, רעיוני ותפיסתי לפעולות גזעניות מולו.
ואלה שמות המצ'חקים 747725
1. 'דה-הומניזציה והכפשה של מגזר שלם'. כולנו - לפחות אני - ‏1חוטאים בהכפשות של מגזר שלם אחת לכמה זמן.

2. עלילת דם [ויקיפדיה] אינה יחודית רק לאירופה. היא התרחשה גם בארצות האיסלאם, ולפי זכרונותיו של יוסף בן מתתיהו עלילת הדם התרחש ממש כאן אצלנו בישראל לפני כ 2000 שנים.

1 הם-אנחנו
ואלה שמות המצ'חקים 747737
1. אתה בטח מבין את ההבדל בין בדיחה קצת גזענית פעם בשנתיים לבין עלילת דם שיטתית, חזרתית ורבת פרסום ותקשורת ציבורית שמחלחלת עשרות שנים לשיח הציבורי.
2. נו שוין, מב זה משנה לעיקר הטענה.
ואלה שמות המצ'חקים 747774
1. אני בגיל שאמור להבין ש'הבדיחה' אפילו גזענית לא הייתה, אלא משהו אחר. ראה תגובה 747769.
2. יש משהו בטענות האשכנזים שהם מופלים בבדיחות גזעניות מול יתר התפוצות
ואלה שמות המצ'חקים 748639
גם אתה אלצהיימר? תגובה 702071
כמה הערות
א. עלילה פוליטית? התפרסמו כמה מאמרים מחוג "מכחישי" שואת ילדי תימן (למנוע אי הבנה אבהיר שאני משוכנע מעבר לכל ספק סביר שחטיפת ורצח ילדי תימן היא עלילת דם) שמאתרים את מקורות הפרשה בשת"פ בין הקצוות הקיצוניים והאנטי-ציוניים של השמאל והימין (עלילה של פעילי שמאל קיצוני שאומצה ע"י חסידי כהנא או להיפך). זה נראה לי תיאור לא נכון הנתפס לפרוזודיה (מובן שקיצונים מאמצים קונספירציות אחד של השני). ההקשר הפוליטי הנכון הוא שבכל המרחב הפוליטי הישראלי לא נמצא צדיק אחד בסדום שהעז לצאת ולהצביע על כך שמדובר בעלילת דם. וזה כולל את מפלגת העבודה שהיא בעצמה אחת מה"נאשמות" המרכזיות בפרשה.
ב. עלילה גזענית? זה נשמע יותר נכון, אבל בעיקר מפני שהמושג גזענות מספיק רחב ולא אקסקלוסיבי כדי לכלול מגוון רחב של התנהגויות. מעבר להסתייגות המובנת מאליו שעסקינן בהערכות פסיכולוגיות או פסיכולוגיסטיות ע"י מי שאינם אנשי מקצוע, אכן נראה שהעלילה מובערת ומתודלקת ע"י פעילים המונעים משנאה עדתית ו/או גזענות על רקע של רגשי נחיתות. הפרשה הזו כל כך חזקה מפני שהיא מוזנת ע"י מעגל שני של אנשים שהמניע שלהם הוא הזדהות משפחתית.
ג. בניגוד לעלילת הדם הקלאסית נגד היהודים, בעלילה הזו בהחלט מתקיים "אין עשן בלי אש". שני מקורות אמיתיים ביותר מזינים את הבעירה. המקור האמיתי הראשון הוא התמותה ההמונית בקרב ילדי העלייה התימנית בשנים 49-52. ע"פ דו"ח החקירה של הועדה הממלכתית המשפטית (כהן-קדמי) אחד מכל ששה ילדי העולים מתימן בגילאים 0-4 נפטר.
ד. המקור השני הוא שלא היתה התיחסות ראוייה לתלונות על התעלמות וחטיפה של ילדי תימן במשך עשרות שנים. רק המהומות שעורר הפורע עוזי משולם, גרמו לממסד להקים סופסוף ועדת חקירה ממלכתית משפטית שחקרה את הפרשה במלוא היקפה. זה לא שהפרשה לא נחקרה קודם ע"י גורמים מוסדיים (כולל המשטרה). בגלל שהממסד כשל מסיבות מוצדקות או לא, בחובת המעקב והדיווח על גורלם של ילדים שנמסרו לידיו, נוצר גל של בני משפחה שחיפשו את קרוביהם. מפני שהמחפשים לא התפרעו ולא שרפו מוסדות, פעמים רבות הם נדחו בקש.
ה. המשפחות קיבלו מענה מוסמך ורשמי רק ב-‏2002 (דו"ח קדמי), למעלה מ-‏50 שנה לאחר התרחשות הפרשה. וזה למעט כ-‏60 ילדים שלא נמצאו שום מסמכים לגבי גורלם. אולי אני לא מדייק, אבל להבנתי נקבע מנגנון לפיצוי כספי שנועד לפצות משפחות אלו. אם אני מכיר נכון את ההתנהלות הישראלית, בסופו של דבר, כל המשפחות שהגישו בקשות לבירור גורלם של ילדים יפוצו, בלי קשר לאם ומתי קיבלו הודעה רשמית על גורלם.
ו. ועל כן מצינו שציבור רחב במדינת ישראל נדרש לפצות בכספו אנשים ששיתפו פעולה (יש שיאמרו מתוך קלות דעת או נבערות) עם עלילת דם נגדו.
ואלה שמות המצ'חקים 748643
ו. טוב נו, מי שעושה מצות, ראוי לו לפצות, לא ככה?
ואלה שמות המצ'חקים 748836
באותה מחזוריות של נחילי מדוזות המופיעות מדי קיץ בחופי ארצנו, צצה שוב היום עוה"ד וחה"כ לשעבר נורית קורן ומתגאה כי בזכותה נפתח לראשונה קבר של ילד תימני בבית הקברות סגולה שבפ"ת לצורך בדיקת דנ"א.
כל אידיוט יכול לקרוא בדו"ח ועדת החקירה הממלכתית (קדמי) שקברים נפתחו באותו בית קברות בדיוק כבר בשנות ה-‏90 (לפחות 10 קברים). מי שמתעצל יכול לקרוא ב-פרשת ילדי תימן [ויקיפדיה].
אבל, למה לטרוח ולבדוק, כשאפשר לצוף על החרא הזה במשך שנים של קריירה ציבורית, מבלי שאפאחד יקרא אותך לסדר.
א. לתת בהם סימנים - אחד מסממני תאוריות הקונספירציה הוא שלא מאשימים מישהו ספציפי (הממסד האשכנזי, מפא"י הותיקה, מדינת ישראל) או לפחות לא מישהו חי שיכול לקום ולהתנגד.
ב. שאלה להורים לתלמידים באייל הקורא. מה תעשו כאשר יתחילו ללמד על שואת ילדי תימן בבתי הספר? האם קיים קש שישבור את גב הגמל?
ואלה שמות המצ'חקים 748837
ב. אני אשתדל ככל יכולתי להפריך את עלילת הדם הזו ולשים אותה בהקשרה הראוי.
ואלה שמות המצ'חקים 748841
אני אצטייד בלפיד וקלשון ואלך לצוד מכשפות.

אתמול צפיתי שוב בגביע הקדוש אחרי המון זמן ומאוד נהנתי. שכחתי את כל הסצנה של לנסלוט טובח בחתונה, ואחרי משחקי הכס זה היה מצחיק כפליים.
התגובה שלך מייד העלתה לי אסוציאציה לסצנה של הבחינה המדעית של המכשפה. אנחנו חיים בזמנים קשים‏1

_____________
1 בהם כל בריון חולף יכול להגיד "ני" לנשים זקנות כרצונו.
טל''ח 748842
סליחה, מרוב שאט נפש, שכחתי שבכלל לא מדובר בילד תימני אלא בילד של עולים מתוניס. כדאמרי אנשי: הרכבת הגיעה, כולם לעלות.
טל''ח 748857
כנראה שצריך להזכיר שוב את העובדות.
פרשת ילדי תימן [ויקיפדיה]
#ממצאי הבדיקה המדגמית בבית העלמין "סגולה".
ב-‏1996 (אאל"ט שר הבריאות אז היה צחי הנגבי) נפתחו ונחקרו 10 קברים בבית הקברות בפ"ת והשרידים נשלחו לבדיקת דנ"א בבריטניה. לאחר תהליך ארוך וויכוחים ארוכים עם המכון הפתולוגי נמצאו שרידי גופות בכל הקברים והמעבדה הצליחה אפילו להוציא דנ"א מאחד הקברים שנמצאו תואמים למשפחתו של הילד שע"פ הרשומות נקבר שם. הכל כתוב בדו"ח קדמי. למעלילי הדם יש כמובן סיפור אלטרנטיבי.
וכעת לחדשות: מי עמד בראש הפעילים והפיץ הודעות שע"פ דו"ח הועדה המשפטית אינם תואמים את העובדות: עוה"ד רמי צוברי, עוזרה הקרוב של חה"כ לשעבר קורן.
קרוב מאד לודאי שמפריחי ה"לראשונה" יודעים היטב שלא לראשונה ולא אבטיח. "ישראל היום" כבר מסייג : "לראשונה מזה 25 שנה" מבלי כמובן לכתוב מה היה לפני 25 שנה. למה לעורר שדים ישנים?
טל''ח 748858
לא שדים ישנים. גובלינים!
(ואחד דיוויד בואי)
טל''ח 748860
אתה טועה, ה"לראשונה" מוצדק, שכן זאת הפעם הראשונה שנפתח קבר כדי לחפש ילד תוניסאי. אני מצפה לעדכון זריז של שם הרחוב והשלטים המתאימים בעיר התפוזים כי לא ייתכן שבשנת 2022 עולי תוניס יקופחו לעומת אחינו התימנים. ניתן להם חודש לפני פניה לבג"ץ בעניין.
טל''ח 749196
נראה שיש איזה פתח תקווה זעיר שאפשר יהיה לנקז ממנו סופסוף את הפרשה הממאירה הזו. אם יתגלו מספיק משפחות אשכנזיות שגם הן לא ממש קבלו מהרשויות מידע בסיסי על גורל יקיריהן ש"נעלמו" בין התיקים והמסמכים של מערכת הבריאות הישראלית, יתכן שהמוטיבציה המרכזית של עלילת הדם הזו תדולל.
דוקא בגלל נהירת המוני "עדות המזרח והבלקן" לעגלה התימנית, כדאי להסביר שוב את התמונה הכוללת. ליבה של הפרשה הזו אינו כשלים ומחדלים של הבירוקרטיה של מערכת הבריאות החבוטה שלנו. האנשים הנמצאים במערכת הבריאות בד"כ אינם אנשים מאושרים. בבריטניה נבדק ונמצא ש-‏75% מן ה"לקוחות" של מערכת הבריאות הבריטית הממלכתית לא היו מרוצים משירותיה. המצב לפני עידן המחשבים, מן הסתם היה רע עוד יותר.
פרשת ילדי תימן הנעדרים היתה מקרה מיוחד בו כ-‏800 מתוך 5000 ילדי העלייה התימנית בגילים 0-4 מתו בשנים 1948-1952 ככל הנראה כתוצאה של מפגש בין השפעות ארוכות טווח של תת-תזונה ממושכת והמצב התברואתי הלקוי בשנים האלו בפרט במעברות. מדיווחי הרופאים הבכירים שתוחקרו בועדת קדמי, נמסר שכל הילדים התימנים שנבדקו במעברות באותן שנים, כולל אלו שנחשבו בריאים, סבלו מבעיות בריאותיות. רובם ככולם סבלו מאנמיה והיו קטנים ביחס לילדים אחרים בגילים המתאימים. על הרקע של התמותה החריגה הזו, צמח כל המיתוס של חטיפת הילדים התימניים.
עצם העירבוב המכוון וה"נלהב" שעושים הפעילים בין פרשת ילדי תימן לבין "נפגעים" אחרים של מערכת הבריאות, מעידה כאלף עדים שמדובר על עלילת דם מטעמים אנטישמיים.
טל''ח 749248
לא אנטישמיים אלא אנטישכנזיים.
טל''ח 749341
לדעתי במקרה זה הכינוי אנטישמי קולע לפחות כמו אנטי-אשכנזי, בפרט שאי אפשר להתעלם מן הדימיון המובהק באופי ההאשמות.
גם התיאור אנטי-אשכנזי אינו קולע. חלק מן המעלילים הם בכלל אשכנזים כשרים כמו ההיסטוריון האסיר לשעבר שפריס ולעמותות אין בעיה גם עם מתלוננים אשכנזים שמצטרפים לעגלה. המטרה המרכזית של עלילת הדם היא הממסד הותיק של מדינת ישראל (מפא''י ושותפיה), מקימי המדינה ומה שמכונה ישראל הראשונה.
לראייה, האנטישמים הללו אינם מבליטים את העובדה שמי עסק בפועל באימוצים במדינת ישראל בתקופה הרלאבנטית היו העובדות הסוציאליות שהיו נתונות למרותו של משרד הסעד שהיה בידי חרדים אשכנזיים (פאג''י אאז''ן).
טל''ח 749252
מי שטבע את המושג „ילדי תימן, המזרח והבלקן״ לא היה כהנא?
טל''ח 749340
אני לא זוכר את הטריוויה העובדתית המדוייקת אך לדעתי התזה לא נכונה. אני זוכר שקראתי מאמר ארוך ומפורט של אחד מחשובי הלוחמים בעלילת הדם (א.א. אאל"ט) המתאר את התגלגלות עלילת הדם מחוגי כהנא אל השמאל הקיצוני ואל חבורת הפורעים של עוזי משולם ותומכיה.
אני חושב שהתזה לא נכונה מפני שסיפורים על חטיפות ילדים היו נפוצים עוד בתימן, במחנה המעבר בעומן ובמעברות בישראל בזמן אמת. העובדה שקצוות קיצוניים של הפוליטיקה מגלגלים ביניהם סיפורי קונספירציות אינה בבחינת חדשות מעניינות.
ועדת קדמי (ועדת החקירה הממלכתית, 1996-2002) עשתה סדר בעניין. בעוד שהועדה הסכימה לחקור את כל התלונות שהוגשו על היעלמות מכל העדות בשנים 1948-1952, היא הבהירה בדו"ח שיש הבדל בין מקרי "העלמות" ספורדית בבתי החולים לבין הפרשה המיוחדת של התמותה החריגה בקרב ילדי העולים מתימן במעברות. מתוך כ-‏1000 תלונות שהועדה חקרה, 800 השתייכו לילדי תימן במעברות.
אם מתמקדים כעת בביטוי של "ילדי תימן המזרח ובלקן" זו המצאה של חסידי עוזי משולם שקבלה גושפנקה רשמית ע"י הוד חכמתה חה"כ נורית קורן בועדת החקירה של הכנסת.
אשתמש גם בהזדמנות זו כדי לחזור ולציין את חרפת שתיקת הכבשים של הפוליטיקאים הישראלים. בועדה של קורן היו רשומים אאז"ן כ-‏10 חברי כנסת כולל שרת התחבורה הנכחית. הרושם שלי הוא שכאשר הללו גילו לאן נושבת הרוח הם התחלקו לשני מחנות. הרוב התאיידו והפיצו מתחת לשולחן כי מדובר בועדת חקירה עויינת בנוסח מקארתי והמיעוט כמו למשל הח"כ והשר הנאלח אוחנה התחרו עם היו"ר בהפרחת קונספירציות חדשות וחסרות ביסוס עוד יותר.
ואלה שמות המצ'חקים 747724
אפשר לצאת במסע פרסום בחוצות העיר שכולנו צ'חצ'ים פחות או יותר.

בהחלט שאין טעם להפגע. זה אפילו מעליב אם מאן דהוא יפגע לנוכח יציאתו הלא ברורה של הדמנטי ולכאורה סוטה המין1.

1 דמנציה יכולה להסיר אחריות פלילית?
ואלה שמות המצ'חקים 747735
השאלה איננה מי נפגע (מי שרוצה להפגע- יפגע). השאלה היא האם אמירה כזאת יכולה לשלול ממנו את פרס שר החינוך לתרבות יהודית בתחום מפעל חיים, שקיבל ב 2017 (אני מקביל לאריאל זילבר ולפרופ' גולדרייך).

עד כמה אמנים צריכים להזהר בהתבטאויותיהם?
ואלה שמות המצ'חקים 747773
לשלול לאומנים תוארים שקיבלו בעבר, בעיני זה כמו לשלול זכויות פוליטיות מאדם מת. אין לו ערך מלבד עוגמת נפש ונקמת ההמון. מצד שני אם האומן לפתע מצדד לו להנאתו בנאציזם, או מהן הגבולות שבו דבריו של אומן הגיעו לדרגת ה'הגיעו מים עד נפש'?.

אולי האומן צריך להתנות את קבלת הפרס בכך שהמדינה מתחייבת להעניק לאומן חסינות מפני דברים שנאמרו או שיאמרו. או לחילופין שהמדינה תתנה את קבלת הפרס בכך שהיא תוסר באם האומן יבלבל את המוח יותר מידי.
ואלה שמות המצ'חקים 747777
במשפט האחרון שלך אני מעדיף את החלק הראשון, כהתחייבות מראש מצד המדינה. אמנים, מדענים ואחרים זכאים להחזיק בדעות קיצוניות ועדיין לקבל פרסים מהמדינה. ככל שיש יותר חינגות על מה אמר ההוא ועל מה חתם השני, וכמה ההיא שירתה בצבא זו לדעתי עדות לירידת החוסן של המדינה. מדינה חסונה ובעלת בטחון עצמי לא מתרגשת מזוטות כאלה.
ואלה שמות המצ'חקים 747783
מי לדעתך אמור לקדם בחקיקה את ההתחייבות הזאת?
ואלה שמות המצ'חקים 747787
חברי כנסת ליברליים וכיפה אדומה.
חופש הציוץ 747842
גם מאסק מקדם את חופש הביטוי בדרכו שלו.

אגב, מאסק יכול עכשיו לצייץ חופשי.
חופש המיקום 747944
זה לא אני שזז - אתם אלו שזזים
ואלה שמות המצ'חקים 747750
רוגל אלפר צודק, חלקית: המשך הציטוט של גרוניך עם ה"ווזווזים" שם באור שונה לחלוטין את החלק עם הצ'חצ'חים. אם הוא דמנטי, זה מתבטא בזה שהוא דרך בשדה מוקשים שבימינו כבר מסומן בשלטים כל כך ברורים; אבל התוכן, אם למישהו עוד אכפת מהמושג המיושן הזה, לא גזעני.
ואלה שמות המצ'חקים 747769
1. אני גם לא רואה במילותיו גזענות או שמץ של גזענות. יתכן ואתה צודק שהליכתו בשדות מוקשי ה-PC מעידה על מצבו הנפשי ופחות על התנשאות מובנית מתוקף היותו 'אשכנזי'.
2. אני מעדיף לראות את ה'הומור' של גרוניך וצחוקם הקליל של המשתתפים מעין הסכמה פוליטית שבשתיקה שסוף-סוף אפשר לנגן משהו בלי ביבי/הליכוד/הדוסים, וזה מה שמזין את הרשת לתקוף אותו/ם על 'גזענותו/ם', כאשר ההקשר של הצ'חצ'ח מעלה באוב את טופז ובגין והגעגועים להחזרת העטרה ליושנה.
3. מכל מקום - גם אם יוכשר בעתיד, השאלות על ההתקפות המיניות שלו בבחורות צעירות והעדויות המבחילות עדיין בתוקפן, וטוב עשה 'הארץ' שהציב את השאלות הקשות הללו בשנית.
ואלה שמות המצ'חקים 747772
מסכים. https://www.haaretz.co.il/opinions/caricatures/.premi...
ואלה שמות המצ'חקים 747789
ההתבטאות בהחלט גזענית בכך שהיא מקבעת סטריאוטיפים, אשכנזים הם שקטים כאלה ולא-אשכנזים הם קולניים ורעשנים.
דומה, נניח, לאירוע התרמה שבו היה מחמיא המנחה לקהל ״יפה שאתם לא תימנים״.
ואלה שמות המצ'חקים 747809
מסכים. אבל לדעתי זה לא החלק המעניין. שלמה גרוניך חטא באמירה מקבעת סטראוטיפים, so?
החלק המעניין לדעתי הוא עוצמת התגובה להחלקה הזאת. אמר "צ'חצ'חים", כאילו אמר ג'הווה.
ואלה שמות המצ'חקים 747845
הייתי אומר שהיא מאזכרת סטריאוטיפים יותר מאשר מקבעת אותם (כשההבדל הוא כמה מישהו לוקח את האמירה ברצינות, והכוונה גם לאומר וגם לקהל). במילים אחרות, מסתמכת על זה שהקהל מכיר את הסטריאוטיפים ולא על זה שהוא מאמין בהם.
ואלה שמות המצ'חקים 747852
אפשר לשחזר את המערכון של מונטי פייתון. שלמה גרוניך מתאים לתפקיד הזקן פרוע השיער (בסך הכל אמרתי לקהל שהם נחמדים ולא צ'חצ'חים), והרוכל (צביקה הדר?) יכול למכור גורמטים במקום שפמים וזקנים. את הכהן יכולה לשחק גלית דיסטל אטבריאן ואז המערכון יסתיים בנימה חיובית :)
ואלה שמות המצ'חקים 747866
ברור, אני טוען שגם זה בעייתי.
פוליטיקת זהויות מופגנת 747469
"תאר לי אדם: מוצאו, גילו, השכלתו, מקום מגוריו, לבושו וכו', ואוכל לקלוע בהצלחה הרבה מעל הסטטיסטית למפלגה שהוא מצביע לה בלי שתגיד לי מה האידאולוגיות שהוא מחזיק בהן." נראה לי שזה לא ממש חדש. ז"א, אולי בשנותיה הראשונות של המדינה, כשרוב האזרחים היו מהגרים אידיאולוגים ופליטים מכל העולם היה קשה לייצר קורלציה כזאת. מאז שנות השבעים נראה לי שזה המצב בישראל, והמצב דומה (אם לא מובהק יותר) גם בדמוקרטיות אחרות. אני לא חושב שזה מצביע בהכרח על הצבעה סקטוריאלית, נראה לי שמה שקורה לנו בחיים משפיע על התפישה האידיאולוגית שלנו, והתפישה האידיאולוגית שלנו משפיעה על מה שאנחנו עושים בחיים.
פוליטיקת זהויות מופגנת 747483
בכתבות שקישר קוזמו רואים שהחיבור בתחילת שנות השמונים בין המזרחיים בפריפריה לליכוד לא היה אוטומטי. מספר מרואיינים טענו שלעומד בראש המפלגה היתה השפעה גדולה על עמדתם- הם מעדיפים להצביע לבגין על פני פרס, אבל אילו רבין היה מתמודד בראש המערך יתכן והיה מקבל את הקול שלהם.

לא מצאתי אקסל של הצבעה לפי ישובים משנות השמונים. היה מעניין לראות את אחוזי ההצבעה אז למפלגות השונות בטבריה ואשדוד.
בבחירות האחרונות, באשדוד לדוגמה (110 אלף קולות כשרים) הליכוד קיבל 30.7%, ש"ס 13.8%, ישראל ביתנו 13.2%, יהדות התורה 12.1% ויש עתיד 10.4%. ביחד כ 80% מהקולות. אני משער (ואפשר לבדוק) שהחלוקה לפי שכונות היתה מובהקת עוד הרבה יותר.
אז אם אתה מתאר לי אשדודי משכונה מסויימת עם מבטא רוסי, אני אגיד שהוא הצביע ליברמן, ואם אתה מתאר לי אשדודי עם בגדים מסויימים, ציצית (או כיסוי ראש לאשה) ומבטא מזרחי אני אגיד ש"ס, ציצית ומבטא אשכנזי יהדות התורה, וכל השאר אני אגיד ליכוד. נראה לי שהסיכויים שלי מצויינים.
אגב, באשקלון ובטבריה התמונה עוד יותר שחור ולבן. בטבריה הליכוד קיבל 43.4%, ש"ס 18.5% ויש עתיד 5.6%.

בהוד השרון (35 אלף קולות כשרים) יש עתיד קיבלה 30.4%, הליכוד 18.1%, כחול לבן 12.8% (באשדוד, טבריה ואשקלון היא קיבלה בין 3-4%), העבודה 11.2% (בפריפריה בין 1-2%), מרץ 8.1% (0.6-0.9%), ישראל ביתנו 3.4%, ש"ס 1.9% ויהדות התורה 0.3%.

אם ננסה ליצור מדד של סקטוריאלות לפי השונות בהצבעה למפלגות בין יישובים, אני מתאר לעצמי שהסדר יהיה:
ברמה העליונה רעם, הרשימה המשותפת ואגודת ישראל
בדרגה השניה ש"ס, ישראל ביתנו, מרץ, העבודה והציונות הדתית
בדרגה השלישית הליכוד יש עתיד וימינה

ויוצא הדופן- תקווה חדשה. כוחות המורדים קיבלו בין 3.5-5.5% באשדוד טבריה ואשקלון, 6% בהוד השרון וכפר סבא, 3.5% באלקנה ואפילו 2% בגן שמואל.

מסקנה: אם יש אידאולוגיה אחת שמאחדת אזרחים מכל הזהויות הרי היא זו- רק לא ביבי!
פוליטיקת זהויות מופגנת 747488
יש כאן כמה נקודות שונות:

העובדה שעל סמך פרטים ביוגרפים אפשר לדעת לאיזה מפלגה יצביע מישהו לא הופכת את ההצבעה שלו לסקטוריאלית. לא בלתי סביר שאדם הגיע למסקנות אידיאולוגיות בגלל הפרטים הביוגרפים שלו (למשל, אדם שתלוי בביטוח הלאומי כנראה לא יהיה ליברטן) או שאדם שינה את אורח חייו בעקבות האידיאולוגיה שלו (למשל, אדם בעל אידיאולוגיה ירוקה ימנע מלהחזיק רכב פרטי).

מיקום גיאוגרפי לא בהברח מעיד על שייכות סקטוריאלית. וכשהוא כן אז זה בולט לא פחות במדינות אחרות (כמו בקוויבק).

מעט אנשים מצביעים באופן "אוטומטי". העובדה ש-‏90% מתושבי יצהר הצביעו לציונות הדתית לא אומרת שרובם לא קיבלו החלטה טוטונומית להצביע לציונות הדתית.

גם בשנות השמונים והשבעים היית יכול לדעת לאיזה מפלגה יצביע אדם לפי מספר פרטים ביוגרפים. זה נכון לרוב המדינות הדמוקרטיות בעולם.

למיטב הבנתי, הסדר שלך הוא לא כמה המפלגה סקטוריאלית אלא כמה אתה מבין את מי שמצביע למפלגה הזאת (אחרת, לא ברור לי איך הליכוד ויש עתי נמצאים בדרגה השלישית, לפי כל ההגדרות שלך שתיהן צריכות להיות בדרגה הראשונה). אם אתה לא מבין למה שמישהו מצביע לאגודת ישראל זה לא הופך את ההצבעה שלו לסטוריאלית.
פוליטיקת זהויות מופגנת 747492
אני חושב שבעבר היה יותר קשה לקלוע למי יצביע מאן דהוא בישראל על פי מקום מגוריו, לבושו והמבטא שלו. היו כמובן הקיבוצים והחרדים (אפילו הדתיים לא הצביעו כאיש אחד. אאז"נ משנות השבעים סבתא שלי תמיד הצביעה ג', אבל סבא שלי הרביזיוניסט תמיד התלבט בין ב' ל ג') אבל כשרוב הקולות הלכו למפלגות הגדולות לא יכולת לנחש האם התל אביבי או האשדודי מצביע גח"ל או עבודה (הבייס של תנועת החרות, במקור, היה אצל העצמאים העוסקים הזעירים). לדוגמה (סתם ניחוש) אני חושב ששיעור עובדי הנמל באשדוד שמצביעים ליכוד היום הוא בסביבות 50%, ואילו בשנות השמונים הפיזור היה הרבה יותר גדול. מבין הערים הגדולות רק חיפה היתה אדומה, לדעתי כי מקורות התעסוקה הגדולים שם היו של חברת העובדים וועדי העובדים הגדולים של ההסתדרות.

אני חושב שהעובדה שניתן לנחש היום יותר בקלות את ההצבעה לפי הזהות מצביעה על כך שאנשים היום מצביעים יותר מתוך הזהות שלהם. הבייס של הרבה מפלגות היום מזוהה היטב, ולא אידאולוגית. מה בדיוק האידאולוגיה של מצביעי ליברמן?
אני חושב שלו אנשים היו מצביעים על פי האידאולוגיה שלהם מפלגת הירוקים היתה מקבלת יותר קולות (כמו שהיא מקבלת בבחירות לרשויות המקומיות)
מאידך אני מאמין שרוב המתנחלים מצביעים אידאולוגית.

הסדר הוא לא על פי דעתי האישית אלא על פי מדד (לא באמת מתמטי, רק הערכה שלי של הנתונים, אבל אני זורק את הכפפה לאנשי הסטטיסטיקה. האקסלים קיימים) של השונות בהצבעה בין היישובים השונים.
תקווה חדשה היא בעליל המפלגה עם השונות הקטנה ביותר, בפער גדול מכל השאר. לא שאלתי את עצמי כלום על המצביעים. אלה נתונים סטטיסטיים (בערך, אני אשמח אם מישהו מהקוראים יעשה באמת מדד כזה).

כפי שאמרתי קודם, אצל החרדים האידאולוגיה והסקטוריאליות חד הם. זה שהם מצביעים אידאולוגית לא הופך את המפלגות שלהם לפחות סקטוריאליות‏1.

_____________
1 ואני אוסיף להגדרה שלי ל"סקטוריאלי" מקודם- מי שבהבחרו לא יבקש להציב את טובת אזרחי המדינה כולם בראש מעייניו, אלא יעדיף בעליל את טובת הסקטור שבחר בו: הדתיים, החקלאים, וכו'. הליכוד זה מקרה מיוחד- היא תמיד דופקת את הבוחרים שלה ודואגת לסקטור הרבה יותר מצומצם- חברי המרכז.
פוליטיקת זהויות מופגנת 747499
יש עוד דרכים לאפיין סקטורים מלבד מקום מגורים, לבוש ומבטא. גם בעבר (בוודאי משנות השבעים) אפשר היה לקלוע למי יצביע אדם בשיראל לפי מאפיינים ביוגרפים ולא אידיאולוגים, וכאמור, זה נכון לא רק בישראל אלא בכל העולם הדמוקרטי, וזו לא תופעה חדשה ולא יחודית לישראל (בבחירות ב-‏1812 הצביעו למדיסון יותר מ-‏90% מתושבי קנטקי, בזמן ש-‏65% מתושבי רוד איילנד הצביעו לקלינטון). למיטב זכרוני, גם בבחירות לקונגרסים הציוניים השונים היו מאפיינים סקטוריאלים‏1 די מובהקים.

"אני חושב שהעובדה שניתן לנחש היום יותר בקלות את ההצבעה לפי הזהות מצביעה על כך שאנשים היום מצביעים יותר מתוך הזהות שלהם" אני לא רואה שום סיבה לחשוב שזה ככה. איזה סיבה יש לאנשים (ככלל) לא להצביע למפלגה שמקדמת את מה שהם רוצים שיקודם? אני מעדיף לבחור בהסבר הסביר יותר.

"אני חושב שלו אנשים היו מצביעים על פי האידאולוגיה שלהם מפלגת הירוקים היתה מקבלת יותר קולות", נראה לי שבדיוק להפך, ז"א הצבעה אידיאולוגית (לפי ההגדרה שלך, קריא, הצבעה לקדם מדיניות מסויימת) מחייבת לחשוב איך הקול שלך יקדם את המדיניות שאתה רוצה שתקודם, ולכן גם מי שתומך באידיאולוגיה הירוקה ורוצה להצביע הצבעה אידיאולוגית יצביע למפלגה שתקדם מדיניות ירוקה ושיש לה סיכוי גבוה לעבור את אחוז החסימה. מצד שני, מי שמצביע הצבעה סקטוריאלית (לפי ההגדה שלך) ורואה את עצמו כירוק יצביע למפלגה הירוקה בלי קשר לסיכוי שלה לעבור את אחוז החסימה ולמדיניות שהיא תצליח לקדם.

לדעתי, כשאתה מסתכל רק על ישובים אתה טועה. בגלל ש(1) סקטורים לא מוגדרים רק באופן גיאוגרפי ו(2) ישובים עירוניים, מעצם טבעם, מכילים הרבה סקטורים שונים. הליכוד ויש עתיד הן דוגמאות מובהקות למפלגות כאלה. אבל אם תסתכל ברמת השכונות תגלה שברמת אביב ג' יש עתיד קיבלה יותר מ-‏40% מהקולות בזמן שבשכונת התקוה הליכוד גירד את ה-‏60%. זה לא שונה בהרבה ממאפייני ההצבעה בקיבוצים (למשל או זה) אבל בגלל שזה באותו "ישוב" האקסל שלך יצא מאוזן.

בקשר להגדרה החדשה שלך:
איך תוכל להבדיל בין אדם מאמין שטובת הסקטור שלו היא טובת המדינה לאדם שמאמין שטובת הסקטור שלו מנוגדת לטובת המדינה?
איך היית מקטלג אדם שתומך באידיאלוגיה ירוקה, ומצביע למפלגה ירוקה על מנת שתקדם מדיניות ירוקה, וחושב שמדיניות ירוקה תזיק למדינה (ותועיל לסביבה, והאידיאולוגיה שלו מעדיפה את הסביבה על פני המדינה)?

1 במובן שאפשר לנחש בקירוב די טוב למה יצביע הבוחר לפי מצבו הכלכלי, מוצאו, קרבתו לדת, עיסוקו, השכלתו, גילו, תנועת הנוער אליה הוא הוא הלך... להבדלי מהמובן שאנשים הצביעו בגלל שהם משתייכים לסקטור מסויים. לא נראה לי שאתה מבדיל בין שני המובנים.
פוליטיקת זהויות מופגנת 747503
>> איזה סיבה יש לאנשים (ככלל) לא להצביע למפלגה שמקדמת את מה שהם רוצים שיקודם?

אני חושב שההבדל הוא מה רוצים המצביעים שיקודם. האם הם מצביעים עבור טובתם הסקטוריאלית (מכסי מגן לתוצרת חקלאית, לדוגמה) או עבור טובת הכלל (מדיניות ירוקה, לדוגמה).
במחשבה שניה, אני מערבב כאן סקטוריאליות וזהות. התחלתי בלדבר על פוליטיקה של זהויות, והסקטורים הספציפיים (ערבים, חרדים, חקלאים) הם רק דוגמה. פעם הערבים הצביעו למפלגות לא ערביות (או לא הצביעו בכלל) והיום למפלגות הערביות יש יותר מ 10 מנדטים. זו הצבעה על פי זהות (שהיא גם סקטור). אני לא חושב שמי שמצביע על פי זהות מצביע עבור קידום של אידאולוגיה/ערכים מסויימים בכלל.

>> הצבעה אידיאולוגית מחייבת לחשוב איך הקול שלך יקדם את המדיניות שאתה רוצה שתקודם.

אני יכול להסכים לזה. אבל אם למפלגה אין מצע, או אם במצע כתובים דברים כלליים והוא נראה כמו דף קידום מכירות, אז איך אני יודע שהקול שלי מקדם את המדיניות שאני מעוניין בה? אני לא יודע מה ההבדל בין הליכוד, יש עתיד, כחול לבן וכו' בענייני מיסוי, מדיניות ירוקה, סיוע לנזקקים וכו'. אני לא מקבל לכך שום רמז במערכות הבחירות. לכן אם אני בוחר יש עתיד או ליכוד זה מסיבות אחרות.

אתקוף את זה מכיוון אחר- מהו השמאל?

פעם השמאל היה שמאל כלכלי. סוציאליסטים. זו אידאולוגיה. בשנים האחרונות השמאל הוא מי שרוצה שרוצה להפיל את הליכוד/ביבי מהשלטון, היינו- "אנחנו" ו"הם". הליכוד, מפלגת השלטון ברוב 45 השנים האחרונות, מגדיר את עצמו יותר ויותר על ידי היריבים שלו מאשר על ידי הגדרה עצמית. והיריבים שלו- גוש רל"ב- גם לא מוגדרים אידאולוגית אלא בניגוד אליו. ההצבעה לגוש ביבי או אנטי ביבי היא זהותנית. כמו לאהוד את "הפועל" או "מכבי". אצל מצביעי הליכוד הזהותנים (הבייס של הליכוד) תמצא אמירות שמסבירות את הצבעתם בדיוק כמו אצל אוהדי הכדורגל- "הליכוד זה בית" אומר בדיוק כמו "מכבי זה בית". זה אומר שלא משנה מה התוצאות שהקבוצה משיגה, כמה מלוכלך היא משחקת, ובמקרה הפוליטי- אילו יעדים היא מקדמת- אני אמשיך להיות אוהד של הקבוצה/להצביע לה בבחירות. מה שמאחד יותר מכל את אוהדי "מכבי" הוא השנאה ל"הפועל", ולהיפך. זו הצבעה על פי זהות שאינה סקטור. זו אינה הצבעה אידאולוגית, משום שלא ברור מה הערכים שהליכוד או יש עתיד מקדמים בכלל, ומה השוני ביניהם.

>> לדעתי, כשאתה מסתכל רק על ישובים אתה טועה.

אני חושב שכשאני מסתכל על יישובים אני לא מדייק, ומשרטט תמונה גסה, אבל זה הכי קל. בערים גדולות שכונות הן כמובן הרבה יותר סקטוריאליות וזהותניות. נתוני השכונות שהבאת רק מחזקים את הטיעון שלי (וניחשתי את זה בתגובה קודמת).

>> איך תוכל להבדיל בין אדם מאמין שטובת הסקטור שלו היא טובת המדינה לאדם שמאמין שטובת הסקטור שלו מנוגדת לטובת המדינה?

אם הוא אומר "על הזין שלי המדינה", אז לא מעניין אותו אם טובת הסקטור שלו מנוגדת לטובת המדינה.
פוליטיקת זהויות מופגנת 747505
אולי אפשר לחדד את זה בעזרת בחינת טובת ההנאה האישית.

אם אני בעד שהממשלה תקצה תקציב לנושא על אף שאני לא אהנה ישירות ממנה, אידיאולוגיה וזהות.
אם אני בעד שהממשלה תקצה תקציב שאני אהנה ממנו ישירות, סקטור ואולי גם זהות.
פוליטיקת זהויות מופגנת 747506
כן ולא.

לכאורה אם אני עשיר ומצביע למפלגה סוציאליסטית זו דוגמה מצויינת להצבעה אידאולוגית. אבל יכול להיות שאני מצביע למפלגה הזו דווקא מסיבות של זהות (גדלתי בקיבוץ, כל המילייה שלי מצביע ככה) ולא משום שאני מאמין בדרך שהיא מציגה.
הצד השני- אני מצביע למפלגה שתדאג לתקציבים שאני אהנה מהם- היא הצבעה סקטוריאלית ולא זהותנית.

אם המצביעים בפריפריה היו בוחנים איזו מפלגה תדאג להם יותר הם היו מצביעים מרץ (אולי לא מרץ של זנדברג, אבל מרץ של שולמית אלוני ויוסי לפיד (שעבר להתגורר בקרית שמונה!)). כך שההצבעה שלהם לליכוד אינה סקטוריאלית אלא זהותנית. הליכוד עבורם הוא בית ומשפחה.
פוליטיקת זהויות מופגנת 747512
"אם הם מצביעים עבור טובתם הסקטוריאלית (מכסי מגן לתוצרת חקלאית, לדוגמה) או עבור טובת הכלל (מדיניות ירוקה, לדוגמה)" ז"א - שוודי שמצביע עבור מפלגה שתקדם את האינטרסים של הסקטור שלו (השוודים) על פני האינטרסים של כלל האנושות הוא מצביע סקטוריאלי? זה הופך את כל המצביעים הלאונמנים בעולם ללא אידיאולוגים. ומי שמאמין באובייקטיביזם, ולכן מצביע עבור מפלגה שתקדם את האינטרס האישי שלו אינו מצביע אידיאולוגי? לא הפכת כרגע חלקיםן גדולים בימין בעולם לסקטוריאלי?

"פעם הערבים הצביעו למפלגות לא ערביות (או לא הצביעו בכלל) והיום למפלגות הערביות יש יותר מ 10 מנדטים. זו הצבעה על פי זהות (שהיא גם סקטור)" אבל אולי זאת גם הצבעה על בסיס אידיאולוגי, למפלגות הערביות יש אידיאולוגיה מוצהרת די ברורה ואני לא חושב שיש ספק איזה מדיניות הם רוצים לקדם. האם ערבי שמצביע למפלגה הערבית המשותפת עושה את זה בגלל שהוא ערבי? בגלל שהוא רוצה שהאינטרסים של הסקטור הערבי יקודם? בגלל שהוא רוצה שהאינטרסים האישיים שלו יקודמו? בגלל שהוא רוצה שלום במזרח התיכון? בגלל שהוא רוצה שתקום מדינה פלשתינאית? בגלל שהוא רוצה שישראל תהיה קצת יותר ידידותית לאזרחיה הערבים? מן הסתם, כל התשובות נכונות. להגדיר את ההצבעה הזאת רק כהצבעה אינטרסנטית או רק כהצבעה זהותית מתעלם משאר האפשרויות.

"אם למפלגה אין מצע, או אם במצע כתובים דברים כלליים והוא נראה כמו דף קידום מכירות, אז איך אני יודע שהקול שלי מקדם את המדיניות שאני מעוניין בה?" במקרה של מפלגת שלטון (או מפלגה שהיתה בשלטון בעבר הלא רחוק), אתה יודע איזה מדיניות היא נסתה לקדם עד עכשיו (ז"א, כיסינו את כל המפלגות מימין עד העבודה) . במקרה של מפלגת אופוזיציה נצחית - מה זה משנה. ז"א, בישראל, המפלגה היחידה שבאמת היתה צריכה לפרסם מצע ב-‏2019 היא מר"צ.

"אני לא יודע מה ההבדל בין הליכוד, יש עתיד, כחול לבן וכו' בענייני מיסוי..." אני חושב שאני "מצביע אידיאולוגי" (אני חושב שרוב המצביעים חושבים שהם מצביעים אידיאולוגים), אני בספק אם המפלגות היו מפרסמות מצע שכולל מדיניות מיסוי מפורטת הייתי קורא אותה, ואין לי ספק שאם הייתי קורא אותה לא הייתי מבין אותה. אלא אם כן מדובר על מדיניות קיצונית (כמו "תוכנית סינגפור") הנחת המוצא שלי (ואני מניח ששל רוב המצביעים) היא שמדיניות המיסוי של המפלגות השונות היא בערך אותו הדבר כמו היום (כשיותר שמאלה -> קצת יותר מיסים, יותר ימינה -> קצת פחות מיסים). נראה לי שמעניין יותר מה תעשה המפלגה כשתתקל במשבר בלתי צפוי. לצורך זה אני חושב שיותר מעניין לשאול כמה האידיאולוגיה של המועמדים ברשימה תואמת לאידיאולוגיה של המצביע, כמה יש להם אופי להחזיק בתפישה האידיאולוגית הזאת מול פיתויים שונים, וכמה אינטליגנציה יש להם למצוא פתרון לאותם משברים שיתאמו את המציאות ואת התפישה האידיאולוגית שלהם.

"פעם השמאל היה שמאל כלכלי. סוציאליסטים. זו אידאולוגיה." קו פרשת המים הפוליטי בישראל השתנה כמה פעמים מאז. להציג את קו פרשת המים היום כ"כן ביבי" מול "לא ביבי" זה קצת מוזיל את הדיון, מדובר על דיון על שיטת השלטון (דמוקרטיה ליברלית מול דמוקרטיה לאומנית), וזה נראה לי דיון די אידיאולוגי. בתוך זה, לכל מפלגה יש אידיאולוגיה די מובהקת (או שהיא מהווה קואליציה של אידיאולוגיות שונות, כמו הליכוד או מר"צ). המפלגה היחידה שאני לא לגמרי בטוח מה התפישה האידיאולוגית של נבחריה היא יש עתיד (שאצלך מקוטלגת כמפלגה הכי אידיאולוגית). כן, יש אצל רובינו אלמנט של הטיה חזקה בניתוח המציאות שלנו, וזה החמיר בעקבות הבועות שייצרנו בשנים האחרונות (אם כי, אני לא בטוח שבעבר הרחוק זה לא היה גרוע באותה מידה), ולכן לפעמים נראה שהתומכים בנתניהו בטוחים שהוא קדוש מעונה ומתנגדיו בטוחים שהוא ראש מאפיה, אבל לא בלתי סביר שההטיה הזאת באה בעקבות הבחירות האידיאולוגיות, וגם אם לא, ההחלטות שאנחנו מקבלים הן אידיאולוגיות בהנתן ההטיה הזאת.

"נתוני השכונות שהבאת רק מחזקים את הטיעון שלי" - לא הבנתי, קיטלגת מפלגות לפי רמת הסקטוריאליות שלהן, נראה לי שנתוני השכונות שהבאתי מראים שהקטלוג שלך לא נכון.

"אם הוא אומר "על הזין שלי המדינה", אז לא מעניין אותו אם טובת הסקטור שלו מנוגדת לטובת המדינה." - אני לא חושב שיש הרבה מצביעים שאומרים "על הזין שלי המדינה" - אבל, אנרכיסטים הם לא אידיאולוגים אצלך? ומצביעי המפלגה הלאומית הסקוטית?

("כמו לאהוד את "הפועל" או "מכבי"." מזכיר לי שפעם בשביל לבדוק לאיזה מפגה אדם מצביע היית יכול לבדוק איזה קבוצת כדורגל הוא אוהד, באיזה בנק הוא מפקיד את משכורתו, או לאיזה תנועת נוער הוא שולח את ילדיו)
פוליטיקת זהויות מופגנת 747514
נראה לי שאני מסכים במידה מסוימת לכל מה שאמרת (חוץ מהפסקה הפותחת).

עם זאת אני חושב שההסבר שלי חי בשלום בצד ההסברים שלך. הווה אומר- המגמה שאני מזהה היא לא כוללת, אבל היא מגמה קיימת שמסבירה דפוסי הצבעה.

בעיקר אני מסכים עם הטענה שהויכוח האידאולוגי הנוכחי הוא על וריאציות בשיטת השלטון. נשאלת השאלה האם הויכוח הזה עומד בפני עצמו או שהוא פועל יוצא מהחקירה וההעמדה לדין של נתניהו. את זה נדע אם הוא ידעך כשייסתיים המשפט או ישמור על עוצמתו.
פוליטיקת זהויות מופגנת 747490
בחירות 84
פוליטיקת זהויות מופגנת 747491
הפרלמנט של טבריה 16:37
פוליטיקת זהויות מופגנת 747955
ורטר מצייר את הדמון בפתיח דרשתו השבועית: 'האדם ששיגר לגילת בנט את מכתב האיום עליה ועל ילדיה, בלוויית קליע להדגשת המסר, טרם אותר (אתמול דווח על מכתב עם קליע נוסף, שנשלח לבן הבכור, יוני). ייתכן שמדובר בפנאט ימני. דתי, חרדי, אולי חילוני ‏1; או במתמודד נפש.'

ועוד קיסם למדורת השכול.

1 'ספקנות חילונית'
פוליטיקת זהויות מופגנת 747984
אין גבול להזניית הערכים המשותפים והטאבואים של החברה הישראלית שלא יחצה הימין וראשיו כדי לייצר דה לגיטימציה למי שגזל ממנו את מנעמי השלטון שהוא חושב שרשומים על שמו.

כמו הכתבות שאני קורא היום על הובלת ההסתה ועל כך ש'נתניהו לא למד כלום מ-‏1995'.
אתם צוחקים עלי? זה הפוך, גוטה, נתניהו *למד מצויין* את לקחי 1995, למד והפנים, ומה שעבד נהדר בשבילו אז, הוא אכן משחזר היום. למה לשנות אסטרטגיה מנצחת?
פוליטיקת זהויות מופגנת 747988
אם למד טוב, למה הוא באופוזיציה?
פוליטיקת זהויות מופגנת 747995
מה הקשר? מה שהוא למד שם זה איך להגיע מהאופוזיציה לקואליציה, וכבר 13 שנה הוא לא נדרש ליישם את זה.
עכשיו כשהוא נדרש, מעשיו מראים שהוא למד היטב את הלקח והוא חוזר בדיוק על אותה אסטרטגיה שהצליחה אז.
ברוכה השווה 747497
3 וככה לפתע בבוקרו של יום אביך הפכה לה הגב' סילמן מזיבורית צווחנית ושקרנית ושחקנית ונכלולית ובוגדנית ל - עידית המלכה. מלכת היהודים היפה עם הקוקו והסרפן. ועל כך עוד יסופר בספרי ההיסטוריה.
1. ש"ס/מפד"ל 92/22.
2. טריגר דתי לפרישה מהקואליציה: מרץ-שולמית אלוני/הורוביץ
3. שוויה הפוליטי כעת חזק -מס' 10 בליכוד ‏1-מה שממקם אותה פוליטית במצב יותר טוב מאיילת שקד
----
1 בהנחה ומילה של ביבי שווה יותר ממילה של בנט
ברוכה השווה 747502
1 אח, בדיחה טובה על הבוקר זה טוב לנפש.
אחא אם ב'מילה' של ביבי אתה מתכוון מטפורית שהוא יקפד את ראשה (הפוליטי, כן?) בהזדמנות הראשונה שיוכל.
ברוכה השווה 747516
1.בראיון איתה, היא מספרת שמציעים לה להיות שרת הבריאות עכשיו והיא מוותרת. האם אפשר להאמין לה?
אני מסופק באותה מידה שאני מסופק אם מישהו תקף אותה בתחנת הדלק. יתכן וזהו הסימן הראשון בקריסה הפנימית שלה והצורך שלה לחפש חיזוקים מאחרים ותמיכה מהציבור.
כשהעימות הפוליטי לובש צורה מאוד מנוכרת. החיים היומ-יומיים לנוכח נעיצת המבטים האומרות 'הינה עוד בוגדת', הם בלתי אפשריים כמעט לאף אחד.
רואים שהיא שבירה למרות פרצי העליזות הקופצניים כקומונרית אמביציונרית. היא חיה עמוק בימין וזאת בשונה מהטייס שמרבית חבריו הם בכלל מהשמאל.

2. מן הסתם,נתניהו האיש יקפד את ראשה והיא תהפוך מעידית לסתם עוד ידית.
ברוכה השווה 747531
2. או כמו שכותב את זה יפה יוסי ורטר היום ב"הארץ":
"היא תתמנה לשרת הבריאות אחרי שמשה כחלון יהפוך ליו"ר רשות מקרקעי ישראל, משה פייגלין ימונה לשר כלכלי בכיר, ניר ברקת יושבע אחר כבוד לשר האוצר, ועוד שלל הבטחות סרק שפיזר הפתיין בנדיבותו השקרנית לאורך השנים."
ברוכה השווה 747536
לא הבנתי, איפה ראית שנתניהו אכן הציע לה להיות שרת הבריאות? המקור היחיד שראיתי לזה הוא ״גורם בקואליציה״ עלום שם.
ברוכה השווה 747548
כאן למשל.
אבל מה שקצת מעצבן זה שלא נראה שאפילו ניסית לגגל את זה לפני שסתם זרקת עלי את השאלה הזו (שהפתיל כולו כבר מניח שכולם קראו).
ברוכה השווה 747558
אני מכיר את הכתבה הזו, כתוב שם ''גורמים פוליטיים''. קראתי גם ב''הארץ'', שם יוחסו הדברים במפורש ל''גורמים בקואליציה''.
אני שואל איפה ראית קצה ראיה לכך שאכן הוצע לה התפקיד הזה, ולא טענה מפי מתנגדיה הפוליטיים שהיא מכחישה.
ברוכה השווה 747547
לא, אי אפשר להאמין לה.
היא לכאורה התפטרה מהקואלייה בגלל שהורוביץ אסר על בתי החולים "לבקש" מהנכנסים לא להכניס חמץ. אז מה, הציעו לה להיות שרת הבריאות אבל רק בתנאי שהיא תנקוט באותה מדיניות?
או שלא הציעו לה להיות שרת הבריאות, או שהיא לא התפטרה מהקואליציה בגלל עניין החמץ. המסקנה נראית לי די ברורה עוד קודם‏1, אני רק קצת מופתע לגלות שהיא שקרנית כל כך גרועה‏2. מצד שני, באקלים הפוליטי הנוכחי זה לא באמת משנה אם השקר שקוף או לא כל עוד משקרים למען הצד ה"נכון".

_________
1 מהיותה פוליטיקאית. וזה לא סותר רכיב אידאולוגי.
2 הציפיות הן, שוב, מהיותה פוליטיקאית.
ברוכה השווה 747556
1. סיפא תגובתך מסכמת היטב את המציאות הפוליטית בישראל בפתח המאה עשרים ואחת. כל עוד אתה בצד הנכון יקויים בך חלקו השני של הפסוק במשלי "וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה."

2. ואם חובה עלי למצוא 'אשמים' ליצירת הסיטואציה הפוליטית הזאת, אני מעדיף שלא להאשים את הקטנות 'הסטחניות' או את הגדולות שמסכימות לסחיטה, אני נוטה להאשים את מפלגות המרכז לדורותיהם המזהות בעיני תמיד כגורם פוליטי,חתרן ומתסיס בין המפלגות הגדולות למפלגות המיעוט.
ברוכה השווה 747581
מפלגות המרכז הן, כמעט מטבען, מפלגות שעיקר מה שמעניין אותן זה השלטון. זאת תולדה של שיטת ממשל שמחייבת את מפלגת השלטון להקים קואליציה עם מפלגות יותר קטנות, כשהקטנות הן שקובעות את ה"טון" של הממשלה. אפשר לומר שמפלגות המרכז אשמות בסיטואציה בפן המוסרי, אבל הן עושות את מה שהן בנויות לעשות. מי שמאפשר את המצב זאת העיתונות.
לפני האינטרנט, ובפרט לפני הרשתות החברתיות, הייתה תחרות בין העיתונים על דעות, פרשנויות וסקופים מה שיצר עיתונאים מקצועיים ונשכניים. העיתונאות היום מיישרת קו עם הרשתות החברתיות‏1 ומתחרות ביניהן על מי יצליח להכעיס או "לרגש"‏2 את הקורא כמה שיותר כדי שיקליק על הכותרת. קריאת חדשות הפכה לפעולה רגשית ולא שכלית, והעיתונות אימצה מנטליות של "אנחנו" ו"הם".

____________________
1 בין השאר כי חלק עצום מהכניסות לכתבות באתרי חדשות לא מגיעות מהאתר עצמו אלא מלינקים ברשתות חברתיות.
2 ושים לב כמה כתבות מתחילות ממש במילה הזאת.
ברוכה הטובה עד הסוף 749765
מה יש לך לומר על הסרטון של עידית סילמן יורדת במדרגות הכנסת ואומרת ליריב לוין 'אני הייתי טובה עד הסוף'?

"אין לי הרבה מה לומר, זו תמונה כואבת. אני לא בא אליה בטענות, אני בא אליי בטענות. הרגו אותה, הרגו אותה, החבר'ה של המכונה של ביבי וסמוטריץ' הפכו אותה לשקרנית, רמאית, פנטזיונרית בתחנת דלק וכל הדברים האלה - ואני הייתי עסוק באיראן. בדיעבד אני חושב שהייתי צריך לחבק אותה, להגיד לה 'זה בסדר' ולהיות איתה יותר".

למה לא היית שם?

"כי הייתי עסוק בניהול המדינה - זאת שגיאה, צריך להקצות 30-40 אחוז מהזמן לפוליטיקה. פחות זלנסקי ויותר סילמן, פחות מוחמד בן זאיד ויותר ניר אורבך".

מקור: https://www.mako.co.il/news-politics/2022_q2/Article-...
יש גם בעיות מהותיות אמיתיות 747359
א. מחסור משמעותי בנהגי אוטובוס
ב. תשתיות מרכזי הערים בגוש דן ישנות ולא בטיחותיות.
ג. בהתחשב בלוחות הזמנים של הרכבת, אוטובוסים, תדירויות ומסלולים, יוצא ש25%-30% מהשבוע (כולל שבת וחגים) אין תחבורה ציבורית. האם זה משתלם בכלל לתכנן ככה נתצים?
יש גם בעיות מהותיות אמיתיות 747403
ג. ומה שהכי מחרפן זה שנתיבי הת"צ (/3 פלוס) באיילון תקפים גם בסוף השבוע כולו, סוג של טמטום שקשה לדמיין.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים