בתשובה לאריק, 07/04/22 10:54
פוליטיקת זהויות מופגנת 747512
"אם הם מצביעים עבור טובתם הסקטוריאלית (מכסי מגן לתוצרת חקלאית, לדוגמה) או עבור טובת הכלל (מדיניות ירוקה, לדוגמה)" ז"א - שוודי שמצביע עבור מפלגה שתקדם את האינטרסים של הסקטור שלו (השוודים) על פני האינטרסים של כלל האנושות הוא מצביע סקטוריאלי? זה הופך את כל המצביעים הלאונמנים בעולם ללא אידיאולוגים. ומי שמאמין באובייקטיביזם, ולכן מצביע עבור מפלגה שתקדם את האינטרס האישי שלו אינו מצביע אידיאולוגי? לא הפכת כרגע חלקיםן גדולים בימין בעולם לסקטוריאלי?

"פעם הערבים הצביעו למפלגות לא ערביות (או לא הצביעו בכלל) והיום למפלגות הערביות יש יותר מ 10 מנדטים. זו הצבעה על פי זהות (שהיא גם סקטור)" אבל אולי זאת גם הצבעה על בסיס אידיאולוגי, למפלגות הערביות יש אידיאולוגיה מוצהרת די ברורה ואני לא חושב שיש ספק איזה מדיניות הם רוצים לקדם. האם ערבי שמצביע למפלגה הערבית המשותפת עושה את זה בגלל שהוא ערבי? בגלל שהוא רוצה שהאינטרסים של הסקטור הערבי יקודם? בגלל שהוא רוצה שהאינטרסים האישיים שלו יקודמו? בגלל שהוא רוצה שלום במזרח התיכון? בגלל שהוא רוצה שתקום מדינה פלשתינאית? בגלל שהוא רוצה שישראל תהיה קצת יותר ידידותית לאזרחיה הערבים? מן הסתם, כל התשובות נכונות. להגדיר את ההצבעה הזאת רק כהצבעה אינטרסנטית או רק כהצבעה זהותית מתעלם משאר האפשרויות.

"אם למפלגה אין מצע, או אם במצע כתובים דברים כלליים והוא נראה כמו דף קידום מכירות, אז איך אני יודע שהקול שלי מקדם את המדיניות שאני מעוניין בה?" במקרה של מפלגת שלטון (או מפלגה שהיתה בשלטון בעבר הלא רחוק), אתה יודע איזה מדיניות היא נסתה לקדם עד עכשיו (ז"א, כיסינו את כל המפלגות מימין עד העבודה) . במקרה של מפלגת אופוזיציה נצחית - מה זה משנה. ז"א, בישראל, המפלגה היחידה שבאמת היתה צריכה לפרסם מצע ב-‏2019 היא מר"צ.

"אני לא יודע מה ההבדל בין הליכוד, יש עתיד, כחול לבן וכו' בענייני מיסוי..." אני חושב שאני "מצביע אידיאולוגי" (אני חושב שרוב המצביעים חושבים שהם מצביעים אידיאולוגים), אני בספק אם המפלגות היו מפרסמות מצע שכולל מדיניות מיסוי מפורטת הייתי קורא אותה, ואין לי ספק שאם הייתי קורא אותה לא הייתי מבין אותה. אלא אם כן מדובר על מדיניות קיצונית (כמו "תוכנית סינגפור") הנחת המוצא שלי (ואני מניח ששל רוב המצביעים) היא שמדיניות המיסוי של המפלגות השונות היא בערך אותו הדבר כמו היום (כשיותר שמאלה -> קצת יותר מיסים, יותר ימינה -> קצת פחות מיסים). נראה לי שמעניין יותר מה תעשה המפלגה כשתתקל במשבר בלתי צפוי. לצורך זה אני חושב שיותר מעניין לשאול כמה האידיאולוגיה של המועמדים ברשימה תואמת לאידיאולוגיה של המצביע, כמה יש להם אופי להחזיק בתפישה האידיאולוגית הזאת מול פיתויים שונים, וכמה אינטליגנציה יש להם למצוא פתרון לאותם משברים שיתאמו את המציאות ואת התפישה האידיאולוגית שלהם.

"פעם השמאל היה שמאל כלכלי. סוציאליסטים. זו אידאולוגיה." קו פרשת המים הפוליטי בישראל השתנה כמה פעמים מאז. להציג את קו פרשת המים היום כ"כן ביבי" מול "לא ביבי" זה קצת מוזיל את הדיון, מדובר על דיון על שיטת השלטון (דמוקרטיה ליברלית מול דמוקרטיה לאומנית), וזה נראה לי דיון די אידיאולוגי. בתוך זה, לכל מפלגה יש אידיאולוגיה די מובהקת (או שהיא מהווה קואליציה של אידיאולוגיות שונות, כמו הליכוד או מר"צ). המפלגה היחידה שאני לא לגמרי בטוח מה התפישה האידיאולוגית של נבחריה היא יש עתיד (שאצלך מקוטלגת כמפלגה הכי אידיאולוגית). כן, יש אצל רובינו אלמנט של הטיה חזקה בניתוח המציאות שלנו, וזה החמיר בעקבות הבועות שייצרנו בשנים האחרונות (אם כי, אני לא בטוח שבעבר הרחוק זה לא היה גרוע באותה מידה), ולכן לפעמים נראה שהתומכים בנתניהו בטוחים שהוא קדוש מעונה ומתנגדיו בטוחים שהוא ראש מאפיה, אבל לא בלתי סביר שההטיה הזאת באה בעקבות הבחירות האידיאולוגיות, וגם אם לא, ההחלטות שאנחנו מקבלים הן אידיאולוגיות בהנתן ההטיה הזאת.

"נתוני השכונות שהבאת רק מחזקים את הטיעון שלי" - לא הבנתי, קיטלגת מפלגות לפי רמת הסקטוריאליות שלהן, נראה לי שנתוני השכונות שהבאתי מראים שהקטלוג שלך לא נכון.

"אם הוא אומר "על הזין שלי המדינה", אז לא מעניין אותו אם טובת הסקטור שלו מנוגדת לטובת המדינה." - אני לא חושב שיש הרבה מצביעים שאומרים "על הזין שלי המדינה" - אבל, אנרכיסטים הם לא אידיאולוגים אצלך? ומצביעי המפלגה הלאומית הסקוטית?

("כמו לאהוד את "הפועל" או "מכבי"." מזכיר לי שפעם בשביל לבדוק לאיזה מפגה אדם מצביע היית יכול לבדוק איזה קבוצת כדורגל הוא אוהד, באיזה בנק הוא מפקיד את משכורתו, או לאיזה תנועת נוער הוא שולח את ילדיו)
פוליטיקת זהויות מופגנת 747514
נראה לי שאני מסכים במידה מסוימת לכל מה שאמרת (חוץ מהפסקה הפותחת).

עם זאת אני חושב שההסבר שלי חי בשלום בצד ההסברים שלך. הווה אומר- המגמה שאני מזהה היא לא כוללת, אבל היא מגמה קיימת שמסבירה דפוסי הצבעה.

בעיקר אני מסכים עם הטענה שהויכוח האידאולוגי הנוכחי הוא על וריאציות בשיטת השלטון. נשאלת השאלה האם הויכוח הזה עומד בפני עצמו או שהוא פועל יוצא מהחקירה וההעמדה לדין של נתניהו. את זה נדע אם הוא ידעך כשייסתיים המשפט או ישמור על עוצמתו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים