 |
מה את/ה עושה בימים אלה של המלחמה? | 4197 |  |
||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
 |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
 |
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
אני עובד כמעט כרגיל - מהבית בלבד בלי להגיע למשרד (ההנחיה היא שמי שמרגיש יותר בטוח בבית רשאי לא להגיע למשרד). בנוסף אני מתנדב לשמירה בישוב שאני גר בו - הצטרפתי לצוות החירום הישובי (צח"י) ואני נאלץ לבלות כל כמה לילות 2-3 שעות במחסום הכניסה לישוב. אני לא חושב שאני באמת תורם לבטחון הישוב (שני אנשים במחסום, אחד מהם חמוש באקדח והשני לא חמוש, לא באמת יכולים לעשות הרבה), אבל התושבים מרגישים בטוחים יותר. אני מקווה שתוך זמן קצר יהיו יותר מתנדבים חמושים (יש מספיק מתנדבים לא חמושים), אחרת אני אאלץ להפסיק את ההתנדבות או לצמצם את שעות העבודה. באופן כללי, זה מצער אותי לגלות שיש בישוב שלי רק כ-10 נושאי נשק (אולי יש יותר שמסתירים). קשה לי להעלות על הדעת תרחיש של פיגוע בישוב, אבל לפני 10 ימים לא העלתי בדעתי את הארועים שקרו בנגב המערבי, והמרחק מהבית שלי לגדר ההפרדה מיו"ש דומה למרחק של בארי מהגדר סביב עזה (וקטן בהרבה מהמרחק של אופקים מהגדר). |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מהמילואים השתחררתי לפני עשר שנים, כסף לתרום אין לי ואני גר ביחידת חדר בלי מקום לארח פליטים. לכן אני חי כרגיל ממעיט בצפיה בחדשות וצופה בסרטים של ז'אק טאטי מארכיון האינטרנט. כמו כן אני מדמיין צורות שונות של ענישה והשפלה לאחראים אחרי המלחמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מזדהה עם המשפט הראשון והמשפט האחרון שלך. השאר מאד רחוקים ממני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לתרומות כסף - לאיזה ארגונים כדאי לתרום (בתקווה שהכסף יממן את מי שנפגעו ולא את ממשלת ישראל)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אין לך בעיה עם "אחים לנשק" מהימים שלפני המלחמה, אתה יכול לתרום להם כאן. אין סכנה שהכסף יגיע להגנה משפטית על ביבי :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי בעיה עם זה שהם לא רשומים בבריטניה (ולכן אני לא יכול להגיד לרישי להוסיף עוד 25% על כל מה שאני אתרום). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנצל"ש- איך סונאק מתפקד בינתיים לדעתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד אחד הוא ראש הממשלה הטוב ביותר שהיה לבריטניה ב-4 השנים האחרונות ומצד שני אלה היו 4 שנים שכללו את שלושת ראשי ממשלה הגרועים ביותר במהלך חיי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאו מילתא זוטרתא בימים טרופים אלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי שרק אפשר ויש קצת זמן לכך - אסקפיזם. לפני כמה ימים סיימתי את Baldur's gate 3 (מעל 140 שעות משחק - נטו) ועכשיו אני מנסה לבחור את הדבר הבא. זה שיש לי את האפשרות למצוא את הזמן, במהלך היום, בו אני יכול להפסיק לחשוב על דברים כמו איפה אני נמצא ומה קורה פה מסביבנו, זה אי מבורך ונחוץ של שפיות. Reality is overrated. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה כמה שאנחנו דומים. בעבר הייתי חורש לילות על משחקי אסטרטגיה, ובשנתיים האחרונות ירד לי החשק. השבוע בעקבות פרסומת בטוויטר התחלתי לשחק משחק דפדפן (Hero wars) ופתאום אני מכלה בו שעות כל יום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצלחתי למצוא תחליף במישור הוירטואלי, אז יאללה נשתמש קצת באסקפיזם זמני במציאות. בניגוד לסנטימנט בתגובה הקודמת: Reality is underrated! אז מצאתי את עצמי יושב לי בבקתה בכפר כלשהו איפשהו. השקט פה מסביב מחריש אוזניים. כפר המונה 1000 נפשות והמון שעמום מבורך. הרי אלפים מושלגים נראים מחלון חדר העבודה (מידי פעם, כשמזג האוויר קצת מתבהר) ואפשר לקבל קצת פרספקטיבה זמנית. אני די בטוח שלא אחמיץ שום דבר ושהכל יהיה די אותו דבר בסוף האסקפיזם הקצר הזה. כבר חוזר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Been there, done that. למען הדיוק, מהאלפים המושלגים חזרתי יומיים וחצי לפני המלחמה.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחביב חדש - לשבת בבוקר עם כוס קפה ולקרוא באתר החדשות את הכותרות של המחוז. כותרות ראשיות: איזו ישיבה מתכוננת מתישהו בנובמבר לשם החלטה על מספר ססמאות לתירות לשנה הקרובה, איזו כותרת על מתן אישור לציד של בעל חיים כלשהו וכתבת עומק על חזרות להופעה כלשהי, עוד כמה כתבות פיהוק ו... זהו. זה מכסה בערך אירועים של חצי חודש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה קורא אוסטרית? (או איטלקית? או צרפתית?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא קורא את המקומון של מצפה רמון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא תואם את המושלגות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אני קורא דברים שכתובים באנגלית ו/או עם תרגום אוטומטי (גרוע) של שפה כלשהי (לא אומר איזו :-P). לא באמת מעניין אותי מה קורה פה (בעיקר כי לא קורה פה שום דבר). התחביב בוקר הזה הוא ״בשביל הצחוקים״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וממליצה מאוד להתנדב במשקים חקלאיים בדרום דרך ''השומר החדש'' או דרך ''אחים לנשק''. אפשרות להתנדבות חד פעמית של יום (או יותר כמובן) בקטיף, שתילה והדליה. גם מועיל, גם כיף, גם שורף קלוריות וגם עוזר להבין מאיפה האוכל שלנו מגיע. אה, ופוגשים אנשים מדהימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלטתי על זה בימים הראשונים של המלחמה אחרי דיון בקבוצה המשפחתית על הוספת קרש כדי שלא יוכלו להיכנס לממ''ד מבחוץ. זה גם חוסך לי חיי סוללה. אבל עכשיו הוואטסאפ יותר רגוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה אומר כפיית עצירה? ואיך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באנדרואיד אני לוחץ לחיצה ממושכת על האייקון של היישום, בוחר ''פרטי היישום'' ושם לוחץ על כפיית עצירה. בנוסף, ביטלתי את ההפעלה האוטומטית ברקע כדי שכפיית העצירה גם תועיל והיישום לא ייפתח מחדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראו לי ואז התחרטו, אמרו להכין תיק ולהיות מוכן. מאז אני ממתין לקריאה. נע ונד בבית בין אישתי והילדים, עובד מהבית בערך 4 שעות ביום, יש ימים בהם אני מעורב ושמח ולעומתם ימים בהם אני מחובר לחדשות ועצוב או פשוט מסתובב כזומבי ללא הבעה. אני די חרד אבל משתדל לא להראות סימני חרדה. לפעמים אני חושב שעדיף היה כבר להיות מגוייס ולצלול ישר לקחלת החוסר שינה, המדים והזיעה כדי לא להרגיש חסר מעש בבית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טרחתי וחיפשתי שיר של מאיר ויזלטיר שעשה עלי רושם גדול. אתם ואנחנו נזכרתי בשיר בגלל הדיבור בימים האחרונים על התמיכה של השמאל הפרוגרסיבי בפלשתינים. לאחר קריאה חוזרת, אני מזדהה עם המחאה שלו אך מסתייג מן ההתקרבנות. לא ברור לי טיב הקשר בין תחביבם של ציידי השועלים באנגליה לבין ההתבהמות על הדם של פראי המזה"ת. כמומחים להתבהמות של אזרחי ישראל, אינני מצליח להבחין איך חוסר הרצון של האירופאים לטבול בביצת הרשע הזאת ולשלם את המחיר של ההגנה על הדמוקרטיה, מצדיק את ההתמכרות להתבהמות על הדם של המזוקנים למיניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שהטרוניה של ויזלטיר היא על הישיבה על הגדר. נראה שהאזרח האירופאי עם הבייבי הרינג מתעקש לשבת על הגדר ולא ל''היכשל'' בשיפוט מוסרי של גורמים שהם נפשעים מבחינה מוסרית. אני לא בטוח שזה עובדתי. אפשר לראות מצד אחד הזדהות של המון עם הרוסים והערבים. מצד שני, בסה''כ הממשלות נקטו עמדה די חד משמעית. יתכן שההזדהות ההמונית עם הרשע היא ארטיפקט של אמצעי תקשורת סנסציונלים ולא מהימנים ואילו העמדה של הממשלות הדמוקרטיות חייבת להיות קשורה באופן כלשהו לעמדת רוב האזרחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתרשם מהשיר גם ברמה הפואטית. במונחי תלמידי בית ספר, הוא מורח. לטעמי הוא משתפר בהרבה עם קצת עריכה, ובכלל ויתור על פורמט השירה: _____ אתם ואנחנו הרוטב על מעדני המערב. כדי שהבייבי-הרינג יהיה ענוג יותר, אתם ואנחנו חייבים להתבהם על הדם. שני גזעים של כלבים שאולפו להרוג. _____ עכשיו, אם יורשה לי, זה כבר לא רע אמנותית, למרות שכמוך אני לא מבין את ההנמקה הפוליטית-אידיאולוגית לטענה שבו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן החצי הראשון של השיר זועק מפירוט יתר ו-TMI. אבל, אולי זה נועד לאזן את אורך החצי השני שכולו אמת מארץ, ללא הגזמה או שורה מיותרת. הרי אי אפשר לוותר על שורה כמו "להפֹך אנשים קשי-יום ונערות רכות לאֻמצות בָּשר". אולי מדובר בציניות, חדה כחרב, המלעיגה על תירוצים של אנשים שאיבדו את אנושיותם ותולים זאת בכל מיני בוקי סרוקי שאינם קשורים. צל רחוק של הגדרתה של חנה ארנדט את האזרח הנאצי מן השורה: הקהות המוסרית והחמקנות העיקשת מן הצורך לקחת אחריות על מעשיך שלך. בעולם המשלהב בילדיכם שנאת עולמים וחדוה מסוממת אלי מוות, גם השירה אינה צריכה לקמץ בשורות. אבן מקיר תזעק והשיר ישבר את שתיקת העומדים מן הצד. . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חי כרגיל בקליפורניה. מדבר יותר עם חברים ומשפחה בארץ, רואה ערוץ 13 באיטרנט מידי פעם. חושב הרבה על מה צריך לעשות. מתעדכן הרבה. עצוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ, פעילות רלוונטית זה למשל חוזר לארץ ממיאמי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתכל על כל האנטישמיים באוניברסיטאות האמריקיאיות מסביב וחושב ''עוד באירופה הוא היה חרא של בן אדם'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשבועות הראשונים של המלחמה המשכתי פחות או יותר בשגרה בקמפוס אמריקאי, בנסיון מאומץ (והצלחה מאוד חלקית) להתעדכן כמה שפחות במצב. אפילו באייל (בו אני רגיל לקרוא יומית כבר שנים) הפסקתי לבקר לתקופה מסויימת, ביחד עם מעט הרשתות החברתיות שבהן אני משחת את הזמן. בשבועות האחרונים אני שוב בארץ במילואים, מחליף את תחושת חוסר האונים והאשמה בקשיי התאקלמות והסתגלות (צרות של עשירים, אני בטוח ובתנאים נוחים למדי).יש משהו מאוד מעניין בעיניי בלעבור מלהיות ישראלי בקמפוס בחו''ל (עם הזיקה המתבקשת) לשמאלני קיצוני משהו בצבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז נראה שעל הקשת הגלובלית אתה במקום טוב באמצע, לא? (מישהו אמר מרכז קיצוני?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הכבוד ותודה על התגייסותך, או, כמו שנהוג להגיד בתוכניות מסויימות בטלביזיה: Thank you for your service. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |