בוטל חוק הבחירה הישירה 448
החל מהבחירות הקרובות, חוזרים להצביע בפתק יחיד: בהצבעה שנערכה הערב בכנסת אושר ביטול חוק הבחירה הישירה, בקריאה שניה ושלישית.

נדרש רוב של 61 ח"כים להעברת התיקון. בפועל, 72 הצביעו בעד, 37 התנגדו ו- 3 נמנעו.

חה"כ של "גשר" הצביעו בעד התיקון בתמורה להסכמת "העבודה" להתפצלות סיעת "גשר" מ"ישראל אחת". גם חלק מחברי הכנסת של יהדות התורה הצביעו בעד החוק.

ח"כ אהוד ברק, שהתנגד לשינוי, לא הגיע למליאה. ח"כ חיים רמון הפר את המשמעת הסיעתית והצביע נגד השינוי.

תגובת דובר ש"ס: "בהצבעה הזו נקבע כי אלי ישי הוא זה שיחליט בבחירות הבאות מי יהיה ראש הממשלה".
קישורים
Ynet
מעריב
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

יש חברי סיעה, ויש רמון 18719
מה בעצם משמעות המשמעת הסיעתית בסיעת ישראל אחת (או במפלגת העבודה, לצורך העניין)?

להזכירכם, חיים רמון הפר את המשמעת הסיעתית גם בהצבעה על חוק דרעי. אלמלא הפרה זו, החוק לא היה עובר (תיקו 47 ללא רמון).
יש חברי סיעה, ויש רמון 18722
בעידן הפריימריס, מחוייבותו של הח''כ לסיעה או לפורום מפלגתי מצומצם היא נמוכה למדי. מפלגת העבודה ממילא מפולגת ומפוררת בימים אלה.

ובכלל - משמעת סיעתית היא הגלגול הפרלמנטרי של ה''תחזיקו אותי'' הישראלי. היא מופיעה ומתקיימת רק כאשר היא נדרשת כתירוץ ל''בגידה בעקרונות''.
שאלה להבהרה 18811
האם אין בתקנון הכנסת או המפלגה אמצעי הענשה
למפירי משמעת סיעתית?

האם יושב ראש הסיעה או המצליף הסיעתי לא יכול
או אפילו מחויב מכח תקנוני כלשהו לנקוט בסנקציות?
שאלה להבהרה 18813
בתקנון הכנסת - בוודאי שלא. ''משמעת סיעתית'' היא עניין סיעתי-פנימי, זה לא עניין ''ממלכתי''. לגבי חוקותיהן של המפלגות השונות - בהחלט ייתכן כי נזכרות בהן אי-אילו סנקציות למפירי המשמעת, אולם הפריימריז לא משאירים משמעות רבה לסנקציות כאלה, גם אם יוחלט להפעילן. במקרה של ח''כ במעמד כמו של חיים רמון ושל סיעה כמו סיעת ישראל אחת - הדבר חסר-משמעות.
את השיטה עושים האנשים 18724
נכון, כוח המיקוח של ש''ס גדל. השאלה היא אם יהיה מי שיענה לסחיטה שלהם. ראשי המפלגות בבחירות הבאות יבחנו, במידה רבה, גם על פי נכונותם להענות לדרישות החרדים. להערכתי, הליכוד עשוי שלא לגדול כלל בעקבות החוק, אם מצביעי המפלגה יגלו שרון כנוע ומתרפס בפני החרדים - הם יעדיפו לבחור במפלגה אחרת, אולי שינוי, אולי דווקא יפנו ימינה. אבל חשוב מכך - המנהיגים עצמם יהיו חייבים להוכיח את עצמם כראויים לתפקיד.
את השיטה עושים האנשים 18731
ומה מנע מהאספקטים הנפלאים הללו של הבחירה-הלא-ישירה להתממש במלוא הדרם לפני שחוקק החוק?

כזכור, החוק חוקק כדי לפתור את בעיית הסחטנות של המפלגות הקטנות. הוא נכשל, אבל אני לא רואה איך *הביטול* שלו פותר את הבעיה. המצב פשוט יחזור לקדמותו (ימי "לשון המאזניים").
את השיטה עושים האנשים 18745
לא קראתי את נוסח החוק, אך מדיווח ששמעתי אליו בחדשות, נאמר שם ששולבו בחוק הבחירות אלמנטים של ''אי-אמון קונסטרוקטיבי'', שיצמצמו את יכולת המיקוח של המפלגות, פשוט משום שיהיה להן הרבה יותר קשה להפיל את הממשלה.
את השיטה עושים האנשים 18733
כוח המיקוח של ש''ס גדל, אך הציפייה היא שמספר חברי הכנסת שלהם יקטן בגלל שינוי שיטת הבחירות.
18749
אם אלך בבחירות הקרובות להצביע ואחליט להצביע למפלגה שאינה שייכת במובהק לאחד הגושים הפוליטיים-שינוי/המרכז/ישראל בעליה/גשר/עם אחד/, למעשה אני נותן אור ירוק לאותה מפלגה ללכת אולי למנהיג שאני מתעב ומתנגד לו בעליל. בהתחשב בכוח האדיר של רה"מ, צעד כזה לא נראה לי דמוקרטי.
ואם יגידו לי עכשיו:אהה, אבל לזה בדיוק התכוונו, שיהיה לך פחות פיתוי להצביע עבור מפלגה קטנה. אז אני אומר ש- א. לא ראוי למנוע (בצורה מרומזת, כמובן)מאדם להביע את הזדהותו עם מפלגה שמציבה השקפה עקרונית אמיתית בתחום כלשהו, במקום הנכונות של מפלגות השלטון להביע כל עמדה שהיא בשביל להישאר בשלטון. ב. הרי עדיין יהיו לא מעט מפלגות קטנות (גם אם בפחות כח מאשר מקודם) לכן הבעייה עדיין קיימת.
אבל כל ההיגיון הזה לא עזר ובסופו של דבר הכנסת החליטה להחזיר את השיטה הקודמת. מעתה, כל אזרח שיצביע עבור מפלגה ישים את פתקו על קרן הצבי, ויקווה שהמפלגה תשתמש בו כדי לסייע להקמת השלטון שהוא בחר בו. חבל.
הו לא 18804
הוי, אזרח קטן שלי. מה עשו לך! עכשיו תאלץ ממש לבחור! ממש ממש להשקיע מחשבה בהצבעה שלך לכנסת, ולא סתם לזרוק את הפתק הראשון שנקרה אל בין אצבעותיך. מה נורא הוא גורלו של אזרח במשטר פרלמנטרי.

אתה בוחר במפלגה לפי דעותיה, ולפי סדר העדיפות שלך. אם אתה רוצה מפלגה שתתמוך בהסכמי אוסלו, דאג להצביע בהתאם. אם אתה רוצה מפלגה שתפעל נגד הכפייה החרדית - הצבע בהתאם. מה אכפת לך מי יהיה ראש הממשלה? הרי המצב זהה גם במצב הקיים - המפלגות הולכות עם מי שנבחר.
הו לא 18810
וואו. אם ככה אני הובנתי, אז או שכושר הביטוי שלי בתגובה הנ"ל היה חלש ביותר, או שמר קנגניסר היקר לא הבין אותי בכלל.
הבהרה: התכוונתי לכך שהשיטה הישנה(שחוזרת) מכריחה אותי להצביע למפלגה "גדולה"(כלומר- גדולה באופן היסטורי, או גדולה לפי הסקרים) ולא למפלגה שמיצצגת בעמדותיה את מצפוני בצורה הטובה ביותר, אך אינה שייכת לאחד ה"גושים" המובהקים ששייכים לאחת המפלגות הגדולות. אני טוען, שזו שיטה שדווקא מגבילה את חופש הבחירה הרציונלית בין מפלגות.
אני לא יודע מה בתגובה שלי גרם לרושם שאני אינני משקיע מחשבה בבחירה שלי תחת השיטה הישירה, אלא שאני טוען שבשיטה החוזרת אלינו ייכנסו בהכרח לשיקוליי מניעים פסולים כמו שייכות המפלגות לגושים קיימים.
מה איכפת לי מי יהיה ראש הממשלה? בפועל ראש הממשלה הוא בעל כוח אדיר, והייתי רוצה לקבוע באופן ישיר מי הוא יהיה, ולא להיות תלוי במצבים פוליטיים משתנים שקורים בתוך קדנציה של כנסת בלי בחירות(כמו התרגיל המסריח ב-‏90').
או.קיי? יותר ברור?
הו לא 18858
יש מפלגה שאתה מסכים עם דעותיה? בחר בה! מדוע אינך סומך עליה כי תצטרף אך ורק לממשלה בה דעותיה יבואו לכדי ביטוי וביצוע? מה מונע בעדך להצביע למפלגות קטנות, בעצם? אני אגיד לך מה מפריע - שבשיטה הישירה, אתה יכולת להצביע לראש הממשלה עבור הנושא ה"חשוב", ולמפלגה עבור הנושא ה"משני" (גאווה מזרחית, חופש דת, גראס או החיוך של ליפקין-שחק). עכשיו, מה נורא, תאלץ למצוא מפלגה שמתאימה גם וגם, או רק לנושא הראשי, אם אין מי שיתאים. אני, למשל, סומך על שינוי שתפעל גם במישור המדיני בהתאם לדעותי (המרכזיות משהו), ועל כן יכול חופשי להצביע עבורה בשל הנושא ה"משני" (כביכול. אני רואה בו מרכזי) של דת ומדינה. לעומת זאת, אדם X שנורא רצה להצביע לעלה ירוק, אבל חושב שאנחנו צריכים להכנס באבי-אביהם של הערבים, היה יכול להצביע בבחירות לביבי ועלה ירוק, וכך לדאוג שהצפונים עם העיגולדים ממפלגת הגראס לא יצטרפו לממשלת שמאל תבוסתנית. עכשיו הוא יאלץ לבחור - מה יותר חשוב לו.
השתלחויות ואד הומינם 18948
כל ההעלבות שלך את אסף אינן משרתות את העמדה שלך.
אשר לעמדה שלך, היא מאד משעשעת, אבל אני לא רואה איך היא רלוונטית. אינני רואה מדוע עצם הכרחת האזרח לנקוט עמדה היא דבר טוב בכמובן מאליו. ומה זו הפטרוניות הזו? "אנחנו נחליט בשביל האזרח, כי האזרח טיפש." אבל לא אתה, כמובן, האינטליגנט המובהק, שיפטור את בעית הטיפשות על ידי כך שיזווג אותה עם זמן החלטה קצר.

וחוץ מזה, בהנחה שהאזרח אידיוט, מה משנה השיטה?
השתלחויות ואד הומינם 18951
לא עלבתי באסף (או, נאמר זאת כך - לא התכוונתי לעלוב בו, ואם סגנוני העוקצני פגע בו - אני מתנצל).
אשר לעמדה שלי - אינני רואה היכן אמרתי שהאזרח הוא טיפש? להפך - השיטה החדשה-ישנה מניחה שהוא לא טיפש, אלא יודע מה קורה מסביבו, מכיר את סדר העדיפויות שלו, ויודע לעשות החלטות תבוניות לגבי הצבעה, מבלי שידרש לשיטה הילדותית משהו של "גם וגם".
לגמרי לא הבנתי איפה דובר על זמן החלטה קצר, אגב.
השתלחויות ואד הומינם 18952
לא דורשים זמן החלטה קצר דורשים החלטה.
זה בסדר, אני לא נעלב בקלות 18956
אין לי שום בעייה עם נקיטת עמדה(למען האמת, להיפך) אבל אני לא מבין למה אזרח מדינה חייב להחליט על נושא אחד שהוא כה חשוב לו שהוא מוכן "לזרוק" את השאר. אני שמח מאוד בשביל דובי שדעותיו המדיניות "מרכזיות" ולכן אין לו בעייה להצביע לשינוי. אבל ישנם מצביעים רבים לשינוי שדעתם המדינית אינה "מרכזית". למה הם צריכים לסבול?
מכת-מנע לתשובה אפשרית: ייתכן שיענו- "אם ככה אפשר לעשות הצבעה במאה פתקים כדי שמאה הנושאים החשובים ביותר לאזרח יבואו לידי ביטוי". ובכן: זו שאלה פילוסופית שנוגעת למדינה אידיאלית בעיני כל אחד. אלא שכאן אנו דנים בנושא פרקטי של מדינת ישראל של ימינו. במשך מספר מערכות בחירות יכול היה אזרח לנסות להביע השקפת-עולם רחבה מעט יותר בהצבעותיו. חבל שכעת האפשרות הזו נעלמה.
זה בסדר, אני לא נעלב בקלות 18964
למה? כי זה לא פועל - כי יש יותר מידי בלאגן, יותר מידי חילוקי דעות, ופחות מידי יציבות. סיבה מספקת, מבחינתי.
זה בסדר, אני לא נעלב בקלות 18972
פחות מדי יציבות? תסכים איתי שעודף יציבות זה גם לא טוב. הממשלה אמנם נפלה אחרי שנה וחצי, אבל קרה הרבה מאוד מהבחינה המדינית בתקופה זו, אני לא בטוח שהיה כל כך הרבה בלאגן או שהממשלה הייתה נופלת בלי זה. תוצאות הבחירות אולי מראות שהייתה סיבה טובה לבדוק את רצון העם שוב (אני אישית מאמין יותר שמדובר היה בתגובה רפלקסיבית כנגד השלטון, לא משנה מי הוא).

כתבתי בעבר על הבעיה שבמדינה שלנו הנושא המדיני כל הזמן בראש סדר העדיפויות והנושאים הכלכליים-חברתיים נדחקים הצידה ולא נראה שהמצב הולך להשתנות בעשורים הקרובים. לדעתי, בטווח הארוך, מעט מאוד תלוי בנו מהבחינה המדינית, אך הנושאים החברתיים חייבים טיפול היום, מכיוון שמדובר בתחום שדורש השקעה ארוכת טווח בלתי פוסקת, אחרת תהיה בכיה לדורות. כן, כבר מותר להתחיל לבכות על ההתדרדרות המתמדת בנושאי הפשע, האלימות, הסמים והפערים הכלכליים, תוצאה של עשרות שנות הזנחה.

אין לי דעה מגובשת בשאלה של צורת הממשל המועדפת. לפעמים, דווקא משום שדבר מסויים נמצא בראש סדר היום התקשורתי, הטיפול בו לוקה בגלל פופוליטיזציה של העניין. הנושא עובר לפסים שטחיים ביותר המתאפשרים על ידי דיון בתקשורת. כל צד מנסה למכור את גישתו כמו שמוכרים סבון בעטיפה. היחצן הטוב ביותר בד"כ זוכה בפופולריות של הציבור, והפוליטיקאים מתישרים על פי הקו הפופולרי. דוגמא חיה היא הסכם אוסלו שנמכר לציבור על ידי עטיפתו בעטיפה יפה של שלום, אף שלא היה לכך כל בסיס מראש (על פי דבריו של שלמה בן-עמי בשבוע שעבר).

לסיכום, נראה שקצת שסטיתי מהנושא, בכל מקרה השיטה הטובה צריכה להיות זו שתטפל גם בנושאים המשניים ולא רק בביטחון. השיטה של פתק אחד הביאה עשרות שנות הזנחה של הנושאים החברתיים-כלכליים, אולי היה צריך לבדוק עוד כמה שנים את השיטה של שני פתקים.
פחות מדי יציבות ? 18973
מביאים את שתי הדוגמאות של נתניהו וברק כדוגמא להיעדר היציבות של הבחירה הישירה.
האמת היא הפוכה לחלוטין.
ללא הבחירה הישירה היה ברק מועף מהשלטון כבר כשנסע לקמפ דיוויד, והייתה מוקמת ממשלה ימנית בתמיכת 61 ח"כים.
ללא הבחירה הישירה ייתכן גם שנתניהו היה מסולק ב-‏97', במרד פנימי בתוך הליכוד, ומוחלף באיש ימין אחר.

יכולתו (המצערת) של ברק להמשיך ולשלוט ללא רוב בכנסת ובעם במשך זמן רב, תוך שהוא גורם נזק גדול כל כך היא תוצאת היציבות שתרמה
הבחירה הישירה.

יכולתו (המצערת) של נתניהו להמשיך שלוש שנים בתפקיד, כשהוא מעורר את סלידת הימין והשמאל כאחד, גם היא תוצאה של אותה יציבות.

ההצדקה לביטול הבחירה הישירה אינה הבאת יתר יציבות, אלא ההיפך הגמור : מניעת מצב שבו שלטון שאיבד את אמון העם והכנסת יישאר "יציב" על מכונו.

והסטטיסטיקה אינה משקרת - משך זמנם של ממשלות ברק ונתניהו (שנתיים ורבע בממוצע) הוא ארוך במעט מזמנה הממוצע של ממשלה רגילה בישראל.
''יציבות''- סיבה 18994
לא מספקת בכלל בדמוקרטיה. זו גישה שאומרת: תן לפוליטיקאים להציג במרכז הבמה התיקשורתית השקפה מסוימת שנשמעת להם אלקטורלית יותר (למשל: שינוי- חרדים, עבודה-שלום, ליכוד- ביטחון) ולזנוח לחלוטין השקפות שפחות בא להן להציג(שינוי-קפיטליזם/עמדות מדיניות, עבודה- ליקוק לדתיים ולחרדים, ליכוד-אותו הדבר כמו העבודה). אני מדגיש שוב: אני לא מדבר עכשיו על גישה פילוסופית כללית ועל איך צריכה להיראות לדעתי מדינה חופשית באמת. אבל אופציה אחת קטנה שהייתה לאזרח להביע טיפה יותר מהשקפת-עולמו. חבל שהאופציה הזו נעלמה.
עוד הערה 18995
מעבר לעצם הסלידה שלי מהשימוש במושג ''יציבות'' כדי להצדיק את דיכוי חירות המחשבה של האדם, לי אין ספק שרמת היציבות (הפוליטית או בכלל) במדינה לא תגדל בשל החזרה לשיטה הישנה. אבל בנושא הזה- ימים יגידו.
עוד הערה 19088
דיכוי חירות המחשבה?! לא פחות! מי מנע ממך לחשוב מה שבא לך, או לומר מה שבא לך? תגיד! תקים מפלגה, יתנו לך אפילו זמן טלוויזיה חינם כדי להגיד את זה לפני הבחירות.
כולה ביקשו ממך להחליט מה חשוב לך. סה טו! על זה אתה מתרעם?

אני דווקא חושב שהשיטה הישנה (עם התוספות החדשות) כן תסייע ליציבות, והיציבות תסייע למדינה לתפקד באופן טוב ועדיף לכלל (או רוב, לפחות) התושבים.
יציבות פוליטית היא רעה רק כאשר מתכוונים ב"יציבות" לשלטון בלתי דמוקרטי, שאינו ניתן להחלפה. לא על כך מדובר. אבל בחוק נקבע שהשלטון יוחלף לכל הפחות אחת לארבע שנים. שלוש מערכת בחירות בפחות מחמש שנים - זה כבר הרבה יותר מידי.
עוד הערה 19108
נראה לי שאתה מתמיד בעמדה שמי ש'עושה חושבים' כמו שצריך, בודק סדר עדיפויות, וכו' - יגיע להכרעה בעניין ההצבעה, והפתק היחיד רק דורש מחשבה. זה נכון למי שעמדותיו:
א. מתיישבות פחות או יותר עם פעולותיה של מפלגה קיימת
ב. בסדר עדיפויות ברור כך שיש נושא 'עיקרי' ונושאים אחרים 'משניים'.
במקרה הראשון, אין בעייה. במקרה השני, יעדיף נא את הנושא החשוב יותר.
אתה מתעלם ממצב בו יש מספר נושאים שחשובים לי, שאין מפלגה אחת שתייצג את כולם באופן מוצלח בעיני. אז אני מחוייב לבחור ב'חבילה' הטובה ביותר מבין הקיימות - אך מפסיד את אפשרותי להשפיע על מספר מישורים.
מעבר לכך, האפשרות להצביע במספר פתקים נותנת יותר אפשרות להבעת עמדות - כך שמדובר לא רק על השפעה ישירה על המתרחש במישור הפוליטי, אלא גם על הביטוי הפוליטי של האזרח בדרך הנחשבת לבסיסית ביותר. יש לזכור כי רוב האנשים הולכים לקלפי למרות שהם יודעים שחלה דילמת אסיר קלאסית, כך שאין הצדקה רציונלית להתאמץ ולהצביע כשסיכויי ההשפעה הישירים קטנים כל כך.
למה? כנראה מכיון שחשיבות ההשתתפות / ביטוי גדולה כל כך, שהאדם מוכן להתאמץ כדי להרגיש ש'עשה משהו', או לחילופין משכנע את עצמו שיש לו השפעה במציאות, על-מנת לא להתמודד עם חוסר הרציונליות.
האפשרות להצביע בפתק אחד בלבד גורמת למיעוט בהשפעה בפועל בנושאים שאינם 'העיקרי', ופגיעה בביטוי הפוליטי בנושאים אלו.
כמובן, מול אלה עומד האינטרס למנוע סחטנות והפלת ממשלה כל יומיים וחצי. איני בטוח מה עדיף כאן, פשוט מכיון שאיני משוכנע ששיטה אחת באמת נותנת כוח רב יותר לסחטנים (סליחה, אלה המנצלים את כוחם הפוליטי הלגיטימי להשגת מטרותיהם המוצהרות). לפני הבחירה הישירה כולם בכו על הסחטנות, וכך גם אחרי.
הפתרון? אך, לו רק ידעתי..
הו לא 19073
דובי, אתה לא קצת מיתמם?
זוכר את הקמפיין האדיר של מרץ כנגד הכפיה הדתית בבחירות 92'? מה מתוכו באמת התממש?
"דאג להצביע בהתאם" - הלא כבר שוחחנו על כך כאן; המפלגות מתאימות את התנהגותן בקדנציה מסויימת לבוחרים העתידיים, ולא לאלה שכבר הצביעו עבורם.
הו לא 19089
נו, אז את גם צריכה לבחור לא רק מי אומר מה שאת רוצה לשמוע, אלא גם מי את חושבת יבצע. נכון, קשה, אבל אף אחד לא אמר שדמוקרטיה צריכה להיות קלה.
אפשר גם לבקש מכל אזרח לכתוב מה הוא רוצה שיהיה במדינה, לעשות ממוצע של כלל הדעות, ולבצע את זה כך. אפשר, אבל לא ממש סביר שזה יפעל. אז מחפשים שיטה קצת יותר אפקטיבית.
הו לא 19146
למה לא, בעצם?
למה לא להקים, למשל, שני בתי נבחרים. אחד לאומי, שיתמודד עם בעיות
של ביטחון, קשרי חוץ וכן הלאה, והשני - סקטוריאלי במהותו, שבו יריבו
המפלגות על עניינהן הפרטיים. מיותר לציין את היתרונות הברורים שתביא
איתה השיטה, בעוד שהחסרון היחיד הוא סרבול מה של המערכת הפוליטית,
אך ככל הנראה זוהי בעיה טכנית בלבד.
דוקטורט בפוליטיקה 19148
אבל לזה בדיוק התכוונתי כששאלתי אם אתה לא מיתמם. איך בדיוק מבצעים את מה שאתה מתכוון אליו? נורא יפה לכתוב בכותרות, אבל הנה רגע של פרקטיקה:
בשביל להחליט איזה מפלגה באמת תבצע את מה שהיא מבטיחה (ונתעלם לרגע מהעובדה שיתכן מצב, בו בסופו של דבר אף אחת מהמפלגות שאני מחליטה לגביה שתבצע את הבטחותיה, אינה מתאימה לדעותי האישיות), אני צריכה בעצם לעקוב אחרי כל הבטחותיה של המפלגה בשנים עברו, ואחרי ההיסטוריה שלה, בין בשלטון ובין באופוזיציה! לא נראה לך טיפ'לה מוגזם? מה גם שבשלב הזה מתעוררות שתי בעיות נוספות:
א. לא כולם מסוגלים לעשות את זה; יש אומנם הרבה בוחרים אינטיליגנטים, אבל גם הרבה פחות, ואתה לא יכול לצפות מכל ילד בן 18, שזו הפעם הראשונה שלו בקלפי, להיות בעל מודעות פוליטית כל כך רבה (וגם אם אתה יכול, בפועל זה לא קורה. ואנחנו עוד במצב טוב לעומת ארה"ב...).
ב. גם מי שכן מסוגל לעשות את זה, לא בהכרח יוכל להגיע למסקנה מה אותה מפלגה כן תבצע מבין הבטחותיה (ועל כך כבר ערכנו באייל דיונים אינספור ואין מה לחזור).
בקיצור - האם אתה יכול לומר לי באמת ובכנות שאתה מסוגל לחזות אילו מבין המפלגות שיתמודדו בבחירות הבאות יקיימו את הבטחותיהן?
ואם כן - אנא חלוק את דרך הפעולה שלך עם כולנו כאן, המשתוקקים למלא את חובותינו הדמוקרטיות כיאות.
דוקטורט בפוליטיקה 19151
לא לחינם אני חוזר וטוען שהבחירות הן באמת חשאיות -- לאזרח אין שום מושג איזה פתק הוא שם בקלפי...
דוקטורט בפוליטיקה 19155
לזה התכוונתי ב''ב'', כאן למעלה. אבל נראה, אולי דובי עוד יעיר את עינינו.
מפלגות ערביות 18927
מה עם הצבעה למפלגות הערביות? הרבה שמאלנים עשו את זה בשיטה הישירה, אבל כעת, זה קול שמאלי במובהק שברור שלא יצתרף לממשלה!
מפלגות ערביות 18997
צודק, יש הרבה דוגמאות. נדמה לי שהפואנטה ברורה
ברוך שפטרנו מן הרעה ההיא!! 18798
סוף-כל-סוף, בוטלה הבחירה הישירה - מקור רוב הרעות במדינה הזאת (לצד הכיבוש וערוץ 2). לדובר ש"ס - נו, הם יקבעו הרי בכל שיטה, אז ווט דה פאק. אני מקווה גם, שדבר זה יגרום למפלגות קטנות להתחיל להתאגד לגושים גדולים יותר - ההבדלים בין מר"צ, שינוי, הבחירה הדמוקרטית, הירוקים ועלה ירוק דורשים מיקרוסקופ אלקטרונים, ואין שום סיבה עלי-אדמות (מלבד, כמובן, אגו-טריפ), מדוע לא יתלכדו כל אלה למפלגה אחת - שתוכל, סוף-סוף, לרשת את הלוייתן הישיש והגוסס, שזינק סוף-סוף אל קיצו באופן סופי - מפלגת ה"עבודה" לדורותיה הכושלים.

שלכם,
דני האדום.
ברוך שפטרנו מן הרעה ההיא!! 18921
"...ההבדלים בין מר"צ, שינוי, הבחירה הדמוקרטית, הירוקים ועלה ירוק דורשים מיקרוסקופ אלקטרוני"

אל תכליל. אני מצביע אדוק ל"שינוי". לא אהיה מוכן להצביע בשום אופן למפלגה שהאג'נדה שלה היא: "בואו ניתן לפלשתינאים את כל מה שהם רוצים, נתאבד וחוץ מזה אנחנו מודיעים שש"ס לא נחמדים".

אתה תגלה מהר מאד שיש במדינה שלנו יותר משני גושים, ואם אני טועה בנקודה זו, אצטרך לוותר על ההתנגדות לכפיה הדתית אם התנגדות זו משמעה חיסולי הפיזי.
קושייה קטנה ותהייה בעקבותיה 18812
במקרה ובמהלך הקדנציה הנוכחית אריאל שרון יתפטר/יילך לעולמו/יופל בהצבעת אי-אמון, מה יקרה-
א. ייערכו בחירות חדשות לכנסת בלבד( בהתאם לחוק שבוטל אתמול שקובע שבאחד המקרים הנ"ל ייערכו בחירות חדשות)
ב. הנשיא יזמין ראש סיעה להרכיב ממשלה
ההגיון שלי אומר שאפשרות ב' תתרחש, אבל אם מישהו יודע בוודאות, יהיה נחמד לדעת.
הערה: אם אכן אפשרות ב' תתממש, משמעות הדבר שתוקם ממשלה שלא תישען על תמיכת האזרחים, שכן הבחירה האחרונה שהאזרחים ביצעו הייתה בין שני אישים, ואילו הבחירה שלפני כן(לכנסת ב-‏99') הייתה תחת מסגרת של בחירת רה"מ גם-כן. חומר למחשבה.
קושייה קטנה ותהייה בעקבותיה 18816
אם אריק שרון יופל בהצבעת אי אמון תיערכנה בחירות חדשות לכנסת על פי החוק המחודש. אם שרון יתפטר או ילך לעולמו (חלילה) תיערכנה בחירות מיוחדות לראשות הממשלה, ולא לכנסת.
קושייה קטנה ותהייה בעקבותיה 18836
אם שרון יתפטר או יילך לעולמו, ייערכו בחירות לראשות הממשלה? אתה בטוח? חשבתי שזה שייך לחוק שבוטל שלשום.
קושייה קטנה ותהייה בעקבותיה 18859
כן, אבל הממשלה הנוכחית שולטת תחת החוק הקודם, ולא החוק החדש. החוק החדש יכנס לתוקפו רק עם נפילת (או סיום הקדנציה של) הממשלה. פטירתו (חו''ח) של שרון אינה נחשבת נפילת הממשלה.
קושייה קטנה ותהייה בעקבותיה 85652
לפי הפרסומים של הימים האחרונים, נראה שאם שרון יתפטר הבחירות הבאות שייערכו יהיו בחירות לכנסת בלבד ולא(כפי שנטען בפתיל הנוכחי בתשובה לשאלתי ע"י האדונים נתניהו וקננגיסר) בחירות מיוחדות לראשות הממשלה לפי החוק המבוטל. האם הפרסומים האלה לא נכונים?
קושייה קטנה ותהייה בעקבותיה 85665
חוק יסוד: הממשלה 92' נותן לראש הממשלה שתי אפשרויות להתפטר: א. הוא יכול להתפטר לבדו (במקור זה היה אמור לשמש אותו אם יש סיבות אישיות להתפטרות), ואז יש בחירות לראשות הממשלה בלבד.
ב. הוא יכול לפטר ולפזר את הכנסת. אז יש בחירות גם לכנסת וגם לראשות הממשלה.

מה שברק עשה הוא לנצל את סעיף א'. אם שרון היה מנצל את אותה אפשרות, בזמנו, עדיין היו בחירות ישירות בלבד.
זה לא המצב כיום.
א. כיום מדובר על פיזור הכנסת, ולפיכך בחירות לכנסת ה-‏16 (כלומר, לפי החוק החדש).
ב. החוק הישן קבע כי אם ראש הממשלה מתפטר שנה לפני התאריך בו אמורות להתבצע הבחירות הכלליות, הכנסת גם היא תפוזר, ויערכו בחירות לכנסת. סעיף זה נוצר כדי למנוע מצב של שתי מערכות בחירות בתוך שנה. לפיכך, אם שרון יתפטר היום, גם אם לא יפזר את הכנסת - היא תפוזר מעצמה.
קושייה קטנה ותהייה בעקבותיה 85899
בפיסקה האחרונה כתבת ש"אם ראש הממשלה מתפטר שנה לפני התאריך בו אמורות להתבצע הבחירות, הכנסת גם היא תפוזר וייערכו בחירות לכנסת".
אני מניח שהתבלבלת והתכוונת לכך שאם *הבחירות* שאמורות להיות בעקבות ההתפטרות יהיו בשנה שלפני התאריך הנ"ל, אז הן כבר יהיו בחירות כלליות. כי אם מה שכתבת נכון, הרי שלשרון יש עוד חודשיים להתפטר ולגרום לבחירות מיוחדות, כי הרי הבחירות הבאות אמורות להיערך בסוף אוקטובר.
פתרון מופרע (?) 19156
הנה אפשרות מטופשת שמסתובבת לי בראש כבר כמה חודשים. אשמח לשמוע אתכם קוטלים את הרעיון עד דק.

1. תקופה מסויימת לפני הבחירות (נאמר, 3 חודשים) תוקדש להצעות חוק מיוחדות, שנקרא להן כאן "הצעות חוקי-קלפי".

2. כל מפלגה תהיה רשאית להציע מספר מוגבל של חוקי-קלפי (על-פי מספר הח"כים שלה, למשל; נאמר, הצעת חוק אחת לכל 3 ח"כים).

3. הצעות חוקי-קלפי לא תועמדנה לבהצבעה בכנסת.

4. כל מפלגה המתמודדת בבחירות תהיה חייבת להצהיר, לגבי כל חוק-קלפי מוצע, אם היא בעדו או נגדו (או נמנעת).

5. הצבעת האזרח למפלגה תהיה מיודעת: הוא ידע בדיוק באילו חוקי-קלפי תומכת המפלגה.

6. לאחר הבחירות, חוקי-קלפי יעברו או יפסלו באופן אוטומטי, *ללא שיקול-דעת או אפשרות שינוי דעה לחברי הכנסת*, על-סמך מספר המנדטים שקיבלו מפלגות שתמכו בחוק.

יתרונות:

א. הבוחר יודע בדיוק למה הוא מצביע.

ב. ניתן לעקוב בקלות אחרי מפלגות הפועלות, לאחר שמועבר חוק-קלפי, נגד חוק זה – למרות שבמקור תמכו בו. ניתן לפרסם מידע זה.

ג. משאל-עם משופר, ללא החסרונות של משאל-עם על כל נושא ונושא. הפשרה היא כמובן בכך שיתכן ולא אמצא מפלגה שמסכימה איתי לגבי *כל* הנושאים, אבל זה עדיין שיפור לעומת המצב הקיים כיום.

בעיות:

א. חוקים סותרים. (אולי גוף מוסמך כלשהו, נאמר היועץ המשפטי לכנסת, יחליט מתי שני חוקים הם סותרים, ובמצב זה מפלגה התומכת באחד חייבת להתנגד לאחר, ולהיפך).

ב. קריאה שניה ושלישית - האם החוק יעבור את "כל הדרך" מיד? מתן הזדמנות לח"כים לשנות את החוק, לאחר שהוצג לציבור והועבר, היא בעייתית.

ג. חוקים פופוליסטיים.
לא מופרע, אבל... 19160
בלי לזלזל בהצעתך, שהיא מעניינת כשלעצמה, תרשה לי להזכיר לך שמאחורי כל חקיקה, במיוחד חדשה אבל גם מתקנת, עומד זמן רב של עבודת מטה והכנה של החוק עצמו (עוד לפני התהליך של מעבר בוועדה, והקריאות השניה והשלישית). נדמה, כי מה שיאפיין "חוקי-קלפי" כפי שאתה מתאר, הוא "שליפתם מן השרוול". מה גם שעל-פי הדרך שלך, נמנעת מח"כ מסוים האפשרות להביע את דעתו לגבי חוק קלפי כזה, כיוון שכאמור, החוק יעבור/יפסל אוטומטית, ואותו ח"כ יהיה מחויב להחלטת המפלגה לגבי התמיכה/ההתנגדות, גם אם דעתו היתה מלכתחילה שונה. בעיה נוספת היא, שבמצב המשפטי הקיים כיום, סביר להניח שאנשים ירוצו לבג"צ בעתירות כנגד "חוקי-קלפי" שהתקבלו...
לא מופרע, אבל... 19164
את רשאית לזלזל בהצעה: גם אני לא ממש מעריץ אותה. אבל אולי מישהו מהקהל יחשוב על שיפורים אפשריים.

לגבי "שליפות מהשרוול", התייחסתי לבעית החוקים הפופוליסטיים. זהו פן שונה של אותה הבעיה.

לגבי בחירתו החופשית של כל ח"כ: מבחינה מסויימת, הבחירה החופשית הזו, המאפשרת לח"כ לפעול כנגד האינטרסים הברורים של מי שבחר בו ("הבוחרים הבאים ולא הקודמים"), היא רעה חולה בדמוקרטיה. חוקי-קלפי יגרמו לכך שאנשים יצביעו יותר סביב *רעיונות* ופחות סביב *אנשים*. (כמה מבוחרי ש"ס הכירו את הח"כים במקומות 10 עד 17 לפני הבחירות? כמה מבוחרי שינוי הכירו את מקומות 4 עד 6? וכו'. כעת, למה שלאותם אלמונים-למעשה תהיה אפשרות לבחור ולהצביע על חוקים, בניגוד לדעתם של מי שהביאו לבחירתם?).

ולבסוף, לגבי בג"ץ: אם שיטת "חוקי-הקלפי" תחוקק בצורה יסודית, הרי שכל חוק כזה יהיה חוק "כשר" כאילו עבר בקריאה רגילה בכנסת (ראשונה או שלישית? לא יודע). הם יהיו פגיעים אל מול (וחסינים מפני) בג"ץ ממש כמו כל שאר החוקים.

הערות, תוספות ותיקונים:

א. מפלגה שהציעה חוק-קלפי מסויים חייבת, באופן אוטומטי (אך לא "טבעי", בפוליטיקה הישראלית...) לתמוך בחוק זה.

ב. חיסרון נוסף: כיפוף-המערכת. הסכמים בין מפלגות לתמיכה/התנגדות לחוקים באופן שכזה שאף חוק-קלפי לא יעבור למעשה. המפלגות תחלקנה בינן לבין עצמן את התמיכה בחוקים הפופוליסטיים, ומי שתומכת בחוק א' תתנגד ל-ב'; ואלא אם מפלגה מסויימת תקבל במפתיע *המון* קולות, אף חוק-קלפי לא יעבור...

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים