בתשובה לאסף, 09/03/01 0:31
הו לא 18858
יש מפלגה שאתה מסכים עם דעותיה? בחר בה! מדוע אינך סומך עליה כי תצטרף אך ורק לממשלה בה דעותיה יבואו לכדי ביטוי וביצוע? מה מונע בעדך להצביע למפלגות קטנות, בעצם? אני אגיד לך מה מפריע - שבשיטה הישירה, אתה יכולת להצביע לראש הממשלה עבור הנושא ה"חשוב", ולמפלגה עבור הנושא ה"משני" (גאווה מזרחית, חופש דת, גראס או החיוך של ליפקין-שחק). עכשיו, מה נורא, תאלץ למצוא מפלגה שמתאימה גם וגם, או רק לנושא הראשי, אם אין מי שיתאים. אני, למשל, סומך על שינוי שתפעל גם במישור המדיני בהתאם לדעותי (המרכזיות משהו), ועל כן יכול חופשי להצביע עבורה בשל הנושא ה"משני" (כביכול. אני רואה בו מרכזי) של דת ומדינה. לעומת זאת, אדם X שנורא רצה להצביע לעלה ירוק, אבל חושב שאנחנו צריכים להכנס באבי-אביהם של הערבים, היה יכול להצביע בבחירות לביבי ועלה ירוק, וכך לדאוג שהצפונים עם העיגולדים ממפלגת הגראס לא יצטרפו לממשלת שמאל תבוסתנית. עכשיו הוא יאלץ לבחור - מה יותר חשוב לו.
השתלחויות ואד הומינם 18948
כל ההעלבות שלך את אסף אינן משרתות את העמדה שלך.
אשר לעמדה שלך, היא מאד משעשעת, אבל אני לא רואה איך היא רלוונטית. אינני רואה מדוע עצם הכרחת האזרח לנקוט עמדה היא דבר טוב בכמובן מאליו. ומה זו הפטרוניות הזו? "אנחנו נחליט בשביל האזרח, כי האזרח טיפש." אבל לא אתה, כמובן, האינטליגנט המובהק, שיפטור את בעית הטיפשות על ידי כך שיזווג אותה עם זמן החלטה קצר.

וחוץ מזה, בהנחה שהאזרח אידיוט, מה משנה השיטה?
השתלחויות ואד הומינם 18951
לא עלבתי באסף (או, נאמר זאת כך - לא התכוונתי לעלוב בו, ואם סגנוני העוקצני פגע בו - אני מתנצל).
אשר לעמדה שלי - אינני רואה היכן אמרתי שהאזרח הוא טיפש? להפך - השיטה החדשה-ישנה מניחה שהוא לא טיפש, אלא יודע מה קורה מסביבו, מכיר את סדר העדיפויות שלו, ויודע לעשות החלטות תבוניות לגבי הצבעה, מבלי שידרש לשיטה הילדותית משהו של "גם וגם".
לגמרי לא הבנתי איפה דובר על זמן החלטה קצר, אגב.
השתלחויות ואד הומינם 18952
לא דורשים זמן החלטה קצר דורשים החלטה.
זה בסדר, אני לא נעלב בקלות 18956
אין לי שום בעייה עם נקיטת עמדה(למען האמת, להיפך) אבל אני לא מבין למה אזרח מדינה חייב להחליט על נושא אחד שהוא כה חשוב לו שהוא מוכן "לזרוק" את השאר. אני שמח מאוד בשביל דובי שדעותיו המדיניות "מרכזיות" ולכן אין לו בעייה להצביע לשינוי. אבל ישנם מצביעים רבים לשינוי שדעתם המדינית אינה "מרכזית". למה הם צריכים לסבול?
מכת-מנע לתשובה אפשרית: ייתכן שיענו- "אם ככה אפשר לעשות הצבעה במאה פתקים כדי שמאה הנושאים החשובים ביותר לאזרח יבואו לידי ביטוי". ובכן: זו שאלה פילוסופית שנוגעת למדינה אידיאלית בעיני כל אחד. אלא שכאן אנו דנים בנושא פרקטי של מדינת ישראל של ימינו. במשך מספר מערכות בחירות יכול היה אזרח לנסות להביע השקפת-עולם רחבה מעט יותר בהצבעותיו. חבל שכעת האפשרות הזו נעלמה.
זה בסדר, אני לא נעלב בקלות 18964
למה? כי זה לא פועל - כי יש יותר מידי בלאגן, יותר מידי חילוקי דעות, ופחות מידי יציבות. סיבה מספקת, מבחינתי.
זה בסדר, אני לא נעלב בקלות 18972
פחות מדי יציבות? תסכים איתי שעודף יציבות זה גם לא טוב. הממשלה אמנם נפלה אחרי שנה וחצי, אבל קרה הרבה מאוד מהבחינה המדינית בתקופה זו, אני לא בטוח שהיה כל כך הרבה בלאגן או שהממשלה הייתה נופלת בלי זה. תוצאות הבחירות אולי מראות שהייתה סיבה טובה לבדוק את רצון העם שוב (אני אישית מאמין יותר שמדובר היה בתגובה רפלקסיבית כנגד השלטון, לא משנה מי הוא).

כתבתי בעבר על הבעיה שבמדינה שלנו הנושא המדיני כל הזמן בראש סדר העדיפויות והנושאים הכלכליים-חברתיים נדחקים הצידה ולא נראה שהמצב הולך להשתנות בעשורים הקרובים. לדעתי, בטווח הארוך, מעט מאוד תלוי בנו מהבחינה המדינית, אך הנושאים החברתיים חייבים טיפול היום, מכיוון שמדובר בתחום שדורש השקעה ארוכת טווח בלתי פוסקת, אחרת תהיה בכיה לדורות. כן, כבר מותר להתחיל לבכות על ההתדרדרות המתמדת בנושאי הפשע, האלימות, הסמים והפערים הכלכליים, תוצאה של עשרות שנות הזנחה.

אין לי דעה מגובשת בשאלה של צורת הממשל המועדפת. לפעמים, דווקא משום שדבר מסויים נמצא בראש סדר היום התקשורתי, הטיפול בו לוקה בגלל פופוליטיזציה של העניין. הנושא עובר לפסים שטחיים ביותר המתאפשרים על ידי דיון בתקשורת. כל צד מנסה למכור את גישתו כמו שמוכרים סבון בעטיפה. היחצן הטוב ביותר בד"כ זוכה בפופולריות של הציבור, והפוליטיקאים מתישרים על פי הקו הפופולרי. דוגמא חיה היא הסכם אוסלו שנמכר לציבור על ידי עטיפתו בעטיפה יפה של שלום, אף שלא היה לכך כל בסיס מראש (על פי דבריו של שלמה בן-עמי בשבוע שעבר).

לסיכום, נראה שקצת שסטיתי מהנושא, בכל מקרה השיטה הטובה צריכה להיות זו שתטפל גם בנושאים המשניים ולא רק בביטחון. השיטה של פתק אחד הביאה עשרות שנות הזנחה של הנושאים החברתיים-כלכליים, אולי היה צריך לבדוק עוד כמה שנים את השיטה של שני פתקים.
פחות מדי יציבות ? 18973
מביאים את שתי הדוגמאות של נתניהו וברק כדוגמא להיעדר היציבות של הבחירה הישירה.
האמת היא הפוכה לחלוטין.
ללא הבחירה הישירה היה ברק מועף מהשלטון כבר כשנסע לקמפ דיוויד, והייתה מוקמת ממשלה ימנית בתמיכת 61 ח"כים.
ללא הבחירה הישירה ייתכן גם שנתניהו היה מסולק ב-‏97', במרד פנימי בתוך הליכוד, ומוחלף באיש ימין אחר.

יכולתו (המצערת) של ברק להמשיך ולשלוט ללא רוב בכנסת ובעם במשך זמן רב, תוך שהוא גורם נזק גדול כל כך היא תוצאת היציבות שתרמה
הבחירה הישירה.

יכולתו (המצערת) של נתניהו להמשיך שלוש שנים בתפקיד, כשהוא מעורר את סלידת הימין והשמאל כאחד, גם היא תוצאה של אותה יציבות.

ההצדקה לביטול הבחירה הישירה אינה הבאת יתר יציבות, אלא ההיפך הגמור : מניעת מצב שבו שלטון שאיבד את אמון העם והכנסת יישאר "יציב" על מכונו.

והסטטיסטיקה אינה משקרת - משך זמנם של ממשלות ברק ונתניהו (שנתיים ורבע בממוצע) הוא ארוך במעט מזמנה הממוצע של ממשלה רגילה בישראל.
''יציבות''- סיבה 18994
לא מספקת בכלל בדמוקרטיה. זו גישה שאומרת: תן לפוליטיקאים להציג במרכז הבמה התיקשורתית השקפה מסוימת שנשמעת להם אלקטורלית יותר (למשל: שינוי- חרדים, עבודה-שלום, ליכוד- ביטחון) ולזנוח לחלוטין השקפות שפחות בא להן להציג(שינוי-קפיטליזם/עמדות מדיניות, עבודה- ליקוק לדתיים ולחרדים, ליכוד-אותו הדבר כמו העבודה). אני מדגיש שוב: אני לא מדבר עכשיו על גישה פילוסופית כללית ועל איך צריכה להיראות לדעתי מדינה חופשית באמת. אבל אופציה אחת קטנה שהייתה לאזרח להביע טיפה יותר מהשקפת-עולמו. חבל שהאופציה הזו נעלמה.
עוד הערה 18995
מעבר לעצם הסלידה שלי מהשימוש במושג ''יציבות'' כדי להצדיק את דיכוי חירות המחשבה של האדם, לי אין ספק שרמת היציבות (הפוליטית או בכלל) במדינה לא תגדל בשל החזרה לשיטה הישנה. אבל בנושא הזה- ימים יגידו.
עוד הערה 19088
דיכוי חירות המחשבה?! לא פחות! מי מנע ממך לחשוב מה שבא לך, או לומר מה שבא לך? תגיד! תקים מפלגה, יתנו לך אפילו זמן טלוויזיה חינם כדי להגיד את זה לפני הבחירות.
כולה ביקשו ממך להחליט מה חשוב לך. סה טו! על זה אתה מתרעם?

אני דווקא חושב שהשיטה הישנה (עם התוספות החדשות) כן תסייע ליציבות, והיציבות תסייע למדינה לתפקד באופן טוב ועדיף לכלל (או רוב, לפחות) התושבים.
יציבות פוליטית היא רעה רק כאשר מתכוונים ב"יציבות" לשלטון בלתי דמוקרטי, שאינו ניתן להחלפה. לא על כך מדובר. אבל בחוק נקבע שהשלטון יוחלף לכל הפחות אחת לארבע שנים. שלוש מערכת בחירות בפחות מחמש שנים - זה כבר הרבה יותר מידי.
עוד הערה 19108
נראה לי שאתה מתמיד בעמדה שמי ש'עושה חושבים' כמו שצריך, בודק סדר עדיפויות, וכו' - יגיע להכרעה בעניין ההצבעה, והפתק היחיד רק דורש מחשבה. זה נכון למי שעמדותיו:
א. מתיישבות פחות או יותר עם פעולותיה של מפלגה קיימת
ב. בסדר עדיפויות ברור כך שיש נושא 'עיקרי' ונושאים אחרים 'משניים'.
במקרה הראשון, אין בעייה. במקרה השני, יעדיף נא את הנושא החשוב יותר.
אתה מתעלם ממצב בו יש מספר נושאים שחשובים לי, שאין מפלגה אחת שתייצג את כולם באופן מוצלח בעיני. אז אני מחוייב לבחור ב'חבילה' הטובה ביותר מבין הקיימות - אך מפסיד את אפשרותי להשפיע על מספר מישורים.
מעבר לכך, האפשרות להצביע במספר פתקים נותנת יותר אפשרות להבעת עמדות - כך שמדובר לא רק על השפעה ישירה על המתרחש במישור הפוליטי, אלא גם על הביטוי הפוליטי של האזרח בדרך הנחשבת לבסיסית ביותר. יש לזכור כי רוב האנשים הולכים לקלפי למרות שהם יודעים שחלה דילמת אסיר קלאסית, כך שאין הצדקה רציונלית להתאמץ ולהצביע כשסיכויי ההשפעה הישירים קטנים כל כך.
למה? כנראה מכיון שחשיבות ההשתתפות / ביטוי גדולה כל כך, שהאדם מוכן להתאמץ כדי להרגיש ש'עשה משהו', או לחילופין משכנע את עצמו שיש לו השפעה במציאות, על-מנת לא להתמודד עם חוסר הרציונליות.
האפשרות להצביע בפתק אחד בלבד גורמת למיעוט בהשפעה בפועל בנושאים שאינם 'העיקרי', ופגיעה בביטוי הפוליטי בנושאים אלו.
כמובן, מול אלה עומד האינטרס למנוע סחטנות והפלת ממשלה כל יומיים וחצי. איני בטוח מה עדיף כאן, פשוט מכיון שאיני משוכנע ששיטה אחת באמת נותנת כוח רב יותר לסחטנים (סליחה, אלה המנצלים את כוחם הפוליטי הלגיטימי להשגת מטרותיהם המוצהרות). לפני הבחירה הישירה כולם בכו על הסחטנות, וכך גם אחרי.
הפתרון? אך, לו רק ידעתי..

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים