|
||||
|
||||
אני מצטרפת לתגובה של ארז לנדוור, לא ייתכן כי ההבדל בין מה שנראה בסיקור הטלוויזיה ובסרטי התעוד שונה כ"כ ממה שבאמת היה בכיכר. ממה שאני ראיתי היה המון גדול (למען האמת נראה כמו שנראה והתנהג כמו "ערב רב" - אספסוף) שבראשו חברים כמו איתמר בן גביר (הגם הם סוכני שב"כ ? ) אשר הדליק לפידים ונשא את ארון הקבורה המפורסם. רציתי לציין גם שהיה די מקומם שבערב הזכרון לרבין בשני הערוצים המרכזיים בתוכניות הראשיות הופיע שרון,בעיני,זה ממש אבסורד,הרי הוא היה שם בכיכר ציון . . . |
|
||||
|
||||
כן, בוודאי שהיה! שרון עמד שם על אותה מרפסת מקוללת, וצרח, שחל דין מוות על מוסרי שטחים... ממני לא ישכיחו זאת. (אבל, לך תדע. אולי גם הוא שב"כ... אולי, בעצם, כל תומכי הימין בארץ הם רק שב"כניקים מחופשים, ובעצם כל פעילי מפלגות הימין וכל הדתיים והחרדים הם קיבוצניקים של השומר הצעיר בתחפושת, שכל מטרתם לבלבל את גילית ואת ניצה...) |
|
||||
|
||||
שב"כניקים או שבבניקים? |
|
||||
|
||||
אולי אתה זוכר מה הוא אמר? |
|
||||
|
||||
איזה ארון קבורה? ארון הקבורה של הציונות היה בהפגנה בצומת רעננה. לפידים נשאו מפגינים רבים, אשמח אם תספרי לי מה ההסתה המגולמת בנשיאת לפידים. כמו כן את מוזמנת לציין מרכיבים אחרים של "הסתה" שראית בכיכר ציון. |
|
||||
|
||||
הצריחות של עומדי המרפסת. |
|
||||
|
||||
מה צרחו עומדי המרפסת? |
|
||||
|
||||
מעבר לויכוח על הפרטים (שבו אתה צודק), האם אתה לא מקבל את רוח הדברים, דהיינו שבהפגנות הימין באותם ימים נאמרו דברים בסגנון שחוצה את המותר ויכול להיחשב כהסתה? אבישי רביב היה זה שחילק את כרזות רבין במדי אס.אס., זה נכון. האם, לדעתך, הציבור מסביבו שקיבל את צורת המחאה הזאת כלגיטימית (דהיינו לא העיף אותו משם לכל הרוחות) פטור מכל אשמה? לשם השוואה, איך אתה מעריך היה הציבור הזה מגיב אם הייתי עומד שם, ליד רביב, ומחלק כרזות של "שטחים תמורת שלום? |
|
||||
|
||||
לא היתה אוירה של הסתה. מי שראה את כרזות ההסתה היו צופי הטלוויזיה, לא ציבור המפגינים. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. וכל העם רואים את הקולות? |
|
||||
|
||||
התיחסתי לשורה הראשונה (''לא היתה אוירה של הסתה.''). |
|
||||
|
||||
טוב. ספר כיצד הסית אדיר זיק לרצח רבין. תן ציטוטים. |
|
||||
|
||||
"רבין בוגד, דין בוגד מוות או מאסר עולם, חבר'ה, מה אתם אומרים בנוגע לכך על רבין?" http://www.tolerance.co.il/tolerance9.html |
|
||||
|
||||
קראתי, ולהבנתי גם הטקסט הזה לוקה באותו עיוורון וכשל חילוני, במיוחד מה ששולמית אלוני כתבה, משום שהשופט חיים כהן היה עילוי ישיבה, ואני מניח שהוא נזהר לא ליפול בפח הפרשנות (ואפשר לראות את זה בדבריו). מדוע אלוני נזקקת לביסוס דתי-יהודי לאפולוגטיקה שלה? היא קוראת את הטקסט של התורה כפשוטו, בעברית-ישראלית. אבל ב"יהודית", השפה אותה מדברים הדתיים, הפשט הזה הוא חסר כל ערך אלא אם הוא בא לאייר את המדרשים והפרשנות הרבנית. אלוני ממחישה פעם נוספת את נמיכות הרוח שחילוני מרגיש כשהוא רוצה להתדיין עם אדם מאמין, ולהפגין ידע (כאמור, חלקי ביותר) בדברי תורה. היהדות תופסת את הסיפור המקראי על אדם וחווה באופן הפוך לגמרי ממה שאלוני חושבת שהיא הבינה. בריאת אדם וחווה מנציחה את הדומיננטיות הגברית על הנשית, עד כדי כך שישנם פרשנים שאומרים שבגן עדן, לפני שאדם חווה אכלו מהתפוח, היו לפחות שני חוקי מוסר שנטבעו באדם וחווה - האחד למלא את דברי אלוהים והשני שהאשה היא "עזר כנגדו" (מה שיתגלגל אח"כ לעונש "והוא ימשול בך"). מכאן שסיפור הבריאה לא מביא מסר של שיוויון אלא מסר ברור של חלוקה אי-שיווינית המבוססת על ראיה סקסיקטית, ובהמשך הסיפור התנכ"י, ניתן אולי לטעון שהיא הופכת להיות גם גזענית. אלוני מנסה לרקוד "מה יפית" לפני הדתיים ולנסות לשכנע תוך התבססות על המקור הדתי, אבל תוך כדי כך היא מתכחשת למקורות הגדולים שהחילוניות המדעית יכולה להעמיד לרשותה. היא זורעת מילים לרוח כשהיא מדברת על בריאה אלוהית בעוד שבקלות היא הייתה יכולה להשתמש בטיעונים אבולוציוניים או אפילו משפטיים (היא הרי משפטנית) כדי להעביר את אותו מסר, אבל באופן גלובלי ומנותק ומשוחרר מהחיבוק התאולוגי אותו היא מאמצת ברצון. |
|
||||
|
||||
משפטנית? הייתי בטוח שהיא מורה. |
|
||||
|
||||
סליחה, מישהו יכול לתאר לי איך נראה ריקוד "מה יפית"? הביטוי הזה פשוט מצחיק אותי כל פעם מחדש. |
|
||||
|
||||
גיקוד, בגימל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |