|
||||
|
||||
יש אכן מכשירים המשמשים (בין היתר) לגילוי חללים מתחת לפני הקרקע. הם יקרים, נמצאם בבעלות של האקדמיה וכן של חברות פרטיות, ובעיקר דורשים מומחיות רבה וזמן רב בהפעלה, ומומחיות וזמן רבים עוד יותר בפיענוח הנתונים. לא הרבה אנשים ישמחו להסתובב לזמן ארוך באזורים שבהם פעולת המכשיר רצויה, וממילא עיבוד הנתונים יביא את התוצאות מאוחר מדי. מצד שני, למכון הגיאופיסי יש כלי רכב הנקרא "ויברטור" (vibrosis ) שמפיל משקולת של חצי טון בערך (אל תתפוס אותי במספר) על הקרקע למטרת יצירת סיגנל סייסמי. אם המנהרות חצובות בחול, וזה מה שיש בגוש קטיף, אז יש סיכוי רב שסבב וויברוסי כזה על הציר החשוד ימוטט את רובן. |
|
||||
|
||||
עכש"י יש שם (בציר פילדלפי) חומת מגן, כך שאין בעיה להסתובב עם מכשירים כאלה. כמה זמן לוקח לעבד את הנתונים? המנהרות פועלות שם חודשים ושנים. יקרים? החץ עולה יותר. |
|
||||
|
||||
זה לא רק להסתובב, ולא עניין של כמה שעות. זו בדיקה שיכולה לקחת יום. זמן עיבוד הנתונים תלוי באיכותם ובכמות הזמן שמשקיעים בהם. אני מניחה שאם יושיבו לשם כך אנשים שזו תהיה העבודה שלהם ותו לא, זה לא ייקח הרבה זמן. קדימה למחלקה לגיאופיסיקה! האם החומה תעצור יריות, קטיושות ושאר דברים? ומלבד זאת, לאנשים יש חשש פסיכולוגי (בלתי מוסבר?) מלהסתובב שם, ברצועה. התמריץ הכספי יצטרך להיות גבוה. שלא לדבר על זה שגם דאטה סייסמי הוא לרוב לא מדויק, ובמחקר נוטים להצליב נתונים עם עוד שיטות. למשל GPR, קידוחים, ועוד. |
|
||||
|
||||
מה תהיה השפעתו על הבתים שבאיזור? אני לא בטוח שהם יוכלו לעמוד בזעזוע. |
|
||||
|
||||
הנה קיבוץ ששרד סקר סייסמי שעבר לו באמצע התל. כן, הבתים רעדו. אבל לא נגרם נזק. אני לא בקיאה בגיאוגרפיה העירונית של הציר ושל הרצועה - מה המרחק בין האזור החשוד לבתים של התושבים? |
|
||||
|
||||
מה ביקש לברר הסקר בתל קציר? |
|
||||
|
||||
אם יש שם סימני נפט... (ולא היו) |
|
||||
|
||||
מה עם זה? |
|
||||
|
||||
אם הבנתי נכון, זה לא מיועד לעומקים גדולים. |
|
||||
|
||||
כמה זה "עומקים גדולים" וכמה צריך ברפיח? 20 מטר? חוץ מזה, בטח יש גרסא milspec. |
|
||||
|
||||
היי, אני איתך בעניין הזה, ורק מנסה למצוא את המכשלה (הרי לא ייתכן שלא חשבו על זה, זה די אלמנטרי - וסליחה אם אתה מרגיש אחרת). |
|
||||
|
||||
"למצוא את המכשלה"? רואים שאתה לא בלבניסט. המטרה זה להנציח את קיום המנהרות כדי שהפלסטינאים ישקיעו את כל מרצם בחפירות חייהם, ולא יוציאו את ראשיהם מהחול ( או משהו כזה, התחילו להתבלבן לי המטפורות). |
|
||||
|
||||
סתם ניחוש באפלה: אורך הגל של גלי הקול הוא סד"ג של מטרים, מימד הקווי של המנהרות הוא פחות ממטר. כפי שאנו יודעים היטב מנסיון היומיום (עם דלתות וחלונות) גלי הקול עוקפים מצויין "סדקים" כאלו. אפשר לנחש שגל הקול המוחזר מדפנות המנהרה פשוט ינוע לאורך המנהרה ולא ייתן שום אפקט. יש טכנולוגיה ידועה שנראית לי קרובה, של מציאת מאגרי גז ונפט באמצעות הד אקוסטי (למרות שהמדובר בטווחים גדולים יותר, ב-cavities גדולים יותר ובתווך פנימי הרבה יותר דחוס מאויר). ההתרשמות שלי היא שאיכות התוצאות של הטכנולוגיה המאוד מתוחכמת הזו אינה עולה בהרבה על התוצאות של שימוש במקל בצורת Y. |
|
||||
|
||||
(שמעתי שזו "שיטה" לגילוי מאגרי מים תת-קרקעיים. מישהו משתמש בזה פרט לשאמאנים באפריקה?) |
|
||||
|
||||
אני חושב שזה יותר חלק מתרבות הניו-אייג'. אורי גלר ודומיו. זה כל מה שאני יודע. |
|
||||
|
||||
dowsing. זה היה קיים באנגליה ובארה"ב הרבה לפני הניו אייג'. עדות ספרותית: ב"מקדם לעדן" של סטיינבק, סמואל משתמש בשיטה הזאת למציאת מים על אדמתו של אדם. |
|
||||
|
||||
בספר FLIM FLAM מספר ראנדי על ניסוי שנערך בהשתתפות טובי הדאוזרים. אתם יכולים לנחש לבד את שעור ההצלחה שלהם. |
|
||||
|
||||
אצל סמואל זה עבד! :) לא, רק רציתי להגיד שזה לא עניין חדש, ושזה לא מוגבל לשמאנים באפריקה. |
|
||||
|
||||
לידעת כולם.גורמי בטחון ומשטרה.צהל.גאולוגים.מאתרי בולענים.מחפשי קברים עתיקים ומנהרות.זיהוי צנרת וחללים תת קרקעיים לפני חפירות. קווי חשמל ותשתיות.. בקיצור כל חלל באדמה ועד גילוי מנהרת הרכבת לירושלים בעומק 120 מטר ליד מעלה החמישה.מנהרת הכרמל בנווה שאנן עומק 200 מטר.קו הגז בים בעומק 60 מטר ועוד. אשמח להוכיח הגלויים בשיטת הדאוזינג שבה אני משתמש לצרכי עבודתי כקבלן בריכות שחייה. ניראה מי ירים הכפפה ויזמין אותי לזיהוי חללים ומנהרות.בשלב הזה הכל בהתנדבות. 0504011221 אהרוני קיבוץ גבעת ברנר. |
|
||||
|
||||
אאז"נ, ב"חלקת אלהים הקטנה" משתמשים בכושי לבקן לחיזויים גאולוגיים. וניטפוק קטן: ספרו של סטיינבק תורגם לעברית כ"קדמת עדן", כפי שזה מופיע במקור התנ"כי (ממנו שאל סטיינבק את השם) החלפה עם "מקדם לגן-עדן" (פרק ג') היא כנראה טעות. |
|
||||
|
||||
לי יש בבית את East of Eden.. |
|
||||
|
||||
חרף השנים הרבות שחלפו מאז קראתי את הספר, זכורני שהיה שם איזה סיני שלמד עברית במיוחד כדי שיוכל לקרוא את הספור המקראי בשפת המקור. נסי גם את... (-; |
|
||||
|
||||
בהרהור נוסף, נדמה לי שהוא בעקר התעניין בפסוק ו' (הה, הבחירה החפשית! מעניין מה יש לתורת הקוונטים להגיד עליה...). |
|
||||
|
||||
אז זהו, שבמקור התנכי יש גם "קדמת עדן" וגם מקדם לגן עדן". איך יכולתי לדעת באיזה מהם בחרו מתרגמי סטיינבק? כן, יש בסיפור סיני בשם לי, שהולך לכמה סינים בני שמונים מחמולת לי, שאותם אפשר לשאול שאלות כי הם חכמים ומעשנים אופיום. ולי ג'וניור שואל אותם על משמעות אחד הפסוקים שם בפרשת גן-עדן (לפתח חטאת רובץ). והם לומדים עברית שלוש שנים אצל רב, ואז מתיישבים לפענח את המשמעות המדוייקת של הפסוק. אין מה להגיד, אחלה ספר. אגב, איך משתמשים בכושי לבקן? מחזיקים אותו ברגליים עם הראש קדימה, ככה- Y? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שקושרים לו חבל סביב הקרסול (כדי שלא יברח). לכושי לבקן יש חוש. ככה זה. האמת היא שקראתי את הספר בערך באותה תקופה שקראתי את קדמת עדן (כלומר: מזמן), ואני זוכר רק נקודות שנתפסו אצלי אז כהיילייטס. קדמת עדן מסתובב סביב הספור של קין והבל (בהזדמנות: איך קראו לאח "המושלם" של ג'ימס דין, זה שנהרג במלחמה?), ובמרכזו יחסים טעונים בין זוגות אחים על פני שני דורות. לכן פרק ד' (בראשית) מתאים יותר. אני גם מניח שבתרגום לאנגלית של פרק ג' לא מופיע "east of eden" מילה במילה. |
|
||||
|
||||
בדקתי בגרסת המלך ג'יימס. בפרק ג כתוב the east of the garden of Eden בפרק ד כתוב the east of Eden כך שאתה צודק לגבי דיוק התרגום. וגם מבחינה תכנית כמובן. |
|
||||
|
||||
:-) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
קישור בכותרת זה אפשרי, אבל ממש לא רצוי. זה נראה ממש רע - סגול על רקע של כחול כהה. |
|
||||
|
||||
כחול על רקע של סגול כהה...אבל לא משנה, זה נורא באותה מידה... |
|
||||
|
||||
אאז''נ, וודי הארלסון אמר פעם משהו לסנייפס על כך שהשחורים דופקים חשבון רק לאיך שהדברים נראים. |
|
||||
|
||||
אני מתנצל מראש אם אני "מחדש" לך מה שידוע לך מזמן. התרגום ל"קדמת עדן" הבראשיתי הוא נכון. כל הסיפור של סטיינבק מתבסס על סיפורי בראשית. גיבוריו אדם קין והבל (כמו עוד הרבה דמויות עם שמות תנ"כיים) וגם העלילה מכילה מוטיבים של סיפורי ספר בראשית (מוטיב המנחה הלא רצוייה וחטא הידע במובן התנ"כי-נוצרי של חווה). אישית אני מעדיף את סיפוריו הקטנים יותר על קאנארי רו ("סמטת השימורים"?). בספר קדמת עדן ובעוד ספר (על צנחנים ועיירה כבושה באירופה של מלה"ע השניה אאל"ט) ששמו נשכח ממני נראה לי שסטיינבק נתקל בקיר של מגבלות יכולתו הספרותית. |
|
||||
|
||||
או! קאנארי רו! שזה "סמטת מפעל השימורים". וראיתי איפשהו שקראו לזה "סמטת הקנרית"! אתה חייב להודות שליד דבר כזה, התרגום שלי את שם-הספר איסט אוף עדן לבטוי הלא נכון מבין שני הבטויים התנכיים, הוא באמת לא נורא. |
|
||||
|
||||
והסרט הנא/הדר עם דברה ווינגר וניק נולטה זה סתם? |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון לזה? אגב, מסתבר שיש גם "אולימפיאדת הפארא נורמלים" |
|
||||
|
||||
אורך הגל ניתן לשליטה ע"י ידיעת מהירות הגל בתווך ושינוי התדר. גם אם מדובר בסד"ג של 2 מטר, עדיין הגלים ינועו מהר יותר באוויר מאשר בקרקע, ותתרחש הגברה בגלל ההחזרות מהקירות של המנהרה, כך שאולי יהיה אפילו קל יותר למצוא אותה. ואם היא לא ממש מאונכת לכיוון הסקר אז החתך הוא אפילו גדול יותר. ולגבי מציאת מאגרי גז ונפט - זוהי טכנולוגיה יקרה שחברות הנפט משקיעות בה ממיטב כספן. והתוצאות אכן נראות לעין. בעזרת השיטה ניתן ללמוד רבות על המבנה הגיאולוגי של תת-הקרקע. הרבה יותר ממה שנדע אם סתם נסתובב עם מקל בצורת Y ונקדח רנדומלית. אם זה לא היה משתלם השיטה היתה נזנחת (אחרי הכל, מדובר בחברות מסחריות, לא באקדמיה). ואם כבר מדברים על מציאת מים באמצעות ענף, אולי זה לא עובד, אבל ראיתי שיטה אחרת שעובדת גם עובדת (ואולי מישהו יוכל להסביר למה): לוקחים 2 מוטות ברזל דקים מכופפים בצורת ך (כ"ף סופית) ומחזיקים אותם מקבילים זה לזה ולקרקע, אחד בכל יד, בצורה רפויה. מתחילים ללכת באזור החשוד, וכשעוברים מעל צינור מים שקבור בקרקע, המקלות נמשכים זה לזה. ראיתי את איש אגודת המים של קיבוץ כלשהו מוודא היכן עובר צינור כזה, לפני שהטרקטור התחיל לחפור. ניסיתי בעצמי - וזה אכן עובד. מדובר על צינור מים זורמים, שנמצא כחצי מטר מתחת לקרקע. הסברה שלי היא שהמים אשמים. אם כי אולי זה הצינור המתכתי. למישהו יש הסבר יותר טוב? |
|
||||
|
||||
תאור מעניין. אפשר לקבל עוד פרטים? קודם כל, איך בדיוק מוחזקים המוטות? האם היד אוחזת בצד הארוך או הקצר? איזה צד מקביל לקרקע, הארוך או הקצר (או שניהם)? אם רק צד אחד מקביל לקרקע, האם השני ניצב? האם זה עובד בכל זוית באותה מידה, או שהאפקט מורגש יותר כאשר הצינור מקביל למוטות (נניח)? נקודה נוספת: האם טמפרטורת האויר היתה גבוהה באופן ניכר מזו של המים בצינור, או להפך (בקיבוצים יש קוי מים חמים)? |
|
||||
|
||||
היד אוחזת בצד הקצר, הצד הארוך מקביל לקרקע (כמו להחזיק שני אקדחים), והצד הקצר ניצב לקרקע. במקרה שהייתי עדה לו, הצינור היה מאונך למקלות (ידענו שהצינור מקביל לכביש, פחות או יותר, אבל לא ידענו את מרחקו מהכביש). הנה ציור (מבט אווירי): _____________+__| . . | _____________+__| . . | ____0= ______+__| . . | __(איש הולך)___+__| . . | _____________+__| . . | _____________+__| . . | __________צינור__כביש ה= מייצג את המקלות. ( ה_ הם במקום רווחים). לא ניסינו בכיוונים אחרים. טמפרטורת האוויר היתה כ-30 מעלות צלסיוס, לא ידועה טמפ' המים בצינור, אך כיוון שחלקו (באזור אחר) נמצא חשוף, המים כנראה לא קרים במיוחד. |
|
||||
|
||||
מה, וזה ממש עבד? הכח שהרגשת בין המוטות היה כזה שאין לטעות בו? אם אחרי זה היו מטילים עליך לאתר את הצינור במקום אחר באותו קיבוץ, האם את משוכנעת שהיית מצליחה בכך? כשהמוטות מוחזקים בגובה החזה, הסבר המבוסס על הפרשי טמפרטורות נראה הרבה פחות אטרקטיבי. אף על פי כן, יש פה כמה נקודות שוות בהרהור: 1. כשהמים עומדים הם מגיעים לשיווי משקל תרמי עם הסביבה. כשהם זורמים, הטמפרטורה המקורית נשמרת יותר (וזו הסיבה שלקיבוצניקים יש (לפעמים) מים חמים מהברז בחורף). 2. אם הצינור מתכתי וחלקו היה חשוף, יתכן שהוא פשוט התחמם במידה ניכרת (כמו הקצה של הכפית שמחוץ לכוס התה). אם התחממות זו היתה הגורם, נראה לי שהמוטות היו צריכים להדחות. |
|
||||
|
||||
אני לא ממש מאמין שזה אפשרי ( מצטער) אבל אם כבר הייתי הולך על חשמל סטאטי על הצינור ( מים זורמים זה כמו לשפשף על צמר, ושני מוטות מתכת זה כמו קבל כזה). דבר אחר זה שהצינור עשוי מברזל, והמוטות היו מגנטיים. |
|
||||
|
||||
האיש החזיק את המוטות בגובה המותניים? חתיכת שדה חשמלי/מגנטי היתה צריכה להיות שם. איילת איולת: האם ביקשת להחזיק את המוטות בעצמך כדי לחוש על בשרך את התופעה? |
|
||||
|
||||
הסקפטיות שלכם מובנת לי - גם אני הייתי בטוחה שעובדים עלי. לכן לקחתי עניינים לידיים (תרתי משמע). החזקתי את המוטות באופן רפוי מעט והלכתי לי בשטח. ואכן, המוטות נמשכו זה לזה כשעברתי מעל הצינור. אני שוכנעתי. האם מים זורמים יוצרים שדה חשמלי/מגנטי? ואם כן, יכול להיות שהם יצרו משיכה בין המוטות? את הפיסיקה הזו שכחתי לפני חמש שנים בערך. הצינור היה מתכתי - אולי בצינור בטון זה לא היה עובד. צריך לנסות. |
|
||||
|
||||
מים זורמים לא יוצרים שדות מגנטיים. אבל אולי הצינור היה ממוגנט מקודם ( או שהמוטות היו). האם יש לך מושג ממה הצינור היה עשוי? כל מי שצפה במגייוור באדיקות זוכר את הפרק שהוא מיגנט מוט ברזל על ידי חבטות במדרכה. מה שקורה זה שהחבטות משפעלות איך שהוא את הגבישונים בתוך הברזל ועוזרות להם להסתדר כך שהשדות המגנטיים המיקרוסקופיים (מזוסקופיים?) מצביעים לאותו כיוון. |
|
||||
|
||||
אם המוטות באמת דקים, אולי שדה מגנטי יכול להיות רלוונטי. אאל"ט, אפשר לאמוד את קו הרוחב על ידי "מצפן אופקי". חוץ מזה, נתקלתי פעם במכשיר שמחפש ברזלים בקיר: מגנט קטן שמורכב על מוט פלסטי שיושב על ציר. כאשר מעבירים את המכשיר על הקיר, הוא מצביע לכיוון הברזל. כמובן שעומק הברזל הוא רק מספר סנטימטרים, אבל בהנחה שהסיפור של איוולת(נטע?) הוא נכון, זה שווה בדיקה. |
|
||||
|
||||
שווה בדיקה, בטוח, ביחוד אחרי שהיא מוסרת עדות מכלי ראשון שהיא עצמה הרגישה את המשיכה. קדימה, הרי לך אתגר קטן ופשוט. נא לדווח על התוצאות. (הוראות הכנה של המוטות, יחד עם סיפור של מישהו שעשה את זה, כאן: http://www.drilshop.com/holes/rc.html) |
|
||||
|
||||
אם אתה מקבל את העדות שלו כאמינה, צריך לפסול את התאוריה ה"מגנטית"- הוא בדק את זה גם עם בקבוק מים ( מן הסתם מפלסטיק). נראה מה אני יכול לעשות במשרד, אולי עם מהדקים? I don't claim to know how this works, but it did, my son tried it, my coworkers tried it and it worked. I do not know about finding lakes underground streams, fresh, salt water, and the type of geological strata, but this method found water lines. I even set out a gallon bottle of water on the ground where I knew there was no other water, and as I crossed over the water bottle the wires deflected. I could not have squeezed the wires or deflected them in any way and it worked
|
|
||||
|
||||
אני לא מקבל את העדות שלו כאמינה כי אינני יודע עליו דבר וחצי דבר, אבל אין לי סיבה לפקפק במה שאיילת מספרת לנו (אחוות טפשים, אתה מבין) ואשמח לשמוע מה אתה תעלה בחכתך אם תטרח (בתנאי סמיות כפולה כמובן). עד אז החויה של איילת נרשמת אצלי תחת הסעיף "אוטוסוגסטיה?". |
|
||||
|
||||
יכול להיות שזה לא כל כך חריג. המתכות (יכול להיות שגם פלדה) הן פאראמגנטיות (פאראמגנטי אומר שאלקטרוני המוליכות שלהם מספיק "חופשיים" כדי להסתדר במקביל לקווי שדה מגנטי חיצוני להבדיל מפרומגנטי שאז האלקטרונים הללו מסודרים במקביל באופן ספונטני בשדה העצמי שלהם. למעשה גם מים בפרט בזרימה למינרית הם פאראמגנטיים ולכן הפרמיאביליות המגנטית של מים גבוהה משל האויר). התוצאה של הפאראמגנטיות היא כפולה. לכל המתכות (ברזל וכו') וגם למים "מסודרים" יש שדה מגנטי שיורי, אמנם חלש מאוד, אבל הרי מדובר בצינור גדול מאוד. ומצד שני, אם הצינור היה מסודר בכיוון N-S כלומר לאורך קווי השדה המגנטי של כדוה"א הוא יכול להפוך למעין אלקטרומגנט גדול המנסה לסדר את התיילים לאורך הקוים שלו. ולבסוף ישנה האפשרות הסבירה שמישהו טרח מראש להניח לאורך הצינור חומר מגנטי, גם כדי ללכוד חלקיקי מתכת וחלודה במים וגם כדי שיהיה קל לאתר את מקום הצינור. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שהצינורות באמת ממוגנטים, למרות שקצת קשה לי להאמין שזה יורגש במרחק של מטר או יותר מהצינור (אילת - מה היה העומק של הצינור מתחת לאדמה?). מכל מקום, במקרה הזה אפשר היה פשוט להשתמש במצפן. |
|
||||
|
||||
אני ניסיתי. התוצאות, בינתיים, אינן חד משמעיות. חתכתי תיל דק וקשיח (מה קוראים אותו חוט ברזל במחוזותינו), והחזקתי את החתיכות באמצעות צינוריות פלסטיק חלולות (במקום קשיות) כדי למזער את השפעתי על תנועתן. נראה לי שבתהליך המתיחה (לצורך יישור) החוטים נטענו בחשמל סטטי, ואכן התנהגותם הזכירה את זו של מחט המצפן. למרות האזהרה שבכותרת, הניסוי מהנה למדי ומומלץ בחום לכל מי שיודע להעריך כראוי אינפנטיליות טובה. נכון לרגע זה, המסקנה היחידה היא שכשעוברים ליד המקרר קיימת נטיה חזקה לפנות לפחות יד אחת. הערב אנסה לחזור על הניסוי גם מחוץ לבית. |
|
||||
|
||||
דרך אגב: לפי התרשמותי, השימוש בשני מקלות הוא לצרכי רפרנס בלבד (שינויי הזוית יותר מורגשים באופן זה), אבל יתכן שאני טועה. |
|
||||
|
||||
עזוב את המקרר ואת הרמקולים בבית, וספר לנו אם גילית באמצעות מכשיר הפלא את מיקום הצינור שמוליך מים לממטרה שבחצר. אל תשכח לקחת כובע. |
|
||||
|
||||
רק להבין, מה משמעות ה*אכן* במשפט: החוטים נטענו בחשמל סטטי, ואכן התנהגותם הזכירה את זו של מחט המצפן |
|
||||
|
||||
אם בתחביר עסקינן, אנא ראה עצמך מוזמן להחליף את ה*אכן* בכל מילה אחרת שתבחר. התנהגות התיל מזכירה (לי) את זו של מחט המצפן (לא זהה, רק מזכירה). די לי במראית עין כדי לשחרר אמירה אמורפית כזו. כדי לקבוע אם החוט באמת טעון או ממוגנט (או שמא שניהם), אני זקוק למכשירי מדידה מתאימים שאינם נמצאים ברשותי. כמו כן, אין לי כרגע ממצאים השוללים את האפשרות שההתנהגות תהיה שונה מהותית אם הניסוי היה מתחיל מתנאים של נייטרליות מלאה (מבחינת התפלגויות המטען הסטטי והמגנטיות השיורית). אם מה שהפריע לך הוא הקישור בין חשמל סטטי למחט המצפן, אנא זכור כי: א. בין דיפול חשמלי למטענים חפשיים (במובן של פסי הולכה) פועל כח (תלוי כיוון). ב. לתנועת החוטים יש רק דרגת חופש אחת ולכן גורמים שונים מועדים לתת תוצאות דומות. |
|
||||
|
||||
1. יש לך מצפן בהשג יד? זה יפתור את שאלת המגנוט. 2. אם החוטים נטענו בחשמל סטטי בעת העיבוד, אתה צריך להיות מסוגל להבחין בזה ע"י קרובם אחד לשני, בלי תלות במקום בו אתה נמצא. אתה יכול גם להאריק אותם, אני מניח. |
|
||||
|
||||
להווי ידוע שחשמל סטטי על מוליכים מצטבר בקצוות (ע''ע כליא ברק). אני די בטוח שכל נגיעה מקרית תאריק אותם. מצד שני, תהליך העיבוד בהחלט יכול למגנט אותם. אפשר להסתפק במהדק משרדי לבדיקת מגנטיות. |
|
||||
|
||||
בעצם גם מגנטיות תתגלה בלי שום אמצעי עזר ע''י קירוב המוטות זה לזה. |
|
||||
|
||||
הניסוי ימשך בערב (זה גם אמור לענות להצעה האחרת שלך). 1. אין לי מצפן (במקום מצפן ומצפון אני נעזר בצרצרי הבית שנותנים תוצאות משביעות רצון בדרך כלל). 2. כשמחזיקים את החוטים קרוב מדי, השפעתם ההדדית אכן 1 מחרבת את הניסוי. את עיקר תשומת הלב הקדשתי למאמץ האבחון של האפקט באופן גס. העידונים הושארו לשלבים מתקדמים יותר. 1 מותר? |
|
||||
|
||||
טוב, נחכה לערב. אם החשד שהולך ומתגבש כאן יתאמת, המכשיר לגילוי מים אינו אלא מגנט שנמשך לצינור באדמה. אם כך לא צריך שני מוטות, מספיק אחד, ולדעתי מגנט חזק תלוי על חוט בקרבת האדמה ייתן תוצאות טובות יותר. |
|
||||
|
||||
אני מתנגדת לכל השערה שמוציאה אותי כאיוולת יותר ממה שאני. אלא אם כן טוענים שאוטוסוגסטיה גרמה לי לפתח כישורים טלקינטים. המוטות, עד כמה שידוע לי, לא היו ממוגנטים. הם לא נמשכו ולא נדחו בתחילת הניסוי. מעל הצינור הם נמשכו זה לזה. עומק הצינור - כחצי מטר. במקרה דנן זה היה צינור מתכתי. האם המגע שלי במוטות לא היה מאריק אותם? חשבתי שאולי יש כאן קשר לפוטנציאל עצמי? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
שתי ההשערות שהעלת מניחות שהגלאים הם אקטיביים, לא? אין ספק שכל מיני מקדמים מגנטיים או חשמליים משתנים כאשר דוחפים צינור ברזל לאדמה. השאלה היא איך מוטות המתכת שלך הצליחו לגלות את זה. |
|
||||
|
||||
המוטות לא חייבים להיות ממוגנטים. כפי שהציע המקשה, ייתכן שדווקא הצינור ממוגנט, והמוטות לא נמשכים זה לזה אלא כל אחד מהם נמשך לצינור. כאשר החפשן עומד בדיוק מעל הצינור האפקט הוא שהמוט הימני נמשך שמאלה ולהיפך, ממש כאילו הם מושכים אחד את השני. צריך מישהו עם קצת יותר יידע כדי להניח את דעתי בשאלה אם השדה המגנטי במרחק של כמטר וחצי מהצינור יכול להיות חזק מספיק כדי להסביר את האפקט. |
|
||||
|
||||
לעניין הרזולוציה - תלויה כמובן באורך הגל. כן, חשבו על זה. ישנן כמה בעיות: 1. יוקר הציוד. 2. הגורם האנושי - לא הרבה אנשים מפעילים ומפענחים בצורה משביעת רצון, ומהם לא כולם יגיעו לעזה כדי לחפש מנהרות. 3. זהו סקר דו-מימדי (כלומר לאורך קו). ישנה חשיבות גם לזווית התעלה ביחס לסקר. על כן הדיוק של השיטה אינו טוב במיוחד. אם כי ראיתי הדגמות של GPR בבדיקות פל-קל - מרשים מאד. המכשיר אכן מוצא את החללים במדויק. ואלו חללים יותר קטנים ממנהרות (למי שלא יודע איך פל-קל נראה). עלה רעיון להציב תחנות של ננו-סייסמולוגיה (שחשות ברעידות במגניטודות נמוכות מ-1), כדי לאתר מנהרות בזמן שהן נחפרות. עשו משהו דומה עם היווצרות בולענים בים המלח. אבל האיש שלו שייכת המערכת לא רצה (ובצדק) להשאיר אותה שם... בניגוד לסקר סייסמי או לGPR, זו שיטה שדורשת השארת תחנה סייסמית קטנה בשטח. |
|
||||
|
||||
1)כמה זה "יקר" ? יותר מנגמ"ש? יותר מתעלה מלאה בכרישים? 2)למה המפענחים בכלל צריכים להגיע לעזה? 3) כמה דיוק כבר צריך? אם יתנו דיוק של 50 מטר, אפשר להשתמש בשיטות אחרות. |
|
||||
|
||||
כשאתה מדבר על "שיטות אחרות" אתה מתכוון ל"מספיק חומר נפץ"? |
|
||||
|
||||
יישור קו ו... כמו בטירונות ! |
|
||||
|
||||
1) יותר מנגמ"ש? כמה עולה נגמ"ש? ומה המחיר של כריש ממוצע בימינו? 2) כי זה ציוד שדורש ידע בהפעלה. נניח - מפעיל של באגר צריך להיות בתוכו כדי לחפור כמו שצריך. אני אפילו לנהוג בבאגר לא יודעת. יש פחות אנשים שיודעים להפעיל ציוד כזה בארץ מאנשים שיודעים להפעיל באגר. 3) לגבי מידת הדיוק - זו כבר החלטה של הגופים שמעוניינים למצוא את המנהרות. בשיטות שונות ניתן להגיע לדיוקים שונים. |
|
||||
|
||||
אני מניח שנגמ"ש עולה לפחות כמו וולוו טובה, נניח 50-60 קילו דולרים? אבל התעלה שמתכננים לנו בטח עולה כמה מיליוני דולר טובים. אגב, שאמרתי כרישים התכוונתי לכרישי נדל"ן. סליחה על הבורות, מה זה באגר? זה כמו בובקאט? אני חשבתי שפשוט יגררו את המכ"ם על שביל הטישטוש פעם-פעמיים ביום ואת המדידות ישלחו בפאקס למכון הגאולוגי או לפארדיים או משהו כזה. אם מדובר על שיטות סיסמיות, שירצפו את פילידלפי במיקרופונים קבורים ( או איך שקוראים לגלאים הללו ) ושיפעילו פיצוצים מבוקרים וחזקים כל כמה מאות מטרים. אם ימצאו איזור חשוד, אפשר לחזור על הסריקה עם רזולוציה יותר עדינה, ואולי עם פחות חומר נפץ. זה נראה לי נוהל שאפילו קצין בצה"ל יוכל לקיים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שדברו על כמה *מאות* מליוני דולר שהתעלה הולכת לעלות. |
|
||||
|
||||
אולי,לא זכרתי בדיוק והתעצלתי לבדוק. |
|
||||
|
||||
לא משנה כמה התעלה תעלה, חשוב כמה הכנסות היא תיצור. אפשר להתעניין אצל אחד, לה פלאס. |
|
||||
|
||||
לה ספס אאל''ט. לפלס זה מישהו אחר. |
|
||||
|
||||
כמובן, עשיתי התמרה מלה אחד לאחר :) |
|
||||
|
||||
באגר זה כנראה ההפך מדיבאגר: כלי להכנסת באגים לתוכנה. כל תוכנה לעריכת קבצי טקסט היא באגר, אבל יש כמובן באגרים רציניים, משולבים עם קומפיילר וכאלה. (תשובה רצינית? אצל סילביה) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בפעם האחרונה שבדקתי במחירון הסקרים הסייסמים... האמת שאין לי מושג כמה זה יכול לעלות. כשכתבתי באגר התכוונתי למחפר גדול, כזה שנוסע על שרשראות. למה בפאקס כשהמציאו כבר את האימייל? (התכוונת לגיאופונים) זה נוהל שקצין יוכל לנהל אך לא לפענח. פיענוח של סקר סייסמי הוא תהליך ארוך ולא זול בכלל. אבל - יש לנו בארץ מכון גיאופיסי שאמור לטפל בדברים כאלו, והוא אפילו חצי ממשלתי או משהו: שמתי לינק לתמונות של הויברטורים ולתיאורים של סקרים שבוצעו - שתשתכנע שלא מספיק חמוריקו קטן שיגרור קופסא שחורה באבק לאורך ציר פילדלפי. |
|
||||
|
||||
כבר החלטנו שהקצין לא צריך לעשות את הפיענוח, רק לדעת להפעיל פאקס ( ובשביל זה עדיין מגייסים בנות, לא?). אנחנו לא מדברים כאן על סקר סופר מדוייק, רק לקבוע האם היו שינויים מאתמול להיום. חוץ מזה, כמו שח"א משקיע במפענחי תצ"א, מוכמים ומפעילי אלינט, למה לא ליסד מקצוע צבאי חדש- "מפענח מפות מכ"מ תת קרקעי" (מפענח ממת"קים). גם לא השתכנעתי שחמוריקו לא טוב כאן, הבאתי מקודם לינק עם מכ"מ כזה שנראה כמו מכסחת דשא גדולה. |
|
||||
|
||||
אולי הלינק לא ממש ישיר, אז הנה: זה מכשיר לאיתור חללים תת קרקעיים. דפים שמסבירים על השגה ועיבוד של דאטה סייסמי עמוק. וזה דף שמסביר על סייסמיקה רדודה. |
|
||||
|
||||
תודה על הלינקים היפים! נראה אחלה מקצוע שבעולם, אתם צריכים פיסיקאים (לשעבר)? |
|
||||
|
||||
אם הבנתי נכון, אתה עובד בתור באגר כבר עכשיו :-) |
|
||||
|
||||
בחלק הזה של עבודתי אני די מצטיין, אם להעיד על עצמי. |
|
||||
|
||||
זה לא שאין פיתרון טכנולוגי, פשוט לא מחפשים כזה. מתוך הכתבה: דוברת משרד הביטחון אמרה בתגובה שלסוגיית המנהרות "עדיין לא נמצא פתרון טכנולוגי מספק במדינות המתקדמות ביותר". (אולי מדובר על המנהרות מתחת לגבול ארה"ב מקסיקו?) |
|
||||
|
||||
ברוך מחיה מתים. הפתיל ההוא, כמדומני, הסתיים בקול ענות חלושה, לפני שהק.המק. הודיע לנו את תוצאות הניסוי באותו ערב. האם זה היה בדיוק בזמן שמישהו עצבן אותו עד כדי נטישה? האם עתה, כשרוחו שוב משוטטת במחוזותינו (אאל"ט), יש לו מה לספר? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |