![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
שלי עבר בירושה לילדים, שלא ממש כיבדו את העובדה שכל מחק (לקרוא במלעיל) באוסף עלה לי בללכת ברגל במקום לנסוע באוטובוס לשיעור פסנתר/תיאוריה/תזמורת (והיו שם כ- 250 מחקים). היום שאריות האוסף משמשות כרהיטים בבית הבובות. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
עוד סיבה לא לעשות ילדים. (דובי, מתחיל אוסף חדש) |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
וסף המחקים שלי משמש כמצבות בבית הקברות לאוגרים של הילדים. טוב, היו לי רק 8 והם כולם לבנים, פושטים ומשומשים למחצה. |
![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |