|  | 
 |  | ||
| 
 | ||||
|  | לא פושטיים - צבעוניים עם כל מיני צורות (לא זכור לי שמוס היה ביניהם) ואפילו עם ריחות מיוחדים. איפה הוא היום? לא יודע. |  | 
|  |  | 
|  | 
 |  | ||
| 
 | ||||
|  | שלי עבר בירושה לילדים, שלא ממש כיבדו את העובדה שכל מחק (לקרוא במלעיל) באוסף עלה לי בללכת ברגל במקום לנסוע באוטובוס לשיעור פסנתר/תיאוריה/תזמורת (והיו שם כ- 250 מחקים). היום שאריות האוסף משמשות כרהיטים בבית הבובות. |  | 
|  |  | 
|  | 
 |  | ||
| 
 | ||||
|  | עוד סיבה לא לעשות ילדים. (דובי, מתחיל אוסף חדש) |  | 
|  |  | 
|  | 
 |  | ||
| 
 | ||||
|  | וסף המחקים שלי משמש כמצבות בבית הקברות לאוגרים של הילדים. טוב, היו לי רק 8 והם כולם לבנים, פושטים ומשומשים למחצה. |  | 
|  |  | 
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא | 
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
|  RSS מאמרים |
			כתבו למערכת |
			אודות האתר |
			טרם התעדכנת |
			ארכיון |
			חיפוש |
			עזרה |
			תנאי שימוש והצהרת נגישות | © כל הזכויות שמורות |