![]()  | 
				
				
  | 
			![]()  | 
		||
				
  | 
			||||
![]()  | 
			
				שוב, בשיטתו של אורנן הליטון אינו גורם לאיבוד הקשר. אפשר לתמצת את שיטתו כך: קח את העיצורים במילה והחלף אותם וסימנים נוחים מהמקלדת (לא שלב עקרוני). הכפל עיצור שמופיע בו דגש חזק. הוסף סימנים לתנועות. יחסית לכתיב המקובל, הליטון הזה *מוסיף* מידע היסטורי/מורפולוגי ולא גורע. לדוגמותיך: mo^znayim/^oznaym xulca/xilluc riggul/mraggel  | 
			![]()  | 
		
![]()  | 
		
![]()  | 
				
				
  | 
			![]()  | 
		||
				
  | 
			||||
![]()  | 
			איך זה יכול ל*הוסיף* מידע אינני מעלה בדעתי אפילו. בכל אופן, זה נראה נורא... | ![]()  | 
		
![]()  | 
		
![]()  | 
				
				
  | 
			![]()  | 
		||
				
  | 
			||||
![]()  | 
			
				הוספת מידע מעבר לכתיב העברי המקובל היא כבוד מפוקפק מאוד: בקריאת רצפים כמו "הרכבת" אנחנו עוסקים בעיקר בניחוש; האותיות עצמן אינן מגלות אם זה ha-rakebt או שמא harkabat. ולגבי האסתטיקה - גם אתה לא כל כך יפה...  | 
			![]()  | 
		
![]()  | 
		
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא | 
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
			  RSS מאמרים |
			כתבו למערכת |
			אודות האתר |
			טרם התעדכנת |
			ארכיון |
			חיפוש |
			עזרה |
			תנאי שימוש והצהרת נגישות
		 | 
		© כל הזכויות שמורות |