|
אני לא חושב שיש "מי החליט". נתתי שלוש סיבות מקובלות בתגובה 355071 חוץ מזה, אני משער שיש כאן עניין של אופנה (אני די ספקני לגבי תיאור הפילוסופיה או המדע כשורה של טענות והפרכות).
נדמה לי ששני הניסיונות החשובים להתגבר על הבעייתיות של קריטריון ההפרכה היו מצד שניים מתלמידיו החשובים של פופר: כדי לענות על הטענות שאפשר תמיד "להציל" היפותזה באמצעות פנייה להיפותזות חיצוניות או בניית היפותזות אד-הוק, לקטוש הכנים את הדרך שבה נורמות ומוסדות חברתיים משפיעים על שימור ודחייה של תיאוריות. כנגד הטענה של חוסר-הבחינות של פסוקים בודדים בגלל הוליזם (דהיינו, אנחנו מניחים את כל הידיעות שלנו על העולם יחד עם הטענה הנבחנת), פייראבנד בנה את "תורת המבחן" שלו, שמכריעה בין שני "עולמות" שכל אחת מהתיאוריות יוצרת.
|
|