בתשובה לאח של אייל, 17/12/05 12:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש שלוש סיבות מרכזיות מדוע קריטריון ההפרכה אינו מוצלח: 1. אפשר להתגבר עליו באמצעות ייחוס כשלון החיזוי להיפותזות חיצוניות (זה מה שאתה טוען שהפ"א עושה). 2. אפשר להתגבר עליו באמצעות יצירת היפותזות אד-הוק שיסבירו את כשלון החיזוי (זה מה שאני חושב שהפ"א עושה). 3. טענה עקרונית של הוליזם: כל פעם שאנחנו בודקים פסוק אנחנו מניחים את כל הידע שלנו על העולם יחד אתו. למיטב ידיעתי, אין דרך לוגית להבחין בין אפשרויות 1 ו-2 שציינתי (למרות שפופר עצמו עשה ניסיונות כאלה). זאת שאלה של סבירות ושל מוסכמות חברתיות. אני אלך להתווכח עם האוניברסיטה בהזדמנות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קריטריון למדעיות צריך, בסופו של יום, להיות קריטריון מעשי. אם בשם השלמות, ההוליסטיות או השד יודע מה, אי אפשר לנהל מחקר מדעי, הרי יצא שכרך בהפסדך. לכן, 1+2 הם ייתרון ולא חסרון. לפעמים, כשלון החיזוי באמת נובע מהיפותיזות חיצוניות. ובסופו של דבר, המדע מעוניין לחשוף את האמת. אי אפשר להמנע מהצורך לבדוק גם את האופציות האלה. מעבר לכך, מעשית, יש תאוריות מדעיות שנפסלות. בפרט, תאוריות בתחום האבולוציה. לא לעיתים קרובות אבל קורה. החשש שתמיד אפשר יהיה להתגבר על הפרכה של תאוריה, לא מחובר למציאות. לגבי 3, בכלל לא ברור למה זה בעיה. ברור שהקריטריון הוא לא אידיאלי. אבל מעשית הוא מוצלח מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לדעתך אנחנו צריכים קריטריון מעשי למדעיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מנת לקדם את המחקר המדעי. +2 research בכל עיר באימפריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. אני חושב שהסיבה העיקרית לחיפוש אחר קריטריון כזה הוא הרצון בשימוש בסמכותיות של ה''מדע''. ההכרזה שהדעה של הפסיכולוג-האבולוציוני היא ''אמיתית'' בעוד שזאת של הפסיכואנליסט (לדוגמא) שייכת למדעי-הרוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדעה של הפסיכולוג-האבולוציוני היא לא "אמיתית" אלא "מדעית". זאת מכיוון שהיא ניתנת לבדיקה - בניגוד לדעה של הפסיכואנליסט. אם הקריטריון למדעיות היה בודק אמיתות הוא היה נקרא קריטריון אמיתות ולא קריטריון מדעיות. לדעתי, קריטריון המדעיות נועד לפרמל את הצורה שבה תאוריות נבדקות או נפסלות, ובכך להקל מאד על העבודה המדעית. מצד שני, אתה בקיא בכתבי קרל פופר יותר ממני. אם תגיד ש**המטרה העיקרית** לעבודתו היתה להשפיל את מדעי הרוח, ולהעמיק את השליטה של הסמכותיות המדעית בחברה קשה יהיה לי להתווכח עם זה. ועם כל זאת: יכולת ההפרכה היא תכונה של תאוריות ושל הסברים, והיא בלתי תלויה בשימוש שכן או לא נעשה בה. יש דברים שמקיימים את התכונה ויש כאלה שלא. ההסברים של פ"א מקיימים אותה. הטענה "עיקר הוויה של בני אדם היא מניפולוציה של משמעויות" (לדוגמא) אינה מקיימת אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושב שהדיונים הפילוסופיים על קריטריון המדעיות באמת הקלו מעשית את העבודה המדעית אי-פעם? שהם יקלו עליה באיזשהו עתיד נראה לעין? אם כן, אשמח לדוגמאות. אני יכול לראות סקיצה של תשובה ששייכת לעתיד הלא-נראה לעין, כזה שבו נטיל את מלאכת המדע על מחשבים, אבל גם זה נראה לי קלוש. אני בינתיים חושב שמטרת הדיונים האלו היא אותה מטרה של חלק הארי בפילוסופיה, שהיא... אה... אני לא בטוח מהי (שאלה פילוסופית קשה), אבל בכל מקרה לא מעשית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיונים הפילוסופיים מעולם לא הקלו את העבודה המדעית. אבל התוצרים שלהם: קריטריון המדעיות למשל - הם בהחלט מועילים. הנה דוגמא: יש כל מיני אנשים שטוענים טענות כאלו ואחרות לגבי תכונות של הנפש (mind) - קוואליה, רצון חופשי, מודעות ועוד אי אילו דברים מפחידים. נניח שאתה מדען שבאמת רוצה לחקור את הדברים האלו. איך תתמודד עם נושא נפיץ כל כך? איך תראה שאתה רציני? במקרה, אתמול הייתי בסטימצקי, וראיתי ספר בשם "על האינטלגנציה" של ג'ף הוקינס. הספר מציג תאוריה חדשה על האינטלגנציה האנושית, ועל הדרך שניתן לשחזרה במחשב. בסוף של הספר, המחבר בחר להוסיף נספח שנקרא "הפרכות". הנספח מכיל 10 ניסויים שיכולים להפריך את התאוריה שלו (או לספק לה עדויות, במידה והם מצליחים). אולי יש הרבה נושאים מדעיים בצורה אינטואיטיבית, בלי להכיר את הפילוסופיה של המדע. אבל פה ושם (תורת הקוואנטים זה עוד דוגמא נחמדה) זה עוזר לדעת מה הגבול בין מדע לבין לא מדע, ובאיזה כלים אפשר לטפל בתאוריות מדעיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |