![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נראה שלפחות אחד מאיתנו טעה בהבנת דבריו של עומר. אני חשבתי שהוא מדבר על המוטיבציה ש*אחרי* מלחמת לבנון ושנוצרה בתוצאה ממנה. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כך גם אני הבנתי את דבריו, ועל מוטיבציה זו - שלאחר הפגזה - דיברתי. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הפגזה ומלחמה הם שני דברים שונים. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נכון, אבל מה זה רלוונטי? בלבנון II זכינו בשתיהן. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה רלוונטי משום שהמוטיבציה להילחם במי שפוגע בך יכולה להיות גדולה מאוד, אבל להילחם - או להתגייס למקרה של מלחמה - לאחר שהנ''ל הפסיק לפגוע זה עניין אחר לגמרי. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא אחר לגמרי. לאנשים יש זיכרון, וחלקם אפילו מסוגלים להשתמש בו כדי לשער שגם העתיד צופן עוד סיבוב מלחמתי. הזיכרון של אנשים, אגב, הוא די חלש, ואחרי שנתיים-שלוש הם צפויים לשכוח. אבל לא מיד באותו קיץ. | ![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |