|  | 
 |  | ||
| 
 | ||||
|  | נראה שלפחות אחד מאיתנו טעה בהבנת דבריו של עומר. אני חשבתי שהוא מדבר על המוטיבציה ש*אחרי* מלחמת לבנון ושנוצרה בתוצאה ממנה. |  | 
|  |  | 
|  | 
 |  | ||
| 
 | ||||
|  | כך גם אני הבנתי את דבריו, ועל מוטיבציה זו - שלאחר הפגזה - דיברתי. |  | 
|  |  | 
|  | 
 |  | ||
| 
 | ||||
|  | הפגזה ומלחמה הם שני דברים שונים. |  | 
|  |  | 
|  | 
 |  | ||
| 
 | ||||
|  | נכון, אבל מה זה רלוונטי? בלבנון II זכינו בשתיהן. |  | 
|  |  | 
|  | 
 |  | ||
| 
 | ||||
|  | זה רלוונטי משום שהמוטיבציה להילחם במי שפוגע בך יכולה להיות גדולה מאוד, אבל להילחם - או להתגייס למקרה של מלחמה - לאחר שהנ''ל הפסיק לפגוע זה עניין אחר לגמרי. |  | 
|  |  | 
|  | 
 |  | ||
| 
 | ||||
|  | לא אחר לגמרי. לאנשים יש זיכרון, וחלקם אפילו מסוגלים להשתמש בו כדי לשער שגם העתיד צופן עוד סיבוב מלחמתי. הזיכרון של אנשים, אגב, הוא די חלש, ואחרי שנתיים-שלוש הם צפויים לשכוח. אבל לא מיד באותו קיץ. |  | 
|  |  | 
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא | 
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
|  RSS מאמרים |
			כתבו למערכת |
			אודות האתר |
			טרם התעדכנת |
			ארכיון |
			חיפוש |
			עזרה |
			תנאי שימוש והצהרת נגישות | © כל הזכויות שמורות |