|
||||
|
||||
אני הייתי תומך גם בביזורו של המשטר בבלגיה, אם לא היה מבוזר עד היום, אני תומך בשינויים דרסטיים במשטר הסיני (כולל, בין השאר, מתן עצמאות לטיבט). יש עוד כמה מדינות שהייתי משנה מתוקף תפקידי כשליט היקום. מכיוון שבינתיים אף אחד לא שואל אותי, אני מתרכז במדינה שיש לי השפעה כלשהי עליה, קטנה ככל שתהיה. לא, לא ספרתי. מצד שני, סוריה לא ניסתה אף פעם להצטרף ל-OECD, ואינה נהנית ממערכת יחסית כה קרובה עם מדינות המערב כמו ישראל. |
|
||||
|
||||
אהה. אז אנחנו חוזרים לקריטריון 'אנחנו לא מתעסקים במי הכי גרוע, אנחנו מציגים את מי שיש לנו השפעה עליו כהכי גרוע?' וקמפיין ה-BDS לא מופנה נגד סוריה כי שאלו את יוזמיו רק לגבי ישראל? ומילא אתה, אבל מן הסתם תוכל למצוא בקנדה הרבה יותר אנשים שאין להם השפעה ומתעסקים בישראל לפי השיטה שלך, מאשר כאלה שאין להם השפעה ומתעסקים בסוריה, לוב, וכו' לפי השיטה. |
|
||||
|
||||
למה, אני תומך ב-BDS? (האנשים שמובילים את תנועת ה-BDS הם בחלקם הגדול פלסטינים, שהעניין שלהם בנושא מובן מאליו. בנוסף, אני לא חושב שיש לסוריה כל כך הרבה סחר עם המערב שאפשר להשפיע עליה בדרכים כאלו. אני כן חושב שאנשי BDS שאינם פלסטינים אך אינם מחרימים באותה הזדמנות מוצרים שמיוצרים בסין הם צבועים עלובים). |
|
||||
|
||||
כשאתה מחרים את סין אתה פגוע באזרח הסיני הפשוט לא במנהיגי סין, כשאתה מחרים את ישראל אתה פוגע באזרח הישראלי הפשוט לא במנהיגי ישראל (אל תדאג לנתניהו וליבני) ההבדל הוא שהאזרח הישראלי הפשוט הוא שותף פעיל להחלטה לקיים את הכיבוש בזמן שהאזרח הסיני הפשוט לא שותף בכלום. זאת גם הסיבה שהמערב החרים את דרום אפריקה ולא החרים את סין ואני לא רואה בה צביעות עלובה. |
|
||||
|
||||
ממש לא. עזוב את הכיבוש. קח נושא שהוא בקונצנזוס רחב בהרבה: גיוס בחורי ישיבות. בציבור (החילוני והד"לי) יש עליו הסכמה רחבה. אפילו נכנסה לכנסת מפלגה שחרתה את הנושא על דגלה והשיגה הרבה מנדטים, במיוחד בשביל מפלגת נישה. אפילו נכנסה לקואליציה. נו? משהו זז? כמה בדיוק השפעה יש לאזרחים במדינת ישראל על ממשלתם? |
|
||||
|
||||
הרבה מנדטים זה 15? כשרוב הציבור ירצה מספיק לגייס בחורי ישיבה, ויצביע בהתאם, והמפלגה שתתמוך בגיוס בחורי ישיבה תקבל 65 מנדטים, אז בחורי הישיבה יתגייסו. |
|
||||
|
||||
בשביל מפלגת נישה? זה הרבה מאוד. החרדים מצליחים לא לגייס בחורי ישיבות עם כמות מנדטים דומה. בכנסת ה-16, כששינוי קיבלו 15 מנדטים, לש"ס (שחלק ניכר מציבור הבוחרים שלה מתגייס לצבא) וליהדות התורה, ביחד, היו 16. אם תוסיף לזה את חברי הכנסת של, ובכן, כל יתר הסיעות למעט בל"ד, חד"ש-תע"ל ורע"מ, נניח, היו אמורים להגיע לביטול הפטור. |
|
||||
|
||||
אם הציבור היה כל כך רוצה זה לא היה מפלגת נישה. |
|
||||
|
||||
בשביל שזו לא תהיה מפלגת נישה, הם צריכים מצע רחב יותר. ומרגע שהמצע מתרחב, הסיכוי שיהיה קהל רחב שיסכים לו, קטן. מנגד, משום שיש להם מצע צר, הרבה מאוד אנשים סברו, ובצדק, שהם לא הולכים לבזבז את הקול שלהם על נושא כל כך מצומצם1. ולא התייחסת לעובדה שהם קיבלו קולות כמעט כמו הגוש החרדי, ובצירוף מפלגות אחרות היה ניתן להביא לגיוס בחורי הישיבות. למשל, אהמ, אם היו יוצרים לראשונה בתולדות ישראל2 קואליציה חילונית. 1 מה, רק הפרדה בין דת ומדינה? מה עם שטחים, הנושא הקדוש? רגע, הם שינוי, כלומר שמאלנים. הם יחזירו את השטחים?! לא רוצה! 2 נכון? |
|
||||
|
||||
אם התמיכה תקטן ככל שהמצע יתרחב אז כנראה שהקונצנזוס בנוגע לגיוס חרדים הוא משני ביחס לסוגיות אחרות. זה לא רק הגוש החרדי, זה גם הליכוד, העבודה, קדימה.... אם המפלגות האחרות היו באמת רוצות לגייס חרדים הן היו מגייסות חרדים, משום מה הן מעדיפות לקדם דברים אחרים שהן חושבות ליותר חשובים. |
|
||||
|
||||
ובליכוד, העבודה, קדימה, יש הרבה מאוד חברי כנסת שחפצים בגיוס חרדים. |
|
||||
|
||||
כנראה שיש דברים שהם חפצים בהם יותר... |
|
||||
|
||||
כמובן. אם אתה סבור שבשביל לקדם מטרה מסויימת צריך לשכוח כל דבר אחר... ובכן, בשיטה הזו נקט השמאל במשך זמן רב והגענו למדינת הרווחה המפורקת שבה אנחנו חיים כרגע. בשיטה הזו גם הגיע השמאל למספר המנדטים העצום שבו הוא מחזיק כרגע. |
|
||||
|
||||
לא צריך ''לשכוח מכל דבר אחר'', אבל כל אחד מאיתנו אחראי לסדרי העדיפויות שלו. |
|
||||
|
||||
תראה, אני גיבשתי תחביב חדש: לקרוא פרוטוקולי ועדות באתר הכנסת. להלן התגליות: 1. לרוב חברי הכנסת יש כמה אג'נדות שהם אוהבים לקדם. והם מקדמים אותן במקביל. 2. חלוקת השמאל-ימין בארץ שונה מאוד מבחו"ל ולדעתי גם לא רלוונטית ויש להתנער ממנה, וכדאי מהר. כי פרט לענייני כן שטחים-לא שטחים, להרבה חברי כנסת ימנים יש השקפת עולם כלכלית שמאלית, לכמה חברי כנסת מהמרכז או ממה שמתקרא השמאל יש השקפת עולם כלכלית ימנית מאוד. תמצא ירוקים בימין ובקרב החרדים, וחרדים שמתנגדים מאוד להפרטות. 3. בהמשך ל-2, יש לא מעט חברי כנסת מהקואליציה שלא משתגעים על המדיניות הכלכלית שמובילים ביבי את שטייניץ. _______________ התגלית הראשונה היא זו הרלוונטית לענייננו. |
|
||||
|
||||
למה היא רלוונטית לעניינינו? בינתיים ה"ממש לא"1 שלך נראה לי לא מנומק. 1 תגובה 567580 |
|
||||
|
||||
בד''ך לאנשים יש יותר מאג'נדה אחת. לעניין גיוס בחורי הישיבות. |
|
||||
|
||||
בד"כ? את מכירה מישהו עם אג'נדה אחת (או פחות)? ומה הקשר בין זה לבין ה"ממש לא"? |
|
||||
|
||||
ובכן. ''ההבדל הוא שהאזרח הישראלי הפשוט הוא שותף פעיל להחלטה לקיים את הכיבוש בזמן שהאזרח הסיני הפשוט לא שותף בכלום. זאת גם הסיבה שהמערב החרים את דרום אפריקה ולא החרים את סין ואני לא רואה בה צביעות עלובה.'' לאזרח הישראלי, בניגוד למיתוס הרווח בעולם, יש מעט מאוד שליטה על מה שנבחריו מעוללים. א. משום שהם עושים מה בא להם, ללא כל קשר להבטחות בחירות. ב. משום שעקב ריבוי המפלגות, גם אם נבחריך יגיעו לקואליציה, הם עשויים לשבת עם המפלגות שדעתן, בנושאים מסויימים, מנוגדת. ואין כמו זה בשביל לקבור מהלכים. זו אחת הסיבות למה בחורי ישיבות אינם מגוייסים בהמוניהם (נושא שבקונצנזוס), ואחת הסיבות למה הבוחר הישראלי לא יכול להביא את נבחריו לצאת מהשטחים. |
|
||||
|
||||
הממ, רק ביחס לציטוט שהבאת: ההנהגה הסינית שותפה מאוד במדיניות הסינית ובכל-זאת איננה מוחרמת בעולם, ואין נגדה אישית סנקציות (בניגוד, למשל, למה שיש נגד מוגאבה מזימבבווה - לא כל-כך יעיל אבל יש - שגם שם האזרח שותף במעט מאוד). |
|
||||
|
||||
לענ"ד, סנקציות מפעילים נגד מי שאפשר. על מוגאבה לא שמים, כי מי הוא בכלל. אנחנו מתחת למקרוסקופ כי, ובכן, אנחנו יהודים1. את סין? מי יעז להטיף לסין? להגיד משהו לסין? לפתוח בסנקציות נגד סין? הם מחזיקים את כל העולם באשכיו. 1 ולא. זה לא חדש. וזה לא קשור להתנהגות הזוועתית שלנו בשטחים. כלומר, זה קשור, כי מי שממילא מתחת למקרוסקופ ישימו לב להתפרצות החיידקית אצלו. אבל לפני כמה ימים התפרסמו מכתבים שנשלחו לבן גוריון בהקשר למשפט אייכמן. ובלי שטחים, ובלי כיבוש, אזרחים של מדינות שנוהג בהן עונש מוות על פשעים רגילים, הרגישו חופשי להטיף מוסר על חוסר המוסריות שבהוצאה להורג של רוצח המונים, במדינה שבא אין עונש מוות כלל על פשעים אחרים. |
|
||||
|
||||
אני רק אוסיף, שמי שמנסה לעשות את ההבדלה המלאכותית בין דמוקרטיה שיש להעניש את אזרחיה ודיקטטורה שאין להענישה כלל, למעשה נותן פרס לדיקטטורות על התנהגות רעה (שלא לדבר על דברים כמו כתבות אופנה על אשתו של אסד, שהן לטהר את השרץ, ואפילו לא על הכניעה השווייצרית לקדאפי לפני לא הרבה שנים בעניין בנו ואשת בנו), ויוצר את המשוואה לפיה צריך לפגוע *רק* בדמוקרטיות (למעשה, כמו שכולם יודעים, רק בישראל) על כל סטייה מהנורמה, ולקבל מעשים כמו פיזור הפגנות באש כדבר נורמלי שאיננו מצריך תגובה, בתנאי שערבים (או אפריקאים) עושים אותו לערבים (או אפריקאים) אחרים. ולטעון שלא-להחרים-את-סין איננו משרת את ההנהגה הסינית - נו, באמת. אה, כן, נזכרתי: מבחר ציטוטים קטן של אנשי ה-BDS, נגד היישות הגזענית הציונית. |
|
||||
|
||||
אם מותר לי להסביר את עצמי (כמי שבכל זאת העלה את הטענה הזאת) המטרה היא לא "להעניש" אלא לגרום למדינה לשנות את התנהגותה. אם אני אחרים את סין אני לא אפגע בהנהגה הסינית ולא אגרום לה לשנות את התנהגותה, מה איכפת לג'ינטאו אם האזרחים שלו אוכלים אורז כל יום או כל יומיים, הוא את מרק קן הציפור עם כמהין שלו ימשיך לאכול כל יום. לעומת זאת, אם רמת החיים שלך ושלי תרד, נתניהו ירגיש טוב מאד את הכסא המתנדנד שלו. לכן חרם היא דרך בה אזרח של במדינה זרה להשפיע על התנהגות של דמוקרטיה ולא של דיקטטורה. הרבה יותר קשה להשפיע על התנהגות של דיקטטורות, אפשר לתמוך בארגונים שמנסים להשפיע עליהם (HRW, אמנסטי...) ולהצביע לפוליטיקאית שינסו להשפיע עליהם(בוש, אובאמה לעומת מקיין) ועוד. חרם של אזרחים פשוט לא יעבוד. בוודאי לא מדובר על לקבל מעשים כמו פיזור הפגנות באש כדבר נורמלי, להפך, כמי שמכיר כמה פעילי אמנסטי, אני לא מכיר אחד שם שמקבל דברים כאלה כדבר נורמלי, או שלא היה שמח אם היתה לו דרך למנוע אותם. |
|
||||
|
||||
אני יכול לטעון בדיוק את ההפך. אם אני אקנה מוצרים סיניים או לא, ההבדל עבור הסיני הממוצע יהיה זעיר, משום שכל היתרון בסין על פני מדינות אחרות הוא בכך שהעובדים שלהם זולים מאוד. אבל זה אומר גם שהיתרון של סין הוא מאוד שברירי. אם מספיק חברות יחששו לפגיעה במכירות שלהן בגלל שהן עושות עסקים עם סין, הכלכלה הסינית (כמכלול) תפגע באופן משמעותי - ופגיעה בכלכלה הסינית היא פגיעה בעוצמה הסינית, מה שיוביל לחוסר יציבות של המשטר הסיני. להזכירך, סין מצליחה לתחזק גידול של כ-10% בשנה בממוצע כבר שלושה או ארבעה עשורים, וחלק משמעותי מהשרידות של המשטר הזה בזמן שמשטרים דומים לו קרסו קשור בהצלחה הכלכלית הזו. אין סיבה להאמין שנטרול ההישג הזה לא תערער באופן משמעותי את המשטר. לעומת זאת, בישראל חרם יפגע ישירות באזרחים, שירגישו מותקפים על ידי העולם ולכן יסתגרו ויחזקו נטיות לאומניות שלכאורה החרם רוצה להפסיק. דווקא הימין הישראלי צפוי להרוויח יותר מכל ממהלך שכזה. |
|
||||
|
||||
אני אומר כך: ביום שאחד מתומכי ה-BDS (או ממנמקיו באייל, לא אתה כאמור) יתמוך בסנקציות על עזה* כיוון שהחמאס שם זכה לרוב דמוקרטי בבחירות והאזרחים אחראיים וכו', יהיה אפשר לחשוב שיש פה הגיון עקבי ולא רק צביעות אנטי-ישראלית. *נעזוב לרגע את העובדה שכיום חמאס מונע כניסתם של דברים רבים שישראל מתירה, או את זה שאת דעתי השלילית ביחס לסנקציות בצורתן ד-2008 כבר פרסמתי אז. |
|
||||
|
||||
פגיעה בכלכלה הסינית תוביל לחוסר יציבות של המשטר הסיני? כמו היציבות של המשטר הצפון קוריאני? ככל שיש לאזרחים יותר כסף, האזרחים מתעניינים פחות בארוחה הבאה שלהם ויותר בסביבתם הקרובה, מה שמוביל פעמים רבות לאי יציבות של משטרים דיקטטורים, ולדמוקרטיזציה. שים לב שכל כך הרבה פעמים עוני (של העם, לא של ההנהגה) ורודנות הולכים זה בצד זה. |
|
||||
|
||||
ההשפעה של ההצלחה הכלכלית בסין על האדם הפשוט היא מזערית. עיקר ההשפעה מתרכזת בשכבה קטנה של אליטות - וזו השכבה שתערער את יציבות השלטון אם הבסיס הכלכלי שלה יועמד בסכנה. היחס בין עוני ליציבות המשטר הוא מורכב יותר מקו ישר, ודומה יותר לצורת U. ההבדל בין סין לצפון קוריאה הוא שצפון קוריאה אף פעם לא עברה תהליך של התפתחות כלכלית, על האינטרסים ומרכזי הכוח שתהליך כזה מייצר. |
|
||||
|
||||
נכון, חוץ מהעליה המדהימה באורך החיים, באיכות השירות הרפואי, בשיפור התשתיות ובהשכלה, מה עוד עשתה ההצלחה הכלכלית בשבילנו (הסינים הפשוטים) ? |
|
||||
|
||||
המספרים שאני מכיר מצביעים על כך שכל השיפורים הללו מגיעים לשכבה מאוד מצומצמת של סינים (כמובן, "מצומצמת" במדינה של 1.3 מיליארד איש זה עדיין די הרבה אנשים). |
|
||||
|
||||
תוחלת החיים הממוצעת בסין (והודו וארה"ב, לשם השוואה) מראה עליה עקבית וצימצום פערים מול ארה"ב בשלושים השנים האחרונות, הודו לעומת זאת לא מצליחה לצמצם את הפער מול סין, למרות נקודת פתיחה דומה. גם בחינוך מצבם משתפר. |
|
||||
|
||||
למה להשוות להודו? יותר הגיוני להשוות למדינות קרובות יותר מבחינה אתנית לסין (אחרי הכל, תוחלת חיים היא גם פונקציה של גנטיקה). טאיוואן, כמובן, הייתה יכולה להיות ההשוואה הכי טובה, אבל אין נתונים, אז הנה מה שיש לגבי סינגפור ודרום קוריאה. כפי שאפשר לראות - אחרי שסין התאוששה מהאסון שהביאה על עצמה בשנות ה-50 וה-60, היא הצליחה להשתוות לדרום קוריאה, אבל מאז קוריאה פתחה פער משמעותי. סינגפור נמצאת הרבה יותר למעלה משתיהן (ומארה"ב) לאורך כל התקופה. |
|
||||
|
||||
הודו טובה להשוואה כי זו מדינה ענקית ועניה (כמו סין), רק אחת שיוצאת מהעוני לאט יותר. דרום קוריאה וסינגפור הן מדינות מערביות לכל דבר. בין היתר בזכות גודלן (או יותר נכון העדרו) הן השיגו נס כלכלי ומחזיקות בתמ''ג לנפש גבוה משמעותית משל סין. אם רוצים לדבר על יתרונות הצמיחה לעם, צריך להשוות למדינה שצמחה פחות (והתחילה מנקודה דומה), לא יותר. |
|
||||
|
||||
הודו היא גם מדינה דמוקרטית, על כל המגבלות שזה גורם מבחינת היכולת להשיג צמיחה כלכלית מהירה. דרום קוריאה וסינגפור הן מדינות מערביות לכל דבר *כיום*, אבל הן ממש לא היו כאלו לפני עשרים-שלושים שנה, והמשטרים שלהם היו הרבה יותר דומים למשטר הסיני מאשר המשטר ההודי. לא הבנתי למה צריך להשוות למדינה שצמחה פחות? |
|
||||
|
||||
ואני לתומי חשבתי שדמוקרטיה אמורה לזרז צמיחה כלכלית (למעשה סין היא היוצא מן הכלל המופלג כאן). אתה כתבת ''ההשפעה של ההצלחה הכלכלית בסין על האדם הפשוט היא מזערית.'' כדי להפריך את הטענה הזו, הראתי שינוי לטובה בסין, כזה שרלוונטי לאדם הפשוט, וכדי לא להטעות הראתי שהשינוי הזה גדול ביחס למדינה שחוותה צמיחה כלכלית מתונה יותר. כלומר הצמיחה הכלכלית, ולא גלגלי הזמן, הם שגרמו לשינוי המבורך. לא הייתי משווה את הדמוקרטיה של דרום קוריאה לא עם הדיקטטורה הסינית ולא עם הסיאוב הדמוקרטי ההודי. |
|
||||
|
||||
סין היא הנושה הכי גדולה של ארה"ב ומחזיקה $1.6 טריליון אג"ח ממשלתיות. מדוע ממשלת ארה"ב לא משתמשת בזה כדי לעודד שינויים במשטר? |
|
||||
|
||||
אתה יכול לשאול למה סין לא משתמשת בזה ללחוץ על ארה''ב. מי שחזק בסיפור הזה הוא סין, לא ארה''ב. |
|
||||
|
||||
איך בדיוק להיות חייבת כסף לסין עוזר לארה"ב לעודד שינוי משטר ? כל התניה של תשלום החוב (הסחיר) תפגע אנושות ביכולת של ארה"ב להמשיך לגייס חוב, וגם גיוסים עתידיים תלויים בין היתר ברצונה של סין לקנות אג"ח אמריקאי. להפך, לסין יש את היכולת ללחוץ על ארה"ב (למשל לא לקנות אג"ח, מה שיעלה את הריבית בגיוסים העתידיים). |
|
||||
|
||||
מי אומר שארה"ב מעוניינת לשנות את המשטר הסיני? |
|
||||
|
||||
אני לא כלכלן אבל ממה שליקטתי פה ושם אני מבין שכאשר מדובר בחוב כל כך גדול, גם הסיכונים של הלווה גדלים. למשל, בדו"ח של ברוקינגס (2007, רק רפרפתי), אחד הסעיפים מדבר על הסיכון של הבנק הסיני המרכזי. |
|
||||
|
||||
סיכון (מוגבל למדי) כן, כוח - לא בהכרח. החוב של לבייב אולי גורם לאי-נחת לבנק הפועלים, אבל זה לא אומר שהוא יכול לפעול להחליף את היו''ר, בטח שלא בלי לפשוט רגל. |
|
||||
|
||||
עולם ה-BDS בהלם. נורמן פינקלשטיין, שהוא משונאי-ישראל בד"כ. הכניס להם באבי אביהם: |
|
||||
|
||||
והשאלה שצריכה להשאל: מה באמת אנחנו יודעים על השקפת עולמו של נורמן פינקשטיין? האם הוא מבקר את מדיניות מדינת ישראל או רוצה בהשמדתה? האם איננו ניזונים אך ורק מאלן דרשוביץ ואייפאק? |
|
||||
|
||||
ועוד שאלות: האם אנחנו יודעים שהוא לא ממומן בידי רוסיה וסין? האם הוא מנסה להטעות את הציבור כדי לקדם את ה-BDS? האם איננו שואלים יותר מדי שאלות מכוונות? |
|
||||
|
||||
אל תיקח ללב כ"כ, אולי זה רק מין וירוס שמסתובב בזמן האחרון בין יהודי השמאל הקיצוני. עובדה, גם נועם חומסקי תוקף את תנועת החרם : http://www.youtube.com/watch?v=H5hY-gffV0M |
|
||||
|
||||
אני ממש לא לוקח ללב. מה שקרוי ''השמאל הקיצוני'' הוא כנראה קצת שונה ממה שהתעמולה פימפמה לנו בראש. |
|
||||
|
||||
אבל בכל זאת צריך לענות: 1. מה שקראנו בספריו ובמאמריו ובביקורת עליהם. 2. הכל תלוי ביום ובמצב-רוח, אבל מי שטוען שישראל מבצעת "שואה" בעזה, מגדיר אותה כ"מדינה טרוריסטית", "ג'ינג'יס חאן עם מחשב", ושאומר ש"לפעמים אני מרגיש שישראל יצאה מתוך חום הגהינום, מדינה שטנית", וכל זה בראיון אחד בלבד- כנראה שנמצא כבר *מעבר* ל'ביקורת על מדיניות ישראל'. בפרט אם מעולם לא שמענו ממנו כאלה ביטויים על מדינות אחרות. 3. לא. |
|
||||
|
||||
איתך במאבקך הצודק, תגיד את כל זה לאיציק ש... לא בטוח שזה עניין של מצב רוח. אולי יותר של חשבון נפש של מי שהוא כבר לא אדם צעיר? בנקודה אחת בקטע הוידאו המלא (30 דקות)1 פינקלשטיין מסביר שהוא היה מאואיסט במשך 20 שנה, והוא וחבריו השלו את עצמם כל הזמן, שהבשורה מתפשטת, והם עולים ומצליחים מיום ליום, מה שכמובן לא היה ולא נברא. ושהוא לא רוצה לבזבז עוד עשרים שנה על עוד תנועה חסרת תוחלת. |
|
||||
|
||||
במקום אחר הוא אמר ששלושים שנה הוא רואה את הדברים עליהם הוא מדבר-שאם הם טוענים בשם החוק הבין לאומי, זה אומר שישראל היא מדינה חוקית בגבולות 67. שמעתי את פינקלשטיין לא פעם. הוא דיבר על פשעי ישראל אבל לא טען שאין זכות קיום למדינת ישראל בגבולות 67. הוא טען שבמעשיה, מדינת ישראל מחלישה את הצדקת קיומה. הוא לא ניסה לטעון שאין לה זכות קיום אלא שהיא מזיקה לעצמה. איננו מסוגלים לשמוע ביקורת-ביקורת חריפה בלי לייחס אותה לשנאת ישראל, לאנטישמיות וכו'. לא פעם נתקלתי שבישראל מכנים אותו אנטישמי. דבריו כאן אינם מפתיעים אותי. |
|
||||
|
||||
ודבריו בזאמאן גם לא מפתיעים אותך? |
|
||||
|
||||
זאת אומרת, כשפינקלשטיין קורא למדינת ישראל (ולה בלבד!) מדינה שטנית שמבצעת שואה, זו ביקורת חריפה, אבל לקרוא לו שונא ישראל ואולי אנטישמי זה כבר חורג מ'ביקורת חריפה'? |
|
||||
|
||||
העניין פה הוא לא נורמן פינקלשטיין עצמו (שהוא אולי מקרה מעניין לפסיכיאטרים), אלא מה שהוא אומר לאנשי ה-BDS It’s not an accident, an unwitting omission, that BDS does not mention Israel.. They won’t mention it because they know it will split the movement. Because there’s a large segment of the movement, component of the movement, which wants to eliminate Israel. פינקלשטיין פה קורע את המסכה מעל פניהם של "פעילי זכויות האדם" ומראה שבני אדם (ישראלים, למשל) לא מעניינים אותם. מה שמניע אותם הוא הרצון למחוק את ישראל מהמפה.גם חומסקי בוידאו שלו תוקף אותם על שהם מתמקדים בישראל הקטנה במקום במקור הרשע (לטעמו)- ארה"ב. אנשי ה BDS הם צבועים, שקרנים, ונגועים באטימות לב אנטי-הומנית. וזה העניין פה. |
|
||||
|
||||
כדאי שתחליט אם אתה מתעניין בדבריו או שהוא מקרה מעניין לפסיכיאטרים. |
|
||||
|
||||
פינקלשטיין כאדם הוא בהחלט מקרה מעניין, אבל הוא לא העניין (הפואנטה) כאן מבחינתי. העניין כאן מבחינתי הוא חשיפת פרצופם האמיתי של אנשי הBDS ע"י אחד מהם1, כשהם לא ציפו לזה. 1 לשעבר? |
|
||||
|
||||
פינקלשטיין חושף את פרצופם של אנשי ה-BDS בערך כמו שעמיר חושף את פרצופם של תלמידי בר-אילן... |
|
||||
|
||||
אתה מניח שכל אנשי ה-BDS נוצקו מאותה התבנית. הם כולם אותו הדבר. יש כאלו שאומרים שכל הישראלים אותו הדבר: גם איתמר בן גביר ואתה. |
|
||||
|
||||
"יש כאלו שאומרים שכל הישראלים אותו דבר"? באמת יש כאלו? ואתה אחד מהם, או שסתם היית חייב לתת "קונטרה" שהיא כאילו אותו דבר, רק בכיוון ההפוך? כי זה לא אותו דבר בכלל. ישראליות איננה אידאולוגיה, היא אזרחות של מדינה מסויימת, מדינה שאזרחיה אוחזים בכל גווני הדעות והעמדות, לגבי אלף נושאים שונים. תנועת החרם היא אידאולוגיה שמקבצת לתוכה את אלו שמאמינים בה, כלומר מעצם טבעה היא עושה סלקציה שמשאירה בחוץ את אלה שחושבים אחרת. לכן גם אם אנשיה אינם בעלי השקפות זהות לגמרי בנושא ישראל-פלסטין, עדיין דעותיהם נמצאות כולן בתוך סקלה רעיונית צרה מאוד. לכן טענתך שאנשי החרם אינם עשויים בתבנית אחידה, כמו שהישראלים אינם עשויים בתבנית אחידה, היא טענה משונה מבחינה לוגית ומבחינה מעשית. |
|
||||
|
||||
ממש משונה. איך לא ידעתי שאנשי BDS הם אוסף של מפגרים שמדקלמים אותו משפט. אף אדם שם אינו מסוגל לחשוב באופן עצמאי ואף לנמק את מעשיו. השינאה לישראל שללה מהם כל יכולת מחשבה. |
|
||||
|
||||
אל תכניס מלים לפי, ואל תבנה אנשי קש. תודה. |
|
||||
|
||||
לא הכנסתי מילים בפיך.רוח דבריך כפי שהבנתי (אולי באופן לא נכון) הולכת בדרך המקובלת של ראיית היריב/השונה/וכד' כמשהו אחיד וסינטטי. |
|
||||
|
||||
אם יש מי שתומך ב-BSD, איננו ערבי או יהודי, ומקיים יחסים אם ההנהגה הסינית אז הוא צבוע. רוב האנשים בעולם לא מקיימים יחסים עם ההנהגה הסינית (או עם מוגאבה). |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. ועם ההנהגה הישראלית הם כן מקיימים יחסים? |
|
||||
|
||||
לא. הם מחרימים את ישראל ולא את סין, ואני טוען שזה לא הופך אותם לצבועים. תגובה 567580 |
|
||||
|
||||
כמובן שהם מקיימים. BDSM. |
|
||||
|
||||
בחורי ישיבות לא מגוייסים בהמוניהם כי זה לא מעשי. רוצה לספר איך היית מגייסת את בחורי הישיבות לו זכתה מפלגת "נועה ו" בשישים ואחד מושבים בכנסת? |
|
||||
|
||||
כל מה שהיא צריכה לעשות, זה להכריז: אחרי לצנחנים! |
|
||||
|
||||
א. האזרח הישראלי תמיד יכול לא לבחור נבחר שעושה מה שבא לו. ב. אם האזרח הישראלי היה נותן 65 מנדטים למפלגות שהדבר העיקרי שהם רוצות הוא לגייס את בחורי הישיבות, בחורי הישיבות היו מתגייסים. אם הציבור הישראלי רוצה בסיום הכיבוש כמו שהוא רוצה בגיוס בחורי ישיבה (וזאת הסיבה שהוא בוחר בנתניהו, ליברמן, ליבני, ברק, שרון, פרס, אולמרט ואלי ישי) אז הוא לא ממש רוצה את זה. כשהציבור הישראלי יתן רוב אמיתי למפלגות שחורטות את סיום הכיבוש על דגלן, אז תוכלי לקרוא למי שמחרים את ישראל ואיננו פלשתינאי צבוע. |
|
||||
|
||||
א. זה בערך הרוב המוחלט של הנבחרים. אני יכולה לספור על כף יד אחת את אלה שלא, והם בדרך כלל באים מובנים יחד עם חברי כנסת שכן עושים מה שבא להם. |
|
||||
|
||||
הרוב המוחלט של הנבחרים עושה מה שבא לו או הרוב המוחלט של הנבחרים לא עושה מה שבא לו? בכל מקרה, איך זה מפריע לאזרח הישראלי לבחור נבחרים שלא עושים מה שבא להם? |
|
||||
|
||||
שמת לב לעובדה שאף חבר כנסת לא נבחר לבד, נכון? מנדט אחד זה מתחת לאחוז החסימה. חבר כנסת מוצלח, בהכרח, בא כעיסקת חבילה עם מוצלחים פחות ועם חברי כנסת שעושים מה בא להם. |
|
||||
|
||||
כמה חברי כנסת שעושים מה בא להם יש במר"צ? כמה בחד"ש? כמה באיחוד הלאומי? כמה בבית היהודי? |
|
||||
|
||||
רוב המפלגות שציינת כאן נמצאות באופוזיציה. למפלגות שוליים יש שיעור גבוה יותר של מצביעים אידאולוגיים. יש להם גם פחות השפעה מתוך הממשלה ולכן פחות מה להרוויח מ''לעשות מה שבא להם''. מה שלא משאיר להם ברירה אלא להיות מוסריים. |
|
||||
|
||||
גם שהן (המפלגות) היו בקואליציה הם (רוב חברי הכנסת שלהן) לא עשו מה שבא להם. זה לא קשור לקואליציה או אופוזיציה, זה לא קשור למידת ההשפעה, זה קשור למצביעים שאכפת להם מהנבחרים שלהם, או לא. |
|
||||
|
||||
אבל מדובר, כאמור, על שיעור קטן יחסית מהמצביעים שבוחר בנבחרים ה"טהורים" יותר. שאר הנבחרים מבינים שהם צריכים ללכלך את הידיים בפוליטיקה. הנה דוגמה קטנה ממקום אחר. ארץ עם שתי מפלגות: חבר כנסת צריך לדעת לפעמים להתפשר כדי להצליח להשיג הישגים חלקיים. מה יגרום לחבר הכנסת לתמוך בתקציב? או שהוא ינסה להפיל את הממשלה בכל מחיר (למרות שהקרב כנראה אבוד)? |
|
||||
|
||||
ללכלך את הידיים זה לא לעשות את מה שבא לך, יש גם חברי כנסת ממפלגות גדולות (ובעבר הם היו הרוב המוחלט, והם הרוב המוחלט ברוב הדמוקרטיות בעולם, כולל ארה''ב) שלא עושה מה שבא לו. החבר כנסת שעושה מה שבא לו וממשיך בקררירה הפוליטית כאילו כלום הוא המצאה של השנים האחרונות, גונן שגב ואפרים גור, למשל, סיימו את הקריירה שלהם אחרי בקדנציה אחרי שהם קיבלו את האתנן שלהם. |
|
||||
|
||||
גונן שגב [ויקיפדיה] היה חדש בפוליטיקה. הוא היה מאותם "נערי רפול" של צומת. רובם פרשו מהפוליטיקה די מהר. צומת הייתה שגיאה של הבוחרים, ונעלמה כמעט לחלוטין לאחר מכן. אבל האם זהו המקרה הטיפוסי? האם כך מתנהגים רוב חברי הכנסת? ההרגשה האישית שלי, מהמעט שאני מכיר אישית ורואה, הוא שהם איפשהו על הציר הזה. הם רוצים לקדם מטרות. הם מבינים שצריך לשם כך לעשות דברים שונים. כמוכן המטרות של לפחות חלקם הן (לפחות גם) מטרות סקטוריאליות. ויש גם קצת (או קצת יותר מקצת) דאגה לכיס. אבל עדיין כשצלי רשף או משה פייגלין רוצים לקדם את האידאולוגיה הקיצונית יחסית שלהם, הם פועלים במסגרת מפלגת מרכז. |
|
||||
|
||||
הטענה שחברי הכנסת עושים מה שבא להם היא לא שלי. אם אתה לא מסכים איתה אין לך ויכוח איתי. אני טוען שחברי הכנסת עושים מה שהבוחר רוצה שיעשו (מלבד מספר יוצאי דופן שנעלמים מהר מאד) |
|
||||
|
||||
למעשה, גונן שגב ואלכסנדר גולדפרב הם מקרים קלאסיים של "עושים מה בא להם". הציבור שבחר ברפול, בחר ברפול. יותר מדי אנשים בחרו ברפול. רפול יותר מדי מנדטים מכפי שציפה. התוצאה היתה גולדפרב ושגב (בקיצוניות המבישה) ועוד כמה חברי כנסת מהזן הלא מאוד פעיל. כן, כמובן שגולדפרב ושגב עפו בסוף. אבל באותה הקדנציה, גולדפרב הביא לנפילתו של חוק שריון הגולן, על חודו של קול (שלו)1. 1 זכורתני שהוא טען אז ש"אשתי אמרה לי 'תעשה מה שטוב לשלום"'. תזכיר מאיזו מפלגה נבחרת? שלום זה באמת מה שמעניין את קהל הבוחרים שלך? |
|
||||
|
||||
תזכורת: גונן שגב, אלכס גולדפרב ואסתר סלמוביץ פרשו מצומת על רקע חילוקי דיעות עם רפול. כשקהלני וזיסמן החליטו להצביע עם הימין, רבין נזקק לקולותיהם של שגב וגולדפרב (סלמוביץ הצביעה עם הימין) שלא שירתו את צומת אבל כן שירתו את המדינה. |
|
||||
|
||||
אתה יודע, יש לך איזו נטיה להניח שמה שאתה מאמין בו משרת את המדינה. וכשהציבור לא מצביע כפי שנראה לך, אז הציבור מטומטם. ואז, יש למנוע ממנו בכל דרך אפשרית לטעות. כי הרי אתה יודע מה טוב, לא? |
|
||||
|
||||
זה לא מקרה קלסי. זה מקרה קיצוני. צומת התנפחה ומיד (כלומר: בבחירות שלאחר מכן) חזרה לממדיה הטבעיים (נבלעה זמנית בתוך הליכוד). גור הוא מקרה יותר קלסי: הוא הגיע מהמנגנון של מפלגה גדולה. אבל גם הוא לא הצליח יותר מדי, בסופו של דבר. המקרים הקלסיים נמצאים במפלגות הגדולות. |
|
||||
|
||||
ח''כים שעושים מה שבא להם הם תולדה של שיטת הפריימריז, ובעקיפין של העלמות הפוליטיקה האידאולוגית בישראל ובמדה רבה בעולם המערבי בכלל. שני הדברים האלה רוקנו את המפלגות בישראל מתוכן, והפכו אותן לרשימות לכנסת ולא מפלגות. |
|
||||
|
||||
אתה מוכן לפרט כמה חברי סנט או קונגרס או פרלמנט עושים מה שבא להם? |
|
||||
|
||||
נראה לי שלא מעטים, אבל בכל מקרה אי אפשר להשוות. חברי הסנט והקונגרס נבחרים לתפקידם בבחירות אישיות. אצלנו ח"כים נבחרים במסגרת רשימה; הם רוכבים על גבם של מנהיגי הרשימות או של התדמית שלהן אל הכנסת, בלי קשר לתפקודם האישי. זה מצב שונה מאד. |
|
||||
|
||||
כשכתבת "בעולם המערבי בכלל" על איזה מדינות חשבת? לא חסרות מדינות מערביות עם שיטת בחירות יחסית: הסנט באוסטרליה, אוסטריה, בלגיה, דנמרק, פינלנד, גרמניה, יוון, איסלנד, אירלנד, איטליה, לוקסנבורג, מלטה, הולנד, ניו זילנד, נורווגיה, האסיפה הלאומית בסקוטלנד, ספרד, שבדיה, שוויץ והאסיפה הלאומית בוולס. בכמה מהמדינות האלה, לדעתך, אין לאזרחים השפעה על מדיניות הממשלה בגלל שחברי הפרלמנט "עושים מה שבא להם"? |
|
||||
|
||||
שיטה יחסית איננה אנטיתזה לבחירות אישיות לחברי פרלמנט. ההבדל הוא בין בחירות איזוריות לבין בחירות ארציות. פשוט בבחירות יחסיות המנצח אינו לוקח את כל הקופה, אבל הוא אחראי בפני בוחריו. |
|
||||
|
||||
כשכתבתי ''בעולם המערבי בכלל'' התיחסתי לשקיעתה של הפוליטיקה האידאולוגית, לא לכך שחברי פרלמנט עושים מה שהם רוצים. בשום מקום לא קבעתי שבארץ או במדינה אחרת אין לאזרחים השפעה על מדיניות הממשלה. |
|
||||
|
||||
ח"כים שעושים את מה שבא להם איננו דבר כל כך גרוע; מה שחסר הוא הדין וחשבון שהם אמורים להיות חייבים לבוחריהם. חבורות של חותמות גומי אינן טובות יותר. |
|
||||
|
||||
בישראל אני לא בוחר בח"כ אלא במפלגה; אני מצפה שהח"כ יפעל בהתאם למדיניות של המפלגה בה בחרתי. זו הדרך היחידה בה אני יכול לדעת למה לצפות ממי שבו אני בוחר. |
|
||||
|
||||
זה ברור . כנראה שבלתי אפשרי לדרוש אחריות ממפלגה על ח''כיה. |
|
||||
|
||||
הנה יש לנו דוגמא עדכנית ל"מה שבא להם". האם קהל הבוחרים היה יכול לדעת מראש שמופז יחבור לביבי1 וייצור כנסת שבה 94 ח"כים משתייכים לקואליציה? האם העם העברי היושב בציון בחר בקואליציה של 94 ח"כים? 1 צעד לגיטימי לגמרי, אגב. אבל לא חיובי במיוחד בהשלכותיו. |
|
||||
|
||||
אכן דוגמא נפלאה. קבל הבוחרים היה אמור לדעת שקדימה בכלל, שאול-בית-לא-עוזבים-מופז בפרט יעשו מה שבה להם, וקהל הבוחרים יכל היה לא לבחור בקדימה, ובכל זאת בחר בקדימה, ויכול רק להאשים את עצמו בכך. |
|
||||
|
||||
האם ב-2003 העם העברי היושב בציון *בחר* בהתנתקות? האם הוא יכול היה לדעת מראש שאריאל שרון ישנה את מדיניותו? וכן הלאה. |
|
||||
|
||||
את התגובה החדשה הייתי צריכה לכתוב כאן: תגובה 567580 אכן. העם העברי לא בחר בהתנתקות. לטענתי, עם כל הכבוד לכך שיש אצלנו (צורה כלשהי של) דמוקרטיה, אין לנו שליטה על מה שנעשה בשמנו. ולדעתי, בשום מקום בעולם אין, למעט שוויץ או מדינות אחרות שיש בהן משאל עם על כל פיפס. |
|
||||
|
||||
האם קהל הבוחרים היה יכול לדעת מראש שציפי לא תחבור לביבי מיד לאחר הבחירות? האם יש בצעדו זה של מופז משהו שמנוגד למצע של קדימה? |
|
||||
|
||||
אאל"ט, קדימה בראשותה של ליבני זכתה בהכי-הרבה-מנדטים וקיבלה את האפשרות להקים קואליציה. היא לא הצליחה. אמרתי כבר שזה לגיטימי לגמרי. מה שבעייתי זה שזה משאיר אותנו בלי אופוזיציה של ממש. האם זה הופיע במצע קדימה? לא ממש. |
|
||||
|
||||
ועוד דוגמא. האם התנהלותו של יאיר לפיד כשר אוצר קשורה קשר כלשהו להצהרותיו לפני הבחירות? |
|
||||
|
||||
עוד דוגמא נפלאה. קהל הבוחרים היה אמור לדעת שיש עתיד בכלל, ויאיר-ארבע-אבות-לפיד בפרט יעשו מה שבה להם, וקהל הבוחרים יכל היה לא לבחור ביש עתיד, ובכל זאת בחר ביש עתיד, ויכול רק להאשים את עצמו בכך. |
|
||||
|
||||
לחלק מקהל הבוחרים יש יותר סבלנות ואורך רוח מאשר לגזור את דינו הפוליטי של מישהו אחרי חודש וחצי, בייחוד של מי שהראה שהוא קצת טירון כשנתן למנוסים ממנו לדחוק אותו לפינה הבלתי אפשרית של שר אוצר. הקהל ממתין בשקט ויעשה את שיקוליו ושקלוליו בתום הקדנציה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |