בתשובה לידידיה, 30/10/15 12:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עוד לא למדת שלא להתייחס ברצינות ללינדוורים? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, מר ירוק: אני מתייחס לארז ברצינות רבה מלך, ולו מפני שבניגוד לשנינו, הוא עצמו רציני מספיק ואמיץ מספיק כדי לחתום בשמו המלא על כל תגובותיו באתר, מזה יותר מחמש עשרה שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתך זו עוררה בי מחדש את התהייה מדוע משתתפים לא חותמים בשמם המלא. מה זה משנה אם המשתתפים כאן יכירוני בשמי המלא או איזה שם עט ? אני לא חש שום תחושה של אומץ מיוחד כשאני חותם בשמי. מבין מכרי וקרובי משפחתי קרה רק מקרה אחד שמישהו נתקל בשמי מבלי שאני עצמי ספרתי לו והראיתי לו, והמקרה הזה לא גרם לי שום מבוכה, אלא אולי ההפך. ממה אתה, למשל, חושש ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכולות להיות הרבה סיבות לרצון לשמור על פרטיות, חלק מהן פרקטיות לחלוטין. למשל, היום די נפוץ לגגל את שמו של מי שאתה עומד לראיין אותו לקבלת עבודה (או של מועמד/ת לבליינד דייט). האם הייתי רוצה שכל הדעות והאנקדוטות מחיי ששיתפתי כאן לאורך השנים יעמדו לרשות המראיין או הדייט לפני שפגש אותי? האם הייתי מרגיש חפשי לכתוב כפי שאני מרגיש עכשיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתכוון לענות בשם ידידיה (מה גם שלא מדובר באותו מקרה כמו שלי, שהרי שמי המלא ידוע לרוב הקוראים) אבל לפחות במקרה שלי יש סיבה ברורה להחלטה שלי להזדהות ברחבי האינטרנט בשם שונה משמי הרשמי. מאז המצאת מנוע החיפוש, טביעת הרגל האינטרנטית של כל אדם נעשתה ברורה וקלה למציאה ולזיהוי. כל מעסיק, קולגה, שכן או בן-זוג פוטנציאלי יכול לבצע חיפוש זריז ברשת ולגלות מידע רב על הרגליו, דעותיו, מעשיו, תחביביו, חולשותיו וחסרונותיו של נשוא החיפוש. לו הייתי משתמש בשמי המלא ברחבי האינטרנט, היה למשל המנהל הישיר שלי יכול לגלות שאני כותב בפורומים או עורך בוויקיפדיה בשעות שאני אמור להקדיש לעבודה ושלמעשה אני מקבל תשלום עבור זה. גופים מסחריים יכולים ללמוד על העדפות הצריכה שלי, המשטרה על דעותי (ואף מעשי) בנושא סמים וקולגות על דעותי הפוליטיות. גם כאשר מדובר בדעות ובמעשים שאני לא מתבייש בהם, עדיין אני רוצה את היכולת לבחור עם מי לחלוק איזה מידע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק מה שכתבת. כמה מהקוראים הקבועים מכירים את שמי המלא ואין לי שום בעיה עם זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שלא חשבתי כלל בכיוונים האלה. את בעיית מקום העבודה אני פותר בכך שאני לא כותב ממקום העבודה (תגובה זו למשל נכתבת מהבית, בטרם יציאתי לעבודה), אלא לעתים נדירות מאד תוך הקדשת זמן מועט, כך שלא תהיה לי בעיה להסביר במקרה שישאלוני. בעניין ראיונות לעבודה שעליהם דבר תשע נשמות, נראה לי שכבר עברתי את התקופה הזאת, וגם אם לא היה כך הדבר הזה לא היה מרתיע אותי. אשר למשטרה, כפי שפורסם ב דיון 579 בעבר באייל אכן הם עלו על כתיבתי כאן, אך איני חושב שהדבר הזיק לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שקראתי את הסיפור שלך, אני באמת לא מבין איך אתה כותב בשמך המלא. מה מונע מפעיל שמאל להתנקם בך ע"י משלוח מכתב נאצה מאיים, חתום בשמך לחבר כנסת? (ואולי,רק אולי, זה מה שבאמת קרה לפני 14 שנים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק עקום מוח חסר בטחון יכול לחשוב דבר כזה. אותו "פעיל שמאל" איילי שהמצאת חוגג יחד עם דב את המייטב שבתרבות. ומה אתה עשית עבורה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובדתית, זה כבר קרה (קרא את סיפורו המקושר לעיל) - מישהו כתב בשמו של דב מכתבי נאצה לחברי כנסת. האם היה זה שמאלני שניסה להתנקם בדב, או ימני שניצל את שמו כדי להתחבא מאחוריו - אי אפשר לדעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא קרה. המופרעים שאת מכתביהם הראו לי כתבו בשמות בדויים. המשטרה החכמה חשדה שמדובר בי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה מפריע למופרע הבא - מימין או משמאל - לחתום בשם "דב אנשלוביץ"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוף סוף, פעיל ימין קוצוני. תגיד, יש מצב למפגש פולסא דנורה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי הנראה אתה פנסיונר, אדם עובד נמצא תמיד ב"סכנה" שבפעם הבאה שהוא ישלח קורות חיים, המעסיק הפוטנציאלי יגגל את שמו ויראה מה דעותיו הפוליטיות. במדינה מרובת מחלוקות כמו שלנו, יש סיכוי שהוא דווקא מהמחנה הפוליטי הנגדי. למה לשרוף 50% מהמעסיקים הפוטנציאליים? כנ"ל לרווק שמחפש זיווג, שוכר דירה, בעל עסק, נותן שירותים וכו' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציני מספיק או טיפש מספיק? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |