 |
|
 |
||
|
||||
 |
זו וריאציה של התאוריה ההליוצנטרית שיותר נראית לי (הכחשת המציאות וחיים במרחב של תודעה כוזבת). א. יש הבדל משמעותי לרעת המאור הגדול. הבנחמין עם הכיפה מעולם עוד לא הוכיח שום יכולת ניהולית מלבד חלוקת כלי נשק אוטומטיים לכל דכפין. הבחירה שלו אינה בחירה. לעומתו הBB הוא רוה"מ ומנהל את המדינה כבר כמה עשרות שנים. הבחירה שלו לסגת לתוך עולם התודעה הכוזבת של ערוץ 14 קרתה כאשר הוא החליט לדבוק בכל מחיר במשרד רוה"מ, גם כאשר הדבר מחייב אותו לקדם מדיניות שהוא אינו תומך בה כמו התנחלות בעזה או סבסוד ההשתמטות החרדית. ב. זה שיש כמה עשרות אחוזים של אוכלוסיה הנגועים בשנאה מרעילה הגורמת להם לחתוך לעצמם את החוטם כדי להעניש מישהו או משהו שאינם אוהבים, זו כנראה תופעה כלל אנושית שמתוגברת אולי ע"י המשבר והדעיכה של הציביליזציה האנושית (ע"ע טראמפ). אסור שזה יעוור את עיניך להתעלם מעשרות האחוזים הנותרים של "רִבּוֹ אָדָם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע בֵּין-יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ". לא כל אלו שמחלקים עוגיות ולא כל אלו שהצביעו לימין הם פסיכופטים עם חלומות על אונס ורצח עוללים. אל תתפתה ללמטריקס הימני המתאר את תושבי עזה כאורקים רצחניים ולא כבני אדם. סינוואר מייצג את ערביי עזה בערך כמו שהבנחמין מייצג אותך. צריך לקוות שהטפשות הרבה יותר נפוצה מהרשעות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''לא כל אלו שהצביעו לימין הם פסיכופטים עם חלומות על אונס ורצח עוללים'' - זה לא נאמר ולו לרגע על ידי אפילו ברמז. אז זה איש קש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ככל הנראה רואה הבדל של שמיים וארץ בין ה"ישראלים" לבין הפלשתינאים. בבחינת הגרועים "שלנו" יותר טובים מן ה"טובים" שלהם. אני כבר לא רואה את ההבדל כך כך ברור. מה ההבדל בין מחלקי הבקלאווה למי שמשאת חייו היא לגרש ולהרעיב אוכלוסיה אזרחית? ישנם עשרות %-ים של נאצים של יומיום, כנראה בכל העמים. וישנם גם אחרים. קרוב רגע ההכרעה: צה"ל פורץ את הדרך להתנחלויות. רגע ההכרעה יקרה כאשר תוקם ההתנחלות הראשונה ברצועה. הצרה היא שאיני רואה אפאחד באופוזיציה מתכונן לכך. יאיר גולן, הנה הרגע שלך לתפוס מנהיגות. סמן את גבולות ההסכמה והסרוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל שאט הנפש לגרועים שבנו, לא זכור לי שהם רצחו אלפי אנשים, אנסו, התעללו בגוויות, חטפו תינוקות והחזיקו נשים וקשישים כבני ערובה במשך יותר משנה. ועם כל שאט הנפש שלי מהאספסוף (שאני אמנם צאצא שלו אבל בכל זאת לא מת עליו), לא ראיתי המוני אדם מריעים אל מול גוויה עירומה של מישהו מאויבינו. אבל הזיכרון שלי לא משהו, וגם הראיה שלי כבר לא מה שהיתה, כך שאולי האשמה היא בי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חתונת הדמים" מזכיר לך משהו? 90% מתושבי עזה לא "רצחו אלפי אנשים, אנסו, התעללו בגוויות, חטפו תינוקות והחזיקו נשים וקשישים כבני ערובה במשך יותר משנה". אני שב ומזכיר לך שאני מדבר על הבנאליות של הרוע. לא מדובר על אלו שדחפו סבתות לכבשני הגופות. מדובר על אלו שהצביעו למפלגות התומכות בהגלייתם של מיליוני אזרחים מבתיהם כעונש, נקמה, הגשמת חזון נביאי ישראל או משהו כזה. אני גם מזכיר לך שישראל עד היום לא טרחה להגיש תיק משפטי מוסמך שמפרט את כל העדויות למעשי הזוועה שנעשו בזמן פלישת החמאס לעוטף עזה. אני גם מזכיר לך שחלק לא מבוטל מן הסיפורים האלו התגלו כעורבא פרח וכסיפורי מעשיות של חובשי כיפות עטורי זקן ושאר מטורללים. אני לא אריב אתך על השיקולים הכמותיים ומי יותר גרוע ממי. כל מעשה ומעשה כזה הוא זוועה בפני עצמה וחרפת אלו העומדים מן הצד לא תחסר גם כאשר מדובר בילדה פלשתינאית שדממה למוות בתוך מכונית מפני שאיש לא טרח לחלץ אותה. נ.ב. אני לא מצליח למצוא את ההבדל בין השבאב המריעים בסרטןן שהבאת לבין חברי הלה פמיליה שהסתערו על בתי חולים שטפלו בשבויים פלשתינאים ועל המחנה בשדה תימן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש צורך לומר שוב את המובן מאליו, כלומר שהרף נמוך מאד ושהחולירות שלנו אינן אלא חולירות, הנה אני אומר את זה שוב. אבל הנ.ב. שלך מעיד על כך שלא פתרת מספיק "מצא את ההבדלים" כשהיית ילד. אני מציע שנתחיל בתרגיל פשוט יחסית, ומשם נוכל להתקדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת מהן זו תמונת AI? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. הטבע לא יכול לייצר דברים נוראים כאלה עם שביס וחיוך של ההיא שאכלה את הנזל וגרטל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב. אל תבטל את דעתי. אנו פשוט חלוקים בדבר. לענ''ד האספסוף של לה פמילייה שהפגין על הגדרות של שדה תימן הוא בעל מבנה נפשי זהה לשבאב ברחובות של עזה שהריעו ל''לוחמי'' החמאס בג'יפ גוררי הגויות. אלו ואלו אספסוף של פוגרום. בשביל לא להתעלל בגויות או בשבויים לא צריך לימודי ליבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה. זה לא היה יפה מצידי. העצבים שלי לא היו צריכים להיות מופנים אליך אלא אל כך מיני חכמים בהם אני נתקל מדי פעם ביוןיוב. אני עדיין חושב שיש הבדל גדול בין הפסיכופתים שלנו (''מבנה נפשי'' הוא לא משהו שאפשר למדוד. מעשים דווקא כן) לבין האספסוף הפלסטיני, אבל אפשר פשוט להישאר חלוקים בדעתנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ההשוואה בין האספסופים משנה במשהו, האספסוף מעצם הגדרתו נגרר אחרי האליטה/הנהגה לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר בין האספסוף לבין ההנהגה קצת יותר מורכב ממנהיג/מונהג. לפחות בדמיקרטיות1 כמו תורכיה, פולין, הונגריה ודומותיהן יש קשר סימביוטי והיזון חוזר חיובי במערכת ("חיובי" המובן בטכני, שלילי מכל בחינה אחרת). ביבי מונהג ע"י כנופיות הימין לא פחות משהם מונהגים על ידיו. ולמה זה משנה איזה אספסוף גרוע יותר? מאותה סיבה שחשוב להעמיד הרבה דברים אחרים על דיוקם במידת האפשר. קצת בדומה לשאלה בשביל מה טוב להשקיע כסף במחקר מדעי טהור שאין לו השלכות מעשיות נראות לעין, גם גם מפני שלאמת יש ערך לכשלעצמה - ויסלח לי ערוץ 14 על דברי השטות האלה - וגם מסיבות מעשיות, כפי שהצפנת RSA מוכיחה. למי שלא מכיר את הסיפור, המתמטיקאי האנגלי הארדי (שמוכר בעיקר בזכות בן טיפוחיו רמג'ואן) כתב ספר שלם של מעין "התנצלות" 2 על כך שהוא עוסק בתחום המתמטיקה הטהורה שלעולם לו יהיו לו שימושים מעשיים. הצפנת RSA שמיליאדי אנשים נהנים ממנה היום מבוססת בדיוק על אותו ענף, תורת המספרים, שהיה תחום המומחיות שלו. המסקנה היא שלמרות ההערכות המוקדמות אותו ערך מופשט של "אמת" עשוי להפתיע ולקבל איזשהו ייצוג במציאות. במקרה שלנו, העניין הרבה פחות אבסטרקטי, שכן אם אין הבדל בין חתונת הדמים או שריפת משפחת דוואבשה אינם שונים מטבח הז' באוקטובר, מה העניין הגדול שאנחנו עושים ממנו? אם כל ההבדל הוא כמותי הרי שכל האשמה מוטלת על גופי הביטחון שלא מנעו את הפוגרום, ולא על מבצעיו, ובפרט אין הצדקה לפתיחת מלחמה שבה נהרגים גם הרבה חפים מפשע בעזה יותר מאשר היה צידוק לפתוח במשהו דומה נגד ההתנחלות ממנה יצא בן-א̶ו̶ל̶י̶א̶ל̶הבליעל. בעיני יש הבדל מהותי בין מעשי הקיצונים שבפסיכופטים אצלנו לבין הנורמה, או אפילו המטרה הנאצלת אליה מחונכים דורות שלמים בצד השני. לא זכור לי שברחובות הערים הסתובבו אנשים וחילקו סוכריות לאחר שריפת אותו תינוק (גם אם למרבה הזוועה ייתכן שזה קרה באיזו התנחלות). והעניין המעשי, שחשוב עוד יותר הוא שכאשר איש מרכז או איש ימין לא פנאטי שומע את ההשוואה המופרכת הזאת, קל לו להתעלם גם מאמירות אחרות של השמאל, בדומה לכך שכשאני שומע את "...from the river" אני מפסיק להאזין למה שיש לאוהבי האדם האלה להגיד בהמשך. אני מרגיש קצת לא נוח לשוב ולהגיד מה שאמרתי כבר הרבה פעמים, אבל לטובת מי שלא עוקב בדבקות אחרי משנתי אציין שוב את עוצמתה של הטיית האישוש, ומי שמקווה להתגבר עליה אצל אלה שחלוקים עליו פוליטית צריך לעשות כמיטב יכולתו לא לתדלק אותה. "אה, המטורללים האלה שאומרים שאין הבדל בינינו לבין החמאס קוראים להעמיד לדין חיילים שיורים בכוונה באזרחים, או במי שנכנע? באמת משכנע", או "אז הדבילים ההם שקוראים לחמאס "לוחמי חופש" אומרים שצריך להחזיר את החטופים. בסדר שמענו" ואפילו "בטח, אם הם משווים בין סירחאן סירחאן לבין שובאל בן-נתן3 בארור למה הם בעד מדינה פלסטינית". סמולנים בוגדים. ____________ 1- לא טעות הקלדה. 2- למעשה בערך ההיפך מזה, הוא היה גאה בכך. 3- למרות הכל לא בדיוק אותו דבר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על ה-junk dna שנשאר בתגובה מניסוחים קודמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שזה לא קשר ״מנהיג-מונהג״ אבל יש סיבה שהופכת אדם לאספסוף ויש סיבה שהופכת אספסוף לאספסוף מוסת. אף הורה לא באמת מחליט: ״אני אגדל את הילדים שלי להיות אספסוף״, ואף אדם לא קם בבוקר ואומר לעצמו: ״נמאס לי מהשגרה של האזנה למוזיקה קלאסית, אכילה במסעדות יוקרה וזיונים של דוגמניות צמרת - הלילה אני אעשה משהו חריג, אני אקח את הלפיד של אבא שלי ואלך לצוד מכשפות״. למיטב הבנתי, סיבה הזאת היא ההנהגה (לא במובן הפשוט של הנהגה פוליטית). אני לא מבין איך אם נקבל את זה שההבדל בין טבח גולדשטיין לטבח השביעי באוקטובר הוא כמותי נגיע למסקנה ש״כל האשמה מוטלת על גופי הביטחון שלא מנעו את הפוגרום״. נראה לי די ברור שזה לא נכון אם או בלי קשר להנחה. ובקשר למה שקל או קשה לאיש מרכז דמיוני לשמוע, זה נשמע לי כמו טיעון לא רציני. אם משהו הוא נכון, אז צריך לעטוף אותו בסוכריות בשביל שאיש המרכז הדמיוני שלך יבלע אותו? או, אולי בכלל לא להגיד לו את האמת בגלל שהוא לא יכול להתמודד איתה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נמצא בערך באמצע בינך לבין שכ"ג. כלומר, אני חושב שאנחנו לא שם, אבל אנחנו בדרך. כאשר הנורמות מתדרדרות והחושים מתקהים אנחנו הולכים ונהיים דומים לאלו שאנחנו נלחמים נגדם. הרי אלאור אזריה זכה לתמיכה של רוב הציבור, מבצעי הלינץ' בבאר שבע יצאו בטפיחה על היד (טוב שלא טפיחה על השכם, אבל גם זה עלול להגיע) ולמשטרה לא בא טוב לחקור את רצח יובל קסטלמן. כתבתי אז שאם לא מוקיעים את האזריה והפריג'ה יהיו לנו עוד הרבה קסטלמנים. ואז הגיע הירי בחטופים שברחו והוכיח. כנראה שבמחלקה ההיא שהרגה אותם היו כמה שובאלים שהוראות הפתיחה באש לא כל כך מעניינות אותם. כבר מזמן אי אפשר להתהדר בתואר "הצבא המוסרי בעולם". אם אחרי אזריה עוד אפשר היה להתווכח אז אחרי פריג'ה, החברים של שובאל והיורים בחטופים שברחו אני לא חושב שיש ויכוח. אבל צודק שכ"ג שאין דרך קלה להגיד את זה למי שבזעמם גם רוצים להרוג את כל תושבי עזה וגם מרגישים עליונות מוסרית עליהם. כשאני שואל חברים ימניים קיצוניים בכמה קסטלמנים הם מוכנים לשלם תמורת יישום המדיניות של בן גביר אני זוכה בשתיקה במקרה הטוב או ל"אתם השמאלנים" במקרה הסטנדרטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על איזה אמצע אתה מדבר? קשה לי למצוא משהו בתגובה שלך שאינו תואם כמעט לגמרי את דעתי, ואני די מופתע מכך שאני צריך להגיד את זה. חשבתי לתומי שאתה קורא בד"כ את מה שאני כותב באייל (אם כי אין לי מושג למה חשבתי כך. למעשה יש אפשרות שאני מדבר (כמעט?) רק אל עצמי גם1 באייל). ______________ 1- ציטוט: "אחד הדברים הכי טפשיים שאני נוהג לומר לעצמי הוא שאני צריך להפסיק לדבר אל עצמי" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קורא, קורא. לא תמיד מבין, ולא תמיד מייחס את הדברים לניק המתאים, אבל קורא. אם תשים לב לשעות של התגובות שלי תבין שאני בג'ט לג תמידי. רוקט לג? קבל את התנצלותי, ואני מבטיח שזה יקרה שוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מבטיח שאשכח שזה כבר קרה, כך שצפויים לנו חיי נישואין מעניינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התוצאה של הירי בחף מפשע מהפיגוע החיפאי מהיום מזכיר לך את ׳רצח׳ קסטלמן ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי שום דבר על ירי של כוחותינו לעבר חף מפשע. פספסתי משהו? חשבתי שדווקא לגבי המחבל מצומת כרכור יש סימני שאלה אם חיסלו אותו לאחר שכבר לא היווה סכנה, אבל את מי זה מעניין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- יש דיווחים על גבר בן 70 שנהרג מירי כוחותינו בפיגוע. אתה רואה דמיון בין מקרה אלאור עזריה לבין מקרה צומת כרכור? מראייה ראשונית נדמה לי שמקרה כרכור יותר ׳בעייתי׳ ממקרה אלאור. אלאור ירה בגופה שוכבת, במקרה כרכור הירי הוא במחבל חי שיושב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה ״גופה״ (Cadaver / corpse). אתה בטוח שאתה משתמש בה נכון? בלי קשר לשיפוטיות ערכית ועל פי העובדות בלבד - אלאור אזריה לא ירה בגופה שוכבת. מאיפה הבאת את העובדה האלטרנטיבית הזאת? אלאור אזריה ירה בראשו של מחבל חי, ששכב על הקרקע, והרג אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. קראתי את התגובה של הקוטב ולא שמתי לב. היינו רוצים לחשוב שזה לא היה מחבל חי. יותר קל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי צריך לנסח אחרת. כ-כגופה. בדיעבד אנחנו יודעים שהמחבל במקרה עזריה היה חי כשהוא שכב עם פציעות קשות על הקרקע. בעוד שבמקרה כרכור, המחבל יושב ולא שוכב ושאלת חיותו, אינה מוטלת בספק בעת הירי וכמו ששכ״ג מציין, אף אחד גם לא שאל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״בדיעבד אנחנו יודעים שהמחבל במקרה עזריה היה חי כשהוא שכב עם פציעות קשות על הקרקע״ המשפט הזה הוא שטויות במיץ עגבניות. לא היה שום דבר שהוא ״חוכמה בדיעבד״ במקרה של אזריה. אני לא חושב שהבעיה היא ש״היית צריך לנסח אחרת״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך, אזריה טען שהמחבל לא רק היה חי אלא הזיז איזו אצבע ולכן היווה סיכון בטחוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. כל הדרישה הזאת, שצריך להשאר עם ראש פתוח1 לאפשרות שאזריה בכלל התכוון לירות בראש למישהו שהוא כבר מת (ורק בחוכמה שבדיעבד גילינו שהוא ירה בראש למישהו חי), זו רמה חדשה ושוברת שיאים של דו-חושב. Achievement unlocked. ___________ 1 הכנס כאן בדיחה מקברית על ראש פתוח וכדור אקדח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_____________ לא עונה לאתגר, אבל יש איזו אימרה על כך שראש פתוח זה דבר טובכל עוד הוא במידה, אלא שאם הראש פתוח מדי הכל נופל מתוכו החוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ״י ויקי: ״שני מחבלים תושבי חברון הגיעו לעמדת צה"ל בתל רומיידה ודקרו את אחד החיילים. השניים נורו על ידי החיילים. אחד מהם, רמזי עזיז אל-קסראווי תמימי, נהרג מהירי, והאחר, עבד אל-פתאח א-שריף (בערבית: عبد الفتاح الشريف), נפצע קשה. כעבור מספר דקות ירה סמל אלאור אזריה בראשו של א-שריף, ששכב על הקרקע, והרג אותו.״ > לפחות עד קבלת תוצאות ניתוח הגופה, ההנחה שהמחבל נהרג מהירי הקודם אינה מופרכת ומשוללת יסוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הליך משפטי פורמלי צריך את הנתיחה שלאחר המוות כדי לגבות את הנטען (אזריה ירה למחבל כדור בראש והרג אותו) בראיות. ככה הליכים פורמליים עובדים. להשתמש בהליך הפורמלי הזה כדי לטעון שתסריט בו אזריה התכוון לירות בראש למישהו מת, זה האחזות בקש. זה שאזריה התכוון להרוג מישהו חי זה לא משהו שהיה ספק לגביו בשום שלב. גם לפני ביצוע הנתיחה שלאחר המוות ובלי שום קשר להליך משפטי/פורמלי זה או אחר. המציאות לא מוגדרת עפ״י ההליך המשפטי/בירוקרטי. הטענה הזאת היא כל כך דו-חושב כך שקשה להבין את העולם/תסריט הזה שאתה מתאר, אפילו אם שוקלים אותו כסיפור פנטזיה. באיזה תסריט או עולם מקביל אזריה צעד אל מה שהוא חשב שהוא גופה וירה? איך אתה מדמיין את הסיטואציה הזאת בכלל? כפי שאמר השכ״ג, ההגנה השתמשה בכלל בטיעון ההפוך - היה חשש שהמחבל החי עדיין מסכן את חיי הסובבים ולכן היתה הצדקה (עפ״י ההגנה) לניטרול המחבל. אם התסריט שאתה מתאר לנו הוא חייל שניגש למה שהוא יודע שהן גופות ויורה להן בראש, אז זה נשמע משהו שצריך להעביר מעיסוק בפלילים למשהו שצריך להעביר לטיפול באגף סגור עם אנשי מקצוע מסורים (ואולי קצת תרופות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הטיעון המשולש הקלאסי: קודם כל, לא אני הרגתי אותו, גם אם כן, לא התכוונתי להרוג אותו וחוץ מזה, הוא סיכן את חיי ונאלצתי להגן על עצמי ועל חבריי, ולסיכום, אני מבקש את רחמי בית המשפט. (במקור: קודם כל, זה לא אני, שנית זה לא היה בכוונה, וחוץ מזה, החתול התחיל, ולסיכום, אני מבקש את רחמי בית המשפט - יוסף עומד לדין על היותו חלאת המין האנושי ובנוסף דריכה על זנב של חתול). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שאלאור ירה כי הוא היה שרוי בקנאת יורים מחבריו שכן ירו ולא הוא. היו המון טענות שכולן נדחו על ידי בית המשפט הצבאי (שבא לקראתו בענישה) וכמו שכתבתי לעיל, לפחות עד קבלת המסקנות - לו המחבל היה כבר מת - דבר שהוא לא מופרך לחלוטין - אז אלאור היה יורה בגופה. אני רוצה להזכיר לך את ראשית הפתיל, על ההבדל בין ירי לעבר מחבל שכבר נורה ושוכב ופצוע קשה ולא מן הנמנע מת כמו במקרה אלאור לבין המקרה בצומת חלחול - כפי שציין שכ״ג- שבו המחבל היה חי בוודאות וישב ונורה למוות לאחר מכן ואין אפילו ציוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכיר את הפרטים. הנקודה שלי היא שאם קסטלמן היה מחבל ערבי מעט היו מרימים גבה. פעם כשהוציאו להורג מחבל בזירה (קו 300) כל המדינה רעשה. הטיוח היה צריך להגיע לדרגים הגבוהים ביותר כי הם ידעו שזה לא בסדר. היום החוק אומר דבר אחד אבל שרים והרב הראשי אומרים דבר אחר: מחבל לא צריך לצאת חי מזירה. יצר הנקמה מדבר ואת החוק זורקים לפח. יוצא שאמנם אנחנו משתלבים יפה במרחב, אבל שיטת ההנהון והקריצה עלתה מדרגה וכבר לא מיושמת רק במחשכים כי יודעים שזה לא בסדר. היום ראשי המערכת קוראים להפרת החוק בראש חוצות. לו החוק היה פוטר מעונש מי שהוציא להורג מחבל בזירה1 עוד הייתי יכול לחיות עם זה. זאת היתה סמטוכה משפטית רצינית אבל לפחות זה היה החוק, והוא גם לא היה יכול להבדיל בין יהודי לערבי. המצב בפועל מחמיר את התדרדרות שלטון החוק ואת הגזענות. התדרדרות שלטון החוק היא לדעתי סכנה קיומית למדינה. אותן אקס טריטוריות שהחוק אינו מוחל עליהן הולכות ומתרחבות, וזה הולך ונתפס כנורמטיבי שיש חוק אחד לאלה וחוק אחר לאלה. זה לא שתחת ממשלת בנט-לפיד התחילו לאכוף את החוק גם על חרדים, לדוגמה. ______________ 1 ולא פחות חשוב- מסדיר מעמד כחלל צה"ל למי שהוצא להורג בטעות בעקבותיו. לא רק קסטלמן, גם הבטום זרהום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
׳לו החוק היה פוטר מעונש מי שהוציא להורג מחבל בזירה׳. משהו במינוח ׳הוצאה להורג׳ לא מסתדר לי לנוכח האירועים. הוצאה להורג כמו הוצאה לפועל, מינוח המבטא ביצוע בפועל של הריגה או המתה או רצח, מוציא ומביא, והנחה מובלעת מראש שהמוציא להורג יודע שהמומת - שעכשיו הוא חי - ימות בגללו בעוד מספר רגעים. לפחות ברמת הדמיון ההוצאה להורג היא הדמות של המוצא להורג מובל על ידי המוציא להורג כאשר כולם יודעים מה יהיה בדקות הקרובות. המקרה הבטחוני-ישראלי מאופיין לרוב באדם-מחבל שיודע שיש סיכוי שהוא ׳יוצא להורג׳ בסופו של פיגוע. לעומתו ה׳מנטרל העתידי׳ לא יודע שהוא ׳יוציא להורג׳ או ׳ינטרל׳ עוד מעט מישהו שמנסה לפגוע באחרים 1 או בעצמו. זה מגיע בפתאומיות ומכאן גם מהירות התגובה ומכאן גם ההבנה למעבר המהיר מהמינוח הנקי ׳נטרול׳ למינוח הקשה ׳הוצאה להורג׳. 1 על ההבדל בין מנטרל אזרחי לבין מנטרל מכוחות המשטרה בהתייחסות לפעולת הנטרול, שאצל האזרח (כולל חיילים) לובשת לפעמים צורה של ׳הוצאה להורג׳ ואילו אצל המשטרה זה תמיד נשאר כפעולת נטרול ולא כהוצאה להורג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי מאד עם הקונספציה הזו. כשרואים אדם ללא חולצה מרים ידיים (כמו במקרה קסטלמן) או דגל לבן (כמו במקרה החטופים בעזה), אסור לאפיין אותו כ''מישהו שמנסה לפגוע באחרים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הגעת למסקנה שקסטלמן הוא ׳מישהו שמנסה לפגוע באחרים ׳ ולא המנטרל עצמו? קסטלמן היה בתפקיד המנטרל שרצה לנטרל /לחבלאת המחבל והוא נוטרל או נרצח או הוצא להורג על ידי מנטרל אחר שראה בו מחבל. יתכן ולא הבנתי את תגובתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קסטלמן הוריד חולצה והרים ידיים. כתבתי בדיוק ההפך ממה שהבנת: **אסור** להתייחס אליו כמישהו שמנסה לפגוע באחרים. אבל זה שירה בו כן היה שבוי בקונספציה שאתה בעצמך מתאר: ה"מנטרל" חשב שהוא נכנס לזירה ונתקל ב"מישהו שמנסה לפגוע באחרים". פחות עניין אותו מה המישהו הזה עושה באותו רגע. זה זילות חיי אדם. זה באמת פשוט: אדם שמרים ידיים (ועוד מוריד חולצה כדי להראות שאין לו חגורת נפץ) לא מהווה סכנת חיים ואסור לירות בו סתם כך גם אם אתה משוכנע שהוא מחבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוצאה להורג- פשוטו כמשמעו. מי שמוציא להורג עושה זאת במסגרת תפקידו ועל פי הוראה. פריג'ה הוציא את קסטלמן להורג. קסטלמן לא סיכן אותו ולא אף אחד אחר ועדיין פריג'ה ירה בו בכוונה להרוג. ועוד יותר אזריה- אם פריג'ה יכול לנסות להסתיר את כוונתו מאחורי קשקושים על הדחיפות שבה פעל בזמן האירוע, הרי שלאזריה היה כל הזמן שבעולם לשקול את מעשיו. שניהם מילאו את הצו של השרים בן גביר וגולן ושל הרב הראשי (ושל חוק הג'ונגל): מחבל לא יוצא חי מהאירוע. הצו הוא להוציא את המחבל להורג גם אם אינו מהווה עוד סכנה. החוק אמנם אוסר על כך, אבל מה זה החוק בימינו? אלמלא היה הצווי הזה הייתי צריך לומר שאזריה ופריג'ה רצחו. רוצח הוא מי שהורג בכוונה תחילה על דעת עצמו ללא נסיבות מקלות. אפשר לומר שזה בדיוק מה שאזריה ופריג'ה עשו, אבל אז הדיון היה סוטה למה זה בדיוק רצח. הביטוי הוצאה להורג נושא פחות מטען רגשי מאשר המלה רצח ואני חוסך את הפלפולים ואת ההתמודדות עם הדיסוננס. ניטרול? זה שקר. אנחנו מדברים על הוצאה להורג של מחבל שכבר נוטרל, לא על מחבל שהורגים אותו בזמן שהוא עדיין מסכן את הסביבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שגם אתה תסכים איתי שלאביעד וליובל 1 היו תוכניות אחרות לגמרי באותו בוקר ובכל מקרה לא הייתה להם תוכנית להוציא להורג או להיות מוצאים להורג. לא היה משהו מיוחד באותו יום, אבל אם אני זוכר נכון את אותו יום, אני נזכר שהאווירה באוויר הייתה אווירת רצח. התחושה הייתה שפיגוע רצחני זה עניין של שעות וכולם מחכים לו. בנסיבות אלו נפגשו אזרח וחייל חמושים בכניסה לירושלים כאשר התרחש הפיגוע. עניין לאחרונה עלה שוב אצל דרוקר בתוכנית ׳המקור׳, וב׳הארץ׳ יסמין לוי המקסימה מחשבת שיקולי רייטינג מול שיקולים ׳ערכיים׳. ב׳ישראל היום׳, מתמצת הכתב ניר וולף כי : ׳בסופו של דבר הגדרת האשמה במקרה הנ"ל תלויה בענייני תפיסת עולם והתנגשות ערכים׳. חשוב להזכיר כי פעולת המנטרל - זה שהחליט לפגוע במחבל במהלך הארוע החבלני- היא על דעת עצמו ואף אחד לא ביקש ממנו לעשות זאת. אולי יש במעשה זה מן ההרואיות, אבל אם חלילה כתוצאה מהירי יפגע מישהו, למשל - עקב זיהוי מוטעה, האם תהיה הבנה למעשיו או שהוא יענש בכל חומרת הדין ? לדעתי כן יש להעניש אותו בכל חומר הדין. כי ברור שירי במטווח של 3 כדורים פעם בשנה, לא הופך אותך המילואימניק למחסל מחבלים מקצועי גם אם קיבלת m16 מקוצר. ------ 1 פריג׳ה - קסטלמן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לפזר את הערפל כל מה שצריך לעשות הוא לדמיין היפוך תפקידים: נניח שפריג'ה היה זה שמחסל את המחבל, ואז יורד על ברכיו ומרים ידים, האם קסטלמן היה מוציא אותו להורג? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה להשוות בין אביעד ליובל ז״ל, גילאים שונים, רקעים שונים ומציאות אחת. אפשר להעריך בסבירות מה שמאחר ויובל הוא גם יותר מיומן בשימוש בנשק אישי ומן הסתם גם יותר שקול בתגובותיו לאור גילו ורקעו המקצועי אז יתכן והוא היה נוהג אחרת. כך או כך, הפוך והפוך בה, והטרגדיה תהיה אותה טרגדיה. כך זה היה וכך זה קרה. כולם רוצים להרוג את האיש הרע ולפעמים הורגים את האיש הטוב בלי כוונה. זה לא קשור למשנתו הפוליטית של היורה ולעובדה שכולם רוצים לראות את הרע מת ולא חי. ואם המדינה רוצה שכל נושאי רישיון הנשק האישי יהוו כח מכפיל לכוחות הבטחון ולא רק בהצהרות אז היא חייבת להכשיר אותם למקרים הללו או לפחות שיצרפו אותם לכוחות הבטחון שיופעלו בעת הארוע. לרוב אם 2 ניצים רבים באמצע הרחוב, צד ג׳ לא יצטרף להפריד - ובוודאי שלא יוציא נשק - וכולם יחכו למשטרה שתגיע. במקרים בטחוניים ( איך יודעים שזה בטחוני?), כל מי שמסוגל לעשות משהו בין אם לקום ולתקוף פיזית את המחבל או לירות בו, קם ועושה מעשה וזאת מבלי שביקשו זאת ממנו ומבלי שיש לו אפילו ניסיון והירי המציל נהפך לקטלני במהירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלוואי שיכולתי לשפוט את פריג'ה לקולא כמוך. מבחינתי התוצאה של האירוע היתה תלויה מאוד בהלך הרוח שלו. אתה שוב מפזר ערפל כאשר מבחינתי הדברים ברורים כשמש. מי שבא לאירוע כדי להציל חיים (קסטלמן) נוהג באופן שונה בתכלית ממי שבא לאירוע כדי לנקום (פריג'ה, אזריה, מבצעי הלינץ' בבאר שבע). כל המשתנים שהבאת- גיל, נסיון, שיקול דעת, מיומנות בשימוש בנשק וכו' הם רק רקע להחלטה איתה מגיע האדם לאירוע- לנטרל או לחסל. בעליל אזריה ופריג'ה הגיעו עם ההחלטה לחסל. כמו שכתבת- כולם רוצים להרוג את האיש הרע. כאן לדעתי הבעיה. להרוג את האיש הרע זה מערב פרוע ללא חוק. אתה תובע, שופט ותליין. אתה שואל האם קסטלמן עצמו לא היה גם הוא תובע, שופט ותליין באירוע וגם כאן התשובה ברורה לי כשמש: באירוע קסטלמן היה תובע שופט ותליין כנגד מי שסיכן חיים בפועל באותו רגע. פריג'ה ואזריה היו תובע שופט ותליין כנגד מי שלא סיכן חיים באותו רגע בשום אופן. אחרי כן תהיה אפולוגטיקה כאילו חשו בסכנה. בולשיט. הם באו לשים איקס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שכתבת את ההודעה שלך. אני מסכים. לא רק שפריג'ה בא לשים x על דעת עצמו. יש קמפיין ציבורי שאומר: מחבל לא צריך לצאת חי מפיגוע. וכתבתי על זה בזמן אמת בתגובה 764793. מאז, הסתבר שקציני משטרה ניסו לשבש את חקירת פרשת קסטלמן. יצוין שפריג'ה הוא נער גבעות ששייך לבייס של השר לבטחון לאומי לשעבר (והפושע המורשע) בן גביר. במקרה, ממש לפני כמה ימים שודר ראיון עם פריג'ה בתוכנית של רביב דרוקר, המקור1 וכאן יש סיכום של הראיון --- 1 מתנצל אם זה חרררמפ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שפריג'ה לא פעל בחלל ריק. התייחסתי לכך בתגובה קודמת. שרים והרב הראשי לישראל לא היססו להשתתף בקמפיין הזה בראש חוצות. והקמפיין מתעלם מהמחיר, והמחיר הוא שיהיו עוד קסטלמנים. ואם המצב היה הפוך אני מאמין שקסטלמן לא היה מוציא את פריג'ה להורג כי הוא לא היה משתכנע מהקמפיין לירות באדם שיורד על ברכיו ומרים ידיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אני לא שופט לקולא. פריג׳ה הרס משפחות בגלל ירי מופקר וחסר אחריות וחסר סמכות ועל כך - ענש יענש. אבל ברשותך תסביר לי שוב מתי נטרול מחבל, היא פעולה מצילת חיים ולכן לא נכנסת לגדר ׳השופט-התלין׳, ומתי היא לא מצילת חיים ולכן כן נכנסת לגדר השופט התליין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם קסטלמן וגם פריג'ה הם השופט והתליין. ההבדל המוסרי העצום הוא בין לשפוט ולתלות מישהו שמסכן חיים באותו רגע1 לבין לשפוט ולתלות מי שאולי רצח וסיכן אבל כרגע הוא בעליל חסר אונים (קרי- מנוטרל). הדגש שלי על ה"אולי". כי באירוע יש לך רק מה שקורה מולך באותו רגע. לנחש מה היה קודם מביא לתוצאות גרועות מאוד, כמו הלינץ' בבאר שבע. מה שהיה מול עיניו של פריג'ה זה אדם כורע על ברכיו וידיו מורמות, שמראה בכל דרך שאינו מהווה סכנה, ופריג'ה ירה בו שוב ושוב על מנת להרוג. ______ 1 ולצורך העניין אני מוכן להכניס לקטגוריה הזו גם ילדה שמנופפת במספריים מול חיילים במחסום ומבצעת התאבדות באמצעות חייל. שם בערך עובר הגבול מבחינתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך, רק מעיר על הניסוח: "שופט ותליין" זו מטאפורה נכונה לפריג'ה, ולא נכונה לקסטלמן. בדיוק מהסיבות שאתה מתאר, הוא לא מילא תפקיד של שופט ותליין, אלא של מנטרל סכנות מיידיות (גם במחיר הרג). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. "שופט ותליין" זה רק עבור הדיון הפילוסופי. תכלס אנחנו מדברים על ההבדל בין הגנה עצמית (הרחבה של המושג, כי קסטלמן הגן יותר על אנשים אחרים מאשר על עצמו) לבין רצח. אבל כמו שאמרתי קודם: להגיד שפריג'ה רצח את קסטלמן או שאזריה רצח את המחבל או שמבצעי הלינץ' בהבטום זרהום רצחו אותו- זה טעון מדי ועלול להסיט את הדיון לפינות ששוב יפזרו ערפל על העיקר. העיקר הוא ההתנגשות בין שני סטים שונים של ערכים: סט הערכים הליברלי שמקדש חיי אדם ואת שלטון החוק ודורש שמחבל יקבל את זכויות האדם ככל אדם אחר- טיפול רפואי, ייצוג משפטי וכו' וסט הערכים הלאומני גזעני שחשוב לו יותר שמחבל (ערבי! לא מחבל יהודי, חלילה, אלה מקבלים חיבה) לא ייצא חי מהזירה, ומוכן לשלם את המחיר של קסטלמנים וזרהומים. אותם סטים של ערכים מתנגשים מתקיימים אצל רוב הציבור במקביל. השאלה מי מהם גובר בכל סיטואציה. גם אני רוצה נקמה במחבלים ובערבים בכלל אבל חשובים לי יותר זכויות אדם ושלטון החוק. לכן אני מגנה את אזריה. זו לדעתי הסקאלה המרכזית שמחלקת בין המחנות. היועמשית ובג"ץ מייצגים את שלטון החוק. לכן הם גיבורי המחנה הליברלי ושנואי המחנה הלאומני. מחסלי מחבלים מנוטרלים ודוחפי מקלות לעכוזם של כלואים מייצגים את שלטון רגש הנקמה, לכן הם גיבורי המחנה הלאומני (הראיון המאדיר של פריג'ה בערוץ 14 בטרם נודע שמי שהוא חיסל היה יהודי) ושנואי2 המחנה הליברלי. הערות אגב- 1. ראה עד כמה החוק אינו פונקציה אצל קיצוני המחנה הלאומני ביחסה של לימור סון הר מלך לרוצח התינוקות בן אוליאל "הצדיק". 2. ראה איזו בעיה עשו יורי הזיקוקים על ביתו של נתניהו למחנה הליברלי. הם עשו בדיוק ההיפך ממה שהמחנה מטיף לו ולקחו את החוק לידיים כאחרוני נערי הגבעות. _____ 2 ככל שהמחנה הזה מסוגל בכלל לשנאה למשהו שאינו משפחת נתניהו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לרגע אהיה סנגורו של השטן ואגיד ששחרור המוני של מחבלים בעיסקאות חטופים מסביר במידה מסוימת את ההבנה הציבורית השקטה למעשי הרצח האלה. לא מצדיק, כמובן, אבל כשאני שואל את עצמי אם העולם היה מקום גרוע יותר לו מישהו היה מחסל קוזו אוקאמוטו, למשל, מיד שם בשדה התעופה, התשובה שלי אינה מיידית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל אחד מאיתנו יש גם את הדחפים האנושיים הללו. אבל כדי להרגיש בטחון שהחוק מגן גם עלי בכל מקרה, ולא רק משום שאני שייך לקבוצה פריבילגית, אני צריך שהוא יגן על כולם. מבחינתי זה אותו נושא שאני חופר עליו בעניין האקס טריטוריות של המתנחלים והחרדים ושיטת ההנהון והקריצה. כשהחוק לא חל על כולם במידה שווה המדרון החלקלק מוביל להתעלמות גוברת הולכת ממנו. ביו''ש כבר משתולל המערב הפרוע. בן גביר קורא לשנות את החוק כך שיחיל עונש מוות על מחבלים. משום מה אין לו תמיכה רחבה. המערכת מעדיפה להציג פרצוף ליברלי ולקרוץ ולהנהן לאזריה ולחברים של שובאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסוציאציה חופשית על ה"בכל אחד מאיתנו": כולנו רקמה אנושית אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לי ״רקמה אנושית אחת חיה״ נשמע כמו תסריט מסרט אימה או קטע מספר של גרג בר? צמרמורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספר שווה קריאה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי לפני יותר מ-20 שנה ואני זוכר אותו לחיוב, אבל הטעם שלי השתנה מאז, אז לא יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלעד כץ (מתנחל, לשעבר יועץ של נתניהו וקונסול ביוסטון) טוען "...שבוויכוח האידיאולוגי והערכי שמתנהל במדינה מיום הקמתה, אנו קרובים להכרעה ברורה לכיוון הלאומי-מסורתי-שמרני". הוא טוען שיש רוב שרק ילך ויגדל לסט הערכים הזה בציבור ושה"פרוגרסיביים" כלשונו (הכוונה לליברלים) מנהלים מלחמת מאסף באמצעות הפקידות המקצועית (הדיפ סטייט בלשונו) והשופטים בעליון ששייכים למיעוט שאוחז בערכים הליברליים. אני שותף לדעתו לגבי המאבק המתמשך בין שני סטים של ערכים- הלאומי דתי שמרני מול החילוני ליברלי גלובלי. אבל אני חושב שהוא טועה עובדתית. הטעות העיקרית שלו לדעתי היא שהמאבק בין הערכים המתחרים הוא לא על נצחון, אלא על בכורה. 1. מאז קום המדינה המדינה עצמה אוחזת בשני הסטים של הערכים, כפי שמודגם להפליא בהכרזת העצמאות, הטקסט המכונן שלה. משיכת החבל שמתקיימת ביניהם היא במסגרת גבולות. 2. רוב הציבור, החילוני ודאי, אבל גם המסורתי וחלק מהדתי, מחזיק גם בסרט הערכים הליברלי1. השאלה היא לא של ויתור על אחד מהסטים אלא רק של מיקום בסולם: מתי ערך מסט אחד גובר ומתי מהסט השני. הטעות של הקיצונים הד"ל היא לחשוב שהציבור המסורתי מוכן לנטוש את הערכים הליברליים. הציבור המסורתי הוא זה שהעניק את הניצחונות בבחירות לימין. הד"ל טועים לחשוב שהנטיה ימינה בציבור משמעותה גם אימוץ סט הערכים שלהם. אבל הציבור המסורתי לא מוותר ולא יוותר גם על סט הערכים הליברלי2 _______ 1 דוגמה קיצונית- הקבלה של להט"בים בציבור המסורתי ואפילו במקצת הציבור הדתי. 2 לדוגמה - רוב מצביעי ש"ס, אותם מזרחיים מהפריפריה מטבריה ועד נתיבות, לא יסכימו שיגידו לבנותיהם איך להתלבש ואיפה לשבת באוטובוס, ודאי הנשים עצמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את הז׳אנר הפופולרי בו מסתובב מראיין ושואל שאלות טריוויה את הציבור כדי להוציא מאנשים תשובות מטומטמות/מצחיקות/מביכות/גורמות לקרינג׳ ויאוש מהמין האנושי. הקישור הזה נראה כמו התפתחות מעניינת של הז׳אנר. ז׳אנר בו המראיין שואל שאלות מטומטמות/לא מצחיקות/מביכות/גורמות לקרינג׳ ויאוש מהמין האנושי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקפיד לנצל את ההזדמנות הנדירה הזאת כדי להסכים אתך מכל הלב. תוסיף לזה מופע חוזר לעתים של תופעת הקומיקאי הלא מצחיק. רוצים להיות אנדי קאופמן עם מודעות עצמית של קטי שטרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממליץ על קיום טקס פרס ישראלי מקביל ל-"פרס מארק טוויין להומור אמריקאי" ולהעניק אחד כזה למראיין מהקישור הנ״ל. ״פרס ישראל קטורזה להומור״ נראה לי כמו שם מתאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המראיין הוא הקומיקאי דודו ארז, וברזומה שלו דוקא כמה דברים מצחיקים לדעתי, ועם הומור משונה לטובה. וחוץ מזה הוא נראה בול כמו גדעון סער, מה שמשדרג את הלעג על דמותו ב'ארץ נהדרת'. לגבי הז'אנר המקרינג' אני מסכים איתכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
׳כן, אבל,,׳ הפואנטה לא היה להקרינג׳ את אביב והחברה, אלא לרמוז לאריק על ההיא שנאבקת על ה׳תורה היא שלנו׳ כמבקשת להצהיר על בעלות ושייכות. זאת שמתחלחלת להחליף את התנך בחטא ועונשו או זאת שלא שומרת מסורת אבל חס וחלילה לה לאכול שרימפס. בסך הכל, כולן די מרוצות ואין להן תלונות, ואלו עוד הזקנות. עכשיו תתאר לך מה קורה עם הצעירות הרוקדות לצלילי עוד יותר טוב או משהו כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד דעות, https://youtube.com/shorts/cHV64TSw_fU?si=JDQ57hhqzll... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל היאוש נעשה יותר נח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמון שלך ברוח האדם הוא, לדעתי, תמים, חסר הצדקה ואפילו מסוכן. כפי שלימדנו מורנו ורבנו ג׳ורג׳ אורוול - בני האדם הם יותר וינסטון סמית מאשר שהם רוזה פארקס. מה זאת אומרת שהם לא יהיו ״מוכנים לנטוש״? הם מצביעים באופן עקבי ובאופן מודע לאלו שמאיימים למעשה על הערכים הללו. לכן, הם בהחלט פועלים לכיוון הנטישה. בין אם הם מודעים לכך ובין אם לא. גם איראן היתה מלאה באנשים שלא היו מוכנים לנטוש את הערכים הליברליים. היו כל כך לא מוכנים שתפסו אותם בהפתעה. כשהביריונים מגיעים לשלטון, גם הליברל שבליברלים עלול להרכין ראש ולזרום עם רוע הגזירה, כשהאלטרנטיבה היא מאבק שהוא והאנשים שהוא אוהב עלולים לשלם עליו ביוקר. אם השלטון הנוכחי ישלים את מהלכיו המתוכננים (ולי זה נראה שהכל בינתיים מתקתק על פי התוכנית) כשיגיע הרגע בו המסורתיים ידרשו לנטוש את הערכים הליברליים שלהם, אף אחד כבר לא יבקש את רשותם ואף אחד לא ישאל אותם לגבי מה הם מוכנים ומה הם לא מוכנים לעשות. מה זה משנה שאותם מסורתיים מכילים את ציבור הלהט״ב אם הם ממשיכים להצביע ש״ס, ליכוד, בן גביר וסמוטריץ׳? בפוליטיקה, אם אתה משאיר את ההעדפות שלך בתחום האישי/פרטי, להעדפות שלך אין חשיבות ומשקלן הוא כמשקל נוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו אחד שאני לומד מאורוול זה שהמלחמה מקלה מאוד על השליט. כרגע היא הגורם הראשון במעלה לכך שהמחאה נגדו איבדה גובה. יש כאן משהו לעבוד איתו, ולא צריכים לוותר עליו מראש. כי זה לא מובן מאליו שאותו ציבור ימשיך להצביע להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממשלה הנוכחית פועלת נגד עמדת רוב הציבור בנושאים עקרוניים וערכיים שקודם אפשר היה לטאטא אותם מתחת לשטיח אבל עכשיו כבר לא. השוויון בנטל בראשם. לכן אני חושב שהליברלים ינצחו בבחירות הבאות. ראה את אבדן התמיכה בסמוטריץ' בקרב הגוש שלו בגלל תמיכתו ואם אני טועה, ובן גביר יהיה שותף גם בקואליציה הבאה אז אודה בהפסד שלי ושל הציונות. מה אתה מציע לי לעשות? לשרוף את עצמי בכיכר במחאה? אולי אם חלילה היו לי קרובים חטופים הייתי עושה את זה. כרגע כל מה שיש לי ולשאר הציונים הליברלים לעשות זה לקרוא לבחירות מוקדמות ככל הניתן ולהצביע בהן לגוש |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערבוב בין דיון על המצוי לבין דיון על הרצוי זו טעות קטגורית. לא הצעתי לך לעשות (או לא לעשות) שום דבר ואני לא טוען שאתה לא צריך לשאוף לטוב יותר ולפעול לשפר את העולם. ההערה שלי היתה לגבי הטענות שלך על המצוי: - ״רוב הציבור, החילוני ודאי, אבל גם המסורתי וחלק מהדתי, מחזיק גם בסרט הערכים הליברלי.״ - ״הטעות של הקיצונים הד"ל היא לחשוב שהציבור המסורתי מוכן לנטוש את הערכים הליברליים.״ ההערה שלי אומרת שגם אם אני מקבל את החלק הראשון, אני לא רואה חיזוק (שאותי) משכנע לגבי הטענה לגבי המצוי בחלק השני. אתה עצמך טוען שהחבר׳ה הנ״ל מצביעים והצביעו שוב ושוב לאלו שפועלים לכיוון שהוא ההיפך מערכים ליברליים. אז על בסיס מה אתה טוען ש״הקיצוניים טועים״ ושהאנשים הללו לא יהיו מוכנים לוותר על הערכים הליברליים (בהם הם כביכול מחזיקים), מעבר למשאלת הלב שלך שכך יהיה? כדוגמה לטענה שלי ש-״לאו דווקא״, הבאתי דוגמה לציבורים לגמרי ליברליים שלא חשבו שהם יוותרו על הערכים הליברליים שלהם, אבל הם עשו זאת בכל זאת (הציבור הליברלי באיראן בסוף שנות ה-70, שבחלקו אפילו תמך במהפכה האסלאמית בשל התנגדות לסאוב המשטר הקיים ומצאו את הערכים הליברליים שלהם נרמסים לאחר סיום המהפכה, כי זה מה שקורה לאנשים ש״זורמים״ עם כוחות חושך באמצעות תירוץ-שקר-כלשהו). במילים אחרות, אני לא לגמרי מבין את משמעות המילים ״לא יהיו מוכנים״. מי אמר שבכלל ישאלו אותם? כשיבואו באמת לקחת להם את האספקטים הליברליים בחייהם, יכול בהחלט להיות שזה יהיה כבר מאוחר מידי עבורם כדי להתנגד. דיקטטורה (ולשם ישראל הולכת, אלא אם איזה משהו בלתי צפוי ינער את המערכת) לא עובדת בשיטת סקרי דעת קהל. אפילו דמוקרטיות בקושי עובדות בשיטה הזאת (ראה ערך הנטיה של האמריקני הממוצע לפוליטיקת אמצע/מתונה לעומת הקיצוניות הפרטיזנית של הזירה הפוליטית למעשה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. אם אתה חושב שישראל הולכת להיות דיקטטורה עוד בקדנציה הנוכחית של הממשלה אז זה די דטרמיניסטי. אבל אני חושב שהם לא יספיקו. אני חושב שיהיו בחירות ושבבחירות האלה הם יפסידו. כל מה שצריך כדי שהם יפסידו הוא שהגוש שלהם יאבד שניים-שלשה מנדטים לטובת הגוש הליברלי. כבר אמרתי שאני חושב שאחוזי ההצבעה בגוש הליברלי בבחירות הבאות ירקיעו שחקים, וזה לבדו תוספת של שניים-שלשה מנדטים. שנית- הפעם אף מפלגה בגוש הליברלי לא תיפול מתחת אחוז החסימה. ובנוסף, אם השוליים הרכים של הגוש הלאומני יישארו בבית ולא יצביעו, משום שמחד הם לא ירצו ''לערוק'' לגוש השני אבל מאידך לבם לא ימלאם להצביע לטרלול, דיינו. אלו שני המנדטים שהם יאבדו לדעתי. לכן אפילו תחת הנחה מחמירה שאף אחד מהמצביעים לא יחליף צד לעומת הבחירות הקודמות עדיין הגוש הליברלי ינצח. כל מה שצריך זה שלא יתעסקו עם חוקי הבחירות, ולזה בג''ץ ידאג, פשוט ישנה את תוקפם של השינויים החל מהבחירות הבאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבבה, אבל אתה מערבב טענות שלא קשורות אחת לשניה. להגיד שמנדט או שניים יזוזו לפה או לשם זו טענה שונה לחלוטין מהטענה ״רוב מצביעי ש"ס, אותם מזרחיים מהפריפריה מטבריה ועד נתיבות, לא יסכימו שיגידו לבנותיהם איך להתלבש ואיפה לשבת באוטובוס״. זה לא קשור לטענה שלך שאולי הגוש הליברלי ינצח בבחירות הבאות כי יזוז איזה מנדט מסיבה זו או אחרת. לא סביר שמצביעי ש״ס יצביעו ליברלי לפני שיבואו אנשים להגיד להם איך להתלבש ואני בספק אם הם ״לא יהיו מוכנים /לא יסכימו/יתמרדו״ אם וכאשר יבוא השלטון הקלריקיאלי ויכפה עליהם איך להתלבש. הניסיון ההיסטורי מלמד שהויתור על החופש הוא משהו שלאנשים קל יותר לעשות מאשר להלחם עליו. זה לא מקרי שאנחנו חיים בעולם בו החופש נדיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. אני נשאר עם הטענה לגבי הבחירות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע לגבי תוצאות הבחירות הבאות, אבל אני לא חושב שזה פרוע מידי לנחש שלא יהיה מדובר בבחירות רגילות. לכל הפחות תהיה פורענות כלשהי סביבן. אני מנחש שהשלטון הנוכחי ישמע לעצתו של הוולשי ההוא ו - "will not go gentle into that good night". השלטון הנוכחי, אם יסיים את חייו, יעשה זאת תוך כדי כניסה לטנטרום שעדיין לא ראינו וככל הנראה (לי) ״There will be blood״. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר מאפיין בלתי מובן, בחיים הפוליטיים, מגלה אורך חיים בלתי מוסבר, אין הצדקה לדבוק בסברה שמדובר בתופעה רנדומלית. אני מדבר על הפלגנות והעדר המנהיג במחנה השמאל הליברלי. יש 30-40 מנדטים שיושבים בבייס הברזל של שלושת המפלגות הליברליות. משום מה המחנה הזה במקום להפוך לרכיב חיוני בקואליציה השלטונית "מתעקש" להשאר מפולג וחלק מישראל שבטית ומפולגת לקהילות וסקטורים. מין סוג של הכללה של סינדרום מירב מיכאלי (מישהו היום בכלל מבין את ההבדלים ההו כה גדולים בין מפלגת העבודה למרץ?). במקום לבסס את האידאולוגיה והעקרונות של המחנה הזה, באופן שכל קואליציה שלטונית שתכלול אותו (או תיבנה עליו) תאלץ להביא אותם בחשבון, אנו שקועים במו"מ וירטואלי ובפשרות עם הגורמים ההיברידיים/א-פוליטיים/חולות נודדים. המציאות היא שדיון על הנהגת המחנה החילוני-ליברלי היא כרגע לא מחוברת למציאות. ההיתכנות של השמות שתכף אדון בהם להנהגת המחנה היא נמוכה. אבל צריך להתיחס אליהם כאל שמות גנריים. במציאות, הם כמו קודמיהם, מציעים את בעיקר את עצמם ולא את הדרך. הדיון בהם יותר משהוא עוסק ביש, חושף את האין. שני הפוליטיקאים הפעילים ש"יכולים" להיות בעתיד מנהיגי המחנה הם גדי אייזנקוט ויאיר גולן. אייזנקוט כפי הנראה נעדר תמיכה פוליטית אישית משמעותית. יאיר גולן קיצוני מדי. קיצוני לא בדרך הפוליטית (מישהו בכלל יודע מהן תוכניותיו המדיניות?), אלא באישיותו ובתקשורת הפולמוסנית שלו שהיא ממש לא מה שישראל 2025 צריכה. הייתי רוצה לומר שכל אחד מתומכי המחנה צריך להחליט את מי הוא מעדיף. לצערי ההשאלה אצל חלק מאנשי המחנה היא אם בכלל צריך מנהיג וחזית פוליטית אחודה. לצערי, אצל רבים, המציאות של ישראל השבטית ("אוייבים קטנים מוקפים מדינה") הפכה ממציאות בלתי נסבלת למציאות נסבלת והרע במיעוטו (מפני שהוא כבר מוכר). אני הייתי מציע את התזה שההווה הפוליטי הוא כל כך רע, שכדאי להסתכן בבלתי ידוע עדיין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד כמה תזכורות לאכזבה הגדולה מאייזנקוט. "יופי של שר עשוי להיות גדי איזנקוט בממשלה הבאה, אם עוד תהיינה אי פעם בחירות דמוקרטיות בישראל. איש רציני, שקול, יסודי – החלום של כל אזרח שפוי ולא מושחת שאינו שבוי בכת. אבל אם מישהו עוד סבור שחבר הכנסת והרמטכ"ל לשעבר ישייף את הסכין שאין לו בין השיניים ויוביל מאבק הרואי נגד שלטונו של נתניהו רצוי שיתעורר. גם כעת, אחרי כל הרע שהנחית הנאשם על ישראל, איזנקוט לא מסוגל, פשוט לא יכול, להפגין יותר להט ונחישות אופוזיציונית משל דלעת תשושה על המדף." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוזר על קריאתי לשקול ולבחור בין אייזנקוט ליאיר גולן. האם הסכין בין השיניים של יאיר גולן קרבה את נפילת הBB? נראה שלשניהם סיכוי נמוך מאד לקבל הכרה כמנהיגי המחנה. ההשוואה ביניהם מדגישה את ההבדלים ביניהם ואת השאלה לאלו תכונות אנו זקוקים כרגע. כרגע פחות חשוב מי יהיה ה"מנהיג" אלא השאלה אם בכלל צריך מנהיג. יסולח לי אם אני מפשט מאד ומציג את עמדת הצד השני בדיון הזה באופן שלילי: מציעים לנו ללכת לבחירות עם 5 מפלגות (נכון לעכשיו ולא כולל את רע"ם). כך כל אחד יוכל להצביע למפלגה התפורה למידותיו. אחרי הבחירות, נראה כמה קבל כל אחד ואז נבחר את רוה"מ המיועד. ע"ע בנט (או גנץ עם 5-6 מנדטים): רוה"מ שלא נבחר ע"י רוב גדול של הציבור, חסר לגיטימיציה שלטונית ונתון לחסדה של כנסת "כל ממזר מלך". לכל מנהיג פוליטי יש חסרונות ואפילו רבים. עצם הרצון להיות רוה"מ במדינה כמו ישראל החדשה מעיד על חסרונות לא מבוטלים. נשאלה היא מה אנחנו כחברה ומדינה זקוקים לו. מי יכול להתאים לתפקיד ומי לא. אם תעדיף לחכות למשה רבנו, אתה עשוי להמתין עד שיהיה מאוחר מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כידוע האחרון שמחכה פה למשה רבינו. מבחינתי הצבעה ללפיד עדיפה על שניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקובל עליי. בהינתן המצב הנוכחי, גם אני כנראה אצביע לו. לשיטתי האומרת שאי אפשר לפסול מנהיגים מפני שהם רחוקים מדי מן הרצוי לנו, אי אפשר לפסול גם אותו. הכל שאלה של מה מצוי ולא מה רצוי. לטעמי, לפיד, אדם הגון וסימפטי (לפחות לי) מעולם לא הוכיח שהוא משהו מעבר לאיש תקשורת. לא אהבתי איך הגן בזמנו על ההסכם הימי עם לבנון באופן שהראה שאינו בקיא במה שיש בהסכם. כדי להעדיף מגיש חדשות על פני רמטכ''ל אני זקוק לטענות מאד חזקות בעד איש המדיה ונגד איש השטח. זו גם תשובתי לאלו שחשדו בי בפולחן אישיות של אייזנקוט. תמיכתי בו היא בכפוף לאיחוד והובלת המחנה. ב''ג או בגין הוא עדיין לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבחירה היא בין פוליטיקאי שעומד בראש מפלגה משמעותית מזה עשור וחצי, לבין רמטכ''ל לשעבר שכושל בכל שלב בפוליטיקה. זו הצגה מדויקת יותר של הבחירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אם אייזנקוט (או טרופר) יבחרו, נראה לי שזה יקל על רשימה משותפת עם שני היאירים. הרשימה זה בעיקר טקטיקה פרלמנטרית למקרה שיש כל מיני חוקים ותקנות. בכל מפלגה גדולה יש פלגים וקליקות. אין לי בעיה עם מפלגה מאוחדת. בכל מקרה רב המאחד על המפריד. ב. איני מתעלם מכך שהקמת חזית אחת היא הימור שעשוי לעלות ביוקר. יתכן שהחזית תאבד מספר מנדטים לעומת הפוטנציאל של הליכה בנפרד. הקולות ילכו מן הסתם לבנט-ליברמן והללו עשויים להחליט למי לחבור לפי המנדטים של המפלגות מימין ומשמאל. (אני לעומת זאת חושב שההחלטה תהיה יותר ערכית מאשר מספרית). ג. ההעדפה שלי מקורה באסטרטגיה של מיעוט ששואף לגדול. מדובר בפוליטיקה של זהויות ופחות ברעיונות שממילא אינם בנמצא. כדי שמפלגה תהיה בת קיימא היא צריכה לייצג בייס ולא אוסף של מצביעים מזדמנים. אם המפלגה לא תבחר לה בייס, סופה שתשאר בלי אפאחד. ד. איך כל זה קשור לגנץ? גנץ שלא בטובתו, מייצג את האיסטרטגיה המנוגדת למה שאני מציע. האג'נדה של המחנה הממלכתי בהובלת גנץ היתה בת שורה אחת: צריך להחליף את BB בגנץ ואז הכל יתחיל לזרום בכיוון הנכון. אני מניח שכולם מסכימים שזה לא נכון. ה. עצם העמדתו של גנץ בראש המחנה היתה טעות. בכל מקרה רוה"מ יצטרך להביא בחשבון את האג'נדה של ליבבנט וזו אינה שונה מזו של BB. גנץ לא מייצג ולא רוצה לייצג את נשמאל הליברלי ובעמדותיו לא שונה הרבה מליבבנט. מי אם כן ייצג את תפישת העולם שלנו בממשלה המיוחלת? ו. אני מניח שרוב הקוראים יעדיפו ממשלת גנץ-בנט-ליברמן ע"פ ממשלת תחליף BB-ליבבנט עם מפלגת שמאל ליברלי של 20+ מנדטים באופוזיציה. אני לא שותף לדעה זו. במקרה הראשון תהיה זו קדנציה מבוזבזת עבורנו (השמאל הליברלי) בה נצטרך להאבק בממשלה בה נשב במקום לחתור להתחבר לאלקטורטים אחרים וליצירת קונצנזוס חדש. ז. בגין בנה את הליכוד ע"י זה שישב באופוזיציה 25 שנה ולא החליף את האידיאולוגיה בכל פעם כדי להתחבר למצביעים. זה לקח 25 שנה, אבל בסופו של דבר, המצביעים המזרחיים והפריפריה באו אליו ולא הוא אליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להמר אם זה ישנה משהו בתמונה הגדולה. בתמונה הקטנה, כל דבר שירחיק את בני גנץ ממוקדי קבלת ההחלטות הוא מבורך. האיש הוא כשלון פוליטי מהלך. מצד שני אם הוא יפסיד ויקבל רק מקום שני, מי יערוב לנו שלא ייקח חצי מפלגה ויחבור לנתניהו בעבור כסא מרופד1? 1 כן, הוא יקרא לזה אלונקה. אז מה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גנץ לא מייצג אותי ולא רוצה לייצג אותי (" אני אוהב את מצביעי הליכוד"). זה לא אומר שהוא מנוול. גנץ הגיע לפוליטיקה כדי ש"עמישראל" (או רצוי באי כוחו) ימסרו לידיו את משרת רוה"מ או לפחות שרהב"ט. איזה אינטרס יש לגנץ לריב עם אייזנקוט? אפילו על לפיד הוא לא לכלך יותר מדי. המהפכה שהתרחשה בשבועות האחרונים היא שהאתננים שBB צריך לשלם ללקוחותיו הן על חשבון הבייס הליכודי ונבחריו. כל ויתור שנעשה לחרדים, מוריד לליכוד מנדטים. כל ויתור לסמארטגביר מעורר התנגדות בדרג קולות השטיח של נבחרי הליכוד. אם BB ירצה את גנץ, הוא יצטרך להזיז את כ"ץ. לא נראה לי שיקרה. גנץ לא יחבור לBB בשביל להיות סגן שר רביעי במשרד רוה"מ (אחרי אבי מעוז, אורי מקלב ואלמוג מלעיל כהן). לא חושב שגנץ הוא סילמן או שקלי או אלכס גולדפרב (אם מישהו עוד זוכר את מיצובישי גולדפרב). אני חושב שכוונותיו של גנץ טובות. הוא פשוט לא בנוי להיות פוליטיקאי. כמו רוב הפוליטיקאים הוא מזהה בין טובתו האישית לטובת המדינה. אבל הוא לא מסוגל להבין שרוב האנשים שסובבים אותו, מרגישים בדיוק אותו דבר. הדרך היחידה לדבר על טובת המדינה ולהיבחר בישראל היא להיות מוחזק כ"שקרן בן שקרן". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שהוא מנוול, אלא שהוא כשלון. כמאמר חז''לנו - זה יותר גרוע מרשעות, זו טפשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גנץ יחבור לנתניהו? מחר בטח תפחיד אותנו גם בכך שסער יחזור לליכוד. די עם ההפחדות חסרות השחר האלו! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרו כבר דברים יותר בלתי צפויים. אבל זה לא קונץ. worst case scenario הוא בדרך כלל מורה הלכה מה לא לעשות ולא מה כן לעשות. אני לא חושב שזה יקרה. גנץ איננו גלנט. לרוע המזל, יש עוד תרחישים, פחות קיצוניים, שלא מבשרים טובות. קראתי שהמהלך לבחירת יו"ר המ"מ הוא ניסיון לסנדל את אייזנקוט. מי שיבחר את היו"ר זה קבוצת מינויים וחברים של גנץ. כך שפרישת אייזנקוט מן המ"מ היא תסריט אפשרי. הפלג של גנץ יכול גם להצטרף לבנט (כרשימה נפרדת ממניעים תקנוניים). אני מזכיר שוב שהביביסטים משקרים בסקרים ולכן מדובר בכלי מפוקפק. באמרי זאת, אין כלי אחר למדידת מצב המשתנה ברמה יומית. האופוזיציה היום מורכבת משתי קואליציות. אחת של ימין מתון והשנייה של שמאל ליברלי. יחסי הכוחות ביניהם לא ברורים. קו ההפרדה עובר בתוך המ"מ. אמנם ברור שחילוקי הדעות שם הם אישיים, אך כמקובל הם יאמצו את האידאולוגיות התואמות. שמעתי את אייזנקוט מתבטא כמה פעמים על תיעובו את הימין על מלא. לעומתו, את גנץ שמעתי מכלי ראשון מדבר על "אהבתו" לאנשי הליכוד. החבירה של גנץ לבנט נראית "טבעית". הרשימה של בנט דלה בשמות. איילת שקד תחבור לליכוד נראה לי. ולבנט מוניטין של בוחר מוקשים תת מימיים כמו שקלי ועב"מים כמו סילמן, אורבך וכלפון. איזה שם מוכר ברשימה לא יזיק לו. מצד שני בתנאים מסויימים, בחבירה זו, גנץ עשוי לקבל את משאת נפשו כשרהב"ט ואולי אפילו יותר. מי שקרא את המאמר של נחום ברנע מבין מיד, עד כמה לכתו של הBB היא סוף ההתחלה ולא תחילת הסוף. באור הזה, הצורך במפלגה סקטוריאלית שתייצג את מגזר השמאל הליברלי, הוא קריטי. אף אחד לא יודע אם ישראל ניתנת להצלה. כל אחד מאיתנו, אמור לדעת שאנו זקוקים לייצוג. לכאורה, יש לנו כעת שתי רשימות שניתן לבחור מביניהן (כוונתי ללפיד וגולן). הבעייה הגדולה היא ששתיהן מתעקשות להציג עצמן כרשימות כלל ישראליות ולא כרשימות של סקטור/בייס. אולי אני הוזה ורואה דברים הקיימים רק בעיניי רוחי. אבל נדמה לי שהנוסחה המבוקשת נמצאת דוקא באיחוד ולא בכל אחד מן הפלגים לחוד. הטעם של המנה הוא בנזיד ולא בירקות. האיחוד אמור לייצג סוג של middle Israel שכולל מעמד ביניים נמוך וגבוה, אליטות, א"י העובדת ומקצועות חופשיים, סוציאליזם וליברליזם, חילוניות ומסורתיות, אשכנזים ומזרחים, יהודים וערבים, ממלכתיות וזכויות מיעוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מאד פשוט. שמאל ליברלי שרוצה מדינה פלשתינית - יצביע גולן. מרכז ליברלי - יצביע לפיד. מפלגה מאוחדת תבריח (ובצדק - היא בבירור ובגלוי תהיה נגד האג'נדה של חלק משמעותי מהקבוצות הנ''ל) הרבה מנדטים. או תשאיר אותם בבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משוכנע שרפרפת ולא קראת את תגובה 779358 אני מודע לכך שזה יחסית ארוך, אבל בודאי תסכים שהנושא מורכב והתייחסות אליו לא תסתפק בשני משפטים. אני ממש לא בטוח שאני צודק, אבל אני לגמרי בטוח שמה שאתה מציע אינו מספק. א. לא שמעתי את יאיר גולן מצהיר על תמיכה בהקמת מדינה פלשתינאית. ב. מדינה פלשתינאית תועיל לפלשתינאים מפני שתאפשר להם להיפרע ולהיפטר מן המטורפים היהודים הדתיים שהתיישבו בקרבם. איך היא תועיל לנו? ג. לא שמעתי את לפיד מכריז "אפילו לא אגורה אחת לחרדים". נהפוך הוא כשהיה שר האוצר הוא הכריח את מעמד הביניים ("עובדי מדינה" לצורך מיסוי) לשלם את החובות שיצרו החרדים והמתנחלים. ד. לא חושב שמישהו השתתף במחאה בשביל שלפיד או גולן יהיה רוה"מ. בטח לא כדי שגנץ/בנט/ליברמן יהיו. הם הפגינו למען סובלנות, רדיפת שלום, שלטון החוק והמשפט, חברה פתוחה וסובלנית, חופש דיבור ודת, זכויות הפרט, כיבוד האמנות והחוק הבינלאומי, ... יותר מכל אלו הם הפגינו למען מה שישראל היתה בעבר. ליתר דיוק, אולי לא היתה אפפעם, אבל לפחות רצתה להיות. ה. ב-28 אוגוסט 1963, 250,000 איש התכנסו בושינגטון על מדרגות האנדרטה של לינקולן, כדי להפגין למען החקיקה של ממשל קנדי למען זכויות האזרח וההצבעה של השחורים בארה"ב. 15 נואמים נשאו את דבריהם לקהל המאזין. זמרת הגוספל המפורסמת מהליה ג'קסון שרה את "How I Got Over" המספר על גאולה דתית ועל הגעה לירושליים החדשה. ואז עלה הד"ר מרטין לותר-קינג והקריא את נאומו שהחל באזכורים של הצהרות המוכרות לכל אמריקאי: הצהרת העצמאות והצהרת גטיסברג. ואז לותר אמר "מאה שנה חלפו והשחור עדיין אינו חופשי ...". בנקודה זו, עצר לותר והוא חש שהקהל היגע מצפה לבשורה כלשהי. מהליה ג'קסון שישבה מאחוריו, קראה לעברו "מרטין, ספר להם על החלום!". ואז לותר נאחז בקצה החוט של הנאום והחל לצטט נאום שכמה מגרסאותיו הוא נשא בעבר. הנאום היה בסגנון התנ"כי של חזון העצמות היבשות, אלא שבמקום חזון דתי של אחרית הימים היה זה חזון "יום יבוא" של שיוויון חילוני. ו. מה שהתנועה שלנו זקוקה לו עכשיו אינו מגוון של הבטחות סרק, לא שלום עלי אדמות, לא מדינה פלשתינאית ולא סידור מחדש של פריבילגיות, אלא חזון עצמות יבשות שיקים לתחייה את ההבטחה שהובטחה במגילת העצמאות. יש לנו מועמד שיכול לעמוד ולדבר על החזון הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מפלגה מיותרת - זוהי המחנה הממלכתי. אייזנקוט צריך לחבור ללפיד וגנץ צריך לחבור לכורסא בבית ולמצוא עיסוק שהוא מוכשר בו. או ליהנות מהפנסיה שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניחוש שלי לגבי תפקידה של המחנה הממלכתי בבחירות הבאות (שוב, תחת ההנחה שלכם שאלו יתנהלו כבחירות רגילות): הובלה להפסד נוסף של המחנה בבחירות. הם הולכים להכנס לסחרור של מאבקי אגו בין גנץ לבין אייזנקוט, לבחור את אייזנקוט כאבי גבאי תורן (איש שיושב בראש המחנה על סוס מת) ובקושי לעבור את אחוז החסימה (אם יעברו). אם יעברו את אחוז החסימה, סביר להניח שכמה מנדטים יתפצלו מהמפלגה הגוססת כדי לתמוך בקואליציה של הליכוד. חוץ מזה, כנראה שעוד מנדט או שניים ישארו בבית ולא ילכו להצביע בגלל כל הגועל נפש. מוקדם להגיד לאריק לארוז מזוודות, אבל לכל הפחות (כמו יהודים אחרים בהיסטוריה של העם שלנו) אולי כדאי לארוז איזה תיק מינימלי ולשים מתחת למיטה. "Just in case" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכך התכוונתי ב''מיותרת'' (למחנה שלנו). נוטה להסכים לדעתך על חשיבותה למחנה השני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. זו היתה תגובה תומכת. ״מיותרת״ זו מילה שלא קולעת כל כך טוב1 לתאור החבורה הזאת. זה כמו לתאר אנגינה פקטוריס כתסמונת ״מיותרת״. ___________ 1 מצד שני, אם הייתי בוחר במילים שאני חושב עליהן כשאני חושב על החבורה העלובה של גנץ, אייזנקוט וחברים, היו מוחקים לי את התגובה. אז נשאר עם ״מיותרת״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז כאשר מנהיג בא ללא סכין בן השיניים, הוא נעדר תמיכה פוליטית משמעותית. וכאשר מנהיג מביא איתו סכין בין השיניים, הוא קיצוני באישיותו. מזכיר את הבדיחה על הדרעי והאלקין שבאו לבקש סיגריה מאיש אופוזיציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכיר את הבדיחה. התגובה שלך לא ממש מפריכה את שתי האבחנות שהצגתי: א. בתקופה הארוכה מאד בה הוכח שגנץ ולפיד אינם מסוגלים להוביל אופוזיציה לוחמנית, אולי רק ח"כ אחד או שניים הזדהו עם מחנה אייזנקוט. ב. בינתיים יאיר גולן מצטיין בעיקר בהתבטאויות קיצוניות שלא מובילות לשום מקום. לזכותו אזקוף את האיחוד החלק בין העבודה למרץ. לא בטוח שהוא תרם לכך באופן אישי. אולי זו תוצאה מכך שלא נותר יותר מדי מה לאחד והמתאחדים פשוט שמחו למצוא בית כלשהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשם הוועדה להרס בדיחות: עם פילטר או בלי פילטר? שוב פעם אין לך כובע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא היחיד. אבל מי סופר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא סופר ואז אומר לאחרים שהם התבלבלו? אז הנה דוגמה לאיפה הם התבלבלו: לפי ארלוזורוב, החרדים מקבלים פחות כסף השנה, לעומת העבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. אני נשאר עם הטענה לגבי הבחירות | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |
