 |
|
 |
||
|
||||
 |
בסידרת ניסויים במכרסמים שערך האקולוג האמריקאי ג'ון קלהון בשנות השישים הוא מצא שבהינתן מרחב מוגבל, האוכלוסיות מגיעות לשיאן ולאחר מכן דועכות. כמו בניסויים אחרים שנערכו החל משנות השישים האידאליסטיות, גם תוצאה זו מצאה את דרכה לכותרות העיתונים ולספרות הפופולרית כבסיס לתובנות חברתיות ולמאמרים על המצב האנושי. זאת, מבלי ששיחזורה צלח1. לוותיקי האייל זה אולי מזכיר את הניסוי של זימבארדו מדיון 3860. אצלי לעומת זאת זה מעלה שיחה ביום העצמאות עם סטודנטית לפסיכולוגיה. אלא שהוריה השקו אותי בהרבה ג'ין & טוניק על בטן ריקה כך שאולי שוחחתי עם עצמי. מה שנדמה לי שהיא אמרה הוא שהיא תמשיך לתואר השני בתחום אחר. מדוע? בגלל ירידת קרנם של לימודי הפסיכולוגיה בקרב (לא זוכר מי) בשל הניסויים שלא משתחזרים. 1 מקור - נדב שנרב |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמחמיר את הבעיה הוא שהרבה פעמים מה שנצרב בזכרון הציבורי הן התוצאות המפתיעות של המחקר (מטבע הדברים הפתעות נשמרות בזכרון יותר מעניינים שגרתיים) ולא ההפרכה. נמאס לי כבר לחזור ולספר לאנשים שפרסומת סמויה לא גורמת לאנשים לקנות יותר קוקה-קולה, שיש סיבה טובה לא להשתמש בעיפרון בחללית (אבקת גרפיט היא חומר מוליך, ודי לפחימה) ושתמונה של עין מעל הקופה הציבורית בחדר הקפה לא גורמת ליותר אנשים לשלם שם את מחיר הקפה, וכדומה. ובעניין קצת קרוב, גם זה שאיינשטיין כנראה לא אמר מעולם את החוכמה על מה מעידה החזרה על אותו דבר עם צפיה לתוצאות שונות מסרב לחלחל לידיעת הציבור, אבל אני יודע ולכן אני חוזר ומתקן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמאות טובות. לגבי העפרון - מסתבר שגם ההשלכות הנשימתיות של שבבי וחלקיקי עופרת ועץ מזיקות למדי. אבל לגבי הפרסומת הסמויה עולה השאלה - למה חברות כלכליות רציונליות ממשיכות לממן אותה במיליונים, אם כך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב ששכ''ג התכוון ל''סמויה'' במובן אחר - תמונת פרסומת שמופיעה לחלקיק שניה בסרט, בלי שהצופה בכלל מודע לה, ושלכאורה עוזרת למכירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. השתמשתי בטעות במינוח לא מדוייק אם כי ''פרסומת סמויה'' יכול להיות גם מונח רחב יותר מהמקובל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואכן ויקיפדיה טוענת שפרסומת סמויה זה product placement, ועל זה שאלתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושד שרבים מהניסויים שלא ניתן לשחזר הם פשוט ניסויים ידועים (כמו שהתשובה שלך מדגימה). לכן אנשים שנחשפים לניסוי חוזר כבר מכירים את הסיטואציה ומתנהגים אחרת. מעין חוק אי הוודאות של הייזנברג,בפסיכולוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שבחלק מהמקרים אכן נוסף רעש כזה לשחזור, אם החוקרים לא דאגו לנטרל אותו מלכתחילה, אבל לפחות בחלק אחר הוא לא רלבנטי (לדוגמא הבזקי הפרסומות שהשפיעו כביכול על התת-מודע). בנוסף חלק גדול מהמחקרים שלא הצליחו לשחזר לא זכו לחשיפה של אלה שהזכרתי (גם את זה התשובה שלי הדגימה :-)). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |