בתשובה לאריק, 04/05/25 14:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא רק חרדים. גם דתיים לאומיים, גם דתיים שהולכים לבית כנסת כל יום, גם דתיים שהולכים לבית כנסת פעם בשבוע, גם מסורתיים שמרגישים שייכות כלשהי לאפפים הדתיים-אמוניים ואפילו במידה מסויימת גם חילונים לא מסורתיים שבשנים האחרונות התאגדו הד הוק במסגרת הפעילות החברתית-מחאתית נגד שלטון נתניהו. במובן די כללי, השבטיות - קהילתיות הישראלית שנכללת תחת קטגוריית העם המאוחד, היא זאת שגורמת - עפ״י המחקר - ל׳שגשוגו׳ הגבוה של הפרט הישראלי וזאת ביחס למדינות מערביות מקבילות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני בספק שזה נכון. כלומר - אני מסכים עם טיעון שאומר שקבוצה מסורתית מסוימת (שמעצם טבעה מסנכרנת קבוצה של אנשים להתנהגות דומה) תתן יתרון לקבוצה המסורתית, אם התוכן של המסורת מקדם התנהגויות מאריכות חיים. מכאן להגיע למסקנה שלא התוכן אלא עצם קיומה של מסורת (והתנהגות קהילתית) זה מה שמאריך חיים זו טענה שדורשת קצת יותר עבודה כדי למצוא לה טיעונים ונתונים מחזקים. הספק עולה אפילו עוד קצת כאשר רואים שיש גם דוגמאות מחלישות (גם אם לא מפריכות). לדוגמה, קח את הנוצרים האוונגליסטים בארה״ב. על הנייר הם מסמנים את כל הצ׳ק בוקסים שאתה ואריק העלתם: * מסגרת דתית - תפילה יומית, אמונה חזקה, קהילתיות. * מסגרות חיים ברורות - שבתות, חגים, קודים מוסריים. * רמות עישון נמוכות יחסית בקרב הדתיים האדוקים יותר. * תמיכה חברתית ומשפחתית גבוהה. * שמרנות מינית, ערכים משפחתיים חזקים. * תחושת משמעות וייעוד דתי בחיים. למרות כל זה, הממוצע שלהם נמוך אפילו מהממוצע האמריקני (הבדל של איזה 10 שנים לרעה ביחס לאוכלוסיה החרדית בארה״ב): * שיעורי סוכרת, השמנה, מחלות לב גבוהים במיוחד. * תזונה מבוססת אוכל מעובד, מטוגן, סוכר לבן ובשר אדום (לא ים-תיכונית). * שיעורי מוות מוקדם גבוהים גם בקרב מאמינים אדוקים. בשל ריבוי המשתנים (רק למשל - עד כמה הקבוצה נהנת משירותי בריאות סבירים?, לא הייתי ממהר לקפוץ למסקנות ולהחליט שאנחנו באמת יודעים למה קבוצת החרדים נוטה להאריך חיים. מותר להגיד שלא יודעים כשלא יודעים. אולי זה בכלל אלוהימה שמתגמלת אותם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחקרים מראים שאצל החרדים תוחלת החיים של הגברים גבוהה יותר, אבל של הנשים הרבה יותר דומה לאוכלוסיה הכללית. אולי הבטלה מעבודה מאריכה חיים בממוצע. הורדת הסטרס של קריירה ופרנסה לאורך עשרות שנים נשמע כמו פקטור משמעותי בתוחלת החיים. ולראייה הנשים שכן מפרנסות לא נהנות מההארכה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזה למחקר המשך: לא מסורת וקהילה אלא העבדות מאריכה חיים (פחות לעבדים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התבלבלתי, חשבתי שמה שכתבתי זה שהעבדות מקצרת חיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, המקרה הנוצרי-אוונגליסטי שהבאת מראה שלמרות קיומן של מסגרות דתיות חזקות המשלבות קהילתיות ותמיכה חברתית, הרי שכאשר אורח החיים בפועל לקוי - כפי שתארת לעיל: תזונה לקויה, שיעורי השמנה וסוכרת גבוהים - תוחלת חייהם לא תעלה על הממוצע בסביבתם. זה מחזק את הטענה שחייו של אדם המבלה בחיק המסורת והקהילה לא בהכרח יתארכו רק בשל השתייכותו לקבוצה. המקרה החרדי יכול להיות מוסבר בכך שהתוכן של אותה מסורת - כלומר, ההתנהגויות והנורמות שהיא מקדמת - הוא זה שאמור לעמוד לבחינה. כלומר, לא רק זמינות שירותי הרפואה (כפי שציינת) - שכן הם זמינים בארה"ב לנוצרים האוונגליסטים - אלא בנוסף: 1) בחינת נגישותם הכלכלית של שירותי הרפואה והקשר למצב סוציואקונומי. 2) בחינה השוואתית בין דת/כת/קהילה האוסרת על חבריה לפנות לרפואה הקונבנציונלית לבין דת המעודדת את חבריה להשתמש ברפואה הקונבנציונלית ואף מחייבת אותם לעשות זאת תוך כדי התראה שאי קיום מצוות ״ונשמרתם לנפשותיכם״ משמעותו עונש על רצח עצמי - התאבדות. ההבדל, אם כן, בין האולטרה-אורתודוקס היהודי לבין האוונגליסט הנוצרי הוא בכך שלחרדי יש: א. זמינות של שירותי רפואה מתקדמים ב. הם נגישים כלכלית, ולרוב ניתנים ללא עלות וזאת במסגרת הרפואה הציבורית המפותחת בישראל, מה שלא כן בקרב הקבוצה בקבוצה האוונגליסטית בארה״ב ג. מחויבות דתית להשתמש בשירותים אלה. בנוסף לכך, יש לבחון גם את מידת מעורבותה של הקהילה בנושאי הרפואה. אני מטיל ספק בכך שמידת מעורבותם של האוונגליסטים בנושאי בריאות משתווה לזו של החרדים. הקהילה החרדית מגלה מעורבות ענפה בתחום זה באמצעות עמותות וארגונים מוכרים בישראל, וייתכן שקיימות בקבוצה האוונגליסטית גם קבוצות משנה המעדיפות רפואה אלטרנטיבית על זאת הקונבנציונלית. אפשר אולי להניח שאורך חייו של הגבר החרדי יכול היה להיות גבוה יותר (כמו אורך חייה של האישה החרדית) מהממוצע של הגבר הלא-חרדי, לו החברה החרדית הייתה לא רק מעודדת שימוש בשירותי הרפואה אלא גם מעודדת אורח חיים ספורטיבי בקרב גברים חרדים. בסופו של דבר, כאמור לעיל, עצם ההשתייכות למסגרת מסורתית וקהילתית אינה מבטיחה תוחלת חיים גבוהה אם אורח החיים בפועל אינו בריא ושירותי הרפואה אינם נגישים. ההשתתפות במסגרת המסורתית(למשל - חרדים) או הקהילתית(למשל - קיבוצים) היא יתרון נוסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כל כך הרבה משתנים וכל כך קשה לבודד, כך שאני לא משוכנע בכלל של״מסורתיות״ או ״דת״ יש באמת קשר סיבתי (אפילו קטן). יכול להיות שיש, אבל לא ראיתי משהו שישכנע אותי שיש. עד עכשיו (לא שחפרתי בנושא) זה נשמע לי כמו המון הנחות בלתי מבוססות. למשל, מאיפה הבאת את המשפט האחרון ״ההשתתפות במסגרת המסורתית(למשל - חרדים) או הקהילתית(למשל - קיבוצים) היא יתרון נוסף״. על בסיס מה אתה אומר את זה? אפילו במאמר אקדמי שמנסה לגבות טענה כזאת עם נתונים, היו לפחות מוסיפים את המילה עשוי למשפט. ״עשוי להיות יתרון נוסף״. אחרת זה מקפיץ את הטלת הספק ושאלת ה״על סמך מה זה נאמר? תחושת בטן?״. קיבוצים זה כל כך הרבה עוד דברים חוץ מ״קהילתיות״. זו אוכלוסיה עם מאפיינים והיסטוריה מאוד ספציפיים (מוצא, מעמד סוציו אקונומי, קשר למה שנחשב פעם אליטה במדינה ישראל, מיקום בארץ, גישה לתשתיות ועוד). גם יש פרמטר נוסף לחרדים של ארה״ב שיכול להבדיל אותם מסתם דתיים אמריקנים - התרכזותם במרכזי ערים (או פרברים של ערים גדולות). זאת בעוד הנוצרים-אוונגליסטים מרוכזים יותר במדינות אדומות באיזורים של פריפריה כפרית (או עיירות קטנות עם פחות תשתיות, בממוצע). בקיצור, אני אומר Shenanigans על מה שאתה או אריק אומרים (למשל תגובה 778482). אני לא אומר שאתם טועים. אני רק טוען שאלו טענות שדורשות איזשהו ביסוס והביסוס נראה לי קצת קשה בגלל ריבוי המשתנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם גישתך הזהירה בעניין. קשה לבסס קשר סיבתי ברור ומובהק בין "מסורתיות" או "דת" לתוחלת חיים, וזאת בגלל ריבוי המשתנים המעורבים. ההבדלים שציינת בין קהילות אוונגליסטיות וחרדיות בארה"ב, למשל, מדגימים היטב את הצורך בניתוח מעמיק יותר של גורמים כמו נגישות לשירותי בריאות, מצב סוציו-אקונומי וגם הנורמות וההתנהגויות הספציפיות שמקדמת כל קהילה. לכן, במקום לדבר על "יתרון נוסף" כבונוס לחברי הקבוצה הפעילים במסגרות מסורתיות או קהילתיות, נכון יותר אולי להדגיש את הפוטנציאל של המסגרות להשפיע על אורך תוחלת החיים. מחד ישנם מחקרים רבים שמצביעים על קשר חיובי בין מעורבות דתית או חברות פעילה בקהילות הומוגניות לתוחלת חיים (תוספת של 2 עד 4 שנים). ומאידך, קיימים גם מחקרים שלא מצאו קשר כזה או אף הציעו קשר שלילי בהקשרים מסוימים. הבנת הקשר המורכב הזה מחייבת התחשבות במגוון גורמים ומשתנים ובמתודולוגיות מחקר שונות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |