 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן, ביקורות זה מאוד חשוב! ואם הדרך היחידה לתמרץ מפקדים לעמוד בביקורות היא להדיח אותם אם יפשלו בביקורת, אז בסדר, להדיח (או למנוע קידום, או לקנוס, או מה שזה לא יהיה שאפשר לעשות כדי לתמרץ). אבל זה פרה-מורטם, לא פוסט-מורטם. כאן צריך תמריץ חיצוני. אחרי שכבר קרה האסון אין צורך (או מאוחר מדי) לתת תמריץ חיצוני. אני אכן חושב שאת הפוליטיקאים כן צריך לפטר ולהדיח, אבל לא בגלל שקרה האסון, אלא כי אין שום סימן שהם לומדים ממנו משהו, שיש להם את הכישורים ואת המוטיבציה ללמוד ממנו משהו. (בתיאוריה, לא כולם. יכול להיות ש-95% מחברי הממשלה והאנשים שהם מינו מוציאים שם רע לחמישה אחוז האחרים.) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הגישה שלך תועלתנית מדי עבורי. למרות התנגדותי העקרונית (נכונה לשעתה המתמשכת) למבחן התוצאה, קשה לי לקבל שמי שבגלל רשלנותו נגרם נזק חמור יישא בעונש קטן יותר ממי שרשלנותו עברה בשלום. אתה מציע גם להעניש נהג שנתפס עם כמות אלכוהול גבוהה בדם ייענש יותר ממי שדרס משפחה עם שלושה ילדים ואחרי התאונה התברר שהוא נהג עם אותה כמות אלכוהול כמו הנהג הקודם? (אני מודע לכך שיש יותר משמץ של דמגוגיה בשאלה, אבל היא מעבירה בתמצות את הבעייתיות בגישה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים, לא צריך להעניש פחות בחומרה את מי שרשלנותו הביאה לתוצאה החמורה. אפשר אפילו קצת יותר בחומרה. אבל אם נעניש רק את מי שנכשל במבחן התוצאה, פספסנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלה קריטריונים כל כך רכים, "סימן" ש"לומדים" , "כישורים" או "מוטיבציה". מי ימדוד את כל אלה? ומה הם שווים מול זה שמאות בכירים בעבר ובהווה אמרו שאנחנו בדרך לתהום, אפילו ראש האופוזיציה אמר, וקברניט הטיטאניק התעלם במופגן והמשיך לעשות בסוגיות המשפטיות של נוסעי האונייה שלו1? אם על זה לא שווה להדיח, אני לא יכול לחשוב על מקרה שעבורו שווה להדיח2. 1 בטיעוניו בוועדת מירון, צירף נתניהו לתירוץ כשלונו חוות דעת משפטית שנכתבה ביולי 2023, שטוענת כי תפקידו המרכזי של ראש הממשלה בישראל הוא להוביל את הביטחון הלאומי במובנו הרחב. בשל כך, העיסוק בנושאים אזרחיים, כמו ההילולה במירון, הוא משני לתפקידו העיקרי. אז מה נאמר למי שנכשל בתפקידו העיקרי? "תלמד מהנסיון"? כשמראש ברור היה שלא מעניין אותו למלא את תפקידו העיקרי לא לפני ה-ז' באוקטובר, ולא בחודשים שאחריו? 2 כותב היום אבי בר אלי בהארץ על השר הכושל ברקת, ובכותרת המשנה הוא אומר: 'בוש ונכלם עלה שר הכלכלה ניר ברקת אל הדוכן והסביר לחבריו בכנסת כי "לצערי" ו"לצערי הרב" כשל שלוש פעמים בטיפול ביוקר המחיה ■ מי שמתהדר ברזומה של איש עסקים, ושרק בשבוע שעבר רשם עוד אקזיט, יודע בדיוק מה עושים למנכ"ל שלא סיפק את הסחורה'. זה קצת בקשר לתהייה שלך לגבי תמרוץ בשוק התעסוקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שחייבים למדוד בכלים אוביטקיביים, כשאין כאלה טובים. מבחן התוצאה בלבד הוא לא טוב. כשאי אפשר, צריך להפעיל את שיפוטנו האנושי (במקרה של מנהלים ומפקדים, הממונים הישירים עליהם וגם אלו שתחתם יודעים הכי טוב. במקרה של פוליטיקאים, כולנו יכולים לשפוט). כבר הסכמתי איתך שאת ביבי היה ראוי להעיף מזמן. לא בגלל התוצאות האסוניות כשלעצמן, אלא כי כולנו רואים איך הוא הוביל אליהן ואיך הוא מתנהל אחריהן. קראתי הבוקר את כותרות הכתבה על ברקת, ואמרתי לעצמי "אה, הפונז ישמח" 🙂 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אתה מכיר אותי 🙂 (במקרה של מפקדים ופיקודיהם - אפשר לשאול את התצפיתניות. זה כמובן לא נחקר עד הסוף, אבל רק ממה שפורסם יש תלונות עד השמיים על מפקדים שזילזלו בהן ובהתרעות שלהן). ומבחן התוצאה הוא חצי איש קש - לא אמרתי שרק הוא קובע, אלא גם תחקירים שהראו על חדלון ורשלנות ארוכי שנים לפני ה-ז' באוקטובר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |