בתשובה לצפריר כהן, 29/05/25 18:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שאלה טובה. מסוג השאלות שאני שונא: שאלה קצרה וממוקדת שמצריכה תגובה ארוכה ומתפזרת. התשובה היא בערך כך: זהו ההבדל בין מערכת יירוט ראשית לבין מערכת עזר. נניח שמחליטים שכלי היירוט העיקרי שלך נגד מטח טילים בליסטיים הוא מערכת חץ (2 או 3). אזי מגדירים אמ"ט (אזור מוגן טילים) שמתוכו מפנים את כל כלי התעופה האחרים ולתוכו משגרים את מטח המיירטים. את זה קצת מסובך לעשות עבור פקאקטע סרן שרוצה לנסות את הצעצוע שלו. זוהי הסיבה שהיו רק 30-40 יירוטי לייזר ולא 100 או 500. נוסף לכך, כל מנגנון הבקרה האוירית הפרוש מקזרטה באיטליה ועד הים האדום והשאט אל ערב בעיראק, משועבד לטובת היירוטים של הגנת שמי המדינה בחה"א. אותו פקאקטע סרן יכול רק לחלום על מערך סיוע כזה. להערכתי, אפאחד מנתוני הזיהוי והעקיבה שקבל מערך הלייזר ממקור חיצוני לו, לא נועד במיוחד עבורו. יתכן שמערך העקיבה של מערכת הלייזר היא אוטונומית ותחומה הוא היקף של 10 ק"מ מסביב למערכת עצמה, שממילא אסור לשום כלי טיס להתקרב אליו. (המשמעות היא שלמערכת אין ניידות טקטית אמיתית. זה חיסרון גדול למערכת מסוג זה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הסוללות הללו ממילא לא ניידות1. אז מתישהו מרכז הבקרה יודע להגיד שיש איזור אסור בטיסה. ואפשר תמיד גם לפקוד על הסוללות לא לירות כי יש מטוסים שלנו בשטח, לא? הבעיה בעיקרון פשוטה ויש מספיק דרכים לממש את הפתרון. 1 לא מופעלות באמצעות סוללות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה סיבה טובה שלייזר באויר יהיה מסוכן יותר מטיל יירוט באויר (למטוסים אחרים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטייסים של הכתב"מים? לא הבנתי אותך. (ואולי אתה לא הבנת אותי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו שמועות שבמלחמת פולקלנד עשו משהו כזה, אם כי כמובן לא נגד כטב"מים. Dazzler (weapon) [Wikipedia] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התבדחתי, כיוונתי לתופעה בארה''ב שבני טיפש עשרה מסנוורים בפנסי לייזר אזרחיים טייסים מנמיכי טוס בהמראה או נחיתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיל יותר מסוכן אבל מעטפת מרחב הסיכון קטנה. קרני הלייזר (ברבים) הרבה פחות מסוכנות, אבל המעטפת הרבה יותר גדולה. הלייזר בדרך, לא מאד מסוכן. אבל לעומת הקליע, נקודת הפגיעה שלו הרבה פחות מבוקרת. (רוצה לומר, אם ננעלת על מטרה שגוייה, יש לך הרבה פחות דרכים לדעת זאת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך: החישוב יותר קל כאשר לא צריך לקחת בחשבון את המהירות של הפוטונים שהיא, לכל צורך מעשי בטווחים המדוברים, אינסופית. תועלת נוספת: אין צורך להזהר מנפילת שברי מיירטים (לפחות עד פיתוח טילים מחזירי אור). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מערכת הלייזר היא ניידת. זה שהיא טקטית לא ניידת (יש משמעות למילה טקטית) היא בעיה עצומה. ב. כפי שכתבתי, אילו מיירטי הלייזר היו מערכות קריטיות, הנהלים, פרוצדורות והבקרות היו נקבעות בצורה כזו שהחבר'ה עם הלייזרים, לא היו מסכנים עמיתים ובעיקר את עצמם. במצב הנוכחי אני לא חושב שמישהו מתחשב בצרכים ובדרישות שלהם. כפי שגם אתה רמזת, הם צריכים להתאים עצמם לסדרים הקיימים. תאורטית, המעטפת של אזור הסכנה מלייזרים היא לאין ערוך יותר גדולה מזו של קליע מיירט ותחומי אי הודאות יותר גדולים. אבל אני מוכן ללכת לקראתך ולהסכים שיתכן שההבדלים בסיכון לצד המפעיל אינם כל כך גדולים. זה ששיש פיתרון פשוט, זה לא נכון. כפי שגם אתה כתבת, זה הכאב ראש של המתכננים והבקרה. אפילו במלחמה הלא מאד סימטרית הזאת, הצד השני הצליח, לפעמים, ל''עוור'' סנסורים ומתקנים של הבקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מבין למה המעטפת גדולה יותר. הלייזר טס לאן שאתה מכוון אותו. גודל כתם הלייזר קטן לאין ערוך מגודל טיל מיירט, והמסלול שלו ישר כסרגל 1 בניגוד לטיל מיירט שמתמרן ויכול לסטות לכיוונים לא צפויים מראש. לאור כל אלה הסיכון הסטטיסטי שלייזר יפגע במטוס קטן בסדרי גודל מזה של טיל מיירט. אם נוסיף לזה את ההנחה הסבירה (מהעיתונות) שהלייזר צריך להתמקד על נקודה למשך שנייה ויותר כדי לגרום נזק משמעותי, לעומת טיל מיירט שפגיעתו רעה מייד, והסיכוי היחסי צונח בעוד סדר גודל או שניים לרעת המיירט. 1 גיאודזי, נו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |