בתשובה להאייל האלמוני, 14/07/25 19:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ככה אני מעריך מערכת מסובכת (אבל אולי זה טוב גם למטבע פשוט): אם אתה תמיד עושה משהו מטומטם - אתה מטומטם1. אם אתה עושה לעיתים דברים חכמים ולעיתים מטומטמים - אתה לא בהכרח מטומטם, אבל יש מה לשפר בקבלת ההחלטות שלך. יש לך אלגוריתם מוצלח יותר? 1 לגבי המטבע - אתה מזויף. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תקרא לי אם וכשהוא יעשה מעשים חכמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקים ממשלה בלי נתניהו. למשל. היה שר אוצר מוצלח שהשאיר עודף ולא גרעון תקציבי. והוריד תקציבים לחרדים בקדנציה שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על האלימות הטקסטואלית להלן, אבל לדעתי השאלה להלן היא מסוג השאלות שיש יתרון לבינה על האונה על התשובות. האם יאיר לפיד היה שר אוצר מוצלח כשהוא היה שר האוצר? הצהרת מקורות מידע : הטקסט להלן באדיבות Gemini ההערכה האם יאיר לפיד היה שר אוצר מוצלח היא מורכבת ונתונה לוויכוח. הוא כיהן בתפקיד תקופה קצרה יחסית, בין 2013 ל-2014, ודעות המומחים והציבור חלוקות. נקודות זכות שניתנו לו: צמצום הגרעון התקציבי: לפיד נכנס לתפקיד כשמשרד האוצר התמודד עם גרעון משמעותי (כ-39 מיליארד ש"ח). הוא נקט בצעדים לצמצום הגרעון, ורבים רואים בכך מהלך אחראי וחיובי. התמודדות עם משבר כלכלי: לפיד הצהיר שהכלכלה הישראלית נחלצה ממשבר בתקופתו, עם נתונים שהוכיחו זאת. טיפול בחברות ממשלתיות: בתקופתו, חברות ממשלתיות עברו מהפסד לרווח. שיפור גביית מיסים: דווח על שיפור דרמטי בגביית המיסים. העלאת נושא מעמד הביניים: לפיד הציב את מעמד הביניים במרכז סדר היום הציבורי, עם הסיסמה "איפה הכסף?". ביקורות ונקודות חולשה שיוחסו לו: חוסר ניסיון: בתחילת דרכו כשר אוצר, לפיד ספג ביקורת על חוסר ניסיונו בתחום הכלכלה. האטה בצמיחה כלכלית: בתקופתו נרשמה האטה בקצב הצמיחה הכלכלית. אי עמידה בהבטחות בחירות: ביקורת רבה הופנתה אליו על כך שלא עמד בהבטחתו לטפל במחירי הדיור ("מע"מ אפס"), וכי צעדיו פגעו דווקא במעמד הביניים, אותו הבטיח לייצג (למשל, קיצוץ בקצבאות ילדים). צעדי צנע: הוא נתפס כמי שהוביל צעדי צנע שפגעו במשפחות בעלות הכנסה בינונית. פגיעה בתקציבים חברתיים: למרות הצהרותיו על תוספות תקציביות לחינוך, בריאות ורווחה, נטען כי הכסף לא תמיד הגיע ליעדים הרצויים, והיו קיצוצים שפגעו בשכבות החלשות. יחסים עם גורמים חרדיים: לפיד ספג ביקורת חריפה מצד חוגים חרדיים בשל צעדים שנתפסו כפוגעניים כלפיהם, כמו ביטול תמיכות להקמת מבני דת. לסיכום, יאיר לפיד ביצע מספר מהלכים משמעותיים כשר אוצר, בפרט בתחום צמצום הגרעון. עם זאת, כהונתו הייתה קצרה, והוא ספג ביקורת רבה על יישום מדיניותו ועל הפער בין הבטחותיו לבין התוצאות בפועל, במיוחד כלפי מעמד הביניים והשכבות החלשות. ישנם אלו שרואים בכהונתו הצלחה יחסית בהתמודדות עם אתגרים תקציביים, בעוד אחרים רואים בה כישלון של מדיניות כלכלית וחברתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות שני סעיפים שנזקפים כאן לחובתו - קיצוץ קצבאות ילדים וביטול תמיכות במוסדות חרדיים - הם במובהק לטובתו מבחינתי. כשמשקללים את כל זה - הוא היה שר האוצר המוצלח ביותר ב-15 השנים האחרונות, אולי חוץ מליברמן בממשלת השינוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שהוא היה זהיר ושמרן ולא מהפכן ורצה מאוד לבצע 2 מטרות - הראשונה להצליח בתפקיד שר האוצר והשנייה היא שלא להכשל בתפקיד שר האוצר. המטרות הללו נובעות בעיקר מטעמים פרסולנים. להצליח : כי הוא רצה להראות לכולם שגם הוא יכול להיות ביבי 2, כמו שביבי 1 היה - או כך נטען - שר אוצר מוצלח, כך גם ביבי 2 יהיה שר אוצר מוצלח ואז הוא יהיה ראש הממשלה ; לא להכשל : כי הוא ידע שנתניהו רק מחכה שהוא יכשל בגלל אי ניסיונו האקדמי, הביצועי. כך או כך, גם אתה אולי תסכים שהעובדה שהוא היה שר אוצר תחת ממשלת נתניהו, זאת אליה עם קוץ בה. ----- המורכבות ההרסנית של יחסי נתניהו-לפיד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שימוש במשפחת בינה מ. לעניינים פוליטיים צריך להיעשות בזהירות לא פחותה מהשימוש בויקיפדיה, במיוחד אם אתה לא חושב שהיטלר היה בחור טוב. גרוק היה טיפש מספיק (קרי: הצוות שאימן אותו היה) כדי להציף את הבעיה שללא ספק מתקיימת גם אצל העמיתים שלו, רק שאצלם המקפצה בתיקונים. בעיני זאת בעיה גדולה שמשום מה לא מדברים עליה מספיק, אלא במקרים יוצאי דופן כמו ליפסטיק שמסרב - או לפחות סרב - לבקר את ממשלת סין, גרוק הפאשיסט שלא מסתיר את היותו השופר של אילון מאסק, ובקרוב, בעזרת השם, הבינה הלאומית שלנו (כן! כן! אלמוג מלעיל כבר עובד עליה, ומקור בעיר במשרד מוסרים שההתקדמות זריזה ביותר, כלומר היא כבר התגברה על המכשלה העיקרית ויודעת להתחיל כל תגובה ב"בס"ד"; אל תשאלו איזה קרב טיטאנים התנהל עד שהוא גבר על ה"בע"ה" החלבי משהו!)) שתפתור אחת ולתמיד את המחלוקות המטופשות שמונעות את הניצחון המוחלט, כי כידוע רק "ביחד ננצח". מי יצטרך בכלל ועדות חקירה כשיהיה בידינו הכלי המופלא הזה? גם כאשר נעשה נסיון להיות הוגנים, כמו משפט הסיום שציטטת מהצרצר1, "ישנם אלו" ו"בעוד אחרים" לא ממש עוזר בלי ניתוח של מי הם "אלו" ומי הם"אחרים" ומה מידת האמינות שראוי לייחס לאלה ולהם. __________ 1- ג'פטו, ג'מיני - נחמד שהעברית עוזרת להמחיש את העובדה שעדיין מדובר על איש עץ. ועדת השמות הממלכתית כבר נרתמה לפרוייקט הבינה הלאומית, וכרגע המועמד המוביל הוא "שועל וחתול", אבל טובי המוחות עוד עובדים על הכנסת "שרה" לשם. נראה, אולי גרוק 4 יוכל לעזור. שאל והופה ענינו לך וכך חכם תהיה ותצביע ליכוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> ״השועל והחתול״ נשמע שם חזק לפאב מקומי. נשכחות ממועדון החתול והכלב ז״ל. ״שימוש במשפחת בינה מ. לעניינים פוליטיים צריך להיעשות בזהירות לא פחותה מהשימוש בויקיפדיה״ > בוודאי שבוודאי ולא רק לצרכים פוליטיים. להבהיר את מה שהמכונה בעצמה מבהירה כל פעם מחדש : ״Gemini עלול לטעות, לכן חשוב לבדוק היטב את התשובות שלו״ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, אלא שאני מצביע על כך ש: 1. בעניינים שאין עליהם תשובה חד-משמעית, כלומר לא ניתנים לאימון בלי עזרתם של בני אדם (כלומר מחייבים להוסיף את ה-Human Feedback (HF) ל-Reinforcement learning (RL)) יש הטיה מובנית לכיוון הלך הרוחות בצוות האימון, מעבר לבעייתיות שהחזרתיות של דעות מסויימות מכניסה. 2. על אחת כמה וכמה בעניינים פוליטיים. 3. על אחת כמה וכמה בארץ הקודש מעוטת התושבים. אגב, ג'מיני הציע לי ראשי תבות חלופיים לבינה היהודית המתהווה, ועשה את זה לא רע אם כי פחות משעשע (אותי). לדוגמא: "שיח ויצירה עברית לכולם, וכן חיפוש תוכן ולמידה" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. הבנתי (הרבה פחות מיותר) את ההטיות ובעקבותיהן את הנטיות שכן בדידי הווה עובדא. אם כי בנושאים פוליטיים שכן יש בהם יצרים בסגנון יצרי האוהדים במגרש, אולי דווקא בשל ׳האוביקטיביות׳ המובנית של הב״מ - היא תוכל לתת תשובות פחות מוטות ונטויות. כמו השאלה האם שופט מלאכותי יכול לפסוק יותר מדויק את הדין משופט אנושי ( ובהתאמה להלכה - רב מלאכותי מול רב אנושי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצורך הדיון בוא נפשט את שאלתך, ובמקום לדבר על "שופט" נתרכז בתת-ענף שנקרא "שופט כדורגל". למרות שחוקת הכדורגל פשוטה מאד, אימון של שופט כדורגל דיגיטאלי חייב להעזר במשוב אנושי כדי להתאים את הידע התיאורטי שלו לגבי מה שהחוקה אומרת למקרים קונקרטיים על המגרש, ובעיקר - אם לא רוצים לשנות את המשחק המוכר - לפרשנות ששופטים מוערכים נותנים לאותם מקרים. אמנם הבחירה של אותם "שופטים מוערכים" אינה יכולה להיות אוביקטיבית לגמרי, אבל כאשר יש הסכמה על המומחים לתחום, אפשר לקבל תוצר טוב אם האימון ישתמש במשוב שלהם. אני משער שאם תיקח את 100 השופטים שנחשבים לטובים בעולם (עיתונאי הספורט יכולים לעזור כאן), תעמיד אותם בפני מצבים בעייתיים על המגרש, ואז תבחר מתוכם את הקבוצה של השופטים שקלעו לדעת הרוב הכי הרבה פעמים, ותניח להם להחליט דמוקרטית מה ההחלטה הנכונה עבור כמה מאות (או אלפים אם יש לך תקציב מתאים) מצבים - אמיתיים או מסומלצים - שנויים במחלוקת, תוכל לאמן את בינה להיות שופט הכדורגל הטוב בעולם לדעת רוב גדול של הצופים (גם, אבל כמובן לא רק, בגלל שיהיה לה instant replay מיידי מכל אחת מעשרות המצלמות בלי שהיא תצטרך לעצור את המשחק). אם כל הציבור יוכל להשתתף בשלב של קביעת ההחלטה הנכונה לצרכי אימון בינה יש לי הרגשה שהמצב יהיה פחות טוב, אולי בגלל שיש לי דעות לא קונצנסוסיאליות בקשר להרבה מצבים. לא שזה יפתור את כל הבעיות, כמובן, ואפשר לשער שהחלטה שתמצא חן בעיני קהל ברזילאי לא בהכרח תיראה נכונה לקהל אנגלי, אבל יחסית למצב הקיים זה יכול להיות שינוי עצום לטובה. הפגם היחיד שאני מוצא בו הוא שלא יהיה למי לצעוק ממה האמא שלו מתפרנסת, וחבל. לעומת זאת, איזה צוות מומחים אתה יכול להקים כדי לעשות תהליך דומה לשאלות פוליטיות? לגבי משפט כללי אני נוטה לחשוב שחילוקי הדעות הציבוריים יעברו משאלת ההכרעה של בית המשפט לשאלת ההכרעה של אלה שהקימו את צוות האימון. גם היום יש בעייתיות שקשורה בועדה לבחירת שופטים, והיא רק תחמיר אם הועדה לאימון בינה תהיה זאת שבעצם קובעת בעקיפין את הכרעות הבג"ץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה-שו-פט, בן בי-נה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) נחמד! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> ׳לעומת זאת, איזה צוות מומחים אתה יכול להקים כדי לעשות תהליך דומה לשאלות פוליטיות?׳ מה שאתה מתאר לגבי שיפוט ספורט , יכול להתאים גם לחלק מסוים מענפי השיפוט האזרחים או הפלילים. היתרונות והחסרונות בשיפוט המלאכותי ידועים ומוכרים ; לצד היתרון - אובייקטיביות , עקביות ואחידות בפסיקה, יעילות, מהירות והפחתת טעויות אנוש. לצד החסרון - חוסר יכולת לפרשנות ושיקול דעת, חוסר גמישות והתאמה למציאות משתנה, היעדר חמלה ואנושיות, וכמובן הסכנה מהעריצות האלגוריתמית. ההדגשים הם בבחינת דבר והיפוכו - או שהשופט משוחד או שההנחיה לכותב האלגוריתם היא המשוחדת. גם השופט שעוטה את גלימתו שחורה ומתכנס תחת החיקוי האלוהי בשבתו בכס, לא עושה חסד עם הגישה האנושית כי השופט הוא בן אדם, ובני האדם משוחדים תמיד. יש המציעים אולי גישה היברדית לנושא למקרים פשוטים עם נתונים ברורים, חד-משמעיים ומלאים ושאינם דורשים פרשנות מורכבת או שיקול דעת רחב הכולל אפשרות ערעור בפני שופט אנושי תוך כדי פיקוח מתמיד על תקינות האלגוריתם ועל הטיות אפשריות. אם השאלה הפוליטית היא השאלה החברתית, הרי ששאלות חברתיות הן תמיד משוחדות ומכאן הצורך לאוביקטיביות שלעולם לא יכולה להתכונן במוח האנושי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתכנת של השופט בן ז- ולמתקדמים - לפטר את המאמן של השופט! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקים ממשלה עם גנץ (המטומטם לכאורה), בראשות בנט שלא החזיקה מעמד שנתיים, שכשלה בלהעביר חוקים שימנעו את ממשלת נתניהו (הגבלת כהונה, חוק הנאשם) או יקשו עליה (הורדת אחוז החסימה, חוק יסוד החקיקה), שכשלה בפתרון משבר הגיוס, שכשלה בלשנות את הקונספציה של החמאס הוא נכס (או, בניסוח של ראש הממשלה, הפלשתינאים הם רסיס בישבן). פשוט גאון. היה שר אוצר תחת נתניהו (כשהיתה לו קואליציה חליפית, ויותר מזה, הכריח את נתניהו להכניס את בנט לממשלה, אבל מספיק להזכיר את התחת נתניהו בשביל לבטל את הגאונות). פשוט גאון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והרי זה איש קש, אף אחד לא טען שהוא גאון. רק שהוא לא עושה רק מעשים מטומטמים כמו גנץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפיד בהחלט לא גאון, אבל אני זוכר ששיבחתי אותו כאן פעם על אי אלו מהלכים פוליטיים שעשה. נראה לי שהוא מקשיב ליועצים שלו (או שמא ליועצים הנכונים, וגם לבחור יועצים זה לא דבר של מה בכך) הרבה יותר מגנץ, ולכן יוצא מטומטם פחות פעמים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |