בתשובה לאריק, 21/07/25 1:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"למה הטוב הוא הגדלת האושר/ צמצום הסבל/ מניעת הכאוס?" נשמע לי שזו כבר שאלה של הגדרה של השפה ולא של איך להגיע למטרה (שיהיה "טוב"). יש לך הגדרה אחרת מתאימה יותר ל"טוב"? והרי זו לא סתם פונקציה ארביטררית שתוכל להגדיר כרצונך (הגדר "טוב" כ: א. כמות הכסף שיש לאריק בבנק כפול פיי; ב. מספר המולקולות של מים שנמצאות באוקיינוסים חלקי אלה שנמצאות באטמוספירה. ג. מה שמטבע תקין שעל פניו כתובים טוב/רע יוציא בהטלה הבא. ד. כל התשובות נכונות, בשקלול כלשהו.) לדעתי כל הקריטריונים שלכאורה שונים בתשובה של אביב מעליך כולם מזהים טוב עם מידה של אושר/אי-סבל של אוסף של פרטים בחברה האנושית (ואולי גם של כלל היצורים), וההבדלים ביניהם הם רק במקדמי השקלול של האינטגרל. אבל על הפרמטר הבסיסי עליו סוכמים אין (כמעט) ויכוח. נשמע שאתה לא מסכים אפילו עם האכסיומה הבסיסית הזו, וכמו שטענתי למעלה - זו כבר הסכמה על השפה ופחות על אלגוריתם המדידה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אני לא כל כך מסכים. הטוב והרע שאתה מדבר עליהם הם מושגים של חברות אנושיות. - לאורך ההיסטוריה חברות שונות הציבו ערכים שונים מאוד למושגים הללו. - מה הקשר בין טוב ורע שמוסכמים על קבוצת אנשים לבין טוב ורע אוניברסליים (אם הללו קיימים)? אני מבין שהפילוסופים השונים מנסים לבנות תורות מוסר אוניברסליות. לכן השאלה למה דווקא האושר/צמצום הסבל/ווטאבר הוא טוב אוניברסלי היא לדעתי מאוד רלבנטית. תורת מוסר אוניברסלית אמורה לכפות את ערכיה על כל אדם שמחפש ערכים באופן לוגי. זה שאותו אדם הגיע מחברה שמחזיקה בערכים מסויימים לכאורה לא רלבנטי כמו שאביב דייק לי- התשובה "ככה זה" מותרת רק לתורות דוגמטיות, ומטריאליסטים לטעמי אינם רשאים להיות דוגמטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קצת מפקפק באוניברסליות הזו, או בשאיפה אליה כאל מוחלט שאין בלתו. לי די ברור (באופן אינטואיטיבי, אני יודע), שכל תורות המוסר נשענות על אנתרופוצנטריות - בבסיסן יש תרבות/שפה/תפיסת עולם/חושים/רגשות אנושיים. אם מחר תתבבסס חברת רובוטים חסרי קואליה בכוכב לכת כזה או אחר, לא מן הנמנע שהבסיס עליה היא תבנה, אם בכלל, תורת מוסר, יהיה אחר לגמרי1. ומתוך הכפירה באוניברסליות גם משפט כמו "תורת מוסר אוניברסלית אמורה לכפות את ערכיה" נשמע לי מופרך. יתירה מזו - אמפירית לאורך כל ההיסטוריה לא חושב שהיתה איזו תורה אינברסלית שכפתה את ערכיה על כל האנשים החיים. העולם מורכב הרבה יותר מזה. 1 דוגמה - אם בחברה הזו אין בכלל סבל או כאב, זה שומט הרבה מהאכסיומות הפסאודו-אוניברסליות שלנו. זה אגב גם עונה על שאלת ה"למה דווקא האושר/צמצום הסבל/ווטאבר הוא טוב אוניברסלי". בחברה שפרטיה לא סובלים מאושר (הה) או סבל, נראה שאין שום משמעות לטוב או רע. האם אסטרואיד שמתרסק על הירח טוב פחות מאסטרואיד שלא מתרסק על הירח? למי אכפת? לא לאסטרואיד ולא לירח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך דעתך שאין מוסר אוניברסלי כלל, ושהמוסר תמיד שייך לקבוצה אנושית מסויימת שבחרה בו. אם הפילוסופים מנסים לבנות תורת מוסר רק עבור החברה שהם חיים בה, את זה אני מקבל. כלומר על בסיס ערכים משותפים (דוגמטיים, מיותר לציין) של חברה מסויימת ודאי שאפשר לבנות תורת מוסר. אבל אם השאיפה של הפילוסופים היא למצוא טוב ורע אוניברסליים, שם הבעיה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל. ייתכן שיהיה מוסר שיכיל בצורה סטטיסטית טובה את רוב בני האדם. (הגדר: "אוניברסלי == מכיל את קבוצת בני האדם"). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |