בתשובה לאח של אייל, 21/10/25 8:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב בעיני שטראמפ לא איבד עניין. בלי מעורבות מתמדת שלו ההסכם ישקע בביצה הים תיכונית. לשני הצדדים יש בו צפרדעים שהם לא מעוניינים לבלוע גם בטווח הקצר- החמאס לא שש להתפרק מנשקו וישראל לא ששה לשליטה בינלאומית בעזה. לשני הצדדים אין אינטרס לקידום התכנית בטווח הארוך בכלל כי שניהם יצטרכו לוותר על מטרות מדיניות מרכזיות שלהם. הדרך היחידה להתקדמות היא לחץ חיצוני מתמשך - ארה"ב על ישראל, הציר הסוני על חמאס. בעניין זה: ממשלת ישראל עדיין לא הציגה לציבור באופן מסודר את עמדתה בנוגע ליום שאחרי. אמנם הממשלה אישרה את ההסכם, אבל ככל הידוע לי היא לא סיפרה לציבור מה עמדתה. למעט השרה סטרוק וחבריה שעמדתם בכלל מנוגדת להסכם שנחתם. זה מאשר את הדעה שהתכנית איננה יוזמה של ממשלת ישראל אלא נכפתה עליה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל זה בדיוק העניין של ה-corrales. בהעדר תכנית אחרת, הממשלה תתקשה להתנגד לתכנית שהיא חתמה עליה (ועוד הציגה אותה כתוכנית שלה). מה גם שטראמפ הוא פחות או יותר בעל הברית היחיד והאחרון של ישראל. BB תקע עצמו בין קרני הדילמה של להסתכסך עם טראמפ או להסתכסך עם הקואליציה שלו. היתרון של ה"שקרן בן שקרן" הוא שיש לו כבר את הניסיון של לעשות מה שמאלצים אותו ולהציג את זה כהישג מתוחכם שלו. ואגב אתה טועה מאד בעניין הורדת % החסימה. זה נכון שהמוטיבציה המרכזית של בחירות יחסיות היא לשקף את עמדות הציבור. אבל בלי התחשבות עם האיזון של הצורך בהבטחת משילות יציבה זו דמוקרטיה ילדותית. מדוע אני משתמש במילה ילדותית? מפני שזו עובדת חיים שלא כל מה שמישהו רוצה הוא יכול לקבל. שיטת הבחירות צריכה לשקף את זה ולהעמיד בפני הבוחר מספר קטן של אלטרנטיבות ריאליסטיות ולא אינסוף רצונות, הזיות וחשקים. אתה חושב שתושבי בריטניה (שלמרות כל הגוזמאות וההיסטריות של אברי גלעד וכדומה, היא כרגע יותר הומוגנית מישראל) חשים ששיטת הבחירות שלהם אינה דמוקרטית? כל המהות של דמוקרטיה היא קואליציות, פשרות ויצירת קונצנזוס. הפוליטיקה הישראלית מוכרעת ע"י 20-30 מנדטים א-פוליטיים שזה במידה רבה לשון נקייה למצביעים שלא התבגרו מבחינה פוליטית. אתה חושב שישראל תצא נשכרת מכך שתציע להם 30 מפלגות לבחור מתוכן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכות לבחור ולהבחר היא זכות יסוד. כל פגיעה בה, על פי העקרונות בחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, חייבת לעמוד בשלשה מבחנים: היא חייבת לתכלית ראויה, מידתית, ושלא היתה דרך אחרת פוגעת פחות להגשים את אותה מטרה. אין ספק שהעלאת אחוז החסימה פוגעת בזכות לבחור ובעיקר בזכות להבחר. האם היא עומדת במבחנים? העלאת אחוז החסימה קודמה לתכלית המשילות, כך טענת, וכך גם כתוב בהסבר לתיקון החוק. אבל בפועל לא ראינו שאחרי העלאת אחוז החסימה הקואליציות שהוקמו היו יציבות יותר וסחיטות פחות. כלומר העלאת אחוז החסימה בכלל לא השיגה את התכלית אליה שאפה. אדרבא- המשילות ירדה 1. המבחן הראשוני והיסודי ביותר למשילות הוא ההצלחה להקים ממשלה אחרי הבחירות. באין ממשלה אין בכלל מי שימשול על פי רצון הבוחר, ותחת ממשלת מעבר המדינה נמצאת בדרגה הנמוכה ביותר האפשרית של משילות. לאורך 19 כנסות מאז קום המדינה ועד תיקון 62 לחוק הבחירות לכנסת שהעלה לאחרונה את אחוז החסימה מעולם לא נכשלו חברי הכנסת בהקמת ממשלה אחרי הבחירות. והנה, לאחר העלאת אחוז החסימה, נכשלו חברי הכנסת פעמיים ולא הצליחו להרכיב ממשלה, ונאלצו להכריז על מערכת בחירות נוספת. לדעתי הטיעון הזה לבדו די בו כדי לבטל את העלאת אחוז החסימה האחרונה, שכן אחרי התיקון במבחן אמפירי חד וחלק המשילות נפגעה ולא השתפרה. בכל זאת אענה לעניין ריבוי המפלגות. 2. נכון שבמבט השוואתי כמות הסיעות בכנסת גדולה. אבל מכאן ועד לומר שזו פוגעת ביציבות ובתפקוד הממשלה הדרך ארוכה. לשיטתי זה אינו באג במערכת אלא פיצ'ר. גם החברה הישראלית מורכבת במבט השוואתי, ומספר הסיעות תואם את המורכבות שלה. מדינות אחרות אינן צריכות להתמודד גם עם מיעוטים אתניים, גם עם פלגים דתיים שונים שיש להם ייצוג פוליטי, וגם עם אידאולוגיות מנוגדות בנושא המדיני-בטחוני (קרי: הסכסוך הישראלי פלסטיני). כל זה מעבר לנושאים הפוליטיים המקובלים בעולם של מעורבות המדינה בכלכלה (ימין ושמאל כלכלי) וערכי מסורת וקהילה מול ערכי זכויות אדם (שמרנים מול ליברלים). לפיכך צמצום מספר הסיעות בכנסת בהכרח פוגע מהותית בייצוג של עמדות לא שוליות בשיח הישראלי. לכן ראוי, ואפילו מחוייב המציאות לדעתי, שיהיו בכנסת ישראל יותר סיעות מאשר באנגליה, גרמניה או צרפת. 3. אחרי העלאות אחוז החסימה כמות המפלגות שנכנסו לכנסת לא ירדה באופן משמעותי. בשבע הכנסות בהן אחוז החסימה היה 1.5% ו 2% ממוצע כמות המפלגות שנכנסו היה 12.1 לעומת זאת בשש הכנסות שאחרי ההעלאה ל 3.25% הממוצע היה 10.3 המחשבה שמא יהיה תהליך "למידה" מצד הציבור שלא יצביע לרשימות קטנות הופרכה לחלוטין. שבע שנים וחמש מערכות בחירות אחרי העלאת אחוז החסימה מסתבר שהרצון של ציבור הבוחרים להצביע למפלגה המתאימה לערכיו ודעותיו גבר על חישובי הסיכויים שלה להכנס לכנסת. גם כאן, אמפירית, לא קוימה התכלית, אם בכלל קיטון בכמות המפלגות מגביר את המשילות. 4. העדרו של תהליך למידה ניכר גם בכמות הקולות שבוזבזו על מפלגות שלא הצליחו לעבור את הרף. אמנם בבחירות לכנסת ה 23 וה 24 (ב 2020 ו 2021) שיעור הקולות המבוזבזים היה נמוך במיוחד, אך בבחירות לכנסת ה 25 הוא עלה לשיא חדש מאז קום המדינה. 8.76% מהקולות הכשרים לא זכו לייצוג בכנסת. איך אפשר לומר כך ש"רצון העם" קיבל את ביטויו המלא? גרוע מכך! הבזבוז לא התפזר באופן שווה בין הגושים והתוצאות עיוותו את רצון הבוחר. שני גושים ראשיים מתמודדים על קולות הבוחרים, וכאשר מפלגה מאחד הגושים אינה עוברת את אחוז החסימה מתקשה הגוש הזה ונקל לגוש השני להקים קואליציה. בשתי מערכות הבחירות בהן היה בזבוז הקולות הגדול ביותר היו שתי מפלגות מאותו הגוש שלא עברו את אחוז החסימה. בבחירות לכנסת ה 21 שתי מפלגות מגוש הימין שקיבלו ביחד 6% מקולות הבוחרים, ובבחירות לכנסת ה 25 שתי מפלגות מגוש השמאל שקיבלו ביחד 6% מקולות הבוחרים. בשני המקרים חלוקת הגושים בכנסת היתה שונה בתכלית מרצון הבוחר. דבר זה ללא ספק תורם לחוסר משילות ולא מפחית אותו, כי הציבור שרצונו לא כובד נותר ממורמר ומוחה נגד הממשלה. 5. לא ראינו שיכולת הסחיטה קטנה. פשוט את המפלגות הקטנות החליפו המפלגות הבינוניות, ועינינו הרואות את יכולת הסחיטה שלהן. מעל 70% מהעם בעד שוויון בנטל אבל הקואליציה לא מסוגלת לעשות שום דבר בכיוון כי היא על מצב סחיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממשלה הזו היא כמו נהג אוטובוס שעשה תאונה 3 פעמים, לא נראה לי סביר לסוע איתה לאילת גם אם אתה מאד מאד רוצה להגיע לשם. בניגוד להחזרת החטופים הדבר הזה חשוב אבל לא דחוף. תחכה לכנסת הבאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הפעם השניה בסך הכל שראיתי שהנושא עלה מאז העלאת אחוז החסימה. כיוון שהוא חשוב, לי הוא חשוב מאוד1, אני שמח לנצל כל הזדמנות. אני מציע לא לעסוק בספקולציות איזה גוש ירוויח מהורדת אחוז החסימה. בפעם הקודמת הספקולציות נכשלו בגדול. _____ 1 שלחתי מכתב לתנועה לאיכות השלטון ושקלתי לעתור לבג"צ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״לנצל כל הזדמנות״ זו האסטרטגיה שבה נקטו האליטות ששיתפו פעולה עם האייטולות במהפכה נגד השאה. לא משתפים פעולה עם מלאכי חבלה כי אתה מסכים איתם על איזה תת סעיף. כמה אפשר להיות פתי מאמין לכל דבר? מה אתה גנץ? נראה לך שחקיקה שלהם לשינוי חוקי המשחק תסתפק בהורדת אחוז החסימה? אסור לתמוך בשום דבר ששלטון המאפיונרים הזה מנסה לעשות לחוקי המשחק, נקודה. את הדיון לאם אתה בעד או נגד העלאת או הורדת אחוז החסימה ראוי (וחכם) לעשות בכנסת הבאה ולא בסיבוב הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גמני. בלי כאבי בטן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מבין אתכם. אני אמור לחתוך לעצמי את האף רק כדי להרגיז את הפרצוף שלי? אם הממשלה תגיש (נגיד) חוק גיוס סביר גם אז אני אמור להתנגד לו? חשבתי שיש הבדל בין ה"שמאל" ל"ימין". חשבתי שה"בלי כאב בטן" שייך רק לצד אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק הגיוס הוא דוגמא מצוינת. הרי נתניהו אמר השבוע במליאה: "נגיש לאישור הכנסת חוק גיוס שיביא לגיוס של 10,000 בני ישיבות בתוך שנתיים". האופוזיציה וארגוני מחאה שונים קוראים לזה: חוק השתמטות. מה דעתך? האם נתניהו כנה? אפשר לסמוך עליו בהקשר הזה? ואם החוק יעבור - האם הוא ישיג את המטרה שהצהיר עליה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בימים כתיקונם הייתי אולי מסכים איתך. אלו לא ימים כתיקונם וההצעה להורדת אחוז החסימה איננה מתרחשת בוואקום ו/או בתום לב1. הממשלה הזאת מנסה לשנות את חוקי המשחק עם שלל הצעות חוק, רגע וחצי לפני בחירות ויש להתנגד לכל מהלך שכזה. רוצים לשנות את חוקי המשחק? קחו שנה שנתיים כדי לדבר על זה לאט ועם צדדים לכאן ולכאן בועדות הכנסת עם שלטון שלא מנסה להפוך את ישראל למשטר כלאיים. המשחקים האלה עם חוקי הבחירות רגע וחצי לפני התקרבות של תאריך בחירות זה לא תקין. אתה תומך בשינוי אחוז החסימה? אם אתה תומך בכך כרעיון/כעקרון ולא כניסיון לגרד למחנה ה״נכון״ מנדט פה או מנדט שם, אפשר לתמוך בכך שזה יכנס לתוקף רק מסבב הבחירות הבא. כשלישראל יש את הממשלה הגרועה ביותר בהיסטוריה שלה וכשהיא עדיין סכנה קיומית למפעל הציוני, הטיעונים שלך לגבי הבדלים בין ״שמאל״ לבין ״ימין״ הם, סליחה על הבוטות, משהו שהוא אי שם בין הילדותי לבין המיתמם. ____________ 1 הדיבורים על שינוי באחוז החסימה מגיע ביחד עם הצעות לשינוי גיל זכות הבחירה ל-17 (כדי לתת יתרון למפלגות החרדיות) ועוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן תשמח לדעת שצבי סוכות חולק עליך. היום הוא אמר ברדיו: "זו הממשלה הכי טובה שהייתה למדינת ישראל". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי לשאול מי זה צבי סוכות, אבל אז הבנתי שאני לא מבין משהו יותר בסיסי. אמר ברדיו? באיזו שנה אנחנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו האיש הזה, משום מה בכל תיאוריות הבגידה לא שמעתי את הטענה הכי הגיונית לכאורה, לפיה האיש לא סתם אירגן שיעבירו גדוד של גולני מהעוטף לחווארה בערב השמחה הגדולה ההיא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היוזמות לשינוי אחוז החסימה תמיד היו ממניעים פוליטיים. ההעלאה האחרונה ב 2014 היתה יוזמה של ישראל ביתנו, אז בקואליציה, ויאיר לפיד (אז שר האוצר בממשלת נתניהו) בירך עליה. לפני הבחירות האחרונות ב 2022 היתה יוזמה מימין להוריד את אחוז החסימה (גם אז כמו היום בגלל חשש שהציונות הדתית לא תצליח לעבור אותו). גם אז הייתי אמור להתנגד? כי אנחנו יודעים איזה גוש סבל בסוף. הסיפור שהמשילות תלויה באחוז החסימה לא מחזיק מים. לא אצלנו ולא בחו"ל. תראו את צרפת ואנגליה בעשור האחרון, את איטליה לאורך כל השנים, ואפילו את ארה"ב הדו מפלגתית. מתוך המקרים האחרונים בארץ ובעולם נראה לי שמשילות, או העדרה,תלויה בלעומתנות בין הגושים הפוליטיים הרבה יותר מאשר במספר המפלגות המכהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״גם אז הייתי אמור להתנגד?״ כן (כי זה לא תקין לעשות מחוקי הבחירות פלסטלינה בידי הרוב רגע וחצי לפני כל בחירות) ועכשיו אתה צריך להתנגד אפילו יותר, כשהקונטקסט הוא לא רק שינוי אחוז החסימה אלא שלל חוקים שמנסה להעביר ממשלה שרוצה להטות בחירות כדי לשנות את שיטת המשטר של ישראל. קונטקסט זה חשוב ואי אפשר להתעלם ממנו. זה חשוב מי הוא זה שמנסה להעביר את החוק ולמה. גישת ה״לנצל הזדמנות״ הזאת היא או תמימות או אי הבנה של איפה ומתי אתה נמצא, זלזול בסכנה שהמשטר הזה מהווה על שיטת המשטר ומה הסיטואציה. לפני הבחירות הקרובות (אם וכאשר אלו יהיו) יש להתיחס אוטומטית לכל הצעה לשינוי שמציעה הקואליציה הנוכחית כאל מהלך מסריח או לכל הפחות חשוד (שאפשר ואפילו כדאי להתנגד לו בשלב זה). בימים כתיקונם אפשר לחזור ולהתפלסף, בתום לב, על אחוז החסימה לאן. ״הסיפור שהמשילות תלויה באחוז החסימה לא מחזיק מים. לא אצלנו ולא בחו"ל. תראו את צרפת ואנגליה בעשור האחרון, את איטליה לאורך כל השנים, ואפילו את ארה"ב הדו מפלגתית.״ כבר עניתי על זה. לא רלבנטי. אף פעם לא אמרתי שהדיון על השינוי באחוז החסימה הוא לא לגיטימי או שאסור לעשות שינויים בחוקי הבחירות. אמרתי שעכשיו לתמוך בממשלה הזאת בביצוע מהלך שכזה זה גם לא ראוי וגם מעשה חלם (אפשר פשוט לכנות את זה ״מעשה גנץ״). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כדי להרגיז את הפרצוף שלך, אלא מפני שיש בו גידול ממאיר שאם לא תחתוך אותו מהר ככל שתוכל התולעים כבר יחתכו אותו בשבילך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי, ההגיון של המרכז הקיצוני בישראל הוא להתנגד לנסיונות של הקואליציה לקדם חוקים שטובים למדינה בגלל שהם חס וחלילה עלולים לעבוד ואז המדינה תהיה מקום טוב יותר לחיות בו ותהיה יותר תמיכה בקואליציה ולתמוך בנסיונות של הקואליציה לקדם חוקים שמזיקים למדינה (ע״ע חוק סיפוח מעלה אדומים) בגלל שאז המדינה תהיה מקום רע יותר לחיות בו שהתמיכה בקואליציה תרד. בסוף הם עלולים למצוא את עצמם1 בלי השלטון ועם מדינה שרע לחיות בה. 1 הייתי כותב לפני עשר שנים אם הייתי מספיק חכם. היום אפשר לכתוב כבר ״ושוב ושוב הם מוצאים את עצמם״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התעכבתי הרבה במתן תגובה זו מפני שחשוב לי לכתוב תגובה מדוייקת ובהירה לעניין חשוב זה. בנקודה אחת אני מסכים אתך: עניין אחוז החסימה הוא עקרוני וחשוב. כמו אצלך, התנגדותי להורדת % החסימה היא עקרונית אידאולוגית ולא קוניוקטורלית. אם אני מבים אותך נכון, יש לך המון כבוד לחוכמת הבוחר והגדרת המטרה של הבחירות היא לשקף את הדעות השונות באלקטורט. לי יש הרבה פחות כבוד לדעת הבוחר והבנת העיקרון של חופש הבחירה אצלי שונה מאד משלך. אצל אנשים רבים (לא אצלך) הבחירות והדמוקרטיה משחקים את התפקיד שממלאים אלוהים, שליט נאור, אבא טוב, קופת חולים, רוה"מ או ביטוח לאומי אצל אנשים אחרים. הדמוקרטיה אצלם הינה הדאוס אקס מכינה של החיים הפוליטיים. אני עצמי מעריך את היכולת של הבוחרים לשלוט ("הריבונות" בלשון תעמלני הימין הישראלי) הרבה פחות. לרוב הגדול של הבוחרים אין את הידע, הניסיון וההכשרה ל"שלוט". ה"בחירות" בדמוקרטיה האופטימלית צריכות להיות שגרה אינטגרלית במהלך החיים הטבעי (מה שליבוביץ אהב לכנות "עולם כמנהגו נוהג" של החיים הדמוקרטיים). כאשר אתה חולה אתה יכול ל9עמים לבחור את הרופא שלך.אתה לא אמור להדריך אותו איך לטפל בך. כאשר אתה בוחר כיצד יתחנכו ילדיך, אתה לא מעצב את חינוכם לפי הערכים והאמונות שלך. בד"כ יש אופציות בודדות לבחור ביניהן. במקרה האופטימלי יש לך בנוסף את האפשרות הדחוקה של חינוך ביתי. אתה בוחר אחת מהן. כך גם בחיים הדמוקרטיים: מהות הבחירות היא הבחירה בין מספר מוגבל של אופציות. אפילו ברמה התאורטית, כמו בחיים הרגילים, מספר גדול מאד של אופציות רק מקשה ולא מקל עליך. (ולאביב אומר במאמר מוסגר, בחירות גם אינן חברת ביטוח. זה שהצבעת עבור משהו לא מבטיח שתקבל אותו). עצם הזכות לבחור בין כמה אופציות אמיתיות ושונות היא חשובה. אסור לזלזל בה. באלגוריתם הדמוקרטי שלי טמון פרדוקס. לעתים קרובות אני מדבר, לא אסתיר, בבוז מסויים על קבוצת בוחרים גדולה שאני מכנה א-פוליטיים הבוחרים משיקולים אופורטוניסטיים או בלתי ברורים. אם אני מצמצם כל כך את תפקיד הבחירות לבחירה בין מספר מצומצם של אופציות נתונות, היכן המקום של הבוחר האידאולוגי, בעל העקרונות והאתיקה? המשך יבוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''זה שהצבעת עבור משהו לא מבטיח שתקבל אותו'' תודה קפטן. אני לא כל כך מבין למה הייתי זקוק לקבל את השיעור הטריוויאלי הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל תגובה 782702 אני לא מסכים אתך בעניין זה. עצם זה שאני יכול לא להצביע עבור BB ושותפיו הוא בעיניי חשוב לא פחות ממי שאני מצביע עבורו בפועל. גם רל"ב זו בחירה לגיטימית. הלב של הדמוקרטיה הוא אפשרות הבחירה (חופש הבחירה). מה שנוגד את הדמוקרטיה אינו עצם צמצום אופציות הבחירה, אלא צמצום כזה שמחסל את החופש לבחור (למשל אם נותנים למפלגה פוליטית זכות וטו על מי שיתחרו נגדה). אני באופן אישי מרגיש שיש לי את החופש לבחור בין איזנקוט/לפיד/י. גולן. זה מספיק חופש עבורי. וזה מספיק דמוקרטי עבורי, גם אם אני מעריך שרוה"מ הבא יהיה איזשהו סוג של ימין. אני חושב שזו דמוקרטיה עדיפה ע"פ דמוקרטיה אוגנדית שבה המון של תומכי שמאל יעלה על הכנסת ויבעיר אותה (למרות שכנראה הייתי נהנה לראות את הגמליאלית מגולגלת בזפת ונוצות בכיכר העיר). הנקודה שלי היא שבחשבון סופי עדיף להיות באופוזיציה של דמוקרטיה מאשר להיות בשלטון בלי דמוקרטיה ואופוזיציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כותב כל מיני דברים שאפשר לדבר עליהם, אבל אני עדיין לא מבין את הקשר לדברים שאני כתבתי. אין לי שמץ של מושג מה הקשר בין מה שאני כותב לבין החזון של ״דמוקרטיה אוגנדית שבה המון של תומכי שמאל יעלה על הכנסת ויבעיר אותה״. אתה מוזמן להתנגד לדעתם של אלו שמפנטזים על שריפת כנסת ישראל, אבל אם אתה יכול להפסיק להשתמש בשמי בזמן שאתה מתנגד למה שהם רוצים (מי שהם לא יהיו), אודה לך מאוד. ״עדיף להיות באופוזיציה של דמוקרטיה מאשר להיות בשלטון בלי דמוקרטיה ואופוזיציה״ כן, נכון. טריביאלי. גם עדיף להיות ממעמד בינוני ובריא מאשר מלך עשיר עם מחלה סופנית ושבועיים לחיות. אני עדיין לא מבין מה אתה מנסה להגיד לי ולמה. נראה לי שיהיה לך יותר פשוט לכתוב מה אתה חושב על כל מיני דברים, בלי ליחס לי דעות שאין לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כתבתי שאתה בעד שריפת הכנסת או דמוקרטיה אוגנדית. כתבת ''המצב כרגע הוא בשלב שהאופציות הן לא ממש בפנינו''. אני לא מסכים אתך זה הכל. זה שאין כרגע אופציה לשלטון ליברלי חילוני אינה מפני שאין לכך אופציית בחירה אלא מפני שאין לכך מספיק מצביעים. ומבלי להזכיר את שמך, אומר שאי אפשר להבטיח שלכל אחד תהיה אופציית בחירה שהוא שלם איתה. בדמוקרטיה, גם אמיתית, אי אפשר להבטיח לכל אחד כי הוא יוכל לשנות את המציאות שלו. אבל אפשר להבטיח לכל אחד שהוא יוכל להתנגד לשלטון ע''י זה שיצביע למישהו אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי - אז מכאן אי ההבנה. המשפט שכתבתי לא מדבר על המצב אם וכאשר נגיע לבחירות לכנסת. אני מתאר את המצב עכשיו, כשהבחירות עדיין באופק (ולא ברור מתי יהיו, באיזו צורה ואם). רק אמרתי שאין לאדם הפשוט הרבה מה לעשות חוץ מ(אולי) להפגין ולצפות מהצד איך הממשלה נלחמת במוסדות המדינה ואנשים במערכת במקומות שיש בהם עדיין איזשהו ריכוז של כוח (וריקבון משל עצמם גם לא חסר) נאבקים חזרה (עד שהממשלה מצליחה לערוף להם את הראש, אחד אחד1). לכך התכוונתי במשל של בתי אצולה שנלחמים זה בזה בזמן שהאיכר מביט מן הצד וממתין לראות אם ישרפו לו את הכפר או לא. ברור שבדמוקרטיה אם יש בחירות אז אפשר להצביע למישהו אחר ותוצאות הבחירות לא מבטיחה שמי שאתה מצביע לו ינצח בחירות. כאמור - זאת הערה שמסבירה לי משהו טריביאלי ולא למה אתה מסביר לי את המובן מאליו. ____________ 1 ובמשימה הזאת הם מתקדמים, כך נראה, עפ״י תוכנית סדורה שהם מצליחים לממש צעד צעד. אני לא מסכים עם הניתוח שהעלו למעלה בפתיל ש״ההפיכה נכשלה״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה שכתבת אין לי מה להוסיף אלא שאני מקווה (לא לגמרי בלב שלם) שעד הבחירות אפאחד לא ישרוף את הכנסת ואפאחד לא יוציא את השמאל מחוץ לחוק. אני כיוונתי למה שקורה אחרי הבחירות ואני לא חושב שזה טריביאלי. הטענה שלי שגם אם המפלגה שלך נבחרה, לא בטוח שתקבל מה שקיווית לקבל. המפלגה עשוייה לתעדף דוקא את ההבטחות האחרות שלה שפחות עניינו אותך. הנסיבות עשויות להישתנות, נבחרי המפלגה עשויים לשנות דעתם. הגרעין החיוני של הבחירות הוא הזכות לבחור ולא ה"תוכניות" של הבוחר או התגשמותן. לשם ייחוס צריך לחשוב על כל מיני מקומות בהם יש בחירות "דמוקרטיות" (איראן, רוסיה, בלורוסיה, מצריים, ירדן, לבנון, טנזניה, קמרון, אלג'יריה). אני רוצה להאמין שבוחרי המדינות האלו, קצת יותר לא מרוצים מן הדמוקרטיה שלהם מאשר בוחרי בריטניה. מה שהופך דמוקרטיות לאמיתיות אינן מפלגות של איש אחד בנוסח פלאטו שרון או עידן רול אלא מפלגות שהן אלטרנטיבה שלטונית אמיתית. אז היכן נכנסים אידיאולוגיה, עקרונות ואמונות? על כך בכוונתי לכתוב תגובה נפרדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל נכון, אבל זה לא חדש. זו השיטה הפרלמנטרית בישראל וכל ממשלה תהיה בנויה על קואליציה עם רשימה לא קטנה של רכיבים. הצרה כרגע בישראל היא שישראל נאבקת כדי לחזור לימים התקינים של סתם פוליטיקה מפלגתית מסריחה ורגילה (במקום הזוועה של שיטת משטר שנמצאת על קצה צוק שיש היום). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״אתה חושב שתושבי בריטניה ... חשים ששיטת הבחירות שלהם אינה דמוקרטית?״ - לפי הסקרים, חד משמעית כן (ובצדק לדעתי). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |