 |
אכן.
ישראל היא לא הדוגמה הראשונה בהיסטוריה (ולא תהיה האחרונה) בה המעבר אל משטר כלאיים או דיקטטורה מגיע אחרי ששיטת המשטר הקיימת כבר במצב ריקבון מתקדם ואנשי המשטר החדש (הגרועים יותר) מגיעים בתפקיד ה״מתקנים״ או ״אנשי רפורמה״1.
גם אני לא מבין למה אנשים מופתעים מכך שאפשר למצוא ריקבון במערכות הקיימות. המשטרה (למשל) היתה מוסד שיש בו לא מעט ריקבון, הרבה לפני שבן-גביר נכנס למשרדו.
״האופציות שבפנינו״
פה, כציניקן, אני כבר נאלץ להיפרד גם ממך וגם מאריק. המצב כרגע הוא בשלב שהאופציות הן לא ממש בפנינו (כאזרחים / אנשים פשוטים). היכולת של האזרחים לשלוט על המשך האירועים היא, לדעתי, זניחה. מצבנו הוא בערך כמו המצב של איכרים כששני בתי אצולה רקובים נמצאים במלחמה זה עם זה בשטח בו אנחנו מנהלים את חיינו. בסופו של דבר ידו של בית אצולה זה או אחר תהיה על העליונה, אבל זה כנראה יקרה אחרי שכבר ישרפו לנו את הכפר ויבנו משהו אחר במקומו.
_______________
1 הבולשביקים הבטיחו חירות ושחרור מהצארים. הפשיסטים באיטליה השתמשו בסיסמאות על טוהר ומלחמה בשחיתות. המהפכה באיראן הבטיחה שחרור מהסיאוב של שלטון השאה (וככה, באופן אירוני, קיבלנו קבוצות בעלות אג'נדה פמיניסטית וליברלית שעזרו להקים משטר איסלמיסטי דיקטטורי).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות