בתשובה לאריק, 02/11/25 17:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שאתה עדיין אינך מבין את המחלוקת בינינו ולכן אציג אותה בהיבט הקיצוני ביותר שלה כבר בתחילה: להבנתי לא רק שהפרקליטות אינה צחה כשלג, אלא שהיא עקומה ומקולקלת. ואני לא מדבר רק על הצבאית, אלא על הפרקליטות האזרחית. האם מצב בו אנשים כמו אפי נווה, אתי כרייף, גוטליב ובנגבלס הם עו"ד במערכת המשפט הישראלית המוסמכת הוא תקין בעיניך? כל השופטים שמונו בקנוניית איילת שקד-אפי נווה הם שופטים ראויים בעיניך? כל אותם שופטי בג"ץ חובשי כיפות ותושבי ההתנחלויות הם עבריינים בגלימות משפט ואני חושב שהם יודעים זאת. ולא תעזור כל הלגאליסטיקה של עו"ד מקהלת. התיישבות יהודית בשטח כבוש היא עבירה על החוק הבינלאומי שישראל התחייבה לקיים. ובראש הבג"ץ יושב אדם שהסתבך בזוטי דברים מול עיריות ותקנות מקומיות ולא חשב שמן הראוי היה לחשוף את הבעיות הללו לעין כל ולא לנסות להצניע אותן בתקווה שאפאחד לא ישים לב. ועדיין הטענות של דב מצוצות מן האצבע בריבוע. שהרי למהפיכה המשפטית אין שום נגיעה בעניינים אלו וכל מטרתה היא להחליף את השופטים האפורים האלו בשופטים גרועים מהם. מטרתה אינה להחליף את השופטים באחרים הגונים יותר ויעילים יותר, אלא בחברי מרכז הליכוד. חוקי הממלכה נתנו לרשויות המחוקקות אפשרות למנות שופטים ישרים ושירותיים יותר. במקום זאת הם בחרו למלא את כס השופטים בכיפות ושביסים. את תוצאות המינויים האלו אנו רואים על כס המשפט במשפט BB. האופציות שבפנינו הם לבחור בין עמית, חיות, סולברג והפצרית לבין אוחנה, ברדוגו, אפי נווה וגוטליב. בבחירה הזו אבחר בראשונים מבלי להסס אפילו רגע. אחרי ביאת המשיח שיצליח לפטור אותנו מקרקס ההבלים של חדלי האישים המסתובבים בכנסת, נוכל אולי להתחיל להגג על שופטים שלא יחשבו שלמשוך דיונים משפטיים במשך שנים זו דרכו של עולם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. ישראל היא לא הדוגמה הראשונה בהיסטוריה (ולא תהיה האחרונה) בה המעבר אל משטר כלאיים או דיקטטורה מגיע אחרי ששיטת המשטר הקיימת כבר במצב ריקבון מתקדם ואנשי המשטר החדש (הגרועים יותר) מגיעים בתפקיד ה״מתקנים״ או ״אנשי רפורמה״1. גם אני לא מבין למה אנשים מופתעים מכך שאפשר למצוא ריקבון במערכות הקיימות. המשטרה (למשל) היתה מוסד שיש בו לא מעט ריקבון, הרבה לפני שבן-גביר נכנס למשרדו. ״האופציות שבפנינו״ פה, כציניקן, אני כבר נאלץ להיפרד גם ממך וגם מאריק. המצב כרגע הוא בשלב שהאופציות הן לא ממש בפנינו (כאזרחים / אנשים פשוטים). היכולת של האזרחים לשלוט על המשך האירועים היא, לדעתי, זניחה. מצבנו הוא בערך כמו המצב של איכרים כששני בתי אצולה רקובים נמצאים במלחמה זה עם זה בשטח בו אנחנו מנהלים את חיינו. בסופו של דבר ידו של בית אצולה זה או אחר תהיה על העליונה, אבל זה כנראה יקרה אחרי שכבר ישרפו לנו את הכפר ויבנו משהו אחר במקומו. _______________ 1 הבולשביקים הבטיחו חירות ושחרור מהצארים. הפשיסטים באיטליה השתמשו בסיסמאות על טוהר ומלחמה בשחיתות. המהפכה באיראן הבטיחה שחרור מהסיאוב של שלטון השאה (וככה, באופן אירוני, קיבלנו קבוצות בעלות אג'נדה פמיניסטית וליברלית שעזרו להקים משטר איסלמיסטי דיקטטורי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> היכולת של האזרחים לשלוט על המשך האירועים היא, לדעתי, זניחה אני לא מסכים. הממשלה נכשלה בהפיכה המשפטית, נכשלה ב"עזה שלנו לתמיד", נכשלה בלהעביר חוק השתמטות ואפילו לסדר ג'וב לנתניהו ג'וניור היא לא הצליחה. כל הדברים האלו קשורים לדעת הקהל. לייאש ולהרדים את האזרחים זה מערכת ההפעלה של נתניהו. אני מציע לא לשתף פעולה או ולא להתרגש מהספינים שמכונת הרעל מנסה לייצר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופטימיות / פסימיות זה כבר עניין של טעם אישי וזה פחות חשוב. להרדים את האזרחים זה לא כוס הקפה שלי. אני חושב שצריך לצאת לפעולה, בעיקר כי העתיד נראה שחור ולמרות שהסיכוי להצלחה נמוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שהאפשרות השניה גרועה יותר. אבל כשראשי הפרקליטות הצבאית הם אנשים שאמירת אמת היא לא האופציה המועדפת עליהם אני חושב- על מה אני מגן? ובא לי להגיד "יא, ברעכן!" המחלוקת היא האם המטרה מקדשת את האמצעים. האם התעוב כלפי אפי נווה מצדיק העלמת עין מהתנהגות מאפיוזית של מי שלכאורה בצד שלך. הרי זה בדיוק מה שעושה הצד השני- מעלים עין מכל הפאקים שלו כי חס וחלילה הסמולנים והקפלניסטים. זה נקרא לסגור שורות. יוצא שכדי להגן על שלטון החוק אתה דורש ממני להעלים עין מרמיסת שלטון החוק. יוצא שכדי להגן על הליברליזם במדינה אני צריך להעלים עין מרמיסת זכויות יסוד (לפיד ושלילת זכות ההצבעה). אני חושב שלמחנה הליברלי אין את הפריבילגיה הזו כי אם הוא ישתמש בטקטיקות של המחנה היריב הוא יפסיק להיות ליברלי. לסגור שורות זה לא ליברלי. או שבעצם המחנה הליברלי הוא ליברלי רק בשם ולא במהות, אז בין מה למה אני בוחר? בין קרנף שחור לקרנף לבן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה רב עם קולות בראש שלך. מי דרש ממך להעלים עין מרמיסת שלטון החוק? מי אמר שצריך להעלים עין משטויות שאומר יאיר לפיד? את הפצ״רית יש להעמיד לדין אם עברה עבירה ולהעיף אותה מכל תפקיד עתידי. למה לעזאזל מישהו חושב שלמחנה שלנו אכפת מאיזו פצ״רית בצה״ל? למה אתה בכלל מקבל את הנרטיב של מכונת הרעל שהפצ״רית של צה״ל היא ״במחנה הליברלי״? מה הקשר? היא בעלת תפקיד. היא לא ״במחנה״. אם סרחה, קישטא. נקסט. הצרה היא שהשלטון הנוכחי משתמש בריקבון של המערכת כדי לצבור כוח לעצמו. לזה צריך להתנגד, גם אם אתה רואה את הקלקולים במערכות הקיימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד פה לא קפץ ואמר לדב- וואלה צדקת! שנה שלמה אומרים לו שזה זוטי דברים, וכשמתגלה שזה ממש לא עניין שולי היתה שתיקה. אני שמעתי חדשות די מאוחר, נכנסתי לאייל וציפיתי שיהיו כבר תגובות, ולא היו. גם על האמירה של לפיד רק אני הגבתי. הפצ"רית היא כן במחנה שלי כי המטרה שלה היתה להעמיד את המתעללים לדין כנגד הלחץ הפוליטי להעלים עין. ואיך תתקן? בקואליציה בנט ליברמן לפיד אייזנקוט מי יהיה הליברלי? מי ישמור על זכויות היסוד? ומחשבה נוספת- הכל טמון בגישה. הגישה צריכה להיות מה כן, ולא מה לא. כשהדגל הוא "רק לא..." זה מראש מכשיר את כל האמצעים ומייצר את הטמטום. רק לא ביבי מכשיר את ירי הזיקוקים לעבר הוילה בקיסריה ושריפת הפחים. רק לא חרדים מכשיר את האמירה האנטי ליברלית של לפיד. זה לא קבוצות כדורגל. הנצחון הוא אמצעי ולא מטרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא רק אתה הגבת על האמירה של לפיד. ב. "בקואליציה בנט ליברמן לפיד אייזנקוט מי יהיה הליברלי? מי ישמור על זכויות היסוד?" בטח לא בנט, ליברמן, לפיד או אייזנקוט (גם לא גנץ ובטח לא ״המילואימניקים״). כנראה שגם גולן לא. ג. לצפות מפרקליטה צבאית להיות במחנה הליברלי זה תמימות שגובלת באשליה עצמית. באופן כללי, ליברלים לא נוטים להישאר יותר מידי זמן במערכות צבאיות, ובאופן ספציפי, כשמדובר במערכת צבאית שמקדישה את כל משאביה לשלילת זכויות אדם, וכשמדובר בתפקיד שכל מהותו הוא להגן על המערכת הזאת מפני מערכת הצדק, הצפיה שמי שיעמוד בראשה יהיה ליברל בצורה כלשהיא היא מנותקת מהמציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אז לאיפה נעלמו כל הליברלים? פעם היו הרבה ליברלים בכנסת- מהליכוד, משינוי, מהעבודה, ממרץ ברור. היום צריך לחפש אותם בנרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוך הבא למאה ה-21. הדעיכה של הזרם הליברלי (פוליטית ורעיונית) זה לא סיפור (רק) ישראלי. הסיפור הישראלי מיוחד בדרכו שלו (וכנראה חמור יותר), אבל גם אם תסתכל על הפוליטיקה במקומות אחרים בעולם תראה תמונה מדאיגה. סתם לדוגמה, ראה את המצב של הערכים הליברליים הן אצל הרפובליקנים והן אצל הדמוקרטים בארה״ב. המצב ביש. זה לא שאין ליברלים. אבל קולם חלש כשאצל הרפובליקנים שולט הריקבון הטראמפיסטי/לאומני וכשאצל הדמוקרטים שולט הריקבון של ה״פרוגרס״/Woke/Critical theory, פוליטיקה של זהויות ורעיונות של ״צדק קולקטיבי״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שריפת הפחים היא זוטות שבזוטות, נפוצה כמו חיתולים עם קקי בהפגנות חרדים, ואין לה מקום אצלך בתלונות ה"אוי אוי אוי לאן הגענו". גם האירוע הסמלי שנופח הרבה מעבר למידותיו של "ירי הזיקוקים" - כדי לסבר את האוזן - כמה מיורי הזיקוקים הרבים הרבה יותר ומסוכנים הרבה יותר בדרבי התל אביבי יישבו חודשים במעצר? אף אחד. אל תיתן לתעמולה של מכונת הרעל לטשטש את יכולת השיפוט שלך. הפצ"רית אכן עשתה עבירה חמורה - לא ההדלפה עצמה (שגם היא קורית הרבה, ולא הוציאה את דיבתו של צה"ל רעה כמו שמפמפמת לנו מכונת הרעל, כי מה שהראתה אכן קרה בשטח), אלא ההסתרה ארוכת הטווח מפני המערכת. היא כנראה תשלם את המחיר פי עשר יותר מאלה שעשו פשעים גרועים יותר אבל מהצד הנכון של הקואליציה. הנצחון על אויב שנזקו עצום הוא גם מטרה - כי את הנזק צריך לתקן ומנוע. לא שמעתי מישהו אומר על המלחמה בחמאס ש"הנצחון הוא אמצעי ולא מטרה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהאנומליה הישראלית הצליחה קצת לבלבל אותך. המצב הטבעי הוא לא שהאזרחים והמערכות הבירוקרטיות והשלטוניות של המדינה הם ״באותו צד״. המצב הנורמלי הוא שהאזרחים (והעתונות ואקטיביזם) מניחים מראש שבמערכות השלטון ובמקומות בהם נצבר הכוח יש כמעט תמיד קלקולים ובד״כ יש מה לתקן. תפקידם של כל אלה הוא לא לשיר שירי הלל למערכות השלטון, לשמור עליהם ולהתיחס אל האנשים במערכות הללו כאנשים שהם ״בצד שלנו״ אלא להתיחס אליהם בחשד ולשים אותם תמיד תחת ביקורת. בישראל נוצרה אנומליה בה השלטון עצמו מנסה לפורר את המערכות של שלטון החוק, הצבא, החוסן האזרחי, אחדות העם והדמוקרטיה וזה זרק את מחנה השמאל של ישראל אל רובריקה אליה הוא לא אמור להיות שייך במצב נורמלי - סנגוריה על מערכות המשטר הקיים, נטיה להעדפת הסטאטוס קוו ושמרנות פוליטית. אז נכון שצריך לעמוד על המשמר מפני הממשל הרע שיש לישראל, אבל המחנה לא צריך להתבלבל ולחשוב בטעות שהרובריקה הזאת היא מקומו הטבעי. אתה טועה. ״רק לא ביבי״ זה לא הדבר שמייצר את הטמטום. ר״ב זאת המחלה האמיתית והחמורה של ישראל והרל״ב זאת ריאקציה טבעית ונכונה (מן המוצדקות) לריקבון הזה שאחז בחברה הישראלית. להתלונן על הרל״ב זה כמו להתלונן על אלו שטוענים שיש לטפל בגידול סרטני לפני שאפשר להתחיל לחשוב על תהליך השיקום. ברור שהדרך לשיקום תהיה ארוכה וקשה אחרי שיצליחו (אם יצליחו1) לנתק את ביבי מכיסאו. ____________ 1 לדעתי לא יצליחו. ההנחות למעלה ש״ההפיכה נכשלה״ הם לא נכונים לדעתי. אני רואה דרך ברורה וסלולה של ישראל אל משטר הכלאיים ומנקודת מבטי הם מזיזים את כל הפיונים שלהם לאט ובטוח אל כל המקומות הנכונים. לא כל דיקטטורה נבנת ביום אחד ובפעולה גרנדיוזית. ביבי סטפס. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |