בתשובה לאריק, 21/10/25 18:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התעכבתי הרבה במתן תגובה זו מפני שחשוב לי לכתוב תגובה מדוייקת ובהירה לעניין חשוב זה. בנקודה אחת אני מסכים אתך: עניין אחוז החסימה הוא עקרוני וחשוב. כמו אצלך, התנגדותי להורדת % החסימה היא עקרונית אידאולוגית ולא קוניוקטורלית. אם אני מבים אותך נכון, יש לך המון כבוד לחוכמת הבוחר והגדרת המטרה של הבחירות היא לשקף את הדעות השונות באלקטורט. לי יש הרבה פחות כבוד לדעת הבוחר והבנת העיקרון של חופש הבחירה אצלי שונה מאד משלך. אצל אנשים רבים (לא אצלך) הבחירות והדמוקרטיה משחקים את התפקיד שממלאים אלוהים, שליט נאור, אבא טוב, קופת חולים, רוה"מ או ביטוח לאומי אצל אנשים אחרים. הדמוקרטיה אצלם הינה הדאוס אקס מכינה של החיים הפוליטיים. אני עצמי מעריך את היכולת של הבוחרים לשלוט ("הריבונות" בלשון תעמלני הימין הישראלי) הרבה פחות. לרוב הגדול של הבוחרים אין את הידע, הניסיון וההכשרה ל"שלוט". ה"בחירות" בדמוקרטיה האופטימלית צריכות להיות שגרה אינטגרלית במהלך החיים הטבעי (מה שליבוביץ אהב לכנות "עולם כמנהגו נוהג" של החיים הדמוקרטיים). כאשר אתה חולה אתה יכול ל9עמים לבחור את הרופא שלך.אתה לא אמור להדריך אותו איך לטפל בך. כאשר אתה בוחר כיצד יתחנכו ילדיך, אתה לא מעצב את חינוכם לפי הערכים והאמונות שלך. בד"כ יש אופציות בודדות לבחור ביניהן. במקרה האופטימלי יש לך בנוסף את האפשרות הדחוקה של חינוך ביתי. אתה בוחר אחת מהן. כך גם בחיים הדמוקרטיים: מהות הבחירות היא הבחירה בין מספר מוגבל של אופציות. אפילו ברמה התאורטית, כמו בחיים הרגילים, מספר גדול מאד של אופציות רק מקשה ולא מקל עליך. (ולאביב אומר במאמר מוסגר, בחירות גם אינן חברת ביטוח. זה שהצבעת עבור משהו לא מבטיח שתקבל אותו). עצם הזכות לבחור בין כמה אופציות אמיתיות ושונות היא חשובה. אסור לזלזל בה. באלגוריתם הדמוקרטי שלי טמון פרדוקס. לעתים קרובות אני מדבר, לא אסתיר, בבוז מסויים על קבוצת בוחרים גדולה שאני מכנה א-פוליטיים הבוחרים משיקולים אופורטוניסטיים או בלתי ברורים. אם אני מצמצם כל כך את תפקיד הבחירות לבחירה בין מספר מצומצם של אופציות נתונות, היכן המקום של הבוחר האידאולוגי, בעל העקרונות והאתיקה? המשך יבוא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''זה שהצבעת עבור משהו לא מבטיח שתקבל אותו'' תודה קפטן. אני לא כל כך מבין למה הייתי זקוק לקבל את השיעור הטריוויאלי הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל תגובה 782702 אני לא מסכים אתך בעניין זה. עצם זה שאני יכול לא להצביע עבור BB ושותפיו הוא בעיניי חשוב לא פחות ממי שאני מצביע עבורו בפועל. גם רל"ב זו בחירה לגיטימית. הלב של הדמוקרטיה הוא אפשרות הבחירה (חופש הבחירה). מה שנוגד את הדמוקרטיה אינו עצם צמצום אופציות הבחירה, אלא צמצום כזה שמחסל את החופש לבחור (למשל אם נותנים למפלגה פוליטית זכות וטו על מי שיתחרו נגדה). אני באופן אישי מרגיש שיש לי את החופש לבחור בין איזנקוט/לפיד/י. גולן. זה מספיק חופש עבורי. וזה מספיק דמוקרטי עבורי, גם אם אני מעריך שרוה"מ הבא יהיה איזשהו סוג של ימין. אני חושב שזו דמוקרטיה עדיפה ע"פ דמוקרטיה אוגנדית שבה המון של תומכי שמאל יעלה על הכנסת ויבעיר אותה (למרות שכנראה הייתי נהנה לראות את הגמליאלית מגולגלת בזפת ונוצות בכיכר העיר). הנקודה שלי היא שבחשבון סופי עדיף להיות באופוזיציה של דמוקרטיה מאשר להיות בשלטון בלי דמוקרטיה ואופוזיציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כותב כל מיני דברים שאפשר לדבר עליהם, אבל אני עדיין לא מבין את הקשר לדברים שאני כתבתי. אין לי שמץ של מושג מה הקשר בין מה שאני כותב לבין החזון של ״דמוקרטיה אוגנדית שבה המון של תומכי שמאל יעלה על הכנסת ויבעיר אותה״. אתה מוזמן להתנגד לדעתם של אלו שמפנטזים על שריפת כנסת ישראל, אבל אם אתה יכול להפסיק להשתמש בשמי בזמן שאתה מתנגד למה שהם רוצים (מי שהם לא יהיו), אודה לך מאוד. ״עדיף להיות באופוזיציה של דמוקרטיה מאשר להיות בשלטון בלי דמוקרטיה ואופוזיציה״ כן, נכון. טריביאלי. גם עדיף להיות ממעמד בינוני ובריא מאשר מלך עשיר עם מחלה סופנית ושבועיים לחיות. אני עדיין לא מבין מה אתה מנסה להגיד לי ולמה. נראה לי שיהיה לך יותר פשוט לכתוב מה אתה חושב על כל מיני דברים, בלי ליחס לי דעות שאין לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כתבתי שאתה בעד שריפת הכנסת או דמוקרטיה אוגנדית. כתבת ''המצב כרגע הוא בשלב שהאופציות הן לא ממש בפנינו''. אני לא מסכים אתך זה הכל. זה שאין כרגע אופציה לשלטון ליברלי חילוני אינה מפני שאין לכך אופציית בחירה אלא מפני שאין לכך מספיק מצביעים. ומבלי להזכיר את שמך, אומר שאי אפשר להבטיח שלכל אחד תהיה אופציית בחירה שהוא שלם איתה. בדמוקרטיה, גם אמיתית, אי אפשר להבטיח לכל אחד כי הוא יוכל לשנות את המציאות שלו. אבל אפשר להבטיח לכל אחד שהוא יוכל להתנגד לשלטון ע''י זה שיצביע למישהו אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי - אז מכאן אי ההבנה. המשפט שכתבתי לא מדבר על המצב אם וכאשר נגיע לבחירות לכנסת. אני מתאר את המצב עכשיו, כשהבחירות עדיין באופק (ולא ברור מתי יהיו, באיזו צורה ואם). רק אמרתי שאין לאדם הפשוט הרבה מה לעשות חוץ מ(אולי) להפגין ולצפות מהצד איך הממשלה נלחמת במוסדות המדינה ואנשים במערכת במקומות שיש בהם עדיין איזשהו ריכוז של כוח (וריקבון משל עצמם גם לא חסר) נאבקים חזרה (עד שהממשלה מצליחה לערוף להם את הראש, אחד אחד1). לכך התכוונתי במשל של בתי אצולה שנלחמים זה בזה בזמן שהאיכר מביט מן הצד וממתין לראות אם ישרפו לו את הכפר או לא. ברור שבדמוקרטיה אם יש בחירות אז אפשר להצביע למישהו אחר ותוצאות הבחירות לא מבטיחה שמי שאתה מצביע לו ינצח בחירות. כאמור - זאת הערה שמסבירה לי משהו טריביאלי ולא למה אתה מסביר לי את המובן מאליו. ____________ 1 ובמשימה הזאת הם מתקדמים, כך נראה, עפ״י תוכנית סדורה שהם מצליחים לממש צעד צעד. אני לא מסכים עם הניתוח שהעלו למעלה בפתיל ש״ההפיכה נכשלה״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה שכתבת אין לי מה להוסיף אלא שאני מקווה (לא לגמרי בלב שלם) שעד הבחירות אפאחד לא ישרוף את הכנסת ואפאחד לא יוציא את השמאל מחוץ לחוק. אני כיוונתי למה שקורה אחרי הבחירות ואני לא חושב שזה טריביאלי. הטענה שלי שגם אם המפלגה שלך נבחרה, לא בטוח שתקבל מה שקיווית לקבל. המפלגה עשוייה לתעדף דוקא את ההבטחות האחרות שלה שפחות עניינו אותך. הנסיבות עשויות להישתנות, נבחרי המפלגה עשויים לשנות דעתם. הגרעין החיוני של הבחירות הוא הזכות לבחור ולא ה"תוכניות" של הבוחר או התגשמותן. לשם ייחוס צריך לחשוב על כל מיני מקומות בהם יש בחירות "דמוקרטיות" (איראן, רוסיה, בלורוסיה, מצריים, ירדן, לבנון, טנזניה, קמרון, אלג'יריה). אני רוצה להאמין שבוחרי המדינות האלו, קצת יותר לא מרוצים מן הדמוקרטיה שלהם מאשר בוחרי בריטניה. מה שהופך דמוקרטיות לאמיתיות אינן מפלגות של איש אחד בנוסח פלאטו שרון או עידן רול אלא מפלגות שהן אלטרנטיבה שלטונית אמיתית. אז היכן נכנסים אידיאולוגיה, עקרונות ואמונות? על כך בכוונתי לכתוב תגובה נפרדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל נכון, אבל זה לא חדש. זו השיטה הפרלמנטרית בישראל וכל ממשלה תהיה בנויה על קואליציה עם רשימה לא קטנה של רכיבים. הצרה כרגע בישראל היא שישראל נאבקת כדי לחזור לימים התקינים של סתם פוליטיקה מפלגתית מסריחה ורגילה (במקום הזוועה של שיטת משטר שנמצאת על קצה צוק שיש היום). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |