|
||||
|
||||
קשה לקבל את הטענה שצבור בוחרים הגון יבחר נבחרים הגונים - הן משום שהגינות אינה הקריטריון היחיד או המרכזי שלפיו אנשים (אפילו הגונים) בוחרים מנהיג, והן משום שלבוחרים אין הרבה מידע על מידת הגינותם של המועמדים. אנשים הגונים רבים, למשל, היו מוכנים להעלים עין מהתנהגותו האישית של שרון כדי לקדם מדיניות ראויה בעיניהם. רק לפני שבועיים אמרה אילנה דיין - אשה הגונה בהחלט, אישית, למיטב הכרתי - בראיון, שאם אולמרט אכן היה ראש ממשלה מצוין כפי שטענו רבים מאלה שעבדו סביבו אז לא ברור שהיה מוצדק לחקור ולהדיח אותו בשל שחיתויות לא גדולות במיוחד. |
|
||||
|
||||
זה בסדר לאחוז בדעה שעדיף למדינה ראש ממשלה מוצלח ומושחת על פני ראש ממשלה הגון אך לא יוצלח.1 מעיתונאי המחזיק בדעה כזאת אני מצפה שיביע את דעתו, וישכנע למה המועמד המושחת, למרות שחיתותו, עדיף לעם ולמדינה, ולא שיספר לנו עד כמה המועמד העדיף (בעיניו) ישר והגון. ___ 1 בהנחה שהדיכוטומיה הזאת היא היחידה העומדת לבחירה. אני אישית מעדיף ראש ממשלה מוצלח והגון על פני ראש ממשלה מושחת אך לא יוצלח. |
|
||||
|
||||
ואתה באמת חושב שהוא היה ראש ממשלה טוב? לדעתי הוא קרוב להיות מועמד לגרוע שבהם. כל זה הופך את דבריה של אילנה דיין לעורבא פרח. |
|
||||
|
||||
' כמו במקרים אחרים בסצינה התקשורתית, המתווכת בין הסיפורים לציבור, תופשת עצמה בתהליך מתעצם כעיקר הסיפור. עם היוהרה מגיעה גם ההיטפשות (למרות שאילנה דיין נחשבת כמוכשרת בתחומה המקצועי במקור - משפטים). |
|
||||
|
||||
אילנה דיין עבדה אי פעם כמשפטנית1? גם אם כן, זה בוודאי לא "תחומה המקצועי במקור", כי כשהיא פנתה ללמוד משפטים, היא כבר היתה פרסונה מוכרת מתחום העיתונות. ___ 1 מעבר לתקופת ההתמחות |
|
||||
|
||||
' היא למדה לתואר שני בייל ואף עשתה שם דוקטורט. קטעה קריירה של מגישה בולטת ברדיו ובטלוויזיה כדי להתמחות בתחום האהוב עליה, תוך לקיחת סיכון כי שנים רבות אלו בחו''ל עלולות לכרסם במעמדה התקשורתי בארץ. |
|
||||
|
||||
טוב, יכול להיות שאני טועה במשמעותה של המילה ''מקור''. |
|
||||
|
||||
' הטעות שלי (במקור). צ"ל "מקצועה הראשי/הנרכש/הייעודי - משפטים" |
|
||||
|
||||
אני חושב שהוא היה ראש ממשלה גרוע מאד, אבל לא זו הנקודה; הבאתי את דבריה של דיין כדוגמה לכך שגם אנשים ישרים ברמה האישית עשויים להעדיף מועמד שידוע להם שאינו ישר ברמה האישית (כשם שגם אנשים שרואים בניאוף עברה חמורה עשויים לתמוך בראש ממשלה שנאף). |
|
||||
|
||||
הדוגמה של ברלוסקוני יותר מתאימה. ליושרה אישית, יש הרבה מובנים ואופנים. חלקם קשורים יותר וחלקם קשורים פחות למיומנות ולאמינות הפוליטית. ניק הותיק אומר שניאוף הוא תכונה לא רצוייה (משום שהוא קונהלך שונאים שלא לצורך), אך מי שלא יכול להתגבר על יצרו, מוטב שלא ישית ליבו לתוכחותיהם של צדקנים וימשיך בפעילותו המדינית בנפרד מפעילותו המינית. לגופו של עניין, אפשר להבין את הציבור האיטלקי המעדיף עדיין את הנואף ברלוסקוני ע''פ יריביו חדלי האישים והמעש מן השמאל (ממשלת השמאל של פרודי לא הצליחה להוציא את שנתה ליד הגה השלטון). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |