בתשובה לאריק, 25/08/25 3:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראה התגובה שלי מעליך לגבי המשקפת. מסכים מאד לגבי התועלת, החסם - שאולי אפשר להתגבר עליו - זה לייצר עדשה סבירה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זכוכית היתה להם, וארכימדס כבר הבעיר ספינות אויב עם מראות מאות שנים קודם. ללטש זכוכית לעדשה פרימיטיבית זה לא סיפור. היום אנשים מלטשים ידנית אפילו עדשה של 60 ס"מ לטלסקופ בסדנאות. אז אני מניח שהייתי יכול לייצר בטכנולוגיה של אז עדשה מרכזת פרימיטיבית של 8 ס"מ ומפזרת של 2 ס"מ ולעשות משקפת של X5 כנראה ששקיפות הזכוכית בהתחלה לא היתה משהו אבל הייתי עובד על זה עם המומחים של התקופה. אני משער שהייתי יכול גם לשפר להם את הכבשנים (גם לזכוכית וגם למתכות). רגע, מה עם מנוע קיטור פרימיטיבי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל זה צריך מטכנולוגיות טובות לעיבוד מתכות. מעניין כמה מסובך לשפר את עיבוד הברזל. אני יודע שצריך להוסיף קצת פחם, אבל לא יודע איך בדיוק, ומה עוד נדרש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבשנים טובים כבר היו, מניח שגם ממתכת (הם ידעו ליצור כלי נשק ממתכת למשל). מה שקצת חסר לי זה איפה בדיוק למקם את מיכל המים והיציאה שלו ככה שהיא תפעיל באופן יעיל גלגל/טורבינה, אבל זה נראה לי פתיר אחרי כמה נסיונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאד. אז אם זכוכית היתה להם, אני בהחלט חושב שאופטיקה - מראות קעורות, עדשות וכן הלאה הן בהחלט אחד הפתרונות הטובים והישימים לשאלה. ואז - משקפות, טלסקופים, בהחלט היו מראים תוצאות מרשימות בזמן סביר. מנוע הקיטור - טושה! אני הייתי מרוצה מעצמי כשחשבתי על זה. והיתרונות שלו ברורים - מנוע לספינות, בתור התחלה (ספינות כבר אז היו גדולות ויכלו להכיל מתקנים גדולים וכבדים כמו מנוע גולמי). אולי גם לטחינת קמח. כן צריך למצוא כמה מומחים במתכות/כבשנים, שיעשו דוד וצינורות כדי שזה יעבוד. אבל זה נראה לי מאד ישים וגם מאד מרשים בתור דמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל שמנוע קיטור יראה שיפור בהנעת ספינות אתה צריך להמציא גם את המדחף, אחרת זה לא מהיר (בהרבה? בכלל?) ממשוטים ידניים. ובשביל מדחף אתה צריך מיסב לחץ. לא נראה לי שיהיה אמין בטכנולוגיה של אז. אבל אחרי שהמצאת מנוע קיטור רכבת משא נראית לי "טריוויאלי". לקחת שיש ונחושת מהמחצבה כמה קילומטרים למקום העיבוד. האדנים יכולים להיות מעץ בהתחלה. הבעיה הטכנולוגית המרכזית לדעתי תהיה בלמים יעילים. תכלס אתה יכול גם רכבת בלי מנוע קיטור- כמו העבדים שחתרו בספינות אתה יכול לשים עבדים שידוושו ברכבת. את התמסורת הם כבר המציאו. ואז תחבורה ציבורית ברחובות רומא. רכבת מונעת קיטור (או עבדים מדוושים אם הקיטור ייראה להם מפלצתי מדי) לאורך ויה סאקרה. אחרי שכבר הייתי נחשב ממציא מפורסם הייתי יכול לשכנע את האימפריה הרומית לחפור את תעלת סואץ או להנהיג משלחת שתפליג מערבה מהים התיכון למצוא את קצה העולם :) אבל ההישג שהיה הכי מועיל לאנושות היה אם הייתי מצליח לשכנע אותם לא לתת לנצרות להשתלט. אולי להזהיר את הקיסר שיגרום לנציב יהודה להרגיע ולא לעצבן יותר מדי את היהודים, כי הם משוגעים ויעשו מרד שיהיה סיפור לדכא אותו. משחק נחמד! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון לגבי המדחף! - אז לכן אני חשבתי על Paddle wheel. זה נראה לי פשוט יותר, וקל יותר ליישום. וייתן יתרון לא רע על משוטים ידניים. לגבי רכבת - בכל זאת, כלי רכב אז היו קטנים מספינות, וגם ההעברה של הכח ברכבת נראית לי יותר מרובת שלבים ולכן יותר מסובכת ליישום. לדעתי לא היו נותנים לי מספיק זמן ומשאבים, לפחות לא לפני הדגמה טובה של יכולות המנוע - למשל בספינה. ואם כבר מדחפים ומיסבים - מה דעתך על מיסכ כדורי? מאד פשוט להסבר, ועבור מי שמעבד מתכת באופן סביר - נראה לי ישים ובברור מועיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני קורא במנוע קיטור [ויקיפדיה] אני מגלה שזה לא היה כל כך טריוויאלי להניע ספינות בקיטור (הדגשה שלי): "מנועי הקיטור הימיים הראשונים נבנו כבר במאה ה-18, אך היו כבדים ובלתי-יעילים, תצרוכת הפחם שלהם הייתה עצומה ביחס לממדיהם ולהספקם, והדבר הגביל את ממדי ספינות הקיטור ואת טווח הפלגתן. רק ב-1865 לערך, לאחר ששופרו בשיעור ניכר מנועי הקיטור, משהחליף המדחף את גלגל המשוטות ועם ראשית הבנייה של כלי שיט גדולים עשויים ברזל, דחקו אוניות הקיטור את אוניות המפרשים מנתיבי הימים." לגבי מיסב כדורי (היה צריך להקרא לדעתי מיסב כדורים)- אחלה רעיון. אתה בא עם שרטוט לבית המלאכה הקרוב והנפח כבר יתלהב. לדעתי תוך שנה שנתיים לכל המרכבות ברומא כבר יהיו קוגלגרים. אז מה היה לנו: כלים שמבוססים על טכנולוגית ליטוש עדשות (מאה 13-14): משקפיים, משקפת. כלים שמבוססים על עקרון ברנולי (מאה 18): טיסנים ודאונים, מפרש משולש. כדור פורח (לסינים היה כצעצוע כבר בזמן העתיק, האחים מונגולפיה מאה 18) מנוע קיטור (מאה 17-18) מיסב כדורי (מאה 19) אופניים(?) (מאה 19) בקיצור- שום דבר מהמאה העשרים, שלא לדבר על הנוכחית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע איך לעשות Netflix (יותר מדויק Netheater) בתקופה הרומאית. - יש קטלוג של סיפורים בככר העיר ולידו תיבת בקשות. - אתה משלשל מעטפה עם כתובת, מזהה סיפור ומטבע. - כעבור כמה ימים מגיעה לך קבוצה קטנה של שחקנים להופעה פרטית (וצריך לשלם גם להם). - אולי גם צריך להעסיק גלדיאטורים, עבור "סיפורי אקשן". - אפשר לחלק מחזות להרבה פרקים. ואז, כדי לעשות בינג', תצטרך לשלשל כמה מטבעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר, אז אפשר ללמד אותם לשחק מבוכים ודרקונים (או כל TTRPG אחר. מאוד קל להמציא מאפס שיטת משחק שעובדת טוב, אפילו בלי ספרי חוקים). עפ״י הממצאים הארכיאולוגיים, הטכנולוגיה הנחוצה היתה כבר קיימת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיכום יפה, ומראה שגם הצלחנו למצוא כמה דברים, אבל שזה באמת ממש קשה יותר ממה שחושבים מלכתחילה. לגבי המאה העשרים - זה לא במקרה לדעתי. הסיבות המרכזית שאני מוצא: א. עיקר הטכנולוגיה שלנו מבוסס על חשמל, וזה לא היה לפני אלפיים שנה. ניסיתי לחשוב על דרכים לייצר מקור כח חשמלי גולמי להדגמה, ולא הגעתי רחוק. בלי זה מקרר, רדיו, טלפון1, רמקול, מיקרופון, טלויזיה ומחשב וחבריהם לא אפשריים. גם מנוע חשמלי מאפשר המון טכנולוגיה שקשה לעשות בלעדיו. עם מנוע כזה יכולת להמציא מחדש את המטוס, למשל. (גם עם מנוע קיטור קטן). ב. רובנו יודעים מתימטיקה ברמה של המאה ה-19. ככה זה. לגבי פיזיקה - לו נסענו למאה ה-19, יכולנו בקלות להיות איינשטיינים ופלאנקים קטנים, אבל זה כי הגענו לחברה שכבר מתקדמת טכנולוגית וסביר יותר למצוא מישהו שיעריך את תורת היחסות הפרטית סביבך מלמצוא מתימטיקאי ברומא. ג. לגבי המאה ה-21 - החידושים האחרונים המשמעותיים הם בעיקר בתחום המחשבים. וכבר טענתי כאן פעם שהפער הטכנולוגי שיהיה הכי קשה לגישור אחרי מלחמת העולם השלישית זו טכנולוגיית ייצור המוליכים למחצה בשכבות דקות שכל עולם המחשבים והאינטרנט שלנו בנוי עליו. שום נוסע בזמן, מוכשר ככל שיהיה, לא יכול לבנות קומודור 64 בלי מפעל מוליכים למחצה של מיליארד דולר מאחוריו. 1 לגבי טלפון - תהיתי עד כמה הרומאים יתרשמו משתי קופסאות לבן עתיקות עם חוט ביניהן שיודעות להעביר קול למרחק של כמה עשרות מטרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שלי היא למה אנחנו חושבים שבזמנים קדומים לא ידעו על הרעיון של הנעה באמצעות קיטור? כאילו מה שהיה חסר לרומאים זה אדם מודרני שיעיר אותם משתנתם ויגיד להם ״אבל קיטור! רכבת! ספינות קיטור!״ ובום לטכנולוגיה הזאת יש את כל מה שצריך כדי לפתחה בזמנים קדומים. אבל לא נראה לי שזה טריביאלי כמו שזה מוצג. הרומאים (וגם היוונים לפניהם) כבר הכירו עקרונות בסיסיים של קיטור. ההוכחה המפורסמת ביותר היא ה־aeolipile1 של הירון מאלכסנדריה (המאה ה־1 לספירה) - כד חלול שמסתובב על ציר כאשר קיטור נפלט מזרבוביותיו. זה היה צעצוע ניסיוני ולא מנוע לשימוש מעשי, אבל הראה שהם כבר ידעו שקיטור יכול לייצר תנועה. אבל בשביל מנועי קיטור עוצמתיים שיכולים להזיז ספינות או רכבות, צריך קצת יותר מרעיון של ״הנעה עם קיטור״. צריך גם: - מתכת באיכות גבוהה מספיק כדי לעמוד בלחצים גבוהים. - ידע ויכולות טכניות באטימה והנדסת בוכנות. - תמריצים בכלל לשקול את כל העניין הסבוך הזה. מי צריך את כל הפיתוחים המשוגעים הללו כשאפשר פשוט להשתמש בשרירים של עבדים? הפתיל הזה רק מחזק את דעתי שהסיפור הקצר ההוא של פול אנדרסון קלע בול למה היה קורה אילו אדם מודרני היה מוצא את עצמו בזמנים קדומים. הפער בין היוהרה שלנו לגבי הערך של מה שיש בראש המודרני שלנו (כפרטים) לבין הערך שיש לו למעשה, הוא גדול יותר (לדעתי) ממה שהאינטואיציות שלנו אומרות לנו. _________________ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הפער המדובר הוא בהחלט חלק מהעניין כאן. ב. לדעתי מצאנו כמה דברים פחות מסובכים ממנוע שיכולים להיות ריאליים. ג. ולרעיון הבא - כדור פורח. יישום מועיל - אמצעי תצפית בשדה הקרב. יישום בידורי - עפים בשמיים מעל רומא המעתירה. יכולת ייצור - מספיק משהו מבדים פשוטים וקלים ומוט שמחזיק חומר בעירה מתחת כדי להדגים את הרעיון. עם תופר בדים גדולים וקצת מוטות מתכת למתקן שמתחת לפתח, הדגמה עם בובות בסל (לפני שעולים אנשים) נראית לי מאד פיזיבילית. 1 אם זה המאה הראשונה, אז בתנאי הבעייה יש סיכוי טוב שנגיע לפני המתקן האזוטרי הנ"ל. לדעתי אפשר לעשות מנוע כזה עוד בלי הבוכנות - גם אני הסכמתי שבוכנות זה קשה. מספיק מיכל קיטור עם לחץ מספיק גבוה שיסובב את גלגל הפדלים ההוא שדיברנו עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. קנית אותי בכדור פורח. ההבנה (והיכולת להדגים די בקלות) שאוויר הוא חומר ושאפשר להפעיל בו את חוק הציפה של ארכימדס אכן עלולה היתה לפוצץ את המוח לאליטות / אנשי מדע של זמנים קדומים יותר. מארכימדס ועד פסקל זה 2000 שנה של התיחסות-ראש-בלטה מוטעת אל אוויר כאל ״יסוד קל" בלי מסה וצפיפות. אז חלוקת תפקידים: אתה תתחיל לעבוד על הכדור פורח (והדגמה מקדימה עם בלוני מימן). האחריות שלי היא פיתוח ה-Flux capacitor. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. מה זה Flux capacitor? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההמצאה של דוק בראון מסרטי חזרה לעתיד. הרכיב המרכזי שאפשר את המסע בזמן והותקן במכונית הדלוריאן (ולאחר מכן ברכבת מעופפת). הידעתם: בתסריט המקורי של הסרט, מכונת הזמן היתה מקרר ולא מכונית. הם החליטו לשנות זאת כי חששו שילדים ינעלו את עצמם במקררים בעקבות הסרט. הידעתם 2: הסצנה הדבילית של שפילברג בה אינדיאנה ג׳ונס נכנס למקרר בזמן פיצוץ אטומי ושורד היא סצנה שנכתבה במקור לסרט בחזרה לעתיד וזה בדיוק המקרר הנ״ל שנסע בזמן בעזרת אנרגיה מפיצוץ אטומי. שפילברג כנראה לא הצליח לוותר על רעיון גרוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגניב! מכונית אכן הרבה יותר שווה ממקרר. וילדים באמת עשו את השטות הזו במקררים של פעם, עוד לפני אינדיאנה ג'ונס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סצנת המקרר הדבילית היא מאינדיאנה ג׳ונס 4 (אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח) מ-2008. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אחרי שכבר היה לו מקרר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אם הכדור הפורח מצא חן בעיניך - אני משווה ומעלה: אני מסוגל לבנות טיסן די סביר, ועם קצת עזרה גם דאון מאויש. מעץ קל ובדים, מן הסתם. בשביל הטיסן מספיק עץ קל וכלי עבודה רלבנטיים, ואני מקווה שהוא ייתן הדגמה מספיק טובה כדי לשכנע ולקבל אנשים וציוד לדאון בגודל מלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאתה מגיע לאזור בעולם שיש בו בלזה... או לחילופין, שיש לך בדים קלים (ע"ע כדור פורח, אם כי כאן אולי הדרישות פחות מחמירות). אתה מדבר על טיסן בלי מדחף, נכון? טיסן מדחף (מה שאני מכיר) דורש גומי. אז, כזה שאתה זורק ממקום גבוה והוא שוהה יחסית הרבה זמן באוויר? מקווה שזה ירשים את מי שמכירים חץ וקשת. (המממ, אולי לירות את הטיסן מקשת?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הכנפיים ניתן לעשות מעץ חלול (עם פרופילים דקים) ולצפות בנייר מסוג כלשהו, זה מקל מאד את המשקל. אכן בלי מדחף. שקלתי תחליפים לגומי (זוג חבלים דקים מלופפים זה סביב זה?), אבל זה נראה לי עם סיכוי פחות טוב. ומקווה שזה ירשים - טיסן כזה אם תזרוק אותו מגבעה, יכול לטוס דקות ארוכות, זה מאד שונה מחץ של קשת. אפשר גם להרים אותו לאוויר עם חוט שמחובר לסוס דוהר :-)1 1 או לסתם איש שרץ מול הרוח. עכשיו אני נזכר שזה בדיוק מה שעשינו עם סוגי טיסנים מסוימים2. 1 כנראה שאני אצא מהארון ואספר שהייתי חניך וגם מדריך בגדנ"ע אוויר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא צריך בד מאוד קל בשביל כדור פורח בגודל פיזיבילי? היה להם בד קל דיו? וגם - האם טכנולוגיית התפירה של אז אפשרה אטימה מספיק טובה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להסתכל על מה שעשו האחים מונגולפייה ב-1783: בלון ענק מפשתן ונייר, מחוזק ברשת, שהונע על ידי אש של קש וגללי כבשים. לא מדובר בכדור פורח מודרני שאנו מכירים היום עם בדים סינתטיים קלים ועמידים. כל הנ״ל הם דברים שאפשר לטעון שהיו קיימים גם בתקופת רומא העתיקה. אבל! נראה לי שהנוסע בזמן לרומא העתיקה היה נכשל בכל זאת לשחזר את מה שהצליחו ב-1783 בגלל המחסום התרבותי. נסיונות הנדסיים ראשוניים מתאפיינים בד״כ בשיטת הניסוי והטעייה. המון כשלונות ונסיונות חוזרים ולמידה מניסיון בשטח ועם מוכנות ללמוד מכשלונות קולוסאליים בניסיון החוזר. למרות שבראש המודרני שלנו בניית כדור פורח נראת טריביאלית, כשקוראים על הבעיות איתן התמודדו האחים מונגולפייה, מגלים שיש עוד המון פרטים קטנים. למשל: - אכן היתה סכנה של התלקחות או התפרקות של הבד בגלל החום. החומרים לא ממש התאימו למשימה. המעטפת צופתה בתערובת/תמיסות מעכבות בעירה (לא מונעות!) כדי להקטין את הסיכון שהאש תצית אותה. - הם השתמשו במתקן מתכת שתפקד כתנור פתוח, כך שהחום עלה פנימה אך הלהבה לא "ליקקה" ישירות את הבד. אני לא חושב שנוסע בזמן חסר ניסיון ספציפי בבניה של מתקנים בדיוק כאלה, בדיוק למטרה זו, גם אם הוא אדם מלומד שמגיע מתקופה מודרנית, יצליח לבנות דבר כזה שעובד בלי המון ניסוי וטעייה. - למרות שההיסטוריה זוכרת את ״שני האחים״, זה לא פרויקט שהם הרימו בכוחות עצמם. היתה לאחים תמיכה מעמדית־חברתית ופטרונות של האצולה הצרפתית. הם נהנו מתהילה והתלהבות לפני שהם הצליחו. למה הפרטים הללו על האווירה התרבותית סביבם חשובה בעיני? כי אני חושב שזה בדיוק יהיה המחסום שיתקל בו אותו נוסע בזמן שימצא את עצמו עם רעיונות באוויר וראש באדמה, כאשר הוא ינסה להרים את הפרויקט ברומא העתיקה. גם אם הוא יצליח לשכנע מישהו לעשות איזה ניסיון/שניים/אולי שלושה, הוא מאוד מהר יסומן כמשוגע עם תאוריות מוזרות ומופרכות על ״אוויר כחומר שאפשר לצוף בו״, סנטימנט שיקבל חיזוק לאחר שהנסיונות ההנדסיים הראשונים (וזהו תמיד אופיים של נסיונות הנדסיים ראשוניים) יתפרקו או יגמרו בשריפה (או פגיעה בחיי אדם). פריצות דרך כאלה מתרחשות באווירה תרבותית/חברתית מסוימת. המון דברים צריכים להבשיל והדבר תמיד כולל תשתית שכוללת עבודה ותרומה של המון אנשים. למרות הרומנטיקה שבדבר, ״איש עם רעיון בראש״ זה תנאי הכרחי אבל לא מספיק. אם אני צריך להמר מה יהיה גורלו של הנוסע בזמן, אני מהמר שזה יהיה גורל דומה למה שתואר בסיפור הקצר מהכותרת, כמעט בכל ניסיון שלו להקפיץ טכנולוגית תקופה קדומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני קורא עכשיו מה היה לרומאים 1(Alright! So apart from the sanitation, medication, education, wine, public order, irrigation, , roads, fresh water system, and public health. What has the Romans done for us?!)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, כשאני קורא עכשיו מה היה לרומאים (בטון!) אני קולט עד כמה ימי הביניים תקעו את ההתקדמות הטכנולוגית. אני חושב שמי שהיה מגיע לרומא עם חידושים טכנולוגיים היה מתקבל בברכה. בימי הביניים היו מעלים אותו על המוקד. זה נראה כאילו הרנסנס פשוט המשיך מאיפה שעצרו אלף ושלוש מאות מאות שנים קודם. כאילו ההמצאות של המאה ה 15 וה 16 היו יכולות לקרות באותה מידה במאה השלישית והרביעית אילו האימפריה הרומית היתה ממשיכה לשגשג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יחסית, נכון. למצוא פתיחות לרעיונות חדשים יחסית לימי הביניים זה לא הישג מאוד מרשים. זה נכון שהרומאים היו פתוחים לחידושים טכנולוגיים, אבל זה גם נכון שהתרבות שלהם שמה דגש גבוה על הפרגמטי והפרקטי. אני בספק אם היה ערך פרגמטי/צבאי ברעיונות של כלי תחבורה שקשה לנווט בו, בעלויות אסטרונומיות של בדי משי ענקיים ושהפיטצ׳ לכל זה הוא בואו נחמם את זה ככה שהכל עלול להישרף כל רגע וכולם נופלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחשוב על המודיעין הצבאי של אמצעי שעף גבוה מעל שדות הקרב ייתן לך. לדעתי זה יתרון מאד מאד פרגמטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המיתוס היווני על דדלוס ובנו איקרוס היה ידוע מאוד בתקופה הרומית והפך לפופולרי במיוחד בספרות, באמנות ובחינוך הרומי. ה-Pitch לכלי תחבורה מרחף, מאתגר מבחינת ניווט ועם סכנה סבירה של עליה בלהבות, נשמע לי כמו משהו שיתייג אותך בחברה הרומית כמי שסובל ממקרה קשה של היבריס ולא כמישהו שמציע התקדמות טכנולוגית כמו שינוע מים, התיעלות בחקלאות או כלי נשק אפקטיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוונים שעוד לא עלו פה, אבל נראים לי אפשריים באמצע הדרך בין מכשיר הדגמה לתיאוריות מתימטיות, היא פתרונות חישוביים לדברים שכבר היו קיימים, רצוי כאלה שאפשר להראות שהם מעלים את היעילות באופן מהיר יחסית. דוגמה שחשבתי עליה - בהינתן בליסטראה, אני יכול לחשב באופן סביר את המרחק שהאבן תעשה, אחרי כמה מדידות של המהירות ההתחלתית והזווית. ואז גם ללמד אותם את התלות בין הזווית למרחק למשל. קורס תותחנים 101. באופן דומה, יכול להיות שחישובים בסיסיים בתחום הבנייה (לאור הבטון שלך) יכולים מאד להועיל לעוסקים בתחום. עומסים, מומנטים, לחצים וחבריהם. לא הצלחתי למצוא דוגמה ספציפית בתחום הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סתם בטון. לנושא המקורי: עכש"י הרעיון של סיפון בשרותים הוא חדש יחסית, כך שהרומאים בטח היו מעריכים אותו. אגב, כמה אנשים בימינו מבינים את גדולת הרעיון, לא רק מבחינת נקיון האסלה אלא בעיקר מבחינת מניעת הצחנה מהביוב? זה אחד הלקחים הכי חשובים שלמדתי בצה"ל, שני רק ל"תת-מקלע עוזי אינו רובה" שנאלצתי לכתוב 100 פעם אחרי טעות נוראה שעשיתי בעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא שמשקית לא גדולה ופיסת בד אני יכול ליצור מדגים קטן שמראה את ההיתכנות, ואז לגייס עוד משאבים. עשיתי כזה כשהיינו ילדים וזה אף למרחק של מאות מטרים בתנאים מתאימים. אני ממש מסכים איתך לגבי התיאוריות המופרכות, ולכן מאד בעד מדגימים אמפיריים ולא דיבורים באוויר (הה). אני דוקא חושב שכשאתה מראה משהו שייתן למישהו תמורה ברורה, הוא יהיה מוכן להשקיע קצת כדי להרוויח ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחים מונגולפיה השתמשו בכל מיני בדים, נייר ואלומיניום. הם השתמשו בכפתורים לחבר את היריעות. לרומאים היה משי, מדרך המשי כמובן. הוא כנראה היה יקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משי זה פתרון מעולה למדגים בלון פורח לא גדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את המדגים אעזה עם עכבר בתור הנוסע, אז מגבלות המשקל יהיו הרבה יותר קטנות. לדעתי ידעו אז לתפור נאדות מים לנסיעה במדבר - מניח שהאטימה שלהם היתה מספיק טובה. (דליפה ממש קטנה בכדור פורח פשוט לא תחסל לגמרי את העילוי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההמצאה המרכזית שלדעתי הביאה לכך שאירופה השתלטה על האמריקות ועל אוסטרליה היתה המצאת המפרש המשולש (Lateen [Wikipedia]) שאפשר הפלגה בים ללא תלות בכיוון הרוח. לא נראה לי כמו טכנולוגיה מסובכת במיוחד עבור יוון העתיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת מההמצאות החשובות של העת העתיקה המאוחרת - דיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון יפה, אבל אני לא מבין אותו מספיק כדי להסתכן בהתבזות מול ספנים רומאיים קשוחים. (ואני גם סובל בים, אבל ניחא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הוא לא סתם נקרא מפרש לטיני. ולפי ויקי הוא הומצא בערך באותה תקופה בגלל שהסתבר שעם חצי מהבד של מפרש מרובע אפשר להשיג את אותה התוצאה. קמצנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר שיט בים - מה עם מצפן? האתגר העיקר נראה לי הוא למצוא חומר מגנטי. אבל אולי אפילו מחט ברזל שמשפשפים אותה תספיק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי ליצור מגנט על ידי שפשוף, צריך לשפשף במגנט קיים. ניתן ליצור מגנט חלש ממוט ברזל על ידי החזקתו בכיוון צפון-דרום ולהכות עליו בפטיש. חימום של המוט לפני, יכול לעזור. אם זה יספיק כדי ליצור בעזרתו מחט מגנטית, אני לא יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל הנראה הוא לא הבעיר שום ספינה (ואגב, אני חושב שהמראות באותה תקופה היו מנחושת). הבעיה העיקרית עם המראות היא שאין לאף אחד דרך לדעת לאן המראה האישית שלו מכוונת, כך שאין סיכוי ליצור מוקד של ממש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני אזכיר שימוש נוסף למראות פשוטות יחסית שמשלב מידע שלא היה להם: איתות באמצעות קוד מורס. לעניות דעתי, אפילו בלי לזכור את כל הסימנים הרשמיים (ואני לא), עצם הרעיון של תקשורת ממרחק על ידי סימני קו-נקודה ושילוביהם ואיתות בעזרת מראות ושמש לטווחים נאים של כמה קילומטרים, יכול לקסום לאנשי צבא שיבינו די מהר את היתרון בשיטת התקשורת הזו. זה יכול לעבוד בלילה אפילו עם פנסים ומחיצה חוסמת ניידת, לשימושים עירוניים יותר. אגב, אם המראות היו מנחושת, אני תוהה אם עצם הידיעה שאפשר על ידי שכבת מתכת שצמודה לזכוכית ליצור מראה טובה, היתה מאפשרת לי לבנות כזו בסיועו של נפח מקומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון של תקשורת ויזואלית מקודדת ממרחק היא בת אלפי שנים. כבר היוונים פיתחו מערכת תקשורת בעזרת פנסים ומערכת אותיות. הראשונה היא כנראה השיטה הנאיבית שהיא שיטת פוליביוס1 (מטריצה של אותיות ומתקשרים ויזואלית למרחק עם פנסים, מדורה בלילה או אמצעים אחרים מספר עמודה ומספר שורה) אבל היו אחר כך גם שיטות מתוחכמות יותר. ________________ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה! אז הורדתי את המורס מרשימת האופציות שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש לך מראות טובות אתה יכול לייצר קיטור ללא הגבלה (אחרי שכרתת את כל העצים כמו האימפריה העות'מאנית) באמצעות מגדל סולארי. כמו העצם החייזרי באשלים בנגב. אגב כריתת עצים. הטיפ לויקינגים היה צריך להיות להזהר עם כריתת עצים באיסלנד, כי הרוחות החזקות סוחפות את האדמה והעצים לא גדלים בחזרה כמו ביבשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במראות הצלה ימיות יש חריר במרכז מראה עגולה, אתה מותח זרוע ואגודל זקור, מכסה את המטרה באגודל ומתחיל לשחק עם המראה עד שהיא ממקדת את האור על האגודל, הורד במהירות את האגודל ושרוף את הסטי''ל במערב, או לפחות תעורר את תשומת ליבו של אחד החיילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם מה שהסבירו בקישור שהבאתי. מישהו אשכרה עשה את הניסוי במאה ה 17 והצליח להבעיר סירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה NYT אינו peer reviewed, וכל מה שידוע על אותו ניסוי הוא שמישהו טען שהוא הצליח וצילם כמה אנשים עם מראות. אני חושב שהם ניסו להעלות באש את המפלצת מלוך נס ולא סתם ספינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר אתה מסנוור את החייל באניה מולך אתה אדם אחד כך שקל לך לראות לאן המראה שלך מכוונת. השיטה עם החריר במראה נותנת רק קירוב של המטרה ( הו, הטריגונומטריה), ובלי כוונון עדין של הכתם שנוצר הפיזור של המראות גבוה מכדי להיות יעיל (חשבתי על הרעיון של מראות בצורות שונות (משולש, עיגול וכו') כך שתיאורטית כל כתם יכול להיות מזוהה ע"י האיש בעל המראה המתאימה, אבל החפיפה הגדולה בין הכתמים הפילה את הרעיון). אם מנסיונך האישי מיד אחרי שהסרת את האגודל כתם האור היה בול על הראש של אותו ספן בלי שהיית צריך לתקן, ספר לי בבקשה באיזה מרחק מדובר (ובאיזו יד אתה יורה :-)). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המרחק היה קילו או שניים, והכיוון הכללי היה גשר הספינה הנעה, זה עבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, הפרטים כאן חשובים. בגדול, כשאתה מצליח להאיר על ''גשר הספינה'' יש להניח שקרן האור שלך עוברת על כמה וכמה נקודות שם עד שבמקרה מישהו בגשר מבחין בהבזק או משהו כזה. אחרי הכל, כל תזוזה זעירה של המראה משנה הרבה את מקום הפגיעה במרחק של ק''מ או שניים. הארה רגעית של אזור מסויים מספיקה למשוך תשומת לב אבל לא להצית אותו. בכל מקרה, המידע מעניין. אם הייתי צריך לנחש הייתי בטח חושב שממרחק גדול כזה המצב יהיה יותר גרוע ממה שאתה מתאר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שלשפר שקיפות של זכוכית זה ממש קשה. חלונות זכוכית שקופים הופיעו רק במאה ה 18-19, אומר ג'מיני, ואני משער שהמוטיבציה לעשות אותם היתה קיימת הרבה קודם (אם לא בשביל כל סיבה אחרת, אז בשביל קתדרלות יפות יותר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלינק שהבאת הוא בושה למכון ויצמן והיום פניתי אליהם בבקשה להסירו. אין לי יותר מדי חשק להסביר את הבעייתיות שבו, ורק אציין שהלינק שהם נותנים לניסוי ב MIT אינו עובד (אני מניח ש MIT הסירו אותו), ושהניסוי ב MIT לא היה עם *אנשים* שאוחזים מראות אלא עם מראות קבועות שכווננו מראש... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |