בתשובה לאיפסילון, 21/10/02 0:05
פושעי אוסלו לדין! 100466
אין ספק שניתחת את המצב באופן אנליטי, חד ומזהיר (כיאה לימין הרציונלי (כידוע ישובה של ארץ ישראל מקרב את בואו של המשיח), שכפי שרימזת בהודעתך הסרקסטית רק התשקורת השמאלנית יכולה לנסות ולרמז על קשר כלשהו בינו לבין חשיבה מהבטן).

ללא ספק אירועי הימים האחרונים מחזקים את טענותייך. אין ספק כי פציעתם של 43 שוטרים ו21 חיילים (נכון לרגע זה) ע"י מתנחלים, מעמידה באור מגוחך את הקשר בין "שמאל" לבין "הומינזם", שלא לדבר על הירי הרציונלי באוויר בעת שפלסטינאים ופעילי שמאל, עסקו במסיק זיתים פרובוקטיבי.

ובכלל, אפשר לחשוב שהיה לנו צורך באירועי הימים האחרונים כדי ללעוג להקשר התמוהה בין שמאל להומינזם. כבר לפני 7 שנים הוכיח מנהיגם הנערץ של השמאלנים שכל קשר בינו לבין הומניות הוא מקרי בהחלט, בעת שבאקט אלים ואימפולסיבי, הוא החליט להידחף באגרסיביות תוך הפניית גבו, אל תוך מטח יריותיו של איש ימין אנליטי, ששימו לב, לא פעל חלילה על סמך איזו תחושת בטן בלתי מנומקת, אלא קיבל היתר מפורש למעשהו מאנשים רצינוליים, שעיסוקם הוא פרשנות של דברי האלוהים, שכידוע ברא את העולם ב6 ימים, לפני 5000 ומשהו שנה.
שלא לדבר על חוסר הרציונליות של פעיל השמאל אמיל גרינצוויג, שלא רק חילל שבת כדי להפגין (ואם זאת הומינסטיות, אז אני צנצנת), אלא שאח"כ עוד הביעו כמה מחבריו פליאה על כך שאדם שהרציונל הוא נר לרגליו, החליט להרוג אותו ע"י שימוש ברימון יד. נו, למה כבר אפשר לצפות מחבורת אנשים, שלא מפסיקה לחשוב מהבטן.

היטיב לבטא את הרציונליות של הימין הדתי גם המגיב עוזי ו. כשחרף כל הספינים התקשורתיים שליוו את ארועי הימים האחרונים, הצליח הוא לשים את האצבע על האירוע הבאמת שערוריתי (רציונליות, כבר אמרנו?) שארע כאן: חילול השבת שנכפה על חיילי צה"ל. זה בסדר גמור כמובן לשלוח את אותם חיילים ממש בידים ריקות כדי להתמודד עם פורעי חוק, ואין גם צורך להתרגש יותר מידי מהעובדה שעשרות מהם נפצעו, אבל זה שגרמו להם לחלל שבת?! באמת קשה למצוא מילים שתוכלנה לתאר את ההידרדרות המוסרית שפושה בציבוריות הישראלית בעשורים האחרונים.
פושעי אוסלו לדין! 100471
כשאהיה עורך עיתון, אצטרך להקצות שטח לכיסוי כל ההיבטים של הסיטואציה. מכיוון שאני (ברוך השם) לא עורך של שום דבר (בינתיים), אני יכול להגיב על אותו חלק של האירועים שלהערכתי לא יטופל בתשומת הלב הראויה על-ידי מגיבים אחרים.

לא הבעתי בינתיים את דעתי על שום היבט אחר, ואני מברך אותך על הראיה החודרת שבעזרתה אתה מסיק מה אני חושב גם במקום שלא אמרתי כלום.
אוסלו זה לא משחק כדורגל. 100476
הדמגוגיה באה מימין ומשמאל כאחד, בהתקפה מתפרצת. הימין מתפרץ באלימות והשמאל בבוגדנותו הצינית המלאה ברעל אופיני.

הדמגוגיה נמסרת למרכז שמצליח לעקוף את השאלות הקשות ע"י טשטוש דעותיו. המרכז בועט את הדמגוגיה אל עבר גדר ההפרדה (שחס וחלילה... היא לא באמת גבול בינלאומי) וגווול.... ללללא! החמצה! הקונצנזוס מנמנם במרכז הדשא והדמגוגיה פוגעת בראשו ונבלמת.

הקונצנזוס מתעורר לרגע ומביט, בהלם בקו"ם אופיני, על הדמגוגיה שהתגלגלה לרגליו והוא איננו יודע מה לעשות. הקונצנזוס מחליט שאין לו כח להתעסק בכל הענין והולך לישון ביציע (הרי יש היום יצפאן, הרי הצענו לערבושים כבר הכל והם ירקו לנו בפרצוף, הרי כולם מושחטים נמאסתם והרי המפלצת המדושנת "שרונופואד" תדע כבר לבד, מה אפשר לעשות עם הדמגוגיה).

הדמגוגיה לבד על הדשא... מי יקח את הדמגוגיה ויבעט אותה אל עבר "גדר" המחנה היריב, בנסיון נואש נוסף? נחזור אל המשחק לאחר הפרסומות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים