בתשובה לג. שמעון, 20/10/02 12:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שמעון, אני מניח שהציטוט הבא מוכר לך (למרות תרגומי הכושל): "אינני עיוור לעובדה שישנם רבים שעדיין מאמינים שעל עניני העולם שולטים הגורל והאלוהים, בצורה שלא מאפשרת לאדם הזהיר והמפוקח שום יכולת להתערב." נהוג לחשוב שהמאמינים תולים את מעשייהם בציווי עליון (תרתי משמע) מוחלט ושהאדם חייב לבצע. לכן אי אפשר בכלל להרהר על משמעות או על תוקף הציוויים. אבל זהו טיעון מעגלי, בפרוש ליברלי, או נבואה המגשימה את עצמה, בפרוש מחמיר. המאמין טוען שפרשנותו שלו - הארצית - לציוויים עליוניים שאותם - הוא מניח - העביר לו האל דרך מדיה גשמית, ולכן היא מחייבת "ואמיתית". מכיוון שהיא מחייבת ואמיתית הרי שהוא חייב למצוא לה פרשנות נוספת (דרש עמיק יותר) שתתמוך בפרשנותו שלו. אך מהן הערכים עליהן מיוסד כל המבנה הערטילאי הזה? האם אין אלה אותם כוחות מוכרים של כוחנות,פחד, דחית השונה, רודנות (פיזית ורוחנית)? בקיצור, האם אפשר לזהות בהם את אותם יחסי איבה כוחניים שאנחנו מוצאים בכל ההיסטוריה של האדם והחיות. אולי אפשר לראות שבעצם, האמונה מנטרלת באופן דיאלקטי את היכולת האינטלקטואלית האנושית - ככל שמעמיסים פרשנות על גבי פרשנות - כולן מתחום הרוח ,המוסר והאמונה כביכול, הרי הולכים ומתגלים הכוחות הקמאים הבסיסיים ביותר. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |