בתשובה לכליל החורש נאורי, 21/10/02 17:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. כפי שהשבתי לגיל, לא הקמנו מדינה רק בגלל פיקוח נפש - אבל זהו בהחלט אחד השיקולים; המדינה הוקמה גם כדי להוות מקלט ליהודי העולם, והתארגנות להגנה הדדית. ב. ראשית, העובדה ששוטרים נפגעו בזמן הפינוי אינה מעידה על סכנה לנפש שהיתה נגרמת לו היו דוחים את הפינוי ביום. שנית, תודה על ההנחתה. התנגדות אלימה לשוטרים וחיילים שבאו לעשות את מלאכתם ראויה לגינוי בכל תוקף. ג. אני לא בטוח שהבנתי את השאלה. בעניין הפלגה למרחק קצר, "ומצור לצידון, וכיוצא בהן [שהן קרובות זו לזו] --אפילו לדבר הרשות, מותר להפליג בערב שבת". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני לא מסכים. אם פיקוח נפש היה שיקול, אז הוא היה *ה*שיקול (מטיבעו של *פיקוח* נפש הוא שזה לא דבר שמשקללים, אלא דבר שדורס דברים אחרים) ואז פיתרון הרבה יותר פשוט היה התבוללות. (ואני מתייחס כאן לראשית ההתעררות של הרגש הלאומי היהודי, בסוף המאה ה19. אני מסכים שהמפלגה הנאצית הפכה את הקערה על פיה, גם מבחינה זו) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיקול היה פשוט ישומה של התעוררות לאומית. יש שיקול אחר להקמת מדינת לאום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה מגזים. אף שיקול לא דורס את החיים הנורמליים. אם ''פיקוח נפש'' היה כזה דבר מוחץ, היה אסור ללדת (שהרי הילדים ימותו בסופו של דבר). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |