בשם בדוי 10124
הנה, כתבתי בשם בדוי, שלא יחשבו שאני הומו.
רק בגלל שאני מגיב למאמר על הומואים.
מיעוט התגובות וצורתם, מספירות בכדי להרתיע את היוצאים מהארון.
אז הנה תגובה נוספת 10128
למרות שאין לי מה לומר בנושא ובסה''כ אני מסכים עם הנאמר במאמר שלעיל על שני חלקיו, אני מגיב ולו כדי לתת לאלו שיש להם מה לומר בנושא והם מפחדים שתדבק בהם נטיה מינית שאינה שלהם, תחושה יותר טובה.
בשם בדוי 10131
אין הרבה מגיבים לכתבות הללו עקב מספר גורמים:

ראשית כל, הנושא הנו בעל רגישות עצומה ומורכבות גדולה, ונושא עמו מטען רגשות מעורבים וחזקים.

וכי מה יגידו המגיבים? כי היציאה מהארון הנה קלה? כי הומוסקסואלים הנם סוטים?
אין מה לומר ממש כנגד או בעד מאמר זה, אלא רק לקרוא ולחשוב, כיוון שרובנו אינם כאלו,
וכסטרייטים אין אנו נמצאים במצב מתאים ואין לנו את הכלים להתווכח על נושא שכזה עם האנשים אשר מהווים את הנושא ובטח שלא בינינו, אלא רק להעלות השערות קלושות.

כך גם במאמר על הדיכאון שירדן ניר כתב.
רוב האנשים, למזלם, אינם יודעים באופן אישי את כל מורכבויותיו של דיכאון קל או קשה
וטוב שכך.
ולכן קשה עליהם לנהל דיון בנושא כה אישי בהם הם יכולים רק לתהות או לשער.

דרך אגב, האם עניין התגובות המועטת אכן כה מרתיע?

חבל, אני מקווה שתרמתי מעט אם אכן כך.
חוסר תגובה 10165
אם מספר התגובות כל כך משמעותי, הרי בעקבות המאמר האחרון הייתי צריכה להסיק את המסקנות המתבקשות ולהפסיק לפרסם לאלתר.
כמו שכתבו בנושא העיוורון, וכמו שכתב כאן אילן - לפעמים אנשים קוראים ואין להם יותר מדי מה לאמר.
מבחינתי, עצם זה שאנשים קוראים - שאני קוראת - זה כלי ללמוד על עוד עולמות, ואנחנו יוצאים נשכרים. ואגב, חשובה האיכות ולא הכמות.. :-)
בשם בדוי 515259
אני לא מגיב אף פעם לכתבות בנושאי פוליטיקה, מחשש שיחשבו שאני ערבי, ולכתבות בנושאי כלכלה, מחשש שיחשבו שיש לי כסף.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים