בתשובה לדורון הגלילי, 24/10/02 10:59
נו, אם חובה, אז חובה. 101535
והעובדה שמדובר בחובה גורמת לכך שגם מי שלא מעוניין להיות בבית הספר יהיה בו, וגם מי שמעדיף ללכת לים יישב במקום על החוף על הכיסא מול המורה.

כמו שאני רואה את זה, העובדה שכולם מחוייבים להגיע לבית הספר (נו, נניח) גורמת לזה שגם מי שלא מתאים לו יגיע, ויותר מזה- מי שמגיע לא מרגיש שניתנת לו בחירה.
באחד הדיונים הישנים עלתה השאלה למה אנשים מוכנים להשקיע שעות רבות ללא תמורה (כשהכוונה כמובן לתמורה כספית). לדעתי התשובה היא פשוטה- אם אתה מאמין במשהו ומבין את חשיבותו, אתה תסכים להשקיע בו.

מבחינתי לימודים (או השכלה או תעודת בגרות, זה בכלל לא רלוונטי) נכנסים לאותה הבחנה. אני מאמינה שאם כל אחד היה צריך לעשות לעצמו את ההחלטה האם ללכת לבית ספר או לא, ומחליט בסופו של דבר כן ללמוד, הוא היה עושה את זה בהרבה יותר נכונות.‏1

1 כשלמדנו למבחן הפסיכומטרי, לא היו שום בעיות משמעת בכיתה. לא בדקו נוכחות ולא בדקו שיעורים, ולמרות זאת, כולם עשו מאמצים עצומים כדי להגיע לכל אחד ואחד מהשיעורים. למה? כי הבחירה להגיע לשם הייתה שלנו. אף אחד לא הכריח. כל אחד עשה את השיקול לעצמו, ותהליך המחשבה גרם לכך שנסביר לעצמנו למה זה חשוב *לי* לעשות את זה דווקא *עכשיו*.
נו, אם חובה, אז חובה. 101539
לדעתי הצגת הבעיה כחובה מול רשות היא פשטנית מדי.
למרות שעברו כמה עשורים מאז עזבתי את מערכת החינוך, נראה לי כי הבעיה הגדולה יותר היא הפער, או אפילו הסתירה, בין היומרות החינוכיות של בית הספר, לבין התנהלותו בפועל.
אם בתי הספר היו מסתפקים בתפקיד הצנוע ללמד (כן, כמו שכתבת כש*למדנו* למבחן הפסיכומטרי וגו'), או לחילופין היו מציגים דמויות ודפוסי התנהגות חינוכיים (1), האנטגוניזם לבית הספר היה יורד פלאים (נכון, הוא היה נשאר - בשוליים), גם כאשר הביקור בבית הספר היה נשאר בגדר חובה.

_________
(1) אני בכוונה לא נכנס לדיון מיהם דמויות חינוכיות ומהם דפוסי התנהגות חינוכיים, ובוודאי שלא לְמה לחנך.
נו, אם חובה, אז חובה. 101585
בעמותה למען החתול גובים קצת יותר ממאתיים ש''ח עבור חתול מאומץ. (זה מכסה את כל החיסונים, בטוח רפואי לחודש, ואם החתול בוגר גם את עלות העיקור)
הסיבה הרשמית היא כיסוי הוצאות, הסיבה האמיתית היא שאנשים מעריכים יותר משהו שהם שילמו עבורו מאשר את מה שהם קיבלו בחינם. כמו שאדם חושב פעם נוספת לפני שהוא נוטש חתול שהוא שילם עבורו, כך גם לימודים שעולים כסף יזכו ליחס יותר רציני מאשר לימודים שהם גם חובה וגם חינם.
חובה 101772
את מפספסת את הנקודה.

זוכרת את בעל זבוב ? "חברה הלוקה בכל תחלואיה של החברה האנושית" ? מערכת החינוך לא אמורה לתת רק השכלה. להיפך, רוב המשתתפים במערכת הפדגוגית בימינו מדקלמים את הסיסמא "לא השכלה אלה כלים לרכוש השכלה". מה שמערכת החינוך אמורה לספק (לדעתי) מעל הכל הוא *חינוך* (ונא לשים לב: "מערכת ה*חינוך*" ולא "מערכת *ההשכלה*", לעומת "מוסדות ל*השכלה* גבוהה").

מערכת החינוך אמורה לחנך את הילד והמתבגר כדי שהוא יוכל להשתלב בחברה האנושית. וכדי שבעל זבוב לא יקרה שוב במציאות. זה שהיא לא מבצעת את התפקיד הזה, ושזו בין השאר גם פונקציה של משאבים שמקצים לה, זה סיפור אחר. אבל בשם המטרה הזו רצוי ואולי אפילו הכרחי להחזיק את הילד בבית הספר. לא במחיר של שלילה מוחלטת של החופש הפרט שלו, אבל בהחלט תוך הגבלת חופש הפרט בתחום הסביר.

וכל זה כמובן לא משנה את העובדה שאני הייתי מרסק את המכשיר, או פותח אותו ומנסה להבין איך הוא עובד כדי לעבוד על המערכת, או סתם נותן אותו לחבר שלי - ונהנה מכל רגע.
הערה אחת 101776
"כדי שבעל זבוב לא יקרה שוב במציאות" -

רק להזכיר: סיפור "בעל זבוב" מעולם לא קרה במציאות! זה סיפור.
אולי סיפור בעל מסר חברתי, אלגוריה אם רוצים.
ועם זאת, סיפור.
הערה אחת 101785
זו צורת ביטוי. אני יודע שהספר לא התרחש במציאות, אבל אני משוכנע שהתופעות המתוארות בו קרו גם קרו. רוצה דוגמא קלילה פשוטה ואקטואלית ? האונס שבוצע בידי הנערים מרמת השרון. איך ייתכן שחבורה של בני טובים בגיל יחסית מתקדם (זו הקדמה לכל מי שיעלה בעתיד את הטיעון של "בסדר, אבל בגיל 16 כבר...") מסוגלים לעשות מעשה שכזה ?

מסוגלים. כאן ועכשיו. לא אי בודד, לא לפני כמה עשורים, ובלי עוני או אלימות במשפחה. ומהבחינה הזו, בקנה מידה ותנאים שונים, "בעל זבוב" חוזר ומתרחש במציאות יום יום.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים