בתשובה למשה דורון, 04/10/00 12:57
שמיר ושית 10187
גם לתפיסתי המצב הנוכחי אינו נסבל. גם לתפיסתי יתרחש זעזוע, רק שלדעתי מתמזל מזלנו (עדיין) ונפלה בחלקנו זכות הבחירה אם נוכל לשלוט בזעזוע זה או שזה יבוא לנו בבום, כמו יום כיפור, כמו האינתפאדה..
החברה הערבית-ישראלית כיום היא לא בדיוק ציבור דמוקרטי נאור, וזו לא רק אשמתם, כי אנחנו "עזרנו" להם להיות כאלה. הצבעתם למפלגה שלי? תקבלו מערכת ביוב. שלחתם פעילים? קבלו עוד תקציב למועצה המקומית. חוץ מזה דפקנו אותם הרבה שנים, ובתמורה "החלקנו אותה" כל פעם שהם עברו על החוק. אנחנו לא ניתן להם אישורי בניה, אבל לא ממש נהרוס להם את הבתים. נזרוק את מערכת החינוך שלהם לזבל, אבל לא ממש נפעל כנגד התנועה האיסלמית. לאף ממשלה לא היה ממש ראש לנקות את הארוות הללו. חזקים על חלשים, בבעיות האמיתיות מפחדים לגעת. אני מסכים אתך שמדינת ישראל צריכה להחזיר לעצמה את "היציבה הנכונה" שלה כמדינה דמוקרטית (וזה נכון גם לגבי אוכלוסיות אחרות, כמו תנועות ימין קיצוניות, גופים חרדיים מושחתים ועסקים פרטיים שחורים ואפורים).
הכיוון שאני חותר אליו הוא שצריך להוציא את כל ערימות הזבל שהצטברו מתחת לשטיח. צריך לעשות את זה לאט (תהליך אוסלו החל לפני כמה שנים טובות), צריך לעשות את זה בהדרגה (לא לפוצץ את המציאות בפני האנשים), אבל צריך לעשות את זה, לא לנקוט בסחבת ובמשחקי מחבואים. צריך להמשיך ולהניע את התהליך. אין לי ספק שבעייתנו לא תפתר כשנגיע להסכם עם הפלסטינאים בלבד, אלא כשנגיע להסכם שאחריו - עם ערביי ישראל. ישות פלשטינית מוגדרת תוכל לעזור לנו להקיא מקרבנו את כל אותם ניצים שמתנגדים לקיומה של מדינת ישראל. בא ונפתר קודם-כל מהפלשטינאים, אח"כ יהיה לנו יותר קל לטפל בערבי ישראל. זה מה שאני אומר.
שיתמו ונדיבמו כעורב וכזאב 10189
זהו שלא. הפלשתינאים לא חושבים על פתרון עניינם בתוככי הקווים הירוקים שאנו מציירים. יש להם תביעות לזכות שיבה, לשכונות יהודיות לחלוטין בירושלים וכדו'. וזה רק על הנייר, בלב אני מאמין שהם שואפים להכל. ככל שאנו ''נפטרים מהם'' באופן פלאי הם יותר מחלחלים לאוכלוסיה הערבית בתוך ישראל מכיוון שערביי ישראל מבינים ובצדק שכדאי לשמור על יחסים טובים עם אותה חבורה מושחתת שמחר תהייה השליטה.
משהו מעין זה היה בתחילת האינטיפאדה. היה פועל בישוב שלנו, קראו לו אחמד (כמה סטראוטיפי) הבנאדם היה נאמן לחלוטין, פרו ישראלי ואני אישית כילד קטן הייתי נוסע איתו לבדי בטרמפים, חופשי בתוככי הרצועה. בתחילת האינטיפאדה הוא הלין על היד הרכה שאנחנו נוקטים נגד מחוללי המהומות, לאחר חודש הוא התחיל להתחמק בעקביות משיחות פומביות בענייני פוליטיקה, ולאחר מספר חודשים הוא כבר ידע בעלפה את הטענות הקבועות בדבר מדינה, קיפוח וכן הלאה.
אותו דבר עם ערביי ישראל אתה משדר חולשה והתקפלות, מתרפס כשהם יורים, והמסר הברור מחלחל והוא הדין והדיין הם כבר לא המדינה. טוב בשלב הזה אני אפסיק לחזור על עצמי מקווה שהנקודה ברורה. וגם אם לא היא תתבהר בימים-חודשים-שנים הקרובים.
תכייה 10191
1. הפלשטינאים קוראים שכל הארץ שלהם? אני לא מתכוון לארוז מזוודות בקרוב. הם רוצים זכות-שיבה מלאה? איזה בעסה להם, הם לא יקבלו בחיים. בסופו של דבר הם יאלצו לחתום על הסכם סופי, בו הם מצהירים על סוף הסכסוך.
2. אצל הדרוזים קיימת מצוות ה"תכייה". מצווה זו קוראת להטמעות מוחלטת ולהסכמה מוחלטת עם מי שבשלטון. בחוץ תהיה מה שרוצים שתהיה, בבית תהיה מה שאתה. מצווה זו מוכרת גם אצל השיעים, למשל. אבל היא טבעית לכל מיעוט. לעולם המיעוט ישאף להדמות לחברה שמסביבו("תרבות המהגרים", למשל). הדרוזים של רמה"ג היו נאמנים ומאושרים, עד שהחזרנו את סיני. כבר אז הם הבינו מה יקרה גם להם והם עשו תפנית של 180 מעלות, והחלו להתחנחן בפני הסורים. כך גם מכרך אחמד.
אני איני רואה בכך הפתעה גמורה, גם לא כפשיטת עור הכבש וחשיפת שיני הזאב.
גמר חתימה טובה.
תכייה 10192
1. "יאלצו" - נו טוב. חבל שלא ידענו את הטריק הזה קודם היינו מספרים להם שהם יאלצו לחכות לנצח בסודן וחוסכים לעצמנו את הסכמי אוסלו.

2. לא טענתי שזו חשיפת שיניים, פשוט הסברתי כיצד המשך התהליך הנוכחי יביא למצב דומה אצל ערביי ישראל.

תודה. וכן למר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים