בתשובה לברקת, 23/10/02 16:11
הבעיה של קולומביה 102082
(דיאנה): אני חושבת שהבעיה של קולומביה דומה לבעיה של אמל"ט בכלל (וכאמור, גם של מדינות אפריקאיות).
אני חושבת שהגורם לכך הוא לא סכסוך בין ימין/שמאל, טובים/רעים או פדרליסטים/ריכוזיים או כל דבר אחר. כל אלו הם רק צורות ביטוי של משבר חמור שמלווה את קולומביה עוד בטרם זכתה בעצמאותה. כמובן שהתנאים הפיזיים מקשים עוד יותר, למשל פני השטח של קולומביה שגורמים לתת-מדינות בכל אזור (שרשרת האנדים מתפצלת לשלוש שרשראות בקולומביה שיוצרות נתק בין האזורים השונים).
הבעיה של קולומביה נעוצה עוד בכיבושה האכזרי ע"י הספרדים. סה"כ בקולומביה השתרר שלום יחסי והכיבוש היה טראומה אמיתית. קולומביה הספרדית נולדה מתוך מרחץ דמים, שבתת-מודע הקולקטיוי מהווה את האתוס הלאומי האמיתי. לאחר חורבן התרבויות האינדיאניות, הגיעו המתיישבים הספרדיים והחלו להיווצר כמה קבוצות אתניות - הלבנים הטהורים, האינדיאנים הטהורים, העבדים השחורים ובני התערובת, שהחלו להוות את רוב האוכלוסיה. הלבנים הטהורים הפכו להיות לאליטה וסמל למופת. נוצר מצב שהרב המעורב החל להתכחש לשורשיו האינדיאנים (והאפריקאים) וניסה להידמות ללבנים. מאותה סיבה קיימת הערצה בלתי רציונלית לכל מה שהוא זר, בין אם מקורו באירופה או בצפון אמריקה. זו אחת הסיבות שכל כך קל לגורמים מצפון אמריקה ואירופה לעשות בקולומביה (ובדרום אמריקה בכלל) ככל העולה על רוחם, בד"כ תוך כדי שיתוף פעולה מלא של רוב הציבור (רוב הקולומביאנים מעדיפים להסתכל לכיוון השני כשטובחים באינדיאנים או בבני השכבות הנמוכות, ויש אף רבים ששמחים על כך).
אני חושבת שקולומביה היא כמו ילד חולה, שצריך לעזור לו לעמוד על הרגליים בכוחות עצמו, ולא לקשור אותו לקביים לכל ימי חייו, כי ההישענות הזו על גורמים חיצוניים היא בעצם מקור כל הרע.
(נמרוד): החברה הקולומביאנית היא חברה כ"כ מפוצלת, שלעיתים כל קבוצה מגדירה את עצמה בתור "אנטי" של קבוצה אחרת, ולא על סמך הערכים התרבותיים האמיתיים שיש לה (וזה לא שאין ערכים כאלו - החברה הקולומביאנית היא מגוונת ועשירה מאוד בהרבה מסורות, מנהגים ותרבויות). אין שום רגש של סולידריות שמאחד את כל הקולומביאנים, אין שום דבר שנמצא בקונצנזוס הלאומי של כולם.
מה שאותי מפחיד הוא שאפשר לראות את אותו הדבר מתרקם גם פה, בישראל. תמיד היו פה חילוקי דעות, שהגיעו גם למקרי אלימות, אבל תמיד הסתובבנו סביב נקודה משותפת. היו הקונצנזוס שלנו הולך ודועך.
ובדומה לכך, הבעיה של ברזיל 102754
מכתבכם זהה בתוכנו לתיאור שתיארה בפני חברה ברזילאית. ההבדל העיקרי בין סיפורה וסיפורכם היה בכך שהיא תיארה את השפה הפורטוגזית-ברזילאית כאחד משדות הקרב המהותיים בתחום אותה "הידמות ללבנים".

האם אותה "הרעלת אנגלית" מתרחשת גם בקולומביה? האם עוצמתה הטבעית של הספרדית חזקה יותר?
ובדומה לכך, הבעיה של ברזיל 103018
בקולומביה אולי המצב שונה מעט, כלומר למרות שבקרב ''הצפונים'' אפשר למצוא כל מני אופנות לשוניות מתחלפות (שבעיקר נגזרות מהאנגלית), באופן כללי קיימת רתיעה גורפת משפה זו, כלומר רוב הציבור לא כ''כ יודע ולא מעוניין לדעת אנגלית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים