בתשובה ליוסי גורביץ, 05/10/00 1:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איני יודע על מי אמרת שהיא תועבה. אבל אם התכוונת לדת היהודית, אזי אין לי אלא להשיבך, שאתה משתייך לחוג "מכובד" מאד של מומרים , של אנשים כמו פופקורן שלא מצאו את ידיהם אצל מומחים ואצל משכילים. לומר על יהדות תועבה?! קצת מוגזם ואולי יותר מקצת..... מה שפינוזה תרם לאנושות? מי גנב פחות בגלל שפינוזה? מי התנהג יותר טוב, מי ניסה להיות אנושי יותר בגלל שפינוזה? למי היה לב יותר טוב בגלל דבריו? לומר על מנשה בן ישראל "קוריוז" זה כמו לומר על בן גוריון "קוריוז". נסה לומר כך על בן גוריון כך. אין לי בעיה עם קביעתך, רק אני רוצה לראות כיצד תעמוד כאן מול כל האנשים. אתה לא בדקת את כל הרווחה שהביא מנשה בן ישראל ליהודים באותה תקופה, ולומר עליו קוריוז, אתמהה. הגאון מוילנא תרם לאנושות דקויות שאיני חושב שאתה תבין אותם, פשוט לא כל דבר אפשר לראות בעיניים פשוטות, אתה צריך עבור ההסתכלות "טלסקופ". אתה כל כך מרוחק ממנו שלראות אותו אתה תצטרך לכלי עזר. יש אנשים שחיו מבלי שאיש היה יכול להבינם. נכון , אתה צודק. אז מה? מה חייבת האנושות לעשות עבורם, להשתנות? למה, אולי שהם ישתנו? ההקבלות שלך לאינקוזיציה, מוטעות ומטעות. ואתה יודע למה. לא השבת לי על שאלותי בקשר לגילדות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל אני מעדיף לא להתעמת איתך ועם דעותיך החשוכות. מי גנב פחות בגלל שפינוזה? אני לפחות יכול לדעת מי גנב יותר בגלל עובדיה יוסף. אם תקרא קצת ממאמריהם של שוללי הדת - משפינוזה ועד מארקס - אני מבטיח לך שתמצא עושר רוחני רב בהרבה מאשר בכתבי רבי נחמן מברסלב, שלדעתי כתב מה שבתקופה מאוחרת יותר היה יכול להיקרא "רומנים למשרתות". הגאון מוילנא? המהר"ל מפראג? נו, באמת. הרמב"ם היה, אכן, הוגה דעות דגול. רוב הדברים שהאמין בהם שגויים. המיעוט שאיננו שגוי - איננו מקובל על הממסד הדתי דהיום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יובל,מה קרה שכל כך היית צריך עכשיו להפנות מזמנך היקר לאדם "חשוך" כמוני. איני יודע גם כמה להודות לך, על הנסיון "לחינוך" מחדש. אני מרגיש כך. אתה ודאי כל כך נאור, שרק פניני השכלה וברקי זוהר יוצאים מתוך הראש הפורה שלך. תראה ממש חבל, שלא כל מדינת ישראל ,יודעת על הכושר הנפלא שלך ללכת נגד הרמב"ם, נגד המהר"ל מפרג שהיה גר בארץ שהיום היא קומוניסטיט. כנראה שזאת הסיבה שעדיין יש בפראג את הפסל לציון חייו של המהר"ל. אילו היה חי בארץ לא היו נותנים לבנות פסל לציון חייו, ואיני מדבר כרגע מהפן הדתי. ואם היה בנוי, היום היו מורידים אותו. היו אומרים עליו מנהיג החשוכים......לדבריך!! בכלל הרחובות הנושאים את השם של הגר"א.... מזמן היו צריכים להחליף את שמות הרחובות האלו ביצחק רבין, שודאי תרם יותר למדינה מאשר הם. בכלל אני צריך ל"נשק" את קצות ציפורני רגליך, שבכלל אתה מרשה לי להסתובב כאן עלי ארץ שאתה "בעלים" עליה. תודה....... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו הייתי נוצרי או מוסלמי יכולת, כנראה, לקרוא לי "מומר", אבל אינני מונותאיסט או פגאני, כך שהביטוי אינו במקומו. אני, אגב, רואה את עצמי כמתיוון. היהדות היא תועבה, מכמה וכמה סיבות שאין כאן המקום לפרטן. היא בפני עצמה תועבה לא חשובה במיוחד, שכן מספר מאמיניה מעולם לא היה גדול מדי, אבל היא הולידה את אם כל התועבות, הנצרות. אין לה כל חשיבות אחרת, אלא כהקדמה לנצרות. מנשה בן ישראל היה קוריוז. הוא פעל מתוך אמונה משיחית, לפיה פיזור היהודים בעולם כולו הכרחי לביאת המשיח - אמונה שהייתה משותפת לו ולפוריטנים, ראוי לציין, שאם לא כן, לא היה קרומוול מתיר ליהודים להתישב בבריטניה. אמור מעתה: מנשה בן ישראל חשוב פחות מאמונותיו הדתיות של הלורד פרוטקטור. הוא חשוב, אולי, לתולדות היהודים בבריטניה; אלא שהכל יסכימו שמדובר בנושא זניח לעומת הנושאים שעסק בהם שפינוזה (חוץ, אולי, מפנאטים דתיים). את השאלה שהפנית אל שפינוזה אפשר להפנות גם אליך: כמה אנשים גנבו פחות בגלל שבטקסטים היהודיים נאמר "לא תגנוב"? יש לך מספרים? הגנבים משום מה תמיד הקפידו להתעלם מהסעיפים האלה בחוק. עדיין מנסים להבין למה. מבחינה אנושית-כללית, לא יהודית-ישראלית פרטנית - ואמת המידה שלי היא אנושית - בן גוריון הוא, אכן, קוריוז: אחד מעשרות מנהיגים של העולם השלישי שיצרו מדינה פגומה במיוחד, בעלת סגנון דיקטטורי. אם כבר, הייתי משבח את יורשיו, שנפטרו מסגנונו האישי הסמכותני. אין ספק שהוא חשוב כדמות בהסטוריה הישראלית, אבל מדוע עלינו להניח שההסטוריה הישראלית היא קורפוס חשוב מן ההסטוריה של סוף המאה העשרים? אינני זוכר - קראתי שוב את שאלתך - שום דבר בקשר לגילדות. אנא פרט שנית, ואשמח לענות. אנא פרט מהם הדברים החשובים _לאדם_, לא _ליהודי_, שכתב הגאון מוילנא. ההקבלה שלי בין התנהגות קהילת אמסטרדם לבין התנהגות האינקוויזיציה הכירה בהבדל אחד, שאותו הדגשתי: חוסר כוחה של קהילת אמסטרדם היהודית להוציא מן הכוח אל הפועל גזרי דין מוות. אילו היה ניתן לה כוח זה, סביר שהייתה עושה בו שימוש; ככלל, כשכוח קיים, משתמשים בו. ודוק: לא כל עונשי האינקוויזיציה כללו שריפה. שריפה היא עונשם של ה RELAPSI, החוזרים לסורם, ושל אלו המסרבים מלכתחילה לקבל את עמדת הכנסיה. רוב האחרים נפטרו בעונשים קלים יחסית - יחסית לשריפה, כמובן - שהחשוב שבהם הוא טקס השפלה פומבית. יהודי אמסטרדם ידעו זאת היטב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |