 |
יוסי,
כובשים ונכבשים - לא. שווים בין שווים - כן. אפילו במערב יש דוגמאות מנוגדות: הסקוטים, לדוגמה. האם מאות העמים של האימפריה הרוסית היו "עמים כבושים"? גם היום, רובם לא רק שלא מתנגדים ל"שלטון הזר" - הם מקבלים סיוע ממוסקבה ומרוויחים מכך לאין שיעור. יתרה מזאת: בישראל יש יותר ממאה-אלף עובדים זרים שמהם לא ניתן להיפרד. אם המגמה הקיימת בעולם תימשך - המספר הזה רק יגדל. מדינה לאומית דמוקרטית היום יכולה להתקיים בעיקר לפי הדגם היווני: מחולקת ל"אזרחים" שווי-זכויות ו"תושבים" המשרתים אותם.
אתה אומר "רצח הדדי". איך הדדי? גם נלסון מנדלה עבר עשרות שנים של רצח הדדי? יש פה כבושים וכובשים, מנצלים ומנוצלים. הפתרון הסימטרי-כביכול של הפרדה מסתיר מאחור את העובדה הפשוטה הזאת. לפתרון הזה אין עתיד, ולו בגלל שהפלסטינים לא יכולים להעמיד הנהגה (ולהשיג תמיכה בין-לאומית) שתבטיח להם סימטריות בהסדר ה"הפרדה".
מעבר לכך, העובדות הן פשוטות. מדינה פלסטינית היא בדיחה. לא רק שהיא תהיה קטנה וחסרת משאבי-טבע אפילו יותר מישראל הזעירה, בניגוד לישראל היא גם לא תיהנה מפטרונאז' אמריקאי ותהפוך לרפובליקת בננות (כמו שאר המדינות מסביבנו). לקפיטליזם הפלסטיני אין סיכוי (שוב, הבט סביבנו). פלסטין פשוט תהיה סרח עודף לכלכלת ישראל. לא רק זאת, אלא שהבורגנות המושחתת של הפלסטינים תשלח את עניי השטחים כל כמה שנים להיהרג על "גאווה לאומית". זה כבר קרה פעמיים.
וכל זה יכול לקרות בתנאי שישראל תסכים לתת לפלסטינים "הסדר הוגן" שירצה את ערפאת, ובתנאי שאחת ממדינות ערב לא תחליט לגאול את הפלסטינים מעצמאותם. במקום לדבר על ארמונות פורחים באוויר, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו למה הועלתה הצעת ה"הפרדה" אחרי מאה שנות חיים משותפים, את מי זה משרת ולאיזו תוצאה ממשית (לא אוטופית) זה יביא. עשר שנים של מדריד-אוסלו יכולות להראות לנו כבר את הכיוון שבו מתפתחת ה"הפרדה".
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש