בתשובה לעמית מנדלסון, 27/10/02 20:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
והייתי מרחיב: בעבר (ובהווה), נטען שהמפתח לכל הבעיות נמצא בסוגיה הבטחונית. הרי אם נגיע למנוחה ולנחלה, יזרמו המשקיעים מחו"ל וגם לא נצטרך להשקיע כ"כ הרבה כסף בצבא, ואז נוכל להשקיע בפיתוח, בחינוך, באיכות סביבה והכל יהיה ורוד וירוק. לכן השיח הפוליטי תמיד היה התנגשות בין תומכי השלום לתומכי הבטחון, ומשופע בפלאפלים וחרבות. וע"מ לרכז את כל המאמץ בהשגת השלום/הבטחון, ניסו להשיג מדדים כלכליים מסויימים. כך המשיכה האפליה, הקיפוח, חוסר הצדק ועוד מכות חברתיות. ואולי זו טעות? אולי המפתח לשלום ולבטחון נמצא דווקא בחיזוק החברה האזרחית שלנו (ושל הפלסטינים)? אולי אם נשאר בג'נין לא רק כדי לחסל עוד מחבל ועוד מחבל ועוד מחבל אלא גם כדי לבנות תשתיות כדי שהביוב לא יזרום ברחובות, כדי לבנות מערכת של ביטוח בריאות וחינוך שוויוני, אולי נצליח לנטרל מחבלים פוטנציאלים? בטוח שנוכל להוריד מעצמנו הרבה מאוד לחץ בינלאומי. אם נשאר שם גם הרבה מאוד זמן, נוכל לדאוג שדור המדבר הזה יפנה את מקומו לדור שלא גדל על ברכי הסתה ושנאה, אלא לערכים פציפיסטים יותר. אבל כפי שציינת, עמית - לא השכלנו לעשות את זה גם פה בבית. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |