בתשובה לעדי סתיו, 28/10/02 9:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. אם הצלחת לקרוא את הרגשות שלי בהודעה קצרה בטוק באק, סימן שהם לא כל כך מודחקים, נכון? 2. אני מכירה מספיק ביטויים גסים, תודה, ואם ארצה להשתמש בהם במפורש אעשה זאת. ההיצמדות שלך ל"פוטנציאל המיתי" של "תגובת הווזלין", ההתעקשות להיצמד דווקא לפרשנות שאליה לא התכוונתי, מביאות אותי להרהר ב"רגשות המודחקים" שלך עצמך. נראה לך מגוחך? חזור לסעיף 1. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
או שלעוד אנשים נדמה שאפקט הווזלין מיצה את עצמו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק אתה. מה שכן, האינטליגנציה הולכת לאיבוד כנראה כשזה מגיע לביטויים חד משמעיים. גם אבירי התייחס בשמחה לא אינטליגנטית לעניין הווזלין. לו אני הייתי בורה במושג מסוים, לא הייתי מבינה אותו כהלכה והיו מסבירים לי אותו, הייתי קוראת, אומרת תודה ושותקת. ודאי לא הייתי מזילה ריר מכאן ועד הודעה חדשה על מושגים פיזיקליים, למשל, ומייחסת אותם לאיזו שובבות מינית של הכותב. וזלין על עדשה להשגת אפקט של פוקוס רך: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) *אנחה* איפה אני טוען לידע _כלשהו_ על הרגשות שלך? 2) אין לי פרשנות מיוחדת לעניין הווזלין דווקא (כמו שדורון אומר). אלא יש לי בעיה עם התגובה כולה, שהיא לדעתי יוצאת דופן באייל בכלל ואצלך בפרט (ומכאן "הפונציאל המיתי"), עם או בלי כינויים גסים מסוג כלשהו. Never offend people with form when you can offend them with content, וכאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כאן, לקראת הסוף ("הרגשות המודחקים") תגובה 102570 2. זה סגנון הכתיבה שלי. אבל מילא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. בהודעה המקורית (תגובה 102273): "רגשות מודחקים _בחברה_". לא שלך אישית, חלילה. 2. שלחתי תשובה באימייל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |