בתשובה לNoga, 29/10/02 16:27
בקרוב אצלכם. 102910
לא לא לא, הקטנת פערים לא מחייבת מיסוי גבוה יותר של העשירים. זאת צורת מחשבה שגויה שנובעת מהקצנת מדינת הרווחה. פערים נמוכים *אפשר* להשיג ע"י תשלומי העברה ומיסוי, אבל אפשר גם להשיג אותם ע"י אכיפה אמיתית של שכר מינימום, הגבלות שכר במגזר הציבורי, ויצירת תנאים מתאימים לשיעור אבטלה נמוך (2-3 אחוז). במצב כזה, לעובדים יש יותר בסיס להתמקח עם המעסיקים על השכר, ולפחות בקרב העשירונים המרכזיים (נגיד, 3-7), יש אפשרות לשיפור ניכר של מצבם (שיבוא, כמובן, על חשבון הרווחים של העשירונים הגבוהים יותר, אבל בסה"כ, נראה לי, הגאות הזו תשפיע לחיוב על כולם).

אפשרות נוספת להקטנת פערים, אגב, היא הסרת הקלות מסוימות שניתנות להון, וכן ביטול קצבאות אוניברסליות וביסוס כל תשלומי ההעברה על מבחן הכנסה (כלומר - משפחה שמרוויחה 20,000 ש"ח לחודש לא צריכה לקבל קצבת ילדים).
בקרוב אצלכם. 102914
-ומי ישלם את אותו שכר מינימום? המעסיקים (העשירים) או המדינה (ע"י כספי מיסים, מה שמחייב יותר מיסוי)?
-הגבלות שכר במגזר הציבורי לא תבאנה לצמצום פערים. עשירי ישראל משתייכים למגזר הפרטי.
-"יצירת תנאים מתאימים לשיעור אבטלה נמוך" - למה הכוונה? אם בעבודות יזומות עסקינן, הרי שמדובר על כספי מדינה, דהיינו - יותר מיסוי.
-הסרת הקלות להון - ניסינו, העשירים התנגדו.

לצערי, אני חייבת לרוץ עכשיו לעבודה. להשתמע.
בקרוב אצלכם. 102917
- כמובן שהמעסיקים (וגם המדינה, במגזר הציבורי, אבל אני פועל תחת ההנחה האופטימית שלפחות במגזר הזה שכר המינימום כבר נאכף).
- עשירי העשירים, אולי, אבל בעשירון העליון, זה שיוצר את עיקר הפער לעומת רוב האוכלוסיה, מורכב לא במעט מהבכירים בשירות הציבורי. מה שחשוב הוא לא להוריד את המאיון העליון ממקומו, אלא דווקא את שני העשירונים העליונים, תוך כדי ניסיון להעלות את שניים-שלושה העשירונים התחתונים. מחקר אירופאי השוואתי אחד קטם את ה"זנבות" משני הצדדים כדי לחשב מדד ג'יני ממשי, בלי להתייחס למקרי קיצון.
- תנאים לאבטלה נמוכה כוללים יציבות כלכלית של המשק, יציבות מדינית, עידוד השקעות (כן, אני יודע שזה מתנגש עם הסעיף הבא. אל"כ[לכלן]), ביטול מונופולים בתחומי תשתיות (חשמל וטלפוניה, בעיקר - דבר שיביא לירידת עלויות תקורה לעסקים מחד, והתחרות תספק, מן הסתם, מקומות עבודה נוספים) ועוד דברים שאין לי מושג מה הם.
- כן, טוב, זה שהם התנגדו לא אומר שלא צריך לעשות. חלק גדול מהאזרחים בישראל מתנגדים למהלך הנוכחי, ולאף אחד לא אכפת במיוחד.

אגב, היום ברדיו ראיינו כל מיני אנשים שנפגעים מה"גזירות" (אם חד הורית, סטודנטים), כל מי שהביאו נשמע כמו הדוגמה הגרועה ביותר שניתן להעלות על הדעת. אם חד הורית עם חמישה(!) ילדים, סטודנטית תל-אביבית שמאיימת לעזוב את הדירה בדרום ת"א ולחזור לגור עם ההורים (הו!) וסתם איזה אידיוט אחד שחשב שלצחוק על שמות של חברות אשראי בינלאומיות ישרת את המטרה שלו...
בקרוב אצלכם. 103023
לפני כחצי שנה התפרסם מאמר עם עמיר פרץ ובו הוא מציג קווים כללים לרפורמה כלכלית שונה, שתנסה לצמצם את הפערים הכלכליים מבלי לתקוע טריז בגלגלי המשק.
היו שמה כמה רעיונות מעניינים, כמו למשל חקיקת חוק שתגביל את הפער בהכנסות בין עובדים שונים במגזר הפרטי, למשל, שסמנכ"ל לא ירוויח יותר מפי 17 מהעובד הכי זוטר בחברה.
עוד נקודה מעניינת שהוא העלה הייתה שהגדלת ההכנסה של השכוות הנמוכות תעזור למשק, מכיוון שתוספת של 200 שקל לסמנכ"ל לא תכנס למערכת אלא תשכב בחשבון הבנק של הסמנכ"ל (אולי בבנק בחו"ל), בעוד שתוספת שכזו לעני תתגלגל מיד אל המשק - הוא יקנה בזה מוצרי צריכה, או יקח את הבן שלו לקולנוע וכו'.
בקרוב אצלכם. 103097
הרעיון של פי 17 הוא מעניין, ובזמנו אף חשבתי שחיובי. כיום אני רואה בו רעיון בעייתי וקשה ליישום. אנחנו אפילו לא מצליחים לאכוף שכר מינימום...

כסף אף פעם לא "שוכב" בבנק. כסף בבנק הופך להלוואות שניתנות הן לצריכה (במקרה הרע) והן להשקעה בהון (במקרה הטוב).
הגדלת ההכנסה לשכבות הנמוכות תביא לעלייה דרסטית באחד מהשניים: מחירים, או אבטלה (או שניהם). אם מחירו של עובד זוטר עולה ב-‏200 שקלים, צריך להכפיל את הסכום הזה בכמות העובדים, וזו העליה בעלות היצור. את העליה הזו יממנו הצרכנים. כלומר, בעצם, לא הרווחנו כלום (אלא אם מדובר במוצרים שמיועדים לשכבות העליונות, אבל בד"כ אלו לא מוצרים עשירי עבודה, אלא עשירי ידע). לחלופין, מעסיק יכול לבחור לפטר כל עובד חמישי, נגיד, כדי לממן את עליית שכרם של הארבעה האחרים. זה אומר שלארבעה יהיה טוב יותר, אבל החמישי יהיה מובטל.
בקרוב אצלכם. 103124
אגב:

בקרוב אצלכם. 103141
כנראה שהכוונה היא לא לבצע חלוקה פשטנית כ"כ, אלא לאמור שאם חברה מסויימת מצליחה לרשום הכנסות, היא צריכה לחלק את הרווחים באופן קצת יותר שוויוני. (במקום שהמנכל ירוויח 40K ועובד פשוט 4000 במקרה הטוב, צריך לצור מצב שהמנכ"ל ירוויח פחות בהרבה והעובדים שנמצאים בתחתית ירוויחו *קצת* יותר.
בקרוב אצלכם. 103280
הבעיה היא שחלק גדול מההשקעות הללו לא מתבצעות בארץ יוצא שהרבה מהסמנכ"לים שמרויח 200 שקל יותר מזרים את הכסף לעידוד הצמיחה הכלכלית של צכיה בכך שהוא קונה דירה בפראג.
בקרוב אצלכם. 103381
"הגדלת ההכנסה לשכבות הנמוכות תביא לעלייה דרסטית באחד מהשניים: מחירים, או אבטלה" - קביעה זו פשוט איננה נכונה.

הגדלת ההכנסה לשכבות הנמוכות תביא בראש ובראשונה להגדלת הצריכה הפרטית במשק.
אח"כ זה תלוי באיזה מצב נמצא המשק,ייתכנו 2 אפשרויות :
1) משק באבטלה
2) משק בתעסוקה מלאה

במצב 1 תהיה עליה בתוצר במשק והאבטלה תקטן. (אחת "משיטות הטיפול" במשק באבטלה הינה הורדת המס הפרוגרסיבי,אפקט הגדילה של הצריכה הפרטית הוא מקסימלי ולכן AD הצריכה הפרטית הציבורית ווהשקעות יעלו עד לרמה של תעסוקה מלאה).

במצב 2 תהיה עליית מחירים. (עליית מחירים זו יכולה להפוך באפקט "מתגלגל" לאינפלציה).
בקרוב אצלכם. 103386
לא בהכרח. כפי שאת ודאי יודעת, אנשים שחיים על משכורת מינימום מוציאים, בד''כ, יותר כסף משיש להם באמת. עליה במשכורת שלהם לא תגדיל את הצריכה, אלא רק תקטין את החוב שלהם לבנקים.
בקרוב אצלכם. 104090
דובי שלום,
מצטערת על התגובה המאוחרת אך לצערי שוב אינני מסכימה.
מיסוי פרוגרסיבי אינו ''פועל'' רק על העניים ביותר , הוא ''פועל'' גם על המעמד הבינוני ולכן הוא יעיל.
לכן,הצריכה הפרטית במצב זה תעלה גם תעלה.

יתרה מזו,גם אם פרט,נניח מהמעמד הבינוני מוציא יותר מאשר מרוויח,כאשר ירוויח יותר הוא יעלה את רמת החיים שלו ויוציא יותר. (בניגוד להנחה שהוא ישמור על רמת הוצאותיו אך לא יגדיל את הגרעון האישי , אך זהו כבר משתנה פסיכולוגי התנהגותי).
בקרוב אצלכם. 103120
הנושא כבר עלה לדיון בעבר: דיון 855
על ההפרטה 103147
(נמרוד): ההפרטה היא לא צעד פשוט ולא תמיד הוא משתלם, (ולא רק מהיבט כלכלי). קולומביה, פרו וארה"ב הן שלוש מדינות שאני מצליח להיזכר שבהן ההפרטה של חברת החשמל גרמה דווקא למשברים במשק ולא לפיתוחו. בארץ, אני חושב שההפרטה בתקשורת היטיבה מאוד עם המשק (וגם איתי - אני עובד בחברת "ברק"), ומצד שני, אני לא בטוח שהפרטה של חברת החשמל תוכל להועיל (וראה גם את מאמרו של עמית מנדלסון לגבי כביש חוצה ישראל).
(דיאנה): מזה שנים שקרן המטבע העולמית לוחצת את אמל"ט לקיר בכל הקשור להפרטה. כל סיוע הותנה באתנן של הפרטות נוספות (זה גם השתלב היטב עם רמת המוסר הנמוכה של הפוליטיקאים, ראה לדוגמה את אקוודור, שמה לפחות שלושה נשיאים גנבו את המדינה, כלשונו, וברחו לחו"ל). המצב כיום בקולומביה, הוא שחוץ מהדגל וההמנון, הפריטו כבר את הכל. במקרים רבים ההפרטה הביאה לתוצאות ההפוכות מהרצוי - הפרטת רשויות הדואר גרמה לעליה תלולה במחירי המכתבים, הפרטת חברת החשמל הביאת לעלית מחירים לצרכנים הפרטיים וכך הלאה. בקולומביה הפריטו גם את הפארקים הלאומיים, וכעט חלקם נמצאים בבעלות ספרד (בחוזה חכירה לזמן ארוך), כלומר, גם חלקים מהמורשת ומהתרבות עומדים למכירה. ועל רקע החברות הבינלאומיות שעטות על "המציאות", מהדהדים דבריו של פידל קסטרו, שחזה שמצבם של שאר ארצות אמריקה הלטינית יהיה זהה למצבה של קובה, אלא שהן יאבדו גם את כבודן.
על ההפרטה 103189
ישנם מוצרי "יסוד" שאכן אין הגיון בהפרטתם. אין הגיון בהקמת תשתית נוספת של חשמל, למשל. כן יש הגיון ב"קניית" חשמל מיצרנים פרטיים ע"י חברת החשמל והוספתו למאגר הכללי (דבר שחברת החשמל התנגדה לו במשך שנים ועכשיו הם טוענים שמנעו את זה מהם).
ישראל גם נוטה לעשות הפרטות בצורה מטומטמת - קרי, במקום לפרק את החברה הגדולה לכמה קטנות, מקימים חברה גדולה אחרת, אבל פרטית. או, למשל, במקרה של כביש 6, כפי שציינת. מה שחשוב בהפרטה זה לא רק העובדה שזה הופך לפרטי, אלא יצירת תחרות רצינית, תוך הגנה על הצרכנים.
בקרוב אצלכם. 102918
ביסוס תשלומי ההעברה על מבחן הכנסה הוא מיסוי גבוה יותר של העשירים.
בקרוב אצלכם. 102933
ודאי. כל הקטנת הפרשים יכולה לנבוע מאחת משתי אפשרויות (או שילוב שלהן):
1. הוספת לאגף שבו הכמות קטנה יותר.
2. הפחתה מהאגף שבו הכמות גדולה יותר.
במערכת סגורה, חייב כמובן להתבצע השילוב של שתי השיטות: הפחתה מהערמה הגדולה, והעברת *כל* ו*רק* הכמות המופחתת לערמה הקטנה.
במערכות פתוחות אפשר להוסיף מבחוץ לערמה הקטנה, ואפשר לסלק החוצה חלק מהערמה הגדולה.
הבה נבדוק כעת את שלוש האפשרויות (העברת הון מהעשירים לעניים, תוספת הון מבחוץ אשר יופנה לעניים בלבד, הפחתת הונם של העשירים.):
אם אתה מאמין שמישהו מעשירי ישראל ושועיה יסכים להעברה של חלק מהונו לידי זרים, הרי זהו עוד נושא אמוני בו אנו חלוקים.
המקרה המעניין יותר הוא המקרה של "הגדלת העוגה". כיוון שהפתרון של דאוס אקס מכינה אשר יחלק שטרי כסף, או יפיל עלינו מן משמים, כנראה שאינו ישים יותר, נשארת השיטה של הגדלת הפיריון. נניח שכל פועל ישראלי יצליח להכפיל את תפוקתו, וימצאו שווקים הששים אלי תוצרת זו ומוכנים לשלם בעבורה מחיר נאה. האם אתה מכיר, ולו מעסיק אחד, אשר יהיה מוכן להעלות את שכרו של עובד כלשהו ב*מלוא* התמורה המתקבלת מהגדלת תפוקתו?
בקרוב אצלכם. 102994
דובי כתב שאפשר להקטין את אי-השוויון בלי למסות את העשירים, וזאת על-ידי ביטול קצבאות ילדים לעשירים. אני רק הערתי שזה כן מיסוי, בלי שהספקתי להביע את דעתי בעניין.

אני לא מקבל את הנחת המוצא שלך שאם התפוקה הכוללת גדלה אז אי-השוויון גדל בהכרח יחד איתה.
האם כלכלה נחשבת מערכת סגורה? 102999
נדמה לי שכל הקטע של קפיטליזם הוא יצירת הון. לא?
האם כלכלה נחשבת מערכת סגורה? 103021
יצירת הון איפה? בקרב כלל החברה או בקרב חלק ממנה?
המטרה המוצהרת של הון היא הגדלתו 103022
החלוקה של ההון הצבור והנוסף היא עניין שאפשר לדוש בו עד אינסוף. אבל הקטע הוא שהון אמור ליצור עוד הון.
המטרה המוצהרת של הון היא הגדלתו 103045
שהון אמור ליצור עוד הון לבעלי ההון.
ואז, כמובן, מגיעים לשאלת הבעלות 103090
והחלוקה.
ואז, כמובן, מגיעים לשאלת הבעלות 103093
התשובה לשאלות אלו ידועה: הבעלות על ההון נתונה בידי העשירים (המכונים, כמה מפתיע, "בעלי ההון").
גם החלוקה די פשוטה: לעשירים - הרבה, לעניים - מעט.
זו לא שאלה כ''כ טריוויואלית 103154
דובר כאן קודם במערכות פתוחות וסגורות, אלא שבמציאות הגלובלית של היום הדברים הם די מסובכים.
ארגנטינה של לפני המשבר גלגלה סכומים נמוכים יותר מאשר חברת IBM העולמית, למשל. מה הדין לגבי מקרים שכאלו, בהם לגופים עסקיים יש כח ממשי חזק יותר מכוחן של מדינות ריבוניות?
ולכן השאלה - ההון יוצר הון, אבל למי, ועל חשבון מי?
הזכרנו קודם את תאגיד הבננות "צ'יקיטה בננה", ששואב את הונו ממטעי הבננות בארצות הקריביות ואקוודור. לשם שמירה על האינטרסים שלו הוא יזם מהפיכה צבאית (והמציא את המושג הנפלא "רפובליקת בננות", ושילח צבא לטבוח בפועלי קטיף אינדיאנים שהוחזקו כעבדים, לאחר שאלה החליטו לשבות.
אז איך מתחלקת עוגת הבננות הזו?
בקרוב אצלכם. 103098
לא נכון. הגדלת המיסוי משמעותה הגדלה בהכנסות (ומכאן גם - בהוצאות) הממשלה. תשלומי העברה על פי מבחן הכנסה משמעותם צמצום הוצאות הממשלה. מכיוון שהממשלה לא באמת מתכננת לצמצם את הוצאותיה, המשמעות היא פשוט שעם אותה הכנסה ממשלתית בדיוק, ניתן לתת יותר שירותים או תשלומי העברה לשכבות הנמוכות יותר.
הגדלת המיסוי תהווה תמריץ שלילי לעבודה בשכבות העליונות. שלילת תשלומי ההעברה מבעלי הכנסה גבוהה לא תהווה תמריץ שלילי, ואולי אף תהווה תמריץ חיובי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים